ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה א

396

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שלא "זכו" – עקב החטאים. ואילו המסעות שלפני קריעת ים סוף היו מתקיימים גם אילו "זכו ישראל".

ההסבר לכך הוא: ה"מדבר" ממש התחיל לאחר ים סוף⁵⁴. המקום שבו נסעו עד ים סוף הוא מקום מעבר בין ישוב (מצרים) לבין מדבר⁵⁵.

משמעות הדברים ברוחניות היא⁵⁶: "מדבר" הוא מקום אשר "לא³⁶ ישב אדם (העליון⁵⁷) שם" – מקום טומאה המנוגד לרצון הקדוש־ברוך־הוא. ואילו הדרך המוליכה למדבר איננה מקום ישוב (ל"אדם העליון"), אבל גם איננו מנוגד לרצון הקדוש־ברוך־הוא⁵⁸: זהו סדר של ירידה שנקבע מלכתחילה מלמעלה, על פי התורה⁵⁹.

זהו ההסבר הפשוט והגלוי לכך ששלוש הדוגמאות שבמשל הן כנגד שלושת המסעות שעד קריעת ים סוף, כי רק במסעות אלו הוביל המלך את בנו בגלוי. ואילו המסעות האחרים הם תוצאה של בחירת בני ישראל, שגרמה ל"לא זכו".

ט. שלוש הדוגמאות – שלושה ענינים לצורך קיום בחירה חפשית

משמעות שלושת המסעות שבהם המלך "הוליכו" בגלוי מתבטאת בשלוש הדוגמאות שבמשל: "ישננו", "הוקרנו", ו"חששת את ראשך". (כל אלו אינם מצבים של "חולה" אמיתי⁶⁰, שקשור לחטא⁶¹, ואף "חששת את ראשך" איננו "חולי" ממש, כפי שאומר רש"י⁶² על מאמר חז"ל⁶² "כל מיחוש..." – "מיחוש, חששא בעלמא לפי שעה וקל") –

כדי שעבודתם הרוחנית של ישראל תהיה באופן של "החיים והמות נתתי לפניך... ובחרת...⁶³", דרושים שלושה חידושים:

(א) הנשמה צריכה לרדת ממקום של אור וגילוי ל"מקום" של הסתר והעדר

הערות

54. שהרי "איתם" הוא "בקצה המדבר", ומאיתם לפי החירות הוא "לאחוריהם לצד מצרים" ופי החירות "הוא פיתום" (פרש"י בשלח יד, ב). וראה בשלח טו, כב. פרשתנו לג, ח.
55. אף שבכללות נק' ג"כ מדבר (בערך ישוב מצרים) – ראה בשלח יד, ג. ועוד.
56. ראה לקו"ת ראה לב, ב: יש באדם בחי' עיר מושב, ובחי' שדה ומדבר.
36.
57. לקו"ת נשא כ, ג. ראה שם. ובכ"מ.
58. ע"ד מ"ש בלקו"ת פרשתנו בביאור לאלה מסעי (צב, א) ההפרש בין המסעות עד מ"ת (במדבר הקרוב לישוב – ק"נ) ולאחרי מ"ת (הרחוק מישוב – ג' קליפות הטמאות). וראה אוה"ת ויצא (רג, א. תתנט, ב) דשדה (הממוצע בין עיר למדבר) "הוא כללות המל' שגם ק"נ יונקת ממנה".
59. להעיר מתו"א ח"ש ד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה [צויין בלקו"ת ראה שם, סע"ד] דבחי' שדה היא מה ש"התורה נשתלשלה בחשך .. אפי' בשקר כו'" עיי"ש.
60. ומה שבמשל הבן "חולה" גם לפני המסעות – י"ל, כי כמה דרגות ב"חולה", וכמ"ש האריז"ל (טעהמ"צ פ' וירא. ובארוכה – ד"ה חמשים שערי בינה תרנ"ג (נדפס בס' השיחות תש"ג ע' 201 ואילך)) דחולה בגימטריא מ"ט שחסר לו שער הנו"ן. וכן בעניננו, שנשמה למעלה קודם ירידתה למטה נק' "חולה" מפני שעדיין חסרה לה העלי' שע"י הירידה למטה.
61. ראה ירוש' שבת (פי"ד ה"ג): חולי זה יצה"ר. וראה מהרז"ו לבמדב"ר כאן.
62. שבת יא, א.
63. נצבים ל, יט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.