394
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
זוהי המשמעות של "מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני". בדומה לנאמר41, שלעתיד לבוא יאמרו "אודך ה' כי אנפת בי", יודו לקדוש־ברוך־הוא על אשר "אנפת בי", כי אז יתגלה שזהו חסד.
בכל זאת, כיצד ייתכן לומר שה"מסעות" ב"מדבר העמים" הם ענין של חסד ועליה? לכך מקדים המדרש ואומר במשל, שזה אפשרי מפני שבן המלך אינו הולך לבד את ה"מסעות", אלא עם המלך, ואף יותר מכך: המלך "הוליכו", ואף יותר מכך: כל ההליכה ופרטיה הם כדי "לרפאותו". וכיון שכך, ברור, שהירידה עצמה היא (בפנימיות) חסד42.
ז. גם חטאים – עליה
לכאורה, ניתן לשאול על כך: הדברים מובנים לגבי הירידה ל"מדבר העמים" באופן כללי, כיון שכך נקבע מלכתחילה על ידי המלך, ומובן, שזהו ענין של חסד ועליה.
אבל הענין של "הכעיסוני" ב"מסעות" נגרם על ידי חטאי ישראל. כלומר, ישראל גרמו, באמצעות חטאים, לירידה43 יותר מאשר נקבע מלמעלה. ומדוע הכרחי לומר, שגם ירידות אלו הן לצורך עליה?
אף אם נאמר, שתיקון של ירידה נוספת מתאפשר רק באמצעות כח נעלה
הערות
- 41. ישעי' יב, א.
- 42. ראה אגה"ק סי"א. וראה לקו"ש שצויינו בהערה 38.
- 43. היינו שלא זו בלבד שכללות הליכתם במדבר ארבעים שנה הוא מפני חטא המרגלים, הנה גם המסעות גופא. בכו"כ מהם "הכעיסו לפני המקום" (לשון רש"י ר"פ דברים).
- . ראה תורת הבעש"ט (הובא בדגל מחנה אפרים ריש פרשתנו. הוספות לכתר שם טוב (קה"ת) סכ"ג), דישנם המ"ב מסעות אצל כל אדם, "והם .. מיום הולדו עד שובו אל עולמו".
- . עפ"ז יש לבאר ג"כ (ב"יינה של תורה" שברש"י): (א) זה שרש"י מעתיק גם שמות בעלי הפירושים – ר' משה הדרשן ורבי תנחומא – כי "משה" ענינו המשכה מלמעלמ"ט. ורבי תנחומא, מלשון "נחמה" – על הירידה ע"י העלי' שלאחרי הירידה. (ב) לשון רש"י "מיסודו של ר' משה הדרשן .. דרש בו דרשה כו'": כי ב"פרד"ס" דתורה – דרשה מתאימה לעולם הבריאה – התחלת המציאות (השייכת לירידה) דהנשמה. וכנ"ל (בפנים ההערה) דהתחלה זו היא "אתה בראתה". והתחלת העלי' ועד לשלימות יחוד אמתי הוא ע"י ההתבוננות שנברא מאין ליש כו' ולעולם ה' דברך נצב כו' (שהיחוה"א בארוכה).
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כח ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ו ‹ 281 לקו"ש חי"ח ע' 394
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.