190
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לכאורה, תמוה: הם הרי ראו שהכהן הגדול הקודם לא הוציא שנתו, וידעו שאף הם אינם ראויים לתפקיד זה בדרגתם, וכיצד הם רצו בכל זאת בכהונה גדולה? ההסבר לכך הוא, שמפני רצונם הגדול להכנס לקדש הקדשים ביום הכיפורים, מקום שהשכינה שורה בו בגלוי, היה הכל כדאי בעיניהם, אפילו אם משום כך לא יוציאו את שנתם.
ו. המעלה במחלוקת קורח מתבטאת בפשט הפסוקים
כך מובן כיצד מתבטאת בפשוטו של מקרא המעלה שבמחלוקת קורח ועדתו, כי, כאמור לעיל, הגורם למחלוקת היה רצונם להיות בדרגת כהן וקדוש לאלקיו, קדש הקדשים.
בדבריו של קורח39 מודגש מנין הגיעו אל הרצון להיות כהנים גדולים "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו...", וכמוסבר במדרש תנחומא40 ובפירוש רש"י41, ש"כל העדה כולם קדושים – כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה", "ומדוע תתנשאו... לא היה לך לברר לאחיך כהונה42 לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלקיך, כל העדה שמעו":
במתן־תורה אמר הקדוש־ברוך־הוא43 "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", ואומר "בעל־הטורים"44 שבסיני, בשעת מתן תורה, היה כל יהודי בדרגה של כהן גדול.
וכיוון שבעצם קשור ענין זה לכל יהודי, אלא שגרם החטא45, הביא הדבר אצל קורח לרצות ב"כהונה גדולה"46.
ז. שמה של הפרשה "קורח" מלמדנו
כך יובן מדוע שמה של הפרשה, על־פי מנהג ישראל, אשר "תורה היא"47, אינו "ויקח", או "ויקח קורח"48 שמשמעותו, כתרגום – "ואתפלג קורח", וכלשון רש"י "לקח עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה...", אלא הפרשה נקראת בשם "קורח" בלבד49, שבו אין מרומז החטא והמחלוקת על משה.
הערות
- 39. טז, ג. וראה ראב"ע שם.
- 40. פרשתנו, ד.
- 41. עה"פ.
- 42. ראה שפ"ח בשם הנח"י שכוונתו בזה הי' לא לחלוק על מלכות של משה כ"א רק על כהונתו של אהרן.
- 43. יתרו יט, ו.
- 44. עה"פ. וראה אגדת בראשית פע"ט (פ). ומכילתא עה"פ.
- 45. ראה מכילתא ובעה"ט עה"פ.
- 46. ראה גם פנים יפות ריש פרשתנו.
- 47. ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
- 48. אבל כ"ה ברמב"ם בסדר תפלות שלו וכן בסדור רס"ג "ויקח קרח".
- 49. לכאורה י"ל שהרמב"ם והרס"ג כ' "ויקח קרח" ולא "קרח" לבד, קביעות דשמו – היפך ד"שם רשעים ירקב" (משלי יו"ד, ז) "רקביבות תעלה בשמותן דלא מסקינן בשמייהו" (יומא לח, ב)*. משא"כ הלשון והשם "ויקח קרח**. ועד"ז י"ל לענין פרשת בלק שהרמב"ם ורס"ג שם כ' "וירא בלק" ולא "בלק" (וראה לקו"ש חכ"ג ע' 166 ואילך). אבל להעיר שרק פרשיות אחדות קורא שם הרמב"ם בתיבה אחת, ורובם ככולם מזכיר בב' תיבות או יותר.
- . וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 119. 123.
- . ועד"ז בתוכן הענין, שבזה מודגש עיקר תוכן הסדרה, מחלוקתו של קרח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

