1225

בתוך יום הששי עצמו – הושלמה הבריאה רק בין השמשות, ומכך מובן שרק בבין השמשות הושלמה הבריאה כולה, ע"י עשרת הדברים שנבראו "ערב שבת בין השמשות", ולפיכך משמש "בין השמשות" של ערב שבת – מעבר והכנה לשבת: לאחר שלמות המלאכה בבריאה, אפשרית שלמות המנוחה בבריאה.

כך גם ביחס ל"שית אלפי שנין", שתכליתן ועלייתן אל "יום שכולו שבת", אל האלף השביעי, נוצרות באלף הששי בכלל, ובעיקר ב"בין השמשות", בדור האחרון ביותר, דור עקבתא דמשיחא. למרות שדור זה הוא השפל מכולם, דור עקבתא דעקבתא, יש לו היתרון שהוא משלים את מטרת כל ה"עבודה" של כל הדורות הקודמים³², שכן רק בדורנו, של סוף הגלות, תושלם התכלית של "דירה בתחתונים", בגאולה העתידה – ובקרוב. מזה מובנים החביבות הגדולה, הזכות הגדולה והאחריות הגדולה של הדור, כיון שב"עבודתו" תלויה גם תכלית שלמות ה"עבודה" של כל הדורות הקודמים. נותר, אמנם, "לברר" רק "פכים קטנים", עבודה מועטת, אבל בעבודה זו תלויה שלמות כל העבודה הקודמת.

ח. לפיכך מונה התנא את "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות" מיד לאחר "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש", משום שכך הם הדברים לפי סדר הדורות: מיד ברגע של חורבן בית המקדש "נולד מושיען של ישראל"³³, מאז החל סדר העבודה להביא את המשיח, ה"ערב שבת בין השמשות" של "שית אלפי שנין". גם עבודה זו היא במספר עשרה (עשרה דברים של בין השמשות), כאמור, והיא גם תביא את מספר עשרה, "כינור של עשרה נימין"