160
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בגמרא, "ויעקב נסע סכותה". ולכאורה: ההוכחה, שבדבריו "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה" הרחיב יעקב את הדרך נלמדת מן הפסוק "ויעקב נסע סכותה" (והוא לא נסע "שעירה"). ומדוע משמיט הרמב"ם פסוק זה42?
ב) בגמרא נאמר "כדרך שעשה יעקב"43, ואילו הרמב"ם משנה את הניסוח ואומר "כדרך שהרחיב יעקב"44.
ג) בגמרא נאמר "יעקב אבינו לעשו הרשע"43, ואילו הרמב"ם משמיט45 את התארים הללו ואומר: "יעקב לעשו"44.
ט. "ירחיב... הדרך" – בזמן
לפי האמור לעיל לגבי פירוש רש"י על התורה, ניתן לומר, שהרמב"ם סובר, שזוהי משמעות ההלכה "ירחיב לו את הדרך" אצל כל יהודי: הוא צריך להרחיב לפני הנכרי את הדרך שבה הוא הולך, ולתאר לפניו שהדרך תארך לו זמן ממושך עד אשר יגיע למקום הדרוש, ועל ידי כך ידחה הנכרי את המחשבה להרע ליהודי, מפני שלא יידע את משך הזמן שהיהודי ישהה בדרך.
ולפי הסבר זה מדוייקת לשונו של הרמב"ם, האומר "כדרך שהרחיב יעקב לעשו שנאמר עד אשר אבוא אל אדוני שעירה": הרחבת הדרך על ידי יעקב התבטאה באמרו "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", שהדרך תארך לו זמן בלתי מוגדר לרגל המלאכה והילדים, עד אשר יגיע לשם. מכך לומדים שכל יהודי צריך לתאר לפני הנכרי את דרכו באופן שהוא "ירחיב" אותה בענין הזמן שהיא תתמשך. ולענין זה אין קשור הפסוק "ויעקב נסע סכותה"46.
ולפיכך משמיט הרמב"ם גם את התארים "יעקב אבינו לעשו הרשע" – כי דעת הרמב"ם היא, שיעקב נזהר מעשו באמצעות "הרחבת" הדרך לא מפני הוודאות שעשו הרשע ירע לו47 –
הערות
- 42. גם בר"ח ע"ז שם לא הביא פסוק הב' וכתיב ויעקב נסע סכותה רק פסוק הא' עד אשר אבוא, אבל הרי ממשיך "כמה שעשה יעקב .. והלך הוא למקום אחר". משא"כ ברמב"ם.
- 43. ועד"ז הוא בע"י ע"ז שם ובצילום (כת"י) מס' ע"ז הנ"ל הערה 5.
- 44. בפשטות י"ל שכן היתה גירסת הרמב"ם בגמ'. והרי כ"ה הגירסא ביל"ש שם. וכ"כ הרי"ף, רא"ש ומאירי ע"ז שם "כדרך שהרחיב יעקב לעשו". וכ"ה בדק"ס שם*, אבל בר"ח שם "כמה שעשה". ועד"ז בכת"י מס' ע"ז הנ"ל. ובכל אופן טעמא בעי לחילוק הגירסאות.
- 45. להעיר מלשונו שם פ"ח ה"ב ואילך "משה רבינו" "לאברהם אבינו".
- 46. ומה שבגמרא מובא גם הפסוק "ויעקב נסע סכותה" – יש לומר (לדעת הרמב"ם) שאין זה ראי' על זה שיעקב הרחיב לו הדרך, כ"א להורות איך הועילה עצה זו (להרחיב לו הדרך) להיפטר מעשו בפועל.
- 47. ויש לומר שהרמב"ם יפרש, שלפי הגירסא בגמרא "יעקב אבינו לעשו הרשע" – הכוונה בזה לרמז ל"הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" (ספרי בהעלותך ט, יו"ד (ב"ר פע"ח, ט) הובא בפרש"י פרשתנו לג, ד) – היינו שנאת עשו ליעקב בכלל, ולא באותו זמן פרטי. או שתוארים אלו בש"ס על יעקב ועשו באים ע"ד (יומא לח, ב. ב"ר פמ"ט, א. אגדת בראשית פ"ד. תנחומא (באבער) נח ט. רש"י ר"פ נח. וירא יח, יח) זכר צדיק לברכה גו' כיון שהזכירו כו' ואינו נוגע להלכה.
- . אבל שם הובא בתחלת המאמר "ירחיק לו את הדרך". וראה לעיל סעיף ג.
בראשית רבה ע״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ (בראשית לג, ד), נָקוּד עָלָיו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַכְּתָב רַבָּה עַל הַנְּקֻדָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב, הַנְּקֻדָּה רַבָּה עַל הַכְּתָב אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, כָּאן לֹא כְתָב רַבָּה עַל הַנְּקֻדָּה וְלֹא נְקֻדָּה רַבָּה עַל הַכְּתָב אֶלָא מְלַמֵּד שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי אִם כֵּן לָמָּה נָקוּד עָלָיו, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹא בָּא לְנַשְּׁקוֹ אֶלָּא לְנָשְׁכוֹ, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁל שַׁיִשׁ וְקָהוּ שִׁנָּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּבְכּוּ, אֶלָּא זֶה בּוֹכֶה עַל צַוָּארוֹ וְזֶה בּוֹכֶה עַל שִׁנָּיו. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא (שיר השירים ז, ה): צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן וגו'.
רש"י על בראשית ל״ג:ד׳ - הטקסט מספריא
ויחבקהו. נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ מִשְׁתַּחֲוֶה כָּל הִשְׁתַּחֲוָאוֹת הַלָּלוּ:
וישקהו. נָקוּד עָלָיו; וְיֵשׁ חוֹלְקִין בַּדָּבָר הַזֶּה בַּבָּרַיְתָא דְּסִפְרֵי, יֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ נְקֻדָּה זוֹ שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ (ספרי במדבר):
ויחבקהו AND EMBRACED HIM — His pity was aroused when he saw him prostrating himself so many times (Genesis Rabbah 78:8).
וישקהו AND HE KISSED HIM — Dots are placed above the letters of this word, and a difference of opinion is expressed in the Baraitha of Sifré (בהעלותך) as to what these dots are intended to suggest: some explain the dotting as meaning that he did not kiss him with his whole heart, whereas R Simeon the son of Johai said: Is it not well-known that Esau hated Jacob? But at that moment his pity was really aroused and he kissed him with his whole heart. (Sifrei Bamidbar 69.2)
בראשית רבה מ״ט:א׳ - הטקסט מספריא
וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם (בראשית יח, יז), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְבָרְכוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, מַה טַּעְמֵיהּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הָרָשָׁע וְאֵינוֹ מְקַלְּלוֹ, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, מַה טַּעְמֵיהּ וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שְׁמוֹתָן שֶׁל רְשָׁעִים דּוֹמִים לִכְלֵי קוֹרְיָס, מַה כְּלֵי קוֹרְיָס כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֵם עוֹמְדִים, הִנַּחְתָּם הֵם מִתְרַפִּים, כָּךְ שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם בְּנוֹ פַּרְעֹה, סִיסְרָא, סַנְחֵרִיב, אֶלָּא אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבִּי יוֹנָתָן, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה (אסתר ב, ו): אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה וגו', הֲוָה אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת, וְלָמָּה לָא הֲוָה אָמַר כֵּן בְּיִרְמְיָה, אֶלָּא שֶׁכָּל נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁכָּתוּב בְּיִרְמְיָה חַי הֲוֵי, בְּרַם הָכָא מֵת הֲוֵי. רַב כִּי הֲוָה מָטֵי לְהָמָן בְּפוּרִים, אָמַר אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְבָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, יב): ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר אֵין לִי אֶלָּא שִׁשִּׁים רִבּוֹא, מִנַּיִן שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכַּרְתִּי אֶת הַצַּדִּיק וְאֵינִי מְבָרְכוֹ, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.