שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תקמד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולמותר להדגיש כי אין הדבר תלוי אלא בהם, כי אין לך דבר העומד בפני הרצון, ואדרבה, הבא לטהר מסייעין אותו .
3 הבא לטהר מסייעין אותו : יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולא עוד אלא שמקבלים סיוע מלמעלה, כהודעת חכמינו ז"ל הבא לטהר מסייעין אותו .
2 כהודעת חכמינו ז"ל : יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והרי הובטחנו הבא לטהר מסייעין אותו , סיוע מלמעלה שאין בזה כל הגבלות.
7 הובטחנו : יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובפרט דבכל כגון זה הובטחנו הבא לטהר מסייעין אותו מלמעלה סיוע רב.
8 הובטחנו הבא לטהר כו' : יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הבא לטהר (ועל פי דיוק רבינו הזקן – (ליטהר ו)לטהר אחרים) מסייעין אותו .
5 הבא לטהר . . מסייעין אותו : ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
זאָל יעדער איינער און איינע טאָן אין די אויבנדערמאָנטע ענינים, סיי לטובת זיך און סיי לטובת דעם צווייטן, אין אַ שטייגענדער מאָס, און דאָס וועט זיכר אַרויסרופן און ממשיך זיין במדתו של הקדוש ברוך הוא וואָס איז מדה כנגד מדה (אָבער פיל גרעסער און מערער – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה),
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים .
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואפילו אם תמצא לומר שבמוסד מסוים או במשרה מסוימת ישנן הגבלות המצריכות פרישה וכו', הרי בלשון הכתוב כל הארץ לפניך, ומי כמוהו יודע גודל האחריות ורציניות המצב בהפצת היהדות המסורתית בלי פשרות, ובפרט בנוגע להנוער, ואין הזמן מוכשר כלל וכלל לפרישה וכו' כי אם אדרבה להוספה יותר ויותר, והובטחנו הבא לטהר – ועל פי דיוק רבנו הזקן:
7 הבא לטהר . . מסייעין אותו ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והובטחנו הבא לטהר (ובדיוק אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשו"ע – לטהר עצמו ולטהר אחרים) מסייעין אותו , שכן הוא בכל פועל טוב, ובפרט, כאמור, בהנוגע לזכות הרבים.
3 והובטחנו שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והובטחנו הבא לטהר (וכדיוק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – לטהר עצמו ולטהר אחרים) מסייעין אותו , ובפרט שזכות הרבים מסייעתו.
1 והובטחנו : ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שפה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והובטחנו בכהנ"ל הבא לטהר מסייעין אותו .
3 והובטחנו ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזוהי נחמתם של ישראל בהיותם ב"מדבר העמים", שיש להם ה"ארזים" שנטע יעקב אבינו בכל דור ודור שהם למעלה מהגלות, ונראים לבנ"י ומשפיעים כח בכל ישראל לא להתפעל מחשכת הגלות כ"א להתגבר עליו, עד שבונים ועושים משכן במדבר.
60 להעיר ממחז"ל (יומא לח, ב. תניא פ"א) עמד ושתלן בכל דור ודור . . וצדיק יסוד עולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובגמרא למדו מכתוב זה ש"כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו".
4 ראה יד מלאכי כללי הה"א אות קצח (קרוב לסופו מהרא"כ), שמתניתין דקאמר השוכח דבר אחד ממשנתו — היינו משניות ובזה קאמר כאילו מתחייב בנפשו; ובגמ' בא ר"ל להוסיף דאם שכח תלמודו — פירוש המשניות, אבל עדיין יש בידו (בענין זה עצמו ה)משנה, לפיכך אינו מתחייב בנפשו רק עובר בלאו. ע"ש. וראה גם חדא"ג מהרש"א יומא לח, ב ד"ה כל השוכח. ומשו"ע אדה"ז (הובא לקמן ס"ב) לא משמע כן[ednref_14_*]. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב פינחס שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כשם שבגשמיות יש לכל אחד חלקו שלו ואין נוגע בפרנסתו של חברו – כך, וכל שכן וקל וחומר, ברוחניות – יש לכל אחד חלקו בתורה
5 על דרך אין אדם נוגע במוכן לחברו – יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
עלול להיות "והתברך בלבבו – שלום יהיה לי", כיון שעברו רוב שנותיו ולא חטא , אך עליו לדעת שמאחר שהוא עובר לבית חדש – מוטלת עליו "עבודה" חדשה, ועליו לדאוג שיוכל לעמוד בנסיונות החדשים העלולים להיות בעבודתו החדשה.
10 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כיון , איפוא, ששלשת הדברים קשורים זה בזה – הרי למרות – שעניני "למטה" מעלימים, ומפריעים ל"נהנין מזיו השכינה", לזיו תורתם ועבודתם, וגם לענינים נעלים מכך, עם זאת – כיון שהרבי לא ערך חשבונות, והוא ויתר על גשמיות שלו, ואף על רוחניות שלו, בגלל איש מישראל, הרי דוגמת הנאמר לגבי "מי שיצאו רוב שנותיו בהנהגה טובה" שהוא מובטח להיות כך גם לאחר מכן:
7 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכאן מופיעים "ליצני הדור" (המנגדים לקדושה שבכל דור ) וטוענים כלפי האדם מישראל:
23 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כדברי חז"ל "אין אדם נוגע במוכן לחבירו" , שאי אפשר להשתכר ממה ששייך לחבירו – שכך הוא בגשמיות, משום שברוחניות כן הוא (כאמור לעיל, שהרווחים הרוחניים – ניצוצות – מצויים ברכוש הגשמי), שלכל נשמה יש תפקיד לברר ניצוצות מסויימים השייכים אליה בהתאם למהותה.
13 יומא לח, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
למרות שדור זה הוא השפל מכולם, דור עקבתא דעקבתא, יש לו היתרון שהוא משלים את מטרת כל ה"עבודה" של כל הדורות הקודמים, שכן רק בדורנו, של סוף הגלות, תושלם התכלית של "דירה בתחתונים", בגאולה העתידה – ובקרוב.
32 וכדוגמת הרגלים שהם דוקא מעמידים את הגוף והראש (לקו"ת ר"פ נצבים). ועד"ז, הוא גם בכל תקופה ותקופה, שיש יתרון בתקופה המאוחרת על שלפני' (אף שבכללות, דור המאוחר בזמן, מאוחר הוא גם במעלה ומדריגה), וכן בכללות ההשתלשלות, יש יתרון בהתחתון על העליון ממנו, וכמשל השלשלת (השתלשלות מלשון שלשלת) העשוי' מריבוי טבעות שראשה של טבעת התחתונה הוא למעלה מסופה של טבעת העליונה ממנה. ועד"ז בסדר הדורות, התחלת דור השני הוא לפני (בזמן, המורה גם על המעלה) סיום דור שלפניו, כמאמר רז"ל (יומא לח, ב): עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל . ודבר זה, נרמז גם בסדר הענינים שבמספר עשרה שבאבות: תחילת ענין השני שבמספר עשרה – אדם הראשון – כלול בעשרה מאמרות (כי מאמר האחרון הוא בנוגע לאדה"ר. ראה לעיל סעיף א ובהנסמן שם): תחילת ענין השלישי – נח – הוא סיומו של ענין השני, וכו'. וכן הוא גם בנוגע מדבר וביהמ"ק, אשר הענינים דביהמ"ק – ארון וקרבנות – הותחלו (והיו כלולים) במדבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח
אין הכוונה לומר שאת הרשע הנזכר יש ח"ו לקלל, אלא ששמם של הרשעים "ירקב" ונשכח, כיון שאנשים אינם חפצים להזכירם.
37 ראה גם חדא"ג מהרש"א יומא לח, ב ד"ה מדאורייתא מנלן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(וכידוע, שמו של אדם מורה על מהותו, אף כאשר בנתינת השם לא
9 וגדולה מזה מצינו בדרז"ל (ברכות ז, ב. תנחומא האזינו ז), אשר השם הוא לא רק מורה על מהות האדם, אלא גם גורם למהותו (וראה גם יומא לח, ב: "חזי מאי סליק בי'"*), ועד שגרם גם ביוצאי חלציו (כדמוכח בברכות שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
על הפסוק "ושם רשעים ירקב" נאמר בגמרא "רקביבות תעלה בשמותן , דלא מסקינן בשמייהו" (=לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע – רש"י).
13 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
4 העלפט יעדע גוטע תנועה : יומא לח, סע"ב : בא לטהר מסייעין אותו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
3 דער אויבערשטער צו הילף -- אויב מ'נעמט כו": וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו : הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה גב, ב, יומא לח, סע"ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך תשובה זו איננה מובנת, שהרי חז"ל אומרים ש"כיוון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא , שוב אינו חוטא" , וכאן כבר עברו "רוב שנותיו" של יעקב, וכבר לא היה לו לחשוש "שמא נתלכלכתי בחטא" ?
21 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כך יובן מדוע שמה של הפרשה, על־פי מנהג ישראל, אשר "תורה היא", אינו "ויקח", או "ויקח קורח" שמשמעותו, כתרגום – "ואתפלג קורח", וכלשון רש"י "לקח עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה...", אלא הפרשה נקראת בשם "קורח" בלבד, שבו אין מרומז החטא והמחלוקת על משה.
49 לכאורה י"ל שהרמב"ם והרס"ג כ' "ויקח קרח" ולא "קרח" לבד, קביעות דשמו – היפך ד"שם רשעים ירקב" (משלי יו"ד, ז) "רקביבות תעלה בשמותן דלא מסקינן בשמייהו" (יומא לח, ב)*. משא"כ הלשון והשם "ויקח קרח**. ועד"ז י"ל לענין פרשת בלק שהרמב"ם ורס"ג שם כ' "וירא בלק" ולא "בלק" (וראה לקו"ש חכ"ג ע' 166 ואילך). אבל להעיר שרק פרשיות אחדות קורא שם הרמב"ם בתיבה אחת, ורובם ככולם מזכיר בב' תיבות או יותר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולפיכך משמיט הרמב"ם גם את התארים "יעקב אבינו לעשו הרשע" – כי דעת הרמב"ם היא, שיעקב נזהר מעשו באמצעות "הרחבת" הדרך לא מפני הוודאות שעשו הרשע ירע לו –
47 ויש לומר שהרמב"ם יפרש, שלפי הגירסא בגמרא "יעקב אבינו לעשו הרשע" – הכוונה בזה לרמז ל"הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" (ספרי בהעלותך ט, יו"ד (ב"ר פע"ח, ט) הובא בפרש"י פרשתנו לג, ד) – היינו שנאת עשו ליעקב בכלל, ולא באותו זמן פרטי. או שתוארים אלו בש"ס על יעקב ועשו באים ע"ד (יומא לח, ב. ב"ר פמ"ט, א. אגדת בראשית פ"ד. תנחומא (באבער) נח ט. רש"י ר"פ נח. וירא יח, יח) זכר צדיק לברכה גו' כיון שהזכירו כו' ואינו נוגע להלכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נאמר בגמרא שאל לאדם לקרוא לבנו בשמו של רשע ("שם רשעים ירקב ..
2 יומא לח, ב ובפרש"י שם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אין לו יצה"ר כי הרגו או, יותר מזה, עשה יצה"ר טוב (ירוש' סוף ברכות), ומעין זה מי שיצאו רוב שנותיו ולא חטא כו' (יומא לח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
2 ובפרט אשר עמד (הקב"ה) ושתלן בכל דור (יומא לח, סע"ב. וראה תניא פ"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומזה מובן שכן היא הנהגתו גם לאחר הסתלקותו [ע"ד מארז"ל "כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם" בהנהגה טובה מובטח לו שכך יהי' גם לאחרי כן, ואם הדברים אמורים אצל כל אדם , כל-שכן אצל צדיק, חסיד, שכל ימיו מסר את נפשו, נפשו הטבעית ואפילו נפשו האלקית] – שאף שהענינים דלמטה מעלימים ומבלבלים להענין ד"נהנין מזיו השכינה", "זיו תורתן ועבודתן" ולמעלה מזה, אעפ"כ, מוותר הרבי ורוצה גם עכשיו להיות למטה, יחד אתנו.
1131 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ונוסף לכך שכללות פעולת התורה בעולם הו"ע שלמעלה מהשכל, הרי, גם זה שפעולת התורה בעולם נעשית ע"י עבודתם של בנ"י , הו"ע שלמעלה מהשכל – דכיון שבנ"י הם " המעט מכל העמים", ולא עוד אלא שכן הוא גם בעם ישראל גופא, ששומרי תומ"צ הם מיעוט לגבי שאר בנ"י (וכמארז"ל "ראה הקב"ה שצדיקים מועטין כו'"), ולא עוד אלא שאצל שומרי תומ"צ גופא, רוב זמנם הולך על ענינים גשמיים, ורק מיעוט זמנם מוקדש בשביל ענינים רוחניים – כיצד יתכן שבמיעוט זמן המוקדש לקיום התומ"צ ע"י מיעוט מבנ"י שומרי תומ"צ, יוכלו לפרוץ ("דורכברעכן") את ההעלם והסתר דכללות העולם , ולהעלות את כללות העולם ?!
321 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כשם שבגשמיות יש לכל אחד את החלק שלו, ואין אדם נוגע בפרנסתו של חבירו , כך גם – ובמכ"ש וק"ו – ברוחניות, יש לכל אחד את החלק שלו בתורה [כפי שאומרים "ותן חלקנו בתורתך", שהכוונה בזה היא לא רק להבנת התורה, אלא גם לחדש בתורה, וכמסופר בגמרא במסכת מנחות שרבי עקיבא אמר דבר הלכה שאפילו משה רבינו לא ידעה] ובקיום המצוות שהוא צריך לפעול, ואין אחד נוגע בפרנסתו של חבירו .– מה שמצינו ש"זכה נוטל חלקו וחלק חבירו" , הרי זה בנוגע לגן-עדן ששם הוא שכר המצוות, אבל בהמצוה עצמה שהיא למעלה משכרה, יש לכל אחד את החלק שלו.
203 ע"ד אין אדם נוגע במוכן לחבירו – יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומ"ש בגמרא "כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב אינו חוטא" – הכוונה בזה היא שלא יבוא לידי חטא בשוגג , והיינו, שכאשר עומד בתנועה של קבלת עול ואינו עושה מאומה, ואעפ"כ יכול להיות ענין של חטא בשוגג – על זה מועיל המצב "שיצאו רוב שנותיו ולא חטא" , שלא יבוא לידי חטא בשוגג; אבל כאשר הוא בעצמו מגרה את היצה"ר – אזי לא מועיל מאומה, שהרי בודאי שלא נוטלים ממנו את ענין הבחירה.וע"ד שמצינו שהנזהר ממשהו חמץ בפסח לא יבוא לידי חטא כל השנה – שהכוונה בזה שלא יבוא לידי חטא בשוגג דוקא, אבל בנוגע למזיד, הרי זה ענין שתלוי בבחירתו.
122 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בכלל, כאשר שני סדרים צריכים להתחלף, אין זה באופן שתחילה מסתלק הסדר הראשון ואח"כ מתחיל הסדר השני, אלא כמאמר הגמרא "עד שלא כבתה שמשו של כו' זרחה שמשו של כו'", כיון שאי אפשר שיהי' הפסק ו"מקום חלק" בינתיים.
200 יומא לח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כאשר יהודי בונה בית חדש, לא מספיקים הגדרים שהיו אצלו עד עתה, שעל ידם עמד בכל הנסיונות, ובמילא יכול להיות שיתברך בלבבו לומר שלום יהי' לי, שהרי עברו רוב שנותיו ולא חטא .
70 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"טוב" – קאי על צדיק , כמ"ש "אמרו צדיק כי טוב" .
231 ישעי' ג, יו"ד. וראה יומא לח, ב. וש"נ. וראה גם קידושין שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שכן, כשם שישנם צדיקים בכל דור , כמארז"ל "ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור" , כן הוא גם בלעו"ז, ובמילא, ניתן למצוא שוטים אחדים "אפילו" בדורנו זה...
165 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמאמר רז"ל "אין אדם נוגע במוכן לחבירו" (אין אדם יכול להרוויח ממה ששייך לחבירו ) – שכן הוא בגשמיות, לפי שכן הוא ברוחניות (כאמור לעיל, שהרווחים הרוחניים – הניצוצות – נמצאים בהרכוש הגשמי), שעל כל נשמה מוטל תפקיד לברר ניצוצות מסויימים השייכים אלי' מצד מהותה.
263 יומא לח, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכאן באים "ליצני הדור" (המנגדים לקדושה שישנם בכל דור ) וטוענים לאיש ישראל:
29 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
"מנא הני מילי כו' דאמר קרא כו'" (ואפילו "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כו'" ), כיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , אלא שזהו באופן של רמז בלבד, וצריך לגלותו כו' –
725 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
לפי הנ"ל – "ונשאתי לכל המקום" – הימצאותו של צדיק בעיר נוגעת לכללות קיום העיר; ובדוגמת מ"ש "וצדיק יסוד עולם" , שצדיק הוא היסוד , שמעמיד את כל העולם – שזהו
1462 משלי יו"ד, כה. יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומה גם שישנו כלל שאם "יצאו רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא" , והרי יעקב כבר חי רוב שנותיו (כי שני חיי יעקב היו קמ"ז, ובשעה שחזר מלבן הי' בן צ"ז ).
1608 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו מה שמבואר בגמרא ובמדרשי חז"ל שתמיד צריכים להיות צדיקים שהם בבחינת "יסוד עולם" – ל', או ל"ו צדיקים, וכיו"ב, שע"י הנהגתם כפי רצון הבורא, קיים העולם במציאות, ולא באופן של "תוהו ובוהו" בפועל.
391 ראה יומא לח, ב. סוכה מה, ב. חולין צב, סע"א. זח"א קה, ב. רנה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שלפנ"ז , כי דוקא בדורנו, הדור דסוף הגלות – תושלם התכלית דדירה בתחתונים, בגאולה העתידה ובקרוב.
569 וכדוגמת הרגלים שהם דוקא מעמידים את הגוף והראש (לקו"ת ר"פ נצבים).
ועד"ז הוא גם בכל תקופה ותקופה, שיש יתרון בתקופה המאוחרת על שלפני' (אף שבכללות, דור המאוחר בזמן מאוחר הוא גם במעלה ומדריגה). וכן בכללות ההשתלשלות יש יתרון בהתחתון על העליון ממנו, וכמשל השלשלת (השתלשלות מלשון שלשלת) העשוי' מריבוי טבעות, שראשה של טבעת התחתונה הוא למעלה מסופה של טבעת העליונה ממנה. ועד"ז בסדר הדורות, התחלת דור השני הוא לפני (בזמן, המורה גם על המעלה) סיום דור שלפניו, כמאמר רז"ל (יומא לח, ב): "עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל" .
ודבר זה נרמז גם בסדר הענינים שבמספר עשרה שבאבות: תחילת ענין השני שבמספר עשרה – אדם הראשון – כלול בעשרה מאמרות (כי מאמר האחרון הוא בנוגע לאדה"ר. ראה לעיל שיחת ש"פ בהו"ב ס"ט (תו"מ חל"ו ע' 361 ואילך) ובהנסמן שם); תחילת ענין השלישי – נח – הוא סיומו של ענין השני, וכו'. וכן הוא גם בנוגע מדבר וביהמ"ק, אשר הענינים דביהמ"ק – ארון וקרבנות – הותחלו (והיו כלולים) במדבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"אם אלף הן כו' אם מאה הם כו' אם שנים הן אני ובני הן" (אבל לא נאמר "ואם אחד הוא"), ב) מדריגת "בני עלי'" שעלי' נאמר "אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים , שנאמר וצדיק יסוד עולם" , היינו, שקיום העולם יכול להיות אפילו בשביל צדיק אחד בלבד; במדריגת "צדיק יסוד עולם" יכול להיות שיהי' רק אחד בדור .
938 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
היתכן שפרשה שלימה בתורה נקראת על שמו של קרח, בה בשעה שהוא מאלה "דלא מסקינן בשמייהו" , דכשם ש"זכר צדיק לברכה" , כך גם להיפך, "דלא מסקינן בשמייהו" של אלו שהם היפך מצדיקים?
1164 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– ולהעיר, שיום ההילולא של הצ"צ הוא גם יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר מהר"ש, דכיון שהיתה הצוואה על זה מתחילה, עוד בחיי הצ"צ, הרי מובן שבאותה שעה ש"ובא השמש" , אזי תיכף ומיד "וזרח השמש" –
1228 קהלת א, ה. וראה יומא לח, ב. וש"נ. וראה גם לעיל ע' 235. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
זה עתה – בי"ג ניסן – נסתיימו מאה שנה (והתחילה שנת המאה ואחת) להסתלקות הצמח-צדק, ובהמשך לזה – "וזרח השמש ובא השמש" – התחלת נשיאותו של אדמו"ר מהר"ש (ע"פ צוואת הצ"צ ).
1494 קהלת א, ה. וראה יומא לח, ב. קה"ר עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שהנשיאות שלהם היא לא רק בנוגע לרוחניות, אלא גם בנוגע לגשמיות – הנה תיכף ומיד כאשר "בא השמש" בעת הסתלקות אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ביום ב' ניסן תר"פ, אזי התחילה נשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – "וזרח השמש" 16.
922 קהלת א, ה. וראה יומא לח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
החילוק בין "ספר בשבחו", שזהו הפירוש הפשוט בפסוק "זכר צדיק לברכה" , ל"ברכו", כפי שמביא רש"י מ"מדרש אגדה" בפירוש הפסוק "ואברהם היו יהי' גו'", והביאור בדברי הגמרא "מנא הא
1104 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמרז"ל הבא לטהר מסייעין אותו , ומבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ שהדיוק בזה הוא בא לטהר , שגם כאשר עדיין לא עשה מאומה אלא רק בא לטהר , הנה כבר מסייעין אותו .
993 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וצריך להבין , איך יתכן לומר שכל ישראל הם צדיקים , והלא מצינו שאמרו חז"ל ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין כו', שזהו בנוגע לאמיתת שם התואר והמעלה של מדריגת צדיק, ואפילו בנוגע לתואר צדיק בשם המושאל, לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו , גם אינו מובן איך אפשר לאמרו על כל ישראל כו', ואעפ"כ נאמר ועמך כולם צדיקים , וכן כולך יפה רעיתי ומום אין בך, שמצד זה ישנו הדקדוק במנינם של כל ישראל, למנות (לא רק את השבטים כו', אלא) את כל אחד ואחד מישראל.
990 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכאשר מתאמצים – ישנה ההבטחה ש"מסייעין אותו" מלמעלה, שאכן ישגשג ויתעלה, ועד – יותר מכפי היגיעה.
275 יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמדובר כמ"פ שאפילו צדיק אחד יכול להיות "יסוד עולם" ; אפילו אם הי' כן רק אצל יהודי אחד במדינה ההיא, הי' די בכך להגן על כל העולם כולו, ועאכו"כ כאשר כן הוא אצל עשיריות ומאות , שמוסרים נפשם יחד עם זרעם לא רק שלא ליהנות מסעודתו של אותו רשע, אלא שלא להשתתף כלל בענינים של אותו רשע, והם נהנים מזה שיכולים לא להשתתף בזה, אע"פ שבגלל זה סובלים קשיים, ועד לענינים של יסורים,
852 משלי יו"ד, כה. וראה יומא לח, סע"ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אחרי ותיכף ליוהכ"פ – בינונים (שנאמר סלחתי , וצדיקים – ראה הקב"ה שהם מועטין ); להדיעה דציווי הקב"ה לפני העגל ועמד בתקפו (שהרי לא נצטווה למשה שנית) גם ביום עשייתו (ובזה חידוש דיעה זו) – לרשעים – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א , ונדפס בלקו"ש ח"ו ע' 153 ואילך.
912 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוגע לעצמו – הנה מצד בחירתו יכול להמשיך לעסוק בתורה, ולא לבוא לידי עבירה , לא מיבעי במזיד, אלא אפילו לא בשוגג, ד"כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא , שוב אינו חוטא" ; משא"כ בנוגע לתלמידים שעדיין לא יצאו רוב שנותיהם, יש לחשוש ש"ישתו וכו'".
2399 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהעיר גם ממארז"ל "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור" , וכיון שישנם כו"כ דורות, הרי ישנם כו"כ צדיקים כו'.
609 תניא שם – מיומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק "היום הזה (ש"קאי על ר"ה" ) ה' אלקיך מצוך", "בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם", "ושמרת ועשית אותם", "בת קול מברכתו הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה",
3068 כ"ק אדמו"ר שליט"א הקדים, שמפרשי רש"י מתעכבים אמנם על חלקו השני של פירוש רש"י (ולא כמו חלקו הראשון, שלא מתעכבים עליו ), אבל, עד עתה לא מצא פירוש שיבאר את פירוש רש"י בשלימותו באופן שיתיישב בהבנה והשגה גם בשכלנו הדל, בדרך הפשט, שזהו ענינו של פירוש רש"י*.
ולהעיר, שאף שפירוש רש"י זה ("בת קול מברכתו כו'") נמצא גם במדרש תנחומא (פרשתנו א), אין זו הוכחה שפירוש זה הוא ע"ד הדרוש, כי, גם במדרש מצינו לפעמים פירושים ע"ד הפשט (כשם שבגמרא, חלק ההלכה, יש לפעמים עניני דרוש**, ובמדרש יש לפעמים עניני הלכה, כהלשון במדרש תנחומא בכ"מ: "ילמדנו רבינו" (ועד שנקרא בשם "מדרש ילמדנו"), וכמובא בפירוש רש"י (שבת ל, א) ש"כך היו רגילין לפתוח באגדה תחילה", ולאח"ז היו משיבין על השאלה בהלכה).
*) אף שיש בו גם " יינה של תורה " – רזין דתורה , וכן שמן – רזין דרזין (כמבואר באמרי בינה (שער הק"ש ספנ"ג ואילך) בפירוש מ"ש (עקב יא , יד) " ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ", ש " דגנך " קאי על נגלה דתורה , " תירושך " – רזין , ו " יצהרך " – רזין דרזין) .
**) וזהו הביאור בדברי רבינו הזקן בהתחלת ספר התניא (ה , ב) " ארז"ל במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים כו' ", אף שענין זה נאמר בגמרא (יומא לח , ב) – כיון שזהו בחלק הדרוש שבגמרא (ראה " מ"מ , הגהות והערות קצרות " לתניא שם (ע' כז) . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כאן המקום להזכיר אודות ב' ניסן (שחל בשבוע הבא), שבו ימלאו חמישים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ובמילא גם חמישים שנה להתחלת הנשיאות של כ"ק מו"ח אדמו"ר – כיון שתיכף ומיד (כמ"ש "וזרח השמש ובא השמש" ) עברה הנשיאות אליו, וכמדובר כמ"פ בנוגע לעניני ירושה שעוברים ברגע הראשון לבן הבכור, ועאכו"כ כשמדובר אודות בן יחיד, ובפרט ענין הנשיאות, כמובן מהדין שמלך בן מלך אינו צריך משיחה , כך, שלא הי' רגע אחד שיפסיק בין הסתלקות כ"ק אדנ"ע להתחלת הנשיאות של כ"ק מו"ח אדמו"ר.
189 קהלת א, ה. וראה יומא לח, ב. קה"ר עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אמרו רז"ל "אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו , שנאמר וזרח השמש ובא השמש , עד שלא כבתה שמשו של כו' זרחה שמשו של כו'".
1048 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והטעם שרבינו הזקן לא אמר ביאור זה בפירוש , כי, הענין דיתרון האור מן החושך הוא רק בדיעבד, לאחרי שכבר נמצאים במצב החושך כו' , אבל לכתחילה אסור להעמיד את עצמו במקום סכנה (ועאכו"כ שלא לחטוא על מנת לשוב ), ועד שמתפללים בכל יום "אל תביאינו לידי נסיון" , ולכן, אין מקום לבאר לקטן בגיל חינוך את המעלה שע"י ההתעסקות בבירור החושך.
299 והגע עצמך: גם יהודי ש"יצאו רוב שנותיו .. ולא חטא" ש"שוב אינו חוטא" (יומא לח, סע"ב), הנה בעמדו להתפלל ובאחזו בידיו טלית ותפילין כו', אינו מתחיל מיד באמירת "הודו לה'" ו"ברוך שאמר", או בענין של יחודא עילאה, אלא מקדים לבקש: "אל תביאינו לידי נסיון"!
וענין זה למדים ממה שמצינו גבי דוד המלך – שאף שאמר (תהלים קט, כב) "ולבי חלל בקרבי", שאין לו יצה"ר כי הרגו כו' (תניא פ"א), הנה כשביקש (תהלים כו, ב) "בחנני ה' ונסני" (כיון שרצה להגיע להעילוי שע"י עבודת הנסיונות, ועד להעילוי דתשובה, וכמארז"ל (מו"ק טז, ב. וש"נ) שדוד "הקים עולה של תשובה"), הי' זה ענין בלתי רצוי*, ובגלל זה העמידוהו בנסיון בדבר ערוה כו' (ראה סנהדרין קז, א), ועד שבכל לילה אומרים בקשעהמ"ט: "למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע" (תהלים נא, א-ב).
*) אף שדוד נכשל בשתים ולא עלתה לו לרעה (ראה יומא כב , ב ובפרש"י) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וענין זה התחיל מיד ביום ההסתלקות – ב' ניסן, כמדובר כמ"פ שמלך בן מלך אינו צריך משיחה (אא"כ היתה שם מחלוקת, שאינה שייכת אצל בן יחיד), כיון שמשיחת האב מועילה גם עבור הבן, ולכן, מיד ברגע ההסתלקות של האב, נוטל הבן את הנשיאות, ועוד לפנ"ז, כלשון הכתוב "וזרח השמש ובא השמש" , היינו, שעוד לפני ש"בא השמש" כבר "זרח השמש" , כמארז"ל "עד שלא שקעה שמשו של כו' זרחה שמשו של כו'".
2882 ראה יומא לח, ב. קה"ר עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר - תפארת שבתפארת - ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויהי רצון שתהי' ההתעסקות בכל ענינים אלו אליבא דנפשי', וכיון שישנה ההבטחה ש"הבא לטהר מסייעין אותו" – יהי' הסיוע "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" , ועד שיוכלו לומר על כל אחד מכם "כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז" .
1697 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כו' שנפלו בהן הניצוצין דמלכים שמתו וע"י קיום המצות חוזרים לקדושה, וזהו מורשה שהוא בחי' ירושה לאדום וארץ הכנעני כו', קהלת יעקב קהלת ואסיפת כל הניצוצין שנתפזרו למטה בנוג"ה דבי"ע בקבוץ ואסיפה בבחי' יעקב י' עקב, המברר כו' ואח"כ קרא ה' שמו ישראל כי שרית עם אלקים וגו' עם אלקים דייקא ולא על אלקים כו', והיינו כמ"ש בזוהר ע"פ ואהבת בכל לבבך, בשני יצריך, דא רזא כו' ע"ש, שגם היצה"ר מסייעו ועוזרו בחזרתו לקדושה בבחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא, וזהו כי שרית עם אלקים דייקא כי אלקים גי' הטב"ע שהוא בחי' המדות טבעיי' שבאדם כי עיר פרא אדם יולד במדות מגונות דלא סגי בלא"ה כו', לכן בבא לטהר מסייעין אותו אף בחי' האלקים גי' הטב"ע כי דא רזא שנז' בזוהר וזהו עם אלקים דייקא ולא על אלקים וכנ"ל וד"ל.
45 בבא לטהר מסייעין אותו : ראה שבת קד, א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ב) והנה את זלעו"ז עשה האלקים דכנגד נר"ן דקדושה כנ"ל יש ז' אומות הכנעני החיתי כו' שהוא בחי' מדות דקליפה כמו תאות רעות שהוא התפעלות הנה"ב במדות רעות הנולד מהתבוננות דבחי' בינה דקליפה, וכמו שבחי' בינה דקדושה כוללת נו"ן שערים דקדושה כך בחי' בינה דקליפה כוללת נ' שע"ט וזהו הבא לטמא פותחין לו כו', אך בהתגברות בחי' בינה שבנה"א עם בחי' רוח ונפש המסתעפים ממנה כנ"ל, אזי מתהפכים ז' מדות רעות דקליפה עם בחי' מקורן ושרשן אל הקדושה האלקי דהיינו שמתברר מהן בחי' הטוב מבחי' נצוצי קדושה שנתלבשו בהן להחיותן שהוא מבחי' רפ"ח נצוצין דקדושה שנפלו בשה"כ בז' מלכין דתהו שמתו כידוע שמהם יש יניקה לז' אוה"ע ואעפ"י שנא' בז' אוה"ע לא תחי' כל נשמה מ"מ הרי ארצם נתן לישראל לירושה להעלות כל בחי' הטוב שבקדושה שנפלו שם וזהו ונתן ארצם לנחלה כו' כי כל המצות נעשו בארץ ונק' א"י כו'.
30 הבא לטמא פותחין לו : ראה יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ח על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום נוהגין לומר ברוך הוא וברוך שמו על שם הכתוב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ועוד אפילו כשמזכיר צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה .
סא משלי י, ז. ראה יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וגם אמרו הלומד ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת וכל המשכח דבר אחד מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני :
פו הושע ד, ו. יומא לח , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואין לומר דאף שאינו עובר בלאו בכהאי גוונא אעפ"כ יש חיוב לזכור ולא לשכוח מקרא דושננתם או מדכתיב ותשכח תורת אלהיך וגו', א"כ סוף סוף הוה ליה להרמב"ם להביא איסור זה בחיבורו.
מח הושע ד, ו. יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שגם ישראל שנק' מקבלי' [ומקיימים ל]תו"מ [מ"מ] גם הם נק' בשם צדקה צדיקי' בחי' משפיעי' כמ"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא ארץ החיים העליוני' דעוה"ב לפי שקיימו כל התו"מ בפו"מ דוקא כמא' כ"י יש להם חלק כו' לפי שישראל הן העושי' ומקיימי' למצות הרי הן בחי' צדיקי' שהוא בחי' משפיע לבחי' הצדקה, כדוגמא שהקב"ה נק' צ"ע כמ"ש כי צדיק ה' צדקות אהב שהוא מה שמשפיע לאור בתו"מ למטה כמ"ש אור זרוע לצדיק כו' וכתיב אמרו לצדיק כי טוב כו' ואין טוב כו' שזהו מה שזורע צדקות דמצות, כך ישראל נק' צדיקי' בחי' משפיעי' מאחר שמקיימי' ועושי' למצות הללו להמשיך בחי' פנימי' רצה"ע שבמצות העליונות ממש כמ"ש אשר קדשנו במצותיו ממש כו' וד"ל.
421 ואין טוב : ראה ס' האמונה והבטחון להרמב"ן( ) ספ"ב [אלא הקב"ה]. יומא לח, ב [אלא צדיק ]. ברכות ה, א [אלא תורה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכך יש עזר וסיוע מלמעלה בהעלם מאחוריו של הנשמה באדם שיתעורר לילך בדרכי הטוב ונדמה לו שהולך מכח עצמו כו', ובאמת ה"ז רק מכח הא"מ העליון כענין הבא לטהר הרבה מסייעים אותו מלמעלה, שסיוע ועזר זה בא מלמעלה בבחי' ההעלם בלתי נודע ממי יבוא לו כח התעוררו' זו כו' וכן יערה עלינו רוח ממרום בהעלם (כמ"ש במ"א בפי' אם בשבט יכהו בשבט דאו"מ כו').
1294 הבא לטהר . . מסייעים אותו : ראה יומא לח, סע"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקב (ובהנסמן בריש המאמר שם). נ"ך ע' שמח ואילך (ובהנסמן שם). תו"ח תולדות קנד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ושרש הענין דהנה כתי' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו כמו החבל שראשו א' קשור למעלה וא' למטה, כמו"כ הנשמה לא כולה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה ועיקר הנשמה נשאר למעלה, והתקשרות הנשמה המלובשת בגוף עם אלקות הוא ע"י החבל, וכמו שהחבל ארוגה מכמה חבלים דקים ונעשה חבל עב, כמו"כ החבל הנ"ל ארוגה מתרי"ג חבלים (בפ"א מתרי"ג נימין) דקים והם תרי"ג מצות, וכשפוגם באיזה מצוה הרי עי"ז נפסק חבל א' (ה' ר"ל מהתרי"ג חבלים דקים ע') עד שיוכל להיות שיופסק החבל לגמרי וזהו ונכרתה הנפש כו' מ"מ אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ומשארז"ל ששמע מאחורי הפרגד שובו בנים שובבים חוץ מאחר היינו שלא הועיל לו תשובה תתאה אבל תשו"ע הי' מועיל לו ג"כ, ועוי"ל שאין מספיקין בידו לעשות תשו' ואפשר שהי' מועיל לו תשו"ת ג"כ אלא שלא עזרו לו מלמעלה, ויש בכח התשו' לקשר החבל וכמו עד"מ כשקושרין חבל הרי במקום הקשר חזק יותר מפני ששם הוא כפול ארבעה ואם יופסק יופסק במ"א אבל לא על מקום הקשר, כמו"כ ע"י תשו' שקושרים החבל, במקום הקשר הוא אמיץ וחזק ולא יופסק עוד (ה' אפ"ל ע"ד שארז"ל מי שבא לידי עבירה ולא עבר מובטח לו שלא יחטא עוד ע').
120 מי שבא לידי עבירה : ראה יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'קנב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומעומק לבבי אבקשם שתהי' אהבתם נאמנה מזה לזה שיראה כל אחד טובת זולתו כטובת עצמו, ולכל הפחות בעבור אשר ימצא טובתו ברו"ג בטובת זולתו דוקא, והבא לטהר מסייעין לו , ולזאת תקותי חזקה, באשר בחרו עתה בשלום ואחדות, יהי' השי"ת בעזרם ויאחדם בקיום אמיתי.
257 והבא לטהר מסייעין לו: יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מה שעל ידו, וע"י הסיוע שנותנים לו מלמעלה להאדם, כמאמר הבא לטהר מסייעין אותו , ינצח להיצה"ר, והגם כי מ"מ צ"ל תחלה הבא לטהר מצד עצמו, כי זהו כל ענין העבודה שיהי' בכח עצמו וביגיעתו וכמ"ש גבי אברהם אע"ה בתחלת קרובו להוי' דכתיב לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, דתכלית הכל הוא לעלות ולהגיע בהילוך אחר הילוך לבחי' ומדרי' לך, שהוא עצם ושרש הנשמה, אמנם אופן הילוך זה והתחלתו הוא מארצך, והיינו לצאת מהארציות והגשמיות, וממולדתך שהו"ע עזיבת הרגילות, מה שהאדם מורגל בהם, שהרגילו הנה"ב להיות נמשך אחרי מעשה בני אדם בהנאת והנהגת העולם, ומבית אביך שהוא השכל הטבעי אשר כל השכלותיו המה בענינים גופנים ובדברים הגשמי', ואז יעלה האדם ויגיע אל הארץ שהוא הרצון האמיתי, שכ"ז הוא עבודה ויגיעה גדולה.
63 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'שפב
מקור מפורש
בדף זה
מובן שנעם לי במיוחד לראות מן הכתובת אשר דר הוא בבני ברק, שתקותי חזקה שזהו סמלי לדירתו האמתית שהיא בבני ברק וברוחם ישפיע על המוסד, והבא לטהר הרי מסייעין לו.
3 והבא לטהר הרי מסייעין לו : יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'צו
מקור מפורש
בדף זה
וידוע מאמר חכמינו ז"ל הבא לטהר (ועל פי דיוק אדמו"ר הזקן לטהר תרתי משמע:
2 מאמר חכמינו ז"ל ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קמב
מקור מפורש
בדף זה
והרי הבטיחונו חכמינו ז"ל הבא לטהר (ודייק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – תרתי משמע:
1 הבטיחונו חכמינו ז"ל : ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלב
מקור מפורש
בדף זה
והרי הובטחנו בכל כגון זה "הבא לטהר (ודייק רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע:
5 הבא לטהר . . אותו ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרפט
מקור מפורש
בדף זה
ועל פי פתגם חכמינו ז"ל שמא מלתא הוא, יהי רצון אשר כל מי שיכול להשפיע בסביבתו בדיבור או על ידי הפצת תורתנו תורת אמת, ינצל השפעה זו ככל האפשר, מתאים למש"נ יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ובאופן המבואר בתנא דבי אליהו רבא בנוגע לסנהדרי גדולה שעליהם "לילך ולקשור חבלים של ברזל במתניהם ולהגבי' בגדיהם למעלה מארכובותיהן ויחזרו בכל עיירות ישראל כו' וילמדו את ישראל כו' כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולמות כולן שברא מסוף העולם ועד סופו" (שם פ' י"א).
4 פתגם חכמינו ז"ל ראה יומא לח, ב. שם פג, ב. וראה בארוכה לעיל ח"א אגרת קנד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשצח
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמתפלל בבית כנסת זה שנקרא על שם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והרי שמא מלתא הוא, שהיא נחלת הצמח צדק לדורות, בגשמיות ועל אחת כמה וכמה ברוחניות, וכשמתפללים בבית כנסת זה, הכולל החצר והשייך לה, הרי נמצאים ברשות אדמו"ר הצמח צדק, שהי' מנהיג ומורה צדק לדורו ולכל הדורות אחריו, ובפרט על ידי הפסקי דינים שלו, המורים ומאירים לארץ והדרים עלי' עד היום הזה,
2 שמא מלתא הוא ראה יומא לח, ב. שם פג, ב. וראה בארוכה לעיל ח"א אגרת קנד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקע
מקור מפורש
בדף זה
לכאו"א עוזר השם לעשות תשובה, והדבר תלוי רק ברצון האדם.
4 עוזר השם לעשות תשובה ראה שבת קד, א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רל
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שט
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שיב
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שטו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שכד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שכט
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שנו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שפ
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תג
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תלו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תנ
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תעב
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תעח
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקא
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקב
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקלא
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקלד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקמא
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקעג
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקעו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תריט
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרלב
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרנח
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרנט
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'עתר
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תרפד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תרצב
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשכב
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשעד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתטו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתכג
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתסג
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתעח
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתפד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתפו
מקור מפורש
בדף זה
ראה יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקמו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקנ
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקפט
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'כד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'מד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'נג
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קכא
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קכו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ריד
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רטו
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ריח
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רכח
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רסג
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצ
מקור מפורש
בדף זה
כגירסת הש"ס (ולא הע"י) יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שע
מקור מפורש
בדף זה
יומא לח, סע"ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות קיץ
מקור מפורש
בדף זה
והשם עוזר.
7 והשם עוזר : שבת קד, א. יומא לח, סע"ב. וראה ד"ה הוי' לי בעוזרי די"ב תמוז הראשון, תרפ"ז (נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קעט, א ואילך. תרפ"ז ע' רא ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
ב) דרגת בני עליה שעליה נאמר:
33 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
4 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
2 וידוע דיוק : לקו"ת דברים פט, ך. ,לטהר" (חסר יו"ד): כגירסת הש"ס (ולא הע"י) יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
5 פיל מער: ראה יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
9 יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
1 זד) משלי י, ז. וראה יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז למעלה יותר, בנוגע להתכללות כל עניני תושבע"פ בתושב"כ, כמארז"ל "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" – הרי אפילו בדורות ההם לא הי' כל אחד יכול למצוא ולגלות בתושב"כ את פרטי הענינים המרומזים בה כפי שנתפרשו בתושבע"פ.
43 ראה שם ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה כמו שהוא בענין התורה, דתושב"כ היא בחי' חכמה, ותושבע"פ היא בחי' בינה, והרי תושב"כ ותושבע"פ מיוחדים זה עם זה ומשלימים זה את זה, כי, כל ענין בתושבע"פ שרשו בתושב"כ דוקא, כמארז"ל מי איכא מידי דלארמיזא באורייתא, וכלשון הידוע מנא הני מילי דאמר קרא, ולאידך גיסא, השלימות דתושב"כ היא ע"י תושבע"פ דוקא, שהרי ענין התורה הוא להורות את רצון העליון, ופרטי רצה"ע אי אפשר לדעת מתושב"כ, כי אם מתושבע"פ דוקא, כמבואר בתניא.
19 ראה זח"ג רכא, א. וראה תענית ט, א ובפרש"י שם. תוס' ישנים יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואף שהענין ד"נחלה בלי מצרים" נלמד מהפסוק "ופרצת גו'" –הרי כן הוא בכל הלימודים שבתורה שבעל-פה, שאע"פ שבכל ענין נאמר "מנא הני מילי כו' דאמר קרא כו'", אעפ"כ, הענינים כפי שהם בתושבע"פ הם בעומק יותר מכפי שהם בתושב"כ, וכמארז"ל "ערבים עלי דברי סופרים כו'", והיינו, שאף שהענין כפי שהוא בתושב"כ יש בו בהעלם כל העומק שבתושבע"פ, שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", מ"מ, הענינים המתגלים בתושבע"פ הם בעומק יותר מהגילוי שבתושב"כ.
33 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
תניא בספ"ג דנדה משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע, דלכאורה אינו מובן, איך יכולים להשביע את כל אחד תהי צדיק, הרי אמרו רז"ל ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים (כמובא בתניא בהמשך הדברים), ואעפ"כ אומרים שמשביעין כל ולד תהי צדיק.
30 יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, ישנם כאלה שבנוגע לכל ענין שואלים ורוצים לדעת - אינני יודע לאיזה צורך - היכן הוא מקור הדברים בנגלה דתורה, שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא".
50 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
- אצל צדיקים [שמועטים הם, כמארז"ל "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים כו'"], שייכת העבודה ד"פרו ורבו" (לעשות עוד חסיד) רק ביחס להזולת; אבל אצל בינונים [שסדר העבודה שלהם שייך לכל אדם, שהרי "מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך", וכידוע הפתגם "הלואי בינוני"], ה"ז שייך גם ביחס לעצמו -
23 יומא לח, סע"ב. הובא בתניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ועכ"פ, גם אם לא מעתיקים מהתחלת הענין, אלא רק מהפסוק, כיון שכוונת הגמרא היא לבאר את המקור בתורה ("ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" ) לתקנת משה "שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום" – יש להתחיל עכ"פ מתיבת "שנאמר", כך, שעכ"פ הראי' היא ענין שלם.
30 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב**, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
והנה מכיון דראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים (ובפרט ששנאת הרע בתכלית היא דרגת צדיק גמור), ואפילו בנוגע לדרגת הבינוני ידוע הפתגם הלואי בינוני, והענין דבלע המות לנצח יהי' בכל ישראל, מובן מזה, שעבודה זו (לשנוא את הרע בתכלית השנאה) יכולה להיות גם בבינונים, ואפילו באלה שלמטה מדרגת בינוני.
340 יומא לח, ב. וראה תניא פ"א (ה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ונקודת הענין – שהכל צריך להתחיל ממנו , בכח עצמו דוקא, ובלשון חז"ל :
80 יומא לח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
אלא, ש"ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים" , ואילו רוב בנ"י אינם במדריגה זו, אלא כמבואר בתניא ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך".
407 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
יהודי נמצא בציור של נשמה המלובשת בגוף, והגוף נמצא בעוה"ז הגשמי, ויתירה מזה, בעוה"ז החומרי; ובזמן כזה שאלו שהם צדיקים גמורים הנה "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים" , ויתירה מזה:
1275 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שהובאה ראי' לדבר – שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ובנדו"ד, אין זה רמז בלבד, אלא מפורש הדבר בתנ"ך:
15 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
"תניא בספ"ג דנדה", ואח"כ מובא בו מאמר המשנה , מאמר הגמרא , פסוקים מתושב"כ (הן מחומש והן מנ"ך ), מאמר הזהר ורע"מ , מדרש ועץ חיים – ענינים מכל חלקי התורה, פשט רמז דרוש וסוד (וגם פסקי הלכות למעשה – בשייכות לקריאה בשם זה או בשם אחר, שזהו"ע שנוגע לנאמנות לעדות), כפי שבאים בהמשך אחד בפרק הראשון שבתניא (משא"כ בפרקים שלאח"ז).
1318 "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים כו'" (יומא לח, ב. וראה במ"מ ובליקוטי פירושים שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טז
והובטחנו שה"בא לטהר מסייעין אותו" , ו"אדם מקדש עצמו מעט (מלמטה )" – "מעט" לא לגבי האדם , אלא לגבי למעלה, שהרי כל מה שהאדם מקדש את עצמו למטה, הנה לגבי למעלה הרי זה "מעט" – "מקדשין אותו הרבה (מלמעלה84)".
1541 יומא לח, סע"ב ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובכן – כל ענין מתחיל בתורה – "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" :
813 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ כאשר מדובר אודות רוב בנ"י (כאמור, שהתורה על הרוב תדבר), שאינם במדריגת "צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים" – שהרי איתא בגמרא "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים ", וא"כ, רוב בנ"י הם במדריגה שלמטה מזה – שאצלם הירידה היא עמוקה יותר שלא בערך.
705 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, תשובה נעלית כזו, שייכת לאלו שהם במדריגת צדיקים, שעליהם אמרו "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים";
351 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טז
וכאשר רוצה זאת באמת – הנה "בא ליטהר מסייעין אותו" , ו"אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה" , כך, שהקב"ה נותן לו כח שיוכל לעמוד נגד טענות השכל:
1352 יומא לח, סע"ב ואילך. וש"נ. וראה תניא ספכ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" – מצינו דוגמתו גם בתורה:
350 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – כמדובר כמ"פ שכל ענין שבפנימיות התורה הוא באופן ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ועד להלכה בפועל, ובנדו"ד, הרי ההלכה היא ש"הדלקה כשרה בזר" , והיינו, שלא זו בלבד שאין צורך בכה"ג דוקא, הנה עוד זאת, שאין צורך בכהן בכלל, אלא כל אחד מישראל – אפילו מי שנקרא בשם "זר" – יכול להדליק את המנורה.
2341 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ונוסף על ענין ה"שופטים" – כיון שהקב"ה יודע שמדובר אודות נשמה בגוף, ו"ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים" , והתורה על הרוב תדבר , לכן צוה גם על מינוי "שוטרים", "הרודין את העם ..
2003 יומא לח, ב (הובא בתניא פ"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובכלל, כיון שספר התניא הוא תורה שבכתב דתורת החסידות, אין זה פלא שדבר מסויים בא לידי גילוי לאחרי זמן, שהרי כן הוא בכללות הענין דתושב"כ לגבי תושבע"פ, שאע"פ שכל הענינים דתושבע"פ ישנם בתושב"כ, כדברי הגמרא "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", הנה בתושב"כ הרי זה רק ברמז, וגילוי הדבר נעשה ע"י חידושו של "תלמיד ותיק" בזמנו, שכן, "הכל עשה יפה בעתו" , כדאיתא במדרש בנוגע לכללות התורה, דלכאורה היתה צריכה להינתן לאדה"ר, אלא ש"הכל עשה יפה בעתו", וניתנה לאחרי כ"ו דורות, ועד"ז בנוגע לתושבע"פ, שאף שבכללות ניתנה במעמד הר סיני, שהרי "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני"237, וכנ"ל ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", אעפ"כ, נתגלה כל ענין בזמנו ].
2611 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , מצינו ענין זה (לא רק ברמז, אלא) בסיפור מפורש בתנ"ך – שנתן הנביא (שדבר ה' הי' בפיו ומלתו על לשונו ) בא בשליחותו של הקב"ה לדוד, וסיפר לו הסיפור ע"ד כבשת הרש, וכאשר דוד פסק את דינו, אמר לו נתן הנביא:
113 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וגם בנוגע לטעם שמברכים על הלולב הואיל ובמינו גבוה מכולן – הנה אע"פ שהברכות הם רק מדרבנן, הרי כיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , הי' הכתוב צריך לרמז מעלת הלולב ע"י הקדמתו לשאר המינים.
835 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע להכנה למתן תורה וקבלת התורה, הנה נוסף על הענין של הקדמת נעשה לנשמע שנאמר בגלוי בתושב"כ , מסופר במדרש – תושבע"פ, שמוסיפה כמה פרטים שבתושב"כ הם רק ברמז ("ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" ), רמז גלוי או רמז נסתר – שהקב"ה אמר לבנ"י:
1950 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בהמשך להמדובר לעיל (סי"ג) שבחג השבועות לא מצינו עבודה הקשורה עם הליכה ברגליים (כמו בחג הפסח וחג הסוכות) – יש להעיר אודות ענין שנתבאר בתושבע"פ באריכות, אלא כיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ישנו גם בתושב"כ ברמז מן הרמז:
2183 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד כדי כך, שאכילה נפשית שייכת דוקא אצל מי שהוא בדרגת צדיק, כמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו, משא"כ אצל רוב בני אדם (שהרי ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין , והתורה על הרוב תדבר ), ענין האכילה אינו לשובע נפשו, אלא כדי לפעול הענין דבירור הניצוצים, והיינו, שצריך להשפיל את עצמו (אראפלאזן זיך) לענין האכילה ושתי', ולאח"ז ה"ה מעלה אותם, עי"ז שנעשים דם ובשר כבשרו, ובכח זה עובד עבודתו
101 ראה יומא לח, סע"ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
והנה מכיון דראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים (ובפרט ששנאת הרע בתכלית היא דרגת צדיק גמור), ואפילו בנוגע לדרגת הבינוני ידוע הפתגם הלואי בינוני, והענין דבלע המות לנצח יהי' בכל ישראל, מובן מזה, שעבודה זו (לשנוא את הרע בתכלית השנאה) יכולה להיות גם בבינונים, ואפילו באלה שלמטה מדרגת בינוני.
26 יומא לח, ב. וראה תניא פ"א (ה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר