396
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שלא "זכו" – עקב החטאים. ואילו המסעות שלפני קריעת ים סוף היו מתקיימים גם אילו "זכו ישראל".
ההסבר לכך הוא: ה"מדבר" ממש התחיל לאחר ים סוף54. המקום שבו נסעו עד ים סוף הוא מקום מעבר בין ישוב (מצרים) לבין מדבר55.
משמעות הדברים ברוחניות היא56: "מדבר" הוא מקום אשר "לא36 ישב אדם (העליון57) שם" – מקום טומאה המנוגד לרצון הקדוש־ברוך־הוא. ואילו הדרך המוליכה למדבר איננה מקום ישוב (ל"אדם העליון"), אבל גם איננו מנוגד לרצון הקדוש־ברוך־הוא58: זהו סדר של ירידה שנקבע מלכתחילה מלמעלה, על פי התורה59.
זהו ההסבר הפשוט והגלוי לכך ששלוש הדוגמאות שבמשל הן כנגד שלושת המסעות שעד קריעת ים סוף, כי רק במסעות אלו הוביל המלך את בנו בגלוי. ואילו המסעות האחרים הם תוצאה של בחירת בני ישראל, שגרמה ל"לא זכו".
ט. שלוש הדוגמאות – שלושה ענינים לצורך קיום בחירה חפשית
משמעות שלושת המסעות שבהם המלך "הוליכו" בגלוי מתבטאת בשלוש הדוגמאות שבמשל: "ישננו", "הוקרנו", ו"חששת את ראשך". (כל אלו אינם מצבים של "חולה" אמיתי60, שקשור לחטא61, ואף "חששת את ראשך" איננו "חולי" ממש, כפי שאומר רש"י62 על מאמר חז"ל62 "כל מיחוש..." – "מיחוש, חששא בעלמא לפי שעה וקל") –
כדי שעבודתם הרוחנית של ישראל תהיה באופן של "החיים והמות נתתי לפניך... ובחרת...63", דרושים שלושה חידושים:
(א) הנשמה צריכה לרדת ממקום של אור וגילוי ל"מקום" של הסתר והעדר
הערות
- 54. שהרי "איתם" הוא "בקצה המדבר", ומאיתם לפי החירות הוא "לאחוריהם לצד מצרים" ופי החירות "הוא פיתום" (פרש"י בשלח יד, ב). וראה בשלח טו, כב. פרשתנו לג, ח.
- 55. אף שבכללות נק' ג"כ מדבר (בערך ישוב מצרים) – ראה בשלח יד, ג. ועוד.
- 56. ראה לקו"ת ראה לב, ב: יש באדם בחי' עיר מושב, ובחי' שדה ומדבר.
- 36.
- 57. לקו"ת נשא כ, ג. ראה שם. ובכ"מ.
- 58. ע"ד מ"ש בלקו"ת פרשתנו בביאור לאלה מסעי (צב, א) ההפרש בין המסעות עד מ"ת (במדבר הקרוב לישוב – ק"נ) ולאחרי מ"ת (הרחוק מישוב – ג' קליפות הטמאות). וראה אוה"ת ויצא (רג, א. תתנט, ב) דשדה (הממוצע בין עיר למדבר) "הוא כללות המל' שגם ק"נ יונקת ממנה".
- 59. להעיר מתו"א ח"ש ד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה [צויין בלקו"ת ראה שם, סע"ד] דבחי' שדה היא מה ש"התורה נשתלשלה בחשך .. אפי' בשקר כו'" עיי"ש.
- 60. ומה שבמשל הבן "חולה" גם לפני המסעות – י"ל, כי כמה דרגות ב"חולה", וכמ"ש האריז"ל (טעהמ"צ פ' וירא. ובארוכה – ד"ה חמשים שערי בינה תרנ"ג (נדפס בס' השיחות תש"ג ע' 201 ואילך)) דחולה בגימטריא מ"ט שחסר לו שער הנו"ן. וכן בעניננו, שנשמה למעלה קודם ירידתה למטה נק' "חולה" מפני שעדיין חסרה לה העלי' שע"י הירידה למטה.
- 61. ראה ירוש' שבת (פי"ד ה"ג): חולי זה יצה"ר. וראה מהרז"ו לבמדב"ר כאן.
- 62. שבת יא, א.
- 63. נצבים ל, יט.
רש"י על שמות י״ד:ב׳ - הטקסט מספריא
וישבו. לַאֲחוֹרֵיהֶם, לְצַד מִצְרַיִם הָיוּ מְקָרְבִין כָּל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת פַּרְעֹה שֶׁיֹּאמַר תּוֹעִים הֵם בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'":
ויחנו לפני פי החירת. הוּא פִּיתוֹם, וְעַכְשָׁו נִקְרָא פִּי הַחִירֹת עַל שֵׁם שֶׁנַּעֲשׂוּ שָׁם בְּנֵי חֹרִין; וְהֵם שְׁנֵי סְלָעִים גְּבוֹהִים זְקוּפִים וְהַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם קָרוּי פִּי הַסְּלָעִים:
לפני בעל צפן. הוּא נִשְׁאַר מִכָּל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם כְּדֵי לְהַטְעוֹתָן, שֶׁיֹּאמְרוּ קָשָׁה יִרְאָתָן, וְעָלָיו פֵּרֵשׁ אִיּוֹב "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם" (איוב י"ב):
וישבו THAT THEY TURN backwards; all the third day they were moving nearer towards the Egyptians, in order to mislead Pharaoh, so that he should say: They have lost their way, as it is said, (v. 3) “so that Pharaoh will say of the children of Israel, [They are entangled in the land]”.
ויחנו לפני פי החירת AND ENCAMP BEFORE PI-HAHIROTH — This is identical with Pithom (Mekhilta), but now it obtained the name of פי החירת, because there they became בני חורין free-men (חירת is explained as חרות freedom). This was two high, precipitous rocks and the valley between them was called פי הסלעים the mouth (opening) of the rocks.
לפני בעל צפון BEFORE BAAL-ZEPHON — It (the idol of this name) alone had been left by God of all the gods of Egypt and, this, too, in order to mislead them — that they should say that their god was a difficult one to overcome. It was with reference to this that Job expressly said, (Job 12:23) “He causes the nations to err (מַשְׂגִיא, is taken in the sense of מַשְׁגִיא from root שגה to err) and then destroyeth them” (Mekhilta; cf. Rashi on this passage).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

