שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היינו - כמו שביאר הר"ן (נדרים פא, א) - שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, הקב"ה שהוא יודע מעמקי הלב פירש שלא היתה חשובה בעיניהם שלא היו עוסקין בה לשמה והיינו לא הלכו בה (שאמר הנביא) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ חרב ביהמ"ק וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[וע"ד דברי הב"ח הנ"ל בביאור מחז"ל "על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה" , ד"איכא לתמוה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו בתורה תחלה שהוא לכאורה עבירה קלה", ומבאר, ש"המה עזבו את תורתי ולא הלכו בה פירוש תחילת ההליכה ברוחניות התורה ממדרגה למדרגה כדי שתתדבק הנשמה בעצמות קדושת התורה לא הלכו בה .
57 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
וע"ד מאמר רז"ל שלא ברכו בתורה תחלה , וביאורו:
24 נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
7 או"ה סי' מז, ולפי מ"ש השאג"א (שם) והפר"ח (שם) שמדברי הגמ' (נדרים פא, א) על מה חרבה הארץ כו' שלא ברכו בתורה תחלה כו' מוכח דברה"ת הוי דאורייתא, י"ל שלכאו" גם אדה"ז ס"ל כן (אף שלא הביא הלימוד דברכות שם), שהרי הביא הא דנדרים בהתחלת דבריו (ראה עדִייז פר"ח שם שכ' כן בדעת הטור).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על עזבם את תורתי" אומרים חז"ל :
23 נדרים פא, א (ושם: שאין מברכין ). ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
וכך באופן כללי כאשר היהודי אינו עוסק בתורה רק בפועל בלבד, אלא יש לו גם חביבות כלפי התורה , והוא מעריך אותה, ברכו בתורה תחלה , הרי אז נגרם ההיפך מ"אבדה הארץ" – וזוכים בקרוב ממש ל"ופרוס עלינו סוכת שלומך", בבנין בית המקדש, שעליו נאמר "ויהי בשלם סוכו", שיבנה על־ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
63 ראה תלמידי ר' יונה הובא בר"ן נדרים פא, א. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
יש צורך בענין של ברכו בתורה תחלה – ואז התורה , תורה אור, נעשית לו סם חיים , ביודעו ובהרגישו את הפנימיות והאמת שבתורה , את הטוב שבתורה , שזוהי "נתן לנו את תורתו", תורת ה', ועל ידה הוא מתאחד עם נותן התורה .
63 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ולכן, כדי שתורתו של הקדוש־ברוך־הוא תוכל להיקלט כראוי אצל הנברא, יש הכרח ב"ברכו בתורה תחלה" .
39 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב. וראה ב"ח לטאו"ח סמ"ז (ד"ה ומ"ש דאמר) עיי"ש היטב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
בלימוד התורה יש לזכור שלומדים את תורתו של הקדוש־ברוך־הוא, וצריך להיות "ברכו בתורה תחלה" .
99 ב"מ פה, ריש ע"ב (וראה פרש"י שם). וכ"ה בנדרים פא, א (וראה ר"ן שם בשם ר"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
התבטלות מוחלטת המביאה לידי כך שכל ישראל יהיו "כאיש אחד בלב אחד" – הכנה כללית של כלל ישראל כאחד.
51 וכן בלימוד התורה לאחרי מ"ת צ"ל "ברכו בתורה תחלה" (נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב), שענינו – הביטול לנותן התורה , ובלשון הב"ח (לטאו"ח ר"ס מז) "שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה" (ע"ש באורך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
איתא בגמרא "מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת .
618 נדרים פא, א (ושם: שאין מברכין ). ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ועד"ז בנוגע לברכת התורה , שענינה ההרגש שהתורה באה מ"נותן התורה" , כידוע בענין "לא ברכו בתורה תחלה" , שהכוונה בזה היא – שאף שלמדו תורה , לא הרגישו את היוקר שבזה, שהו"ע ההרגש ד"בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" – שגם ענין זה צ"ל מחדש בכל יום ויום (כנ"ל ס"י).
61 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויובן פשטות הענין – ע"פ דברי הגמרא בפירוש הפסוק "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי גו'", שאכן למדו תורה , אבל "שלא ברכו בתורה תחילה":
175 ב"מ פה, סע"א ואילך. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
וכמו"כ גם בלימוד התורה , שצריך להיות בהשגה דוקא, אלא שבהשגה צריך להיות נרגש הקב"ע שלמעלה מהשגה, שזהו"ע ברכו בתורה תחלה , אבל הענין שלמעלה מהשגה צריך להיות נרגש בהשגה דוקא.
46 ראה נדרים פא, א. ר"ן לנדרים שם. ב"ח לטור או"ח סמ"ז. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן בהקדים דברי הגמרא "מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת .
54 נדרים פא, א. ב"מ פה, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
"בעזה"י" – כיון שבתורה צריך להיות הענין ד"ברכו בתורה תחלה" , "נותן התורה" , שברכה זו היא העזר מלמעלה ("בעזה"י") על החיבור של הפסוק "כי קרוב גו'" עם הביאור בספר התניא המיוסד עליו.
136 ראה נדרים פא, א ובר"ן שם. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
איתא בגמרא "מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ, דבר זה אמרו חכמים ..
56 ב"מ פה, סע"א ואילך. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובזה גופא צריכה להיות ההשתדלות בנוגע לילדים קטנים שלומדים ב"תלמוד תורה" - "בני עניים" [כפי שהי' נהוג ברוסיא שהעניים שידם לא היתה משגת לשלם עבור המלמדים ב"חדרים", היו שולחים את ילדיהם ל"תלמוד תורה" שהחזקתו היתה על חשבון העיר או העיירה], כמארז"ל "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" - בני עניים בגשמיות , ובדורותינו אלה נוגע יותר ההשתדלות ביחס לבני עניים ברוחניות .
153 נדרים פא, א. הובא בהל' ת"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם, כיון שהתורה אינה חכמה בלבד כמו שאר החכמות שבעולם, כמ"ש "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים גו'" (החל מה"גוי אשר בקרבך" ) – לא מספיק ענין ההבנה וההשגה בתורה בלבד [וכפי שדרשו חז"ל עה"פ "על מה אבדה הארץ גו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי" , "שלא ברכו בתורה תחילה", היינו, ש"ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ, עד שפרשו הקב"ה בעצמו ..
495 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה, התורה מצד עצמה, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה, אינה שייכת לנבראים, אלא שהקב"ה בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו , ולכן צ"ל ברכו בתורה תחילה , כיון שדוקא עי"ז יהי' לימוד התורה כפי כוונת נותן התורה , היינו, שלימוד התורה יהי' יחד עם גמ"ח דוקא, משא"כ כל האומר אין לי אלא תורה , אזי אפילו תורה אין לו, כיון שאין זה כפי כוונת נותן התורה , ובאופן כזה אי אפשר לקחת את תורתו, שהיא למעלה מגדר הנבראים.
514 נדרים פא, א. ב"מ פה, סע"א ואילך. וראה ר"ן לנדרים שם. ב"ח או"ח סמ"ז (ד"ה ומ"ש דאמר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
הליכה ל"קאַלעדזש", השתתפות בויכוחים, קריאת "עיתונים" וספרי קיצורים, אלא) ע"י לימוד התורה , כמארז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" , ובהקדמת ברכת התורה – "ברכו בתורה תחלה" – "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".
867 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
התורה – חכמתו ורצונו של הקב"ה שלמעלה מגדר שכל האנושי – אינה כמו כל שאר החכמות שמשיגים אותם ע"י יגיעה בלבד (כמאמר "יגעת ומצאת"), אלא יש צורך בהכנה מוקדמת – "ברכו בתורה תחלה" , "אשר בחר בנו מכל העמים", שזהו תנאי מוקדם לכך ש"נתן לנו את תורתו" , ולכן לא די בהלימוד כשלעצמו, אלא הלימוד צריך להיות כדי לכוין אל האמת, ולהתאחד עם הקב"ה כו' .
1279 ראה נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו פירוש מאמר רז"ל "שלא ברכו בתורה תחלה" , כדאיתא במפרשים , שהחסרון לא הי' בלימוד התורה עצמו , שהרי למדו תורה ובשופי, אלא שהי' חסר אצלם הענין ד"ברכו בתורה" – "אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו", דהיינו, שיורגש אצלו שלומד תורה מפני שעצמותו ית ' ("אנכי מי שאנכי" ) נתן את התורה לישראל, ולכן נמצא בתורה עצמותו ית' שלמעלה מכל גדר ציור והגבלה.
48 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ועד שנעשית אחדות אמיתית באופן של "יחיד" – שממשיכים את ה"יחיד", ע"י ה"יחידה" שבנפש, עד למטה מעשרה טפחים, בכל מקום שפונה, ולכל לראש בלימודו בתורה , שלימודו הוא באופן ד"ברכו בתורה תחלה" , שמברך וממשיך את הקב"ה בלימודו בתורה , שניכר בלימודו ש"נתן לנו את תורתו" , היינו, שתורתו של הקב"ה ניתנה לו כאן למטה, והוא לומד אותה, וחי בה, והיא חיותו גם בחייו הגשמיים.
346 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו כן בהשפעה עצמית להוליד בדומה לו, הנה אף שע"י שהיית טפת מוח האב תשעה חדשים בבטן האם נולד אדם כמוהו, עם שכל ומדות ותואר פנים כמוהו, וכמארז"ל האב זוכה לבן בחמשה דברים כו', מ"מ, אינו כמותו בשוה ממש, שהרי אמרו חז"ל מפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת תלמידי חכמים מבניהן כו' (היינו שבניהם של תלמידי חכמים אינם תלמידי חכמים כמותם).
59 נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"כל המקיים את התורה מעוני וכו'" (ולא נאמר "כל המקיים את התורה מעושר וכו'"), "הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה" .
743 נדרים פא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
וכו' ויקר אלו תפילין" , וגם "אורה גו' ויקר" כפשוטו – כך גם בכל דור ודור, שע"י לימוד התורה וקיום המצוות (בהקדמת ענין המס"נ, שזהו גם תוכן הענין ד"ברכו בתורה תחלה" ), הנה "כן תהי' לנו", "אורה ושמחה וששון ויקר".
1011 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה כתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי, ואיתא בגמרא דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים , ולא פירשוהו , עד שפירשו הקב"ה בעצמו, דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו', אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה , והיינו , שודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ, עד שפירשו הקב"ה בעצמו, שלא היו מברכין בתורה תחלה , כלומר, שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עלי', שלא היו עוסקים בה לשמה כו'.
535 נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ", וכמבואר בגמרא בפירוש הפסוק "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי" , "שאין מברכין בתורה תחילה", וכפי'
966 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואמרו חז"ל "הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה" , שהרי יש הורים שאינם יכולים לשלם, כיון שהם "עניים" כפשוטם.
2350 נדרים פא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ובכללות הרי זה הענין שלא ברכו בתורה תחלה , שעל זה אבדה הארץ , דהיינו שעי"ז הי' ענין הגלות כפשוטו.
20 ירמי' ט, יא. נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"מ פה, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ולהעיר, שנוסף על כללות החילוק בין חכמה לתורה , הנה בתורה גופא יכולה להיות הגישה ללימוד התורה באופן שזוהי חכמה עריבה ("אַ געשמאַקע חכמה"), או באופן שזוהי תורתו של הקב"ה, "תורת ך ", ועל זה אמרו "זכה נעשית לו סם חיים", ואז נעשית גם הנהגתו בפועל ע"פ התומ"צ, משא"כ כשלומד סתם חכמה עריבה, הרי זה באופן ש"לא זכה נעשית לו כו'"25 (היפך סם חיים), וכמארז"ל שכאשר אין מברכין בתורה תחילה, והיינו, ששוכחים על "נותן התורה" , אזי נעשה מעמד ומצב ש"אבדה הארץ" – חורבן הארץ בגשמיות, ובנ"י יוצאים לגלות בגשמיות ובחומריות.
76 נדרים פא, א. וש"נ. וראה ר"ן שם. ב"ח או"ח סמ"ז (ד"ה ומ"ש דאמר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בזה בנוגע ללימוד התורה דכאו"א מישראל, שנוסף על ענין ההבנה וההשגה שבתורה [שזהו ענין עיקרי בתורה , שהרי בלימוד תושבע"פ, אם לא ידע מאי דקאמר, אינו נחשב לימוד כלל, כמ"ש רבינו הזקן ], שזהו"ע התורה כמו שהיא מצד חכמה, ישנו גם הענין שלמעלה מהשגה, שזהו"ע ברכו בתורה תחלה (כמו הקדמת נעשה לנשמע, שהו"ע הביטול לבעל הרצון), שזהו ע"ד הענין שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה עם קוב"ה , כפי שמבאר רבינו הזקן שהו"ע המשכת בחי' אוא"ס בתורה , ועד שע"י ישראל נעשים אורייתא וקוב"ה כולא חד .
1627 נדרים פא, א. ב"מ פה, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכאמור לעיל (סל"ה), שכיון ששם היתה הכתישה הכי גדולה, שנמשכת עדיין, הרי זה סימן שגם הענין ד"נותן שמנו" הוא באופן מיוחד, וע"ד מארז"ל "הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה" , ולכן דוקא בנוגע אליהם צ"ל השתדלות יתירה ומיוחדת, ויכולים לקוות לתוצאות הכי גדולות – כאשר יפנו את המרץ והזמן והממון כו', לפעול עם אלו שנמצאים על ידו, "עניי עירך קודמים" , וכאמור, שמצד קשרי המדינות כו' נחשבים כולם בד' אמותיו, וביכלתו לפעול בזה ללא חשש סכנה, לא לעצמו ולא לאחרים.
2862 נדרים פא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איתא בגמרא על הפסוק "על מה אבדה הארץ" – דכיון שלמדו תורה בשופי, אין הסברה בשכל למה אבדה הארץ, ויש צורך לחפש מהו טעם הדבר – "דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו כו' עד שפירשו הקב"ה בעצמו , שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ..
913 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ועד שענין זה פועל כל אחד מישראל ע"י הענין דברכו בתורה תחלה , שמברך וממשיך בתורה את נותן התורה .
202 נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"ח או"ח סמ"ז. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
לבאר גם מה שתחילה באו אליו תלמידיו כו', די"ל בדא"פ, שאמירת התלמידים שצריכא עלמא למטרא היא ע"ד ענין התפלה, וזוהי ההקדמה לאמירת התורה , ע"י ענין התפלה שקודם התורה – ברכו בתורה תחלה , תפלתי סמוכה למטתי , שעי"ז היתה אח"כ ההמשכה שע"י התורה מלמעלמ"ט באופן נעלה יותר.
1267 נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"ח או"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ובעבודת האדם הו"ע התפלה שקודם התורה – ברכו בתורה תחלה , לחבר את התורה עם נותן התורה , כפי שמצינו גבי דוד שהי' מחבר אורייתא בקוב"ה .
1676 נדרים פא, א. ב"מ, פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ג) ויובן זה בהקדם מארז"ל עה"פ על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי על שלא ברכו בתורה תחלה , דמזה מובן, שענין ברכו בתורה תחלה הוא ענין עיקרי לא רק בעבודת האדם בכלל (ועד שע"י זה שלא ברכו בתורה אבדה הארץ) אלא גם בלימד התורה , שהרי (לא ברכו בתורה תחלה ) נקרא בכתוב עזבם את תורתי (עזיבת התורה ).
14 ב"מ פה, ב. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובזה יובן מ"ש על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי כו' ופי' ארץ כמ"ש השליך משמים ארץ כו' שהוא בחי' גלות השכינה שע"י ביטול תורה יותר מכל העונות וארז"ל מפני מה חרב בהמ"ק מפני שלא ברכו בתורה תחלה .
49 מפני מה חרב. . בתורה תחלה : ראה נדרים פא, א. ב"מ פה, ב. פתיחתא דאיכ"ר פיסקא ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
וזהו כמארז"ל שלא חרב בהמ"ק אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה , פי' שלא המשיכו אא"ס בחכ' שבתורה ע"י הברכה שאו' אקבו"צ על ד"ת, על דוקא.
93 שלא חרב ביהמ"ק אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה : ראה נדרים פא, א. ב"מ פה, ב. פתיחתא דאיכ"ר פיסקא ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתה לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבה ולכך יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם שזה מורה שעוסק בה לשמה ויזכה לשלשלת הנמשך לעוסק בה לשמה שהוא לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' שתעשה שאלתו ובקשתו שמבקש בברכתה ונהיה אנחנו וצאצאינו ויש מדקדקים להוסיף וצאצאי צאצאינו כי כל שהוא ובנו ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם וא"צ לכך כי בכלל צאצאינו הם ג"כ בני בנים:
ב נדרים פא , א. וראה גם הל' ת"ת פ"ד ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובקהילות גדולות יש חבורות נמנים לדבר מצוה רבה זו המתנדבים שכר תלמוד תורה לבני העניים ובמקומות שאין שם חבורה זו כופין לפרוע מקופת הקהל ואמרו חכמים הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו .
פד נדרים פא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד , שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה , לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתה, לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבה.
157 נדרים פא , א (אמר רב יהודה אמר רב , מאי דכתיב (ירמי' ט, יא) מי האיש החכם ויבן את זאת [אשר דבר פי ה' אליו ויגידה, על מה אבדה הארץ], דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב"ה בעצמו , דכתיב (שם ט, יב) ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו' [אשר נתתי לפניהם, ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה ]. היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה . אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה ).
וראה לקמן הלכות תלמוד תורה פ"ד ה"ז (כמו שמצינו במקדש ראשון שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה , שנאמר על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו' ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואע"פ שגם בע"ק מותר בד"ת שאין ד"ת מקבלי' טומאה כו', זהו כשהוא לומד באוי"ר לפי שחפצו בתורת ה' להיות כלי לדבר ה' (וע"י טבילה [oldpage_1098] בנה"ד יתעלו עם הנשמה בעלותה לג"ע), וזש"א דאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה פי' שממית כל בחי' עצמו' ואינו בבחי' יש לומר אין ל[י] אלא תורה (שזהו כמו עד"מ החפץ לידבק עצמו בלבוש המלך להתלבש ולהתפאר בעונג רב רק מצד עצם הלבוש ולא מצד שהוא לבוש המלך כלל שזהו כמו שנושק ללבוש המלך ולא מכוין למלך עצמו כלל (וכמבואר במ"א בענין מפני מה נחרב בהמ"ק לפי שלא ברכו בתורה תחלה כו' וד"ל).
390 מפני מה נחרב. . בתורה תחלה : ראה ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. דרך חיים פא, א. ע"ד הלשון כאן ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ט ס"ע רל. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קעג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
לז) והנה ברכת יוצר האדם הוא כנגד אדה"ר ותשב"כ דהיינו שהברכה הוא כענין הידוע בפי' על שלא ברכו בתורה תחלה דהכוונה כדי להמשיך אור א"ס בחכמה, כמ"ש מזה בלק"ת פ' ראה ע"פ וכל בניך ובד"ה שיר
1528 שלא ברכו בתורה תחלה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ידיעא כו' ובד"ה השני ויהי מקץ נת' שזהו ענין נפלאותיך ומחשבותיך וסד"ה ת"ר מצות נר חנוכה בש"א כו' גבי כי לאלפים היינו אאלפך חכמה כו' ועמ"ש סד"ה מראיהם ומעשיהם ועיין בפ' בלק דקצ"ג ב' ע"פ כי עשית פלא כו' אלף כו', וע' בלק"ת תלים ס"ח בפי' אלפים שאנן, וי"ל שזהו ענין אלפים שנה דתורה שקדמה לעולם כו'] וכדי שתמשך לבחי' עולם דהיינו להיות מימינו אש כו' שהוא רמ"ח מ"ע שמימין ושס"ה מל"ת משמאל כו', הנה המשכה זו היא ע"י אתעדל"ת בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח [ועמ"ש בד"ה וכל בניך בפי' אל תקרי בניך אלא בוניך כו', ומזה יובן ענין על שלא ברכו בתורה תחלה שהמשכה זו נק' ברכו בתורה וכענין בריכה הנז' בדרוש ברכת המזון].
130 שלא ברכו בתורה תחלה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ונקודות הם בחכ' דהנה הנקודות מנהיגים האותיות כשנקוד נקודה זו אומרים התיבה כך וא"ל באו"א, וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש שהשכל מנהיג את המדה, וזהו"ע נקודה בהיכלא נקודה חכ' בהיכלא בינה, ומה שנת' בלקו"ת נקודה בהיכלא הוא למעלה מטו"ד וא"כ ה"ז כמו טעמים, י"ל מה שהוא למעלה מטו"ד היינו לגבינו שאין אנו משיגים אבל בחכ' ה"ז מושג אבל בחי' טעמים גם בחכ' אינו מושג דכולם בחכ' עשית לגבי א"ס גם חכ' נחשבת כעשי' גשמיות וא"כ שניהם אמת שהוא בחי' חכ' ומ"מ למעלה מטו"ד לגבינו, וטעמים הם בכתר דזרקא מקף שופר אינם מנהיגים את האותיות ולא נתגלו לנו שהם למעלה מהשגה, וצריכים להמשיך בחי' זו בתורה , וזהו על שלא ברכו בתורה תחילה ר"ל
87 שלא ברכו בתורה תחילה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וענין מתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ויובן זה בהקדם ענין תורה ותפלה, הנה ארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה , ואין הפי' שלא ברכו ברכת התורה כ"א שלא המשיכו בתו' כי אוריי' מח"ע נפקת, אאלפך חכ' ששרש התורה היא מבחי' חכ', אכן התורה ירדה למטה ונתלבשה בו"ק כשר פסול כו' וצריכין להמשיך שרש התורה בתורה זהו ע"י בחי' ומדרגת התפלה שהתפלה היא הקדמה בכדי להמשיך שרש התורה בתורה כו'.
22 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ויובן זה בהקדם ענין תורה ותפלה, הנה ארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה , ואין הפי' שלא ברכו ברכת התורה כ"א שלא המשיכו בתו' כי אוריי' מח"ע נפקת, אאלפך חכ' ששרש התורה היא מבחי' חכ', אכן התורה ירדה למטה ונתלבשה בו"ק כשר פסול כו' וצריכין להמשיך שרש התורה בתורה זהו ע"י בחי' ומדרגת התפלה שהתפלה היא הקדמה בכדי להמשיך שרש התורה בתורה כו'.
43 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה ארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחילה, וא"ל על שלא אמרו ברכת התורה שהרי אמרז"ל דבר זה נשאל לחכמים ולא פי' לנביאים ולא פי' עד שפי' הקב"ה בעצמו, אלא ר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה , והוא ע"י תפלה, דתפלה הוא התבוננות איך דלגדולתו עצמיות אין חקר דכללות השתל' העולמות הם הארה בעלמא לכן אני ה' לא שניתי שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא
47 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ז א'תתקיט
מקור מפורש
בדף זה
אבל ידוע הוא בכ"מ בדא"ח, אשר עומק רום ועומק תחת הם זלע"ז, וכמו שהירידה לבירא עמיקתא הנה היא דוקא ביכולתו של זה שהי' באיגרא רמא, וגם אח"כ העלי' גם למעלה מהאיגרא רמא הוא דוקא ע"י ירידה לבירא עמיקתא, וכידוע החילוק מירידת המלאכים למטה ונפילתם עי"ז וירידת הנשמות למטה אשר דוקא עי"ז מגיעים לאשתאבא בגופא דמלכא, ועד"ז הוא בלימוד התורה גופא - כדי לבוא ללימוד בחביבות (נדרים פא, א) וקיום המצות בדיוק גם בפרטים ופרטי פרטים, הרי (בימינו אלה בפרט) בא זה דוקא ע"י קישור בפנימיות התורה (להעיר מתניא פ"ד:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'רנא
מקור מפורש
בדף זה
ראה נדרים פא, א ובפי' הר"ן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
יסוד כל העבודה (גם עבודה דטעם ודעת) — ה"ה ביטול וקבלת עול, הקדמת נעשה לנשמע [וכמבואר בכ"מ שזהו ענינה של ברכת התורה — שצ"ל "ברכו בתורה תחילה", דלפני לימוד התורה בהבנה והשגה, צ"ל הברכה וההודאה ש"נתן לנו את תורתו", שזוהי תורתו של הקב"ה].
39 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 ברכת התורה : ראה נדרים פא, א ובפי' הר"ן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג שלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
0 נדרים פא, א. וראה ב*ח לטאו*ח סמ"יו,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
למרות, שכדי לכוון בלימוד לאמיתתה של תורה, לחכמת ה', נדרשת מן האדם התבטלות, ורק על־ידי "ונפשי כעפר לכל תהיה" יכול להתקיים "פתח לבי בתורתך" (כידוע לגבי הענין של "ברכו בתורה תחילה") אך כל זאת הוא כהקדמה ויסוד לתורה, אך הלימוד עצמו איננו מתוך התבטלות, אלא להיפך, בכח השכל של האדם.
19 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. נת' לעיל ע' 3 ואילך, וש"נ. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
(א) מבית הכנסת לבית המדרש – לימוד התורה באמצעות הבנת והשגת האדם, בהתאם להבנתו.
62 שלכן צ"ל ברכת התורה, ברכו בתורה תחילה – להזכיר ולהדגיש נותן התורה (ראה נדרים פא, א. ב"ח לטאו"ח סי' מז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לפיכך אומרים חז"ל, שצריך להיות "ברכו בתורה תחילה" כהכנה
45 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה ב"ח לאו"ח סמ"ז. ובארוכה – לקו"ש שם ע' 1 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לכך מגיעים באמצעות לימוד פנימיות התורה, המעיינות שבתורה, ששם האלקות גלויה, כמוסבר במספר מקומות, שבנגלה של התורה ייתכן, כנאמר בגמרא, מצב של "לא ברכו בתורה תחילה" (ברכת "נותן התורה", למרות שקיימת חביבות לתורה) – שוכחים את ברכת נותן התורה ח"ו.
41 נדרים פא, א ובר"ן שם (מרבינו יונה) ש"ודאי עוסקין היו בתורה תמיד". וראה גם ב"ח לטאו"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
3 ב"מ פה, רעיב. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 ב"מ פה, סע'א ואילך. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ולכן יש צורך בהכנה של "ברכו בתורה תחילה", לפני לימוד התורה יש הכרח בהתבטלות כלפי נותן התורה, כי דוקא על־ידי ההתבטלות יכול שכלו של הנברא "לתפוס" באמת את התורה, אשר היא חכמתו של הקדוש־ברוך־הוא.
31 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
"יין", המביא שמחה, רומז ללימוד התורה בהתלהבות – אורייתא קא מרתחא ליה (= התורה רותחת אצלו); ואילו "שמן", ענין של סוד, רומז להתבטלות הנדרשת לפני ובעת לימוד התורה, כדברי חז"ל שצריך להיות "ברכו בתורה תחילה".
57 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש עיב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וכך בעניננו, שכדי לקשר את פעולות האדם, במחשבה בדיבור ובמעשה, אל פנימיות הנשמה, הרי זה על ידי כך שבלימוד התורה שלו יש הכנה של ברכו בתורה תחילה, הקשר אל נותן התורה (בלשון הווה),
39 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה רבינו יונה הובא בר"ן נדרים שם. ב"ח ושו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מכיוון שהתורה מגיעה לבני ישראל בדרך ירושה (כלומר מאב לבן) – היה ניתן להסיק לכאורה, שאם האב המוריש אינו תלמיד חכם (ועל אחת כמה וכמה אם הוא, רחמנא ליצלן, אינו שומר תורה ומצוות) ואצלו אין תורה חס ושלום – עלולה אז התורה לא להגיע לבן!
16 להעיר מנדרים פא, א (וברש"י ותוס' שם). – ובס' עשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ב פכ"ח. ח"ה פ"ג) שירושה אינה (רק) מאב לבן (כמו נחלה) אלא גם "הבאה ממקום אחר", "מן הרב לתלמידו"
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
אבל ידוע הוא בכ"מ בדאייח, אשר עומק רום ועומק תחת הם זלע"ז, וכמו שהירידה לבירא עמיקתא הנה היא דוקא ביכולתו של זה שהי' באיגרא רמא, וגם אח'"כ העלי' גם למעלה מהאיגרא רמא הוא דוקא ע"י ירידה לבירא עמיקתא, וכידוע החילוק מירידת המלאכים למטה ונפילתם עיייז וירידת הנשמות למטה אשר דוקא עי"ז מגיעים לאשתאבא בגופא דמלכא, ועד"ז הוא בלימוד התורה גופא - כדי לבוא ללימוד בחביבות (נדרים פא, א) וקיום המצות בדיוק גם בפרטים ופרטי פרטים, הרי (בימינו אלה בפרט) בא זה דוקא ע"י קישור בפנימיות התורה (להעיר מתניא פ"ד:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון חז"ל שלימוד התורה צ"ל בהקדמת ברכת התורה, "ברכו בתורה תחילה" – לזכור את "נותן התורה" – שעי"ז ניכרת ונרגשת אצלו חשיבות ומעלת התורה, שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה.
641 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
שקר, ועד שאפשר שהאדם ילמוד תורה וישכח על נותן התורה, ויתרה מזה, שאפשר שהלימוד יהי' באופן דלא זכה, שאז נעשית לו כו'.
1540 ראה ר"ן נדרים פא, א. ב"ח או"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל "שלא ברכו בתורה תחילה":
209 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בנוגע ללימוד התורה – "ברכו בתורה תחילה" – שמקדים לברך ולהודות להקב"ה על כך "שנתן לנו את תורתו", כלומר, לא שהוא עומד "לחדש תורה"...
74 נדרים פא, א. וש"נ. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בענין התורה, שענינה השגה, אלא שצריך להיות "ברכו בתורה תחילה", שהו"ע הקבלת-עול שלמעלה מהשגה, וענין זה צריך להיות נרגש גם בהשגה בתורה, היינו, שבהשגה דתורה צריך להיות נרגש ענין האלקות שלמעלה מהשגה.
33 ראה נדרים פא, א. לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
שלימותה של התורה (לבושו של הקב"ה) היא - כאשר לוקחים אותה יחד עם הקב"ה (המלובש בהלבוש), שזהו"ע ד"ברכו בתורה תחילה", שהלימוד הוא באופן שזוכרים אודות "נותן התורה";
99 נדרים פא, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
דובר אודות ג' הביאורים בטעם התחלת התורה באות ב', ולא באות א', שנקודתם אחת – שלימוד והבנת התורה הוא ענין שני (ב'), ואילו הענין הראשון (א') הוא ההתקשרות לנותן התורה שלמעלה מהבנה והשגה – "ברכו בתורה תחילה" .
790 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בלימוד דשנים אוחזין בטלית , הנה בבחי' תבונה, דעתו היא על הטלית כו', משא"כ בבינה, דעתו היא על ההשכלה עצמה, ועד כפי שהענין הוא למעלה [שזהו עיקר ענין התורה, שהיא תורתו של הקב"ה, כפי שאומרים בברכת התורה (שצ"ל קודם הלימוד, כידוע בענין ברכו בתורה תחילה ) ונתן לנו את תורתו], ששם לא מדובר
255 ראה ב"מ פה, ב. נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"ח לטור או"ח סמ"ז. וראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בדף זה
ואהי' אצלו שעשועים , אצלו דוקא" ; והאפשרות שבנ"י יוכלו לקחת דבר קדוש כזה היא – מצד קדש הקדשים שבנפשם, בחי' היחידה, שמתאחדת עם הקב"ה ע"י התאחדותה עם התורה (לאחרי הקדמת התפלה , שזהו"ע ד"ברכו בתורה תחילה" ) באופן של אותיות החקיקה .
967 נדרים פא, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ובפנימיות הענינים, שהקדמת "זאת תהי' תורת המצורע" היא לפי שעיקר תיקונו של מצורע, מוציא שם רע, שמות דקליפה, הוא ע"י התורה , שמות דקדושה, שם טוב; אלא, כדי שלימוד התורה יהי' בביטול , צ"ל "והובא אל הכהן" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ב ע' 78 ואילך.
526 שהרי לימוד התורה יכול להיות באופן שישכח ח"ו שזוהי תורת ה', ויחשוב שזוהי התורה שלו. – אמנם התורה צריכה להיות "תורתו" (תהלים א, ב), שצריך להתעצם עם התורה עד ש"נקראת על שמו, שנאמר .. ובתורתו יהגה" (ע"ז יט, א), אבל, ענין זה יכול להיות רק לאחרי ההקדמה ש"בתורת ה' חפצו" (תהלים שם), שזהו ע"י הביטול וההרגש שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכמארז"ל (ראה נדרים פא, א ובר"ן שם. וש"נ) "ברכו בתורה תחילה", היינו, שבתחילה, קודם הלימוד, צריך לידע ש"נתן לנו את תורתו", ורק לאח"ז צ"ל הלימוד והעיון בהשגת התורה, עד שתהא "נקראת על שמו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
והרי לימוד התורה צריך להיות מתוך שמחה וטוב לבב, וכמודגש גם בכך שמברך ברכת התורה, "ברכו בתורה תחילה" , כמבואר במפרשי הש"ס שזה מורה שהיתה התורה חביבה בעיניהם.
325 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם כללות הענין ד"ברכו בתורה תחילה" , היינו, שנוסף על ענין השכל וההשגה שבתורה, צריך לידע שזוהי חכמתו של הקב"ה, וידיעה זו מגבילה את השכל באופן שיכוין לרצון העליון כו'.
1030 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
לימוד התורה צריך אמנם להיות באופן של הבנה והשגה דוקא, אבל הגישה לזה צריכה להיות באופן ש"ברכו בתורה תחילה" , והיינו, שלפני שמתחיל ללמוד מברך "ברוך אתה ה' נותן התורה", שיודע שזוהי חכמתו של הקב"ה ש"נעלמה מעיני כל חי" , אלא שבחסדו הגדול נתן לנו הקב"ה את תורתו, לאחרי שנשתלשלה וירדה למטה שתהי' מובנת גם לנשמה בגוף.
994 נדרים פא, א. וש"נ. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ידוע מ"ש רבינו יונה בביאור מעלת הקדמת ברכת התורה, "נותן התורה", שבזה מודגשת חביבות וחשיבות התורה כו'.
80 הובא בר"ן נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ומה גם שכללות הענין דקריאת התורה קשור עם ברכת התורה (נוסף על ברכת התורה שבהתחלת היום), שזה מורה על חביבות התורה, כידוע בענין "ברכו בתורה תחילה" .
595 ראה נדרים פא, א ובר"ן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה (שלימוד התורה צ"ל בהקדמת הביטול דוקא) קשור גם עם ברכת התורה שצ"ל קודם לימוד התורה, ברכו בתורה תחילה , כמ"ש הר"ן בשם רבינו יונה שהקדמת ברכת התורה מורה על חשיבות וחביבות התורה אצל לומד התורה, שאז הלימוד הוא באופן
703 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר גם מהשייכות דתורה לשבת, כמארז"ל דלכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל, וגם בתורה מצינו שנוסף על מעלתה מצד עצמה, שהיא דבר הוי' כו', הנה ישראל ע"י עבודתם פועלים עילוי בתורה, כפי שמצינו בדוד שהי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה , והיינו ע"י לימוד התורה לשמה, לשם התורה, להמשיך תוספת אור בתורה , וכן ע"י ברכת התורה, שמורה על הרגש חביבות ומעלת התורה, כמבואר בתלמידי רבינו יונה ].
801 הובא בר"ן נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה כשם שנת"ל שקיבוץ הרצונות בישראל הוא מצד בחי' יחידה, הנה כמו"כ גם הקיבוץ בתורה הוא עי"ז שברכו בתורה תחילה , שענין ברכת התורה הוא ההמשכה בתורה מבחי' נותן התורה, שעי"ז דוקא עומד על אמיתית ההלכה.
982 נדרים פא, א. ב"מ פה, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן לאידך, אי אפשר ללמוד נגלה דתורה ללא פנימיות התורה – שזהו כללות הענין דהקדמת ברכת התורה, "ברכו בתורה תחילה" ,
1624 נדרים פא, א. וש"נ. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומכ"ש בתורה, דכיון שלימוד התורה הוא בשכל אנושי ובדיבור גשמי, הרי אפשר שילמד תורה וישכח ח"ו על נותן התורה , ולכן יש צורך בזהירות יתירה שלימוד התורה יהי' בביטול, שהו"ע ברכו בתורה תחילה44.
338 ראה נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"ח או"ח סימן מז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
יותר, הנה, מצד הנשמה נעשית העבודה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, היינו, שהעבודה היא מצד בחי' הגורל שבנשמה , שלמעלה מכחות פנימיים, שזהו"ע דבכל מאדך שבעבודת התפלה, ועד"ז בלימוד התורה שלומד בלי מדידה והגבלה, כיון שישנו הענין דברכו בתורה תחילה , שישנו בזה נותן התורה שהוא למעלה ממדידה והגבלה.
684 ראה נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב (שו"ע אדה"ז או"ח רסמ"ז). וראה רבנו יונה – הובא בר"ן לנדרים שם. ב"ח או"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר ירבו בתורה בשופי, בהתמדה ושקידה, ובאופן ד"ברכו בתורה תחילה" – הרי זה יוסיף בענין ד"אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", בלימוד פנימיות התורה, שבדורנו הרי זה ענין תורת החסידות, ועי"ז – קא אתי מר דא מלכא משיחא , בקרוב ממש.
1105 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
– היפך בתכלית מהמעמד ומצב "שלא ברכו בתורה תחילה" , כמ"ש הב"ח (ומרומז בפי' רבינו יונה ) שהיתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה ..
100 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מובן וגם פשוט שאין הכוונה למעט ח"ו במעלת קיום המצוות, או בלימוד התורה סתם, שהרי בודאי גדלה ביותר מעלת קיום המצוות מתוך קבלת עול, וכן לימוד התורה סתם, שכן, אם רק ישנו הענין ד"ברכו בתורה תחילה" , אזי "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ; אבל בכדי שיהי' אצלו ענין האור בתכלית השלימות, הרי זה דוקא עי"ז שנעשה מציאות תורנית ("אַ תורה'דיקע מציאות").
1193 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכאמור, העיקר היא האכילה בפועל, ואפילו לא הברכה, "ברכו בתורה תחילה" , וכן ברכת המצוות – שהרי איתא בספרי שהמאבד סלע ומצאה עני ועל ידה החי' נפשו ונפשות בני ביתו, קיים מצות צדקה, ובמקרה זה בודאי לא ברך ברכת המצוות...
821 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שכאשר "אחזו במטפחת", וגם קורא בתורה , היינו, הן הלימוד לשם קיום המצוות (מטפחת), והן הלימוד לשם השגת התורה עצמה (קריאה בתורה ), אזי "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד" –
916 כולל גם לימוד התורה לשמה כפירוש החסידות – לשם התורה , שממשיך אוא"ס בהתורה ומאחד את התורה עם נותן התורה. ומרומז (ועד לרמז בגלוי) בדברי הגמרא (נדרים פא, א) "שלא ברכו בתורה תחילה", וכפי' רבינו יונה (הובא בר"ן שם) "שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עלי' כו'", וכפי שמצינו ב"ח נפלא ביותר – שמאריך בפירושו על הטור או"ח* (סמ"ז) בגודל הפלאת ענין ברכת התורה, "לברך לפניו ית' ולהודות לו על נתינת התורה לעמו ישראל .. אשר בחר בנו .. ונתן לנו תורתו", "כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה כו'"**.
*) ומזה מובן , שענין זה שייך לכאו"א מישראל , גם למי שעדיין אינו שייך ללימוד חו"מ , אה"ע או יו"ד – שהרי חלק או"ח שבו נתבארו הלכות הצריכות , חייב ללמוד כאו"א מישראל .
**) ולא יפלא על הב"ח שכותב בסגנון כזה (ענין העצם והעצמות שבתורה וכו') – שהרי ידוע שהב"ח הי' מגדולי המקובלים בדורו (ראה גם תו"מ חנ"ו ע' 125 ואילך . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובזה גופא – כפי שמפרש רבינו יונה בדברי הגמרא ש"לא היו מברכים בתורה תחילה", ש"ודאי היו עוסקין בתורה תמיד ..
1070 נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שהקריאה בתורה ללא אמירת ברכת התורה אינה נחשבת ללימוד התורה כלל, כפי שמוכיחים מדברי הגמרא :
606 נדרים פא, א. וש"נ. וראה ר"ן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וגם בנוגע ללימוד התורה אין חילוק בין עשיר לעני (ועד שיכול להיות שהעני יהי' בדרגא נעלית יותר ), ובלשון רבינו הזקן בתניא פרק ל"ב:
2539 ראה נדרים פא, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע ללימוד התורה – מהו הצורך בענין ד"ברכו בתורה תחילה" , להבטיח שלימוד התורה יהי' בגלל שזוהי תורתו של הקב"ה, "הלא כה דברי כאש" – הרי התורה היא ענין של חכמה, כמ"ש "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", שאפילו גוי רואה שזהו ענין של חכמה, כך, שאין זה ענין ששייך להנאת הגוף, ובמילא לא שייך שענין זה יפעל בו הגשמה, וא"כ, מה נוגע כ"כ להבהיר ולהבטיח שידע בשעת הלימוד שזוהי תורתו של הקב"ה?
1058 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, כמבואר בחסידות , שע"י אמירת השבחים פעלו התלמידים אצל רשב"י ענין של רוממות כו', ועי"ז המשיך להם ענינים נעלים יותר, ועד ל"תורה חדשה" , שעל ידה נעשים "שמים חדשים וארץ חדשה" (וע"ד הענין ד"ברכו בתורה תחילה" , ועד שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה עם קוב"ה ).
1532 נדרים פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
יא) והנה לימוד התורה צ"ל בהקדמת (בלשון הגמרא) ברכו בתורה תחילה, היינו עבודת האדם לפני התורה.
134 נדרים פא, א. ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
בדף זה
דזהו"ע ברכו בתורה תחילה, שישראל מברכים וממשיכים בתורה מבחינת נותן התורה, וע"ד דוד הי' מחבר אורייתאבקוב"ה.
29 ראה ב"מ פה, רע"ב. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה
מקור מפורש
בדף זה
(ךב) וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה, דר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, וזהו כמ"ש במ"א שזה נמשך ע"י התפלה בחי' ביטול הרצון מט"ט קושר כתרים לקונו, א"כ ע"י התפלה נמשך המשכת הכתר שהוא הטעמים, וז"ע יהי רצון המשכת הרצון שלמעלה מהחכ', והיינו אע"פ שלפי הרצון הנמשך מהחכ' שבתורה נמשך עליו הדין ע"ד אין יסורים בלא עון מ"מ ע"י שממשיכים מהרצון עליון דכתר ממשיכים להיות סלח לנו, <35>
596 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
בדף זה
ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד כו' מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן מערב ועד בקר, למה במ"ש מחוץ לפרוכת כתי' מערב ועד בקר ותחילה כתי' נר תמיד, גם צ"ל מ"ש ואת"ה תצוה תי' ואתה מיותר שהרי הוא מדבר עם משה ומה צ"ל ואתה, והענין דהנה ארז"ל על שלא ברכו בתורה תחילה אין ר"ל שלא ברכו כלל שזה אינו שייך לומר אלא שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, דע"י התפלה ממשיכים בחי' טעמי תורה, דהנה תפלה הו"ע יהי רצון שיומשך רצון חדש שאם נגזר על א' ח"ו מיתה או עוני יש
4 שלא ברכו בתורה תחילה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
בלק"ת פי' קדוש הא' העלאה, והב' המשכה, והג' תומ"צ, וע"פ מ"ש במ"א מו"ס מקור ממכ"ע גלגלתא מקור סוכ"ע, קדוש הג' רדל"א, עפ"ז י"ל קדוש שנטל לעצמו זהו הקדוש דרדל"א שניים שנתן בראש בניו מו"ס וגלגלתא, ובעבודה תורה המשכה בפנימיות לחם, ותורתך בתוך מעי ממכ"ע, מצות שרשם מגלגלתא סוכ"ע, אך צ"ל ברכו בתורה, שזהו ע"י התפילה העלאה וז"ע קדוש הא' ועי"ז ונתקדשתי בתוך, דבר מתוך דבר, תוך דבר ממכ"ע דבר סוכ"ע, וילה"ק ענין נקדישך הלא אתה קדוש אין קדוש כה' לא נערוך אליו, עג"ד העולם עומד, והם נגד בי"ע תפלה צדקה תורה, ג"פ קדוש.
י ברכו בתורה : ראה ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. לקו"ת פ' ראה כט, א. לעיל מאמר ד"ה להבין ענין טהרת המצורע וכו' זאת תהי' תורת המצורע על יד הערה 43 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר