18
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הכלליים הנ"ל – ראיית האלקות לפני הירידה למצרים, הירידה למצרים, הגלות, ואחר־כך גאולת מצרים – קיימים בעבודה הרוחנית של כל אחד בכל יום:
סדר העבודה הרוחנית בכל יום הוא: בית כנסת, מבית הכנסת לבית המדרש52, ומבית המדרש ל"הנהג בהם מנהג דרך ארץ"53: תחילה54 עבודת התפילה, אחר־כך55 לימוד התורה, ואחר־כך עיסוק בצרכי פרנסה.
על־ידי עבודת התפילה גורם היהודי לגילוי אלקות בנפשו, עד לאופן של ראיית אלקות. לאחר ההכנות שלפני התפלה וההתבוננות והעיון בפסוקי דזמרה וכו', מגיעים לקריאת שמע, ושמע ראשי תיבות של "שאו56 מרום עיניכם (וראו)"57 – גילוי אלקות באופן של ראיה (בדומה לארץ ישראל – כדלעיל בסעיף ה'). לאחר מכן מגיע תפילת העמידה, כעבדא קמי' מרי'58 (כעבד לפני אדונו) – התבטלות עצמית מוחלטת, אשר בתחילתה וכהקדמה לה אומרים: "אד' שפתי תפתח ופי (רק) יגיד (וימשיך) תהלתך"59.
לאחר עבודת התפילה "יורדים" מהדרגה של ראית אלקות והתבטלות מוחלטת, וישנן שתי "ירידות"60:
(א) מבית הכנסת לבית המדרש – לימוד התורה61 באמצעות הבנת והשגת האדם62, בהתאם להבנתו63. אך למרות שדרגת ההבנה באלקות היא ירידה ביחס לראית אלקות אשר בתפילה, בכל זאת, ניכרת בכך השפעת התפילה: גילוי האלקות בנפשו בשעת התפילה משפיע על כך שההבנה תהיה כראוי, בדומה לירידה למצרים בחיי יעקב ובניו.
(ב) כאשר יהודי הולך אחר־כך לעסקיו, הוא עלול לשכוח, ח"ו, את
הערות
- 52. ברכות בסופה. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה (וש"נ).
- 53. ברכות לה, ב. וראה שו"ע אדה"ז שם.
- 54. כמרז"ל שאסור לעשות חפציו קודם שיתפלל (ברכות יד, א).
- 55. ראה לקו"ת ברכה צו, ב.
- 56. ישעי' מ, כו.
- 57. תקו"ז תמ"ט.
- 58. שבת י, א. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס צה, ועיין ברכות לג, רע"א: עומד לפני ממה"מ כו'. ולהעיר משו"ע אדה"ז סי' קד ס"ב: עומד לפני המלך – אין לזוז ממקומו [משא"כ בק"ש דשו"מ מפני הכבוד כו' ומותר לקרוץ בעיניו וכמעשה דרב (יומא יט, ב). ומ"ש בשו"ע או"ח סי' סג ס"ו (ושו"ע אדה"ז שם ס"ז): הקורא ק"ש לא ירמוז כו' – הרי מפורש הטעם (ארעי ולא קבע – ולא ביטול), ואפילו בזה איתא שם דבפרשה שני' מותר לצורך מצוה קצת ולצורך מלאכה].
- 59. ראה ד"ה אד' שפתי תפתח תרכ"ח (נדפס בסה"מ תרכ"ז ע' תלו ואילך). ובכ"מ.
- 60. ע"ד ב' הירידות למצרים – ראה תו"א ריש פרשתנו. וראה תו"ח שם (כו, א ואילך), דירידה הא' היא לבינה (מצר מ"י, צמצום דהשג' בינה), וירידה הב' – במיצר מ"י ד(מח' ו)דיבור (מלכות).
- 61. שצ"ל בהבנה והשגה שכלו דוקא ובאופן דכל עצמותי תאמרנה (עירובין נד, רע"א. וראה תניא פל"ז (מז, א)) וכו'.
- 62. שלכן צ"ל ברכת התורה, ברכו בתורה תחילה – להזכיר ולהדגיש נותן התורה (ראה נדרים פא, א. ב"ח לטאו"ח סי' מז).
- 63. שלכן בתושבע"פ (בית המדרש) צ"ל הבנה דוקא (שו"ע אדה"ז ס"נ ס"ב (ממג"א שם). הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב).
שולחן ערוך, אורח חיים ס״ג:ו׳ - הטקסט מספריא
הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, לֹא יִרְמֹז בְּעֵינָיו, וְלֹא יִקְרֹץ בִּשְׂפָתָיו, וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא עִקַּר קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּקוֹרֵא עֲרַאי, וּכְתִיב וְדִבַּרְתָּ בָּם, וְדַרְשִׁינָן עֲשֵׂה אוֹתָם קֶבַע.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כ ‹ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח ‹ שיחה ו ‹ 349 לקו"ש חט"ז ע' 18
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ב ‹ בס"ד. אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה לקו"ש חט"ז ע' 18
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

