3
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כיוון שמלמעלה ניתנה להם הדעת לתרגם כאילו היה כתוב "אלקים ברא בראשית" – באל"ף בתחילה, הרי זוהי הוכחה שיש דעה מבוססת שעל התורה להתחיל באל"ף 21, וכל ההסברים לשינוי לא היו מתקבלים על־ידי תלמי המלך, כך שהוכרחו להזדקק לנס ש"נתן בלב כולם וכו'".
ועוד – ענין זה בעצמו מהוה תמיהה גדולה ביותר: יש בתורת אמת כמה וכמה טעמים להתחלת התורה לא באות אל"ף, ואף אחד מהם לא היה מתקבל על־ידי תלמי המלך?!
ד. דברי חז"ל על הפסוק
"על מה אבדה הארץ..."
והביאור בזה: על הפסוק 22 "על מה אבדה הארץ... על עזבם את תורתי" אומרים חז"ל 23: "שלא ברכו בתורה תחילה". מסביר הב"ח 24 (ומרומז ברבינו יונה 25) שאמנם למדו הרבה תורה, אבל חסרה להם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה וכו'" וזה ההסבר ל"אבדה הארץ" – "כלומר נחרבה, נשארה חומרית מבלי עובר שם קדושת השכינה".
מובן מכל הנ"ל שבתורה ישנם שני ענינים 26: (א) לימוד התורה בהבנה ובהשגה. (ב) הדבקות וההתאחדות עם נותן 27 התורה, שזוהי קדושת התורה ועצמותה, שלמעלה מן השכל;
והסדר הוא, שתחילה, לפני לימוד התורה, צריכה להיות התמסרות ודבקות לעצם התורה שלמעלה מהשכל, כלשון הגמרא: "ברכו בתורה תחילה", ורק אח"כ לימוד התורה בהבנה ובהשגה 28.
וזהו ההסבר בפשטות לעובדה שהתורה מתחילה בבי"ת ולא באל"ף: אל"ף מציינת את מה שבא בראשונה, ובי"ת – את מה שבא לאחר מכן 29. קריאת ולימוד התורה על־ידי יהודי הם כבר ה"בי"ת" של התורה – הענין השני שיש בתורה: הענין הראשון – ה"אל"ף" של תורה 30 היא ה"התקשרות" שלה לנותן התורה, שלמעלה מהבנה
הערות
- 21. להעיר גם מתדבא"ר שם: ומה נשתנה הבי"ת כו' אין ראוי לומר אלא אלקים ברא בראשית כו' וראה ישועות יעקב לתדבא"ר שם.
- 22. ירמי' ט, יא־יב.
- 23. נדרים פא, א (ושם: שאין מברכין). ב"מ פה, ריש ע"ב.
- 24. או"ח סמ"ז.
- 25. הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.
- 26. ראה ג"כ תפארת ישראל (להמהר"ל) בהקדמה.
- 27. כלשון ברכת התורה: ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה.
- 28. בלקו"ת ויקרא ביאור ולא תשבית פ"ב ואילך איתא, שע"י התקשרות ויחוד חכמה ושכל של הנשמה בחכמה שבתורה נעשה התכללות ויחוד עצמיות הנשמה שלמעלה מהשכל באוא"ס שלמעלה מבחי' ח"ע, ע"ש – אבל ראה שם (ה, רע"א) שזהו ע"י הקדמת ק"ש ותפלה למס"נ באחד, שאז כשעוסק בתורה כו' נעשה ג"כ יחוד והתכללות עצמיות הנפש כו', ע"ש.
- 29. ע"ד פירוש האריז"ל הנ"ל (סעיף א').
- 30. נוסף על שזהו סדר עבודת האדם.
מצוטט ב־22 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לב ‹ אמור ‹ שיחה ב ‹ 137 לקו"ש חט"ו ע' 3
תורת מנחם 19
- א - שנת ה'שי"ת ‹ בס"ד. משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת לקו"ש חט"ו ע' 3
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. לקו"ש חט"ו ע' 3
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חט"ו ע' 3
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש חט"ו ע' 3
- כו - שנת תשי"ט - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט לקו"ש חט"ו ע' 3
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב. לקו"ש חט"ו ע' 3
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב. לקו"ש חט"ו ע' 3
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חט"ו ע' 3
- לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 3
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 3
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ו ע' 3
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ו ע' 3
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ י"ג תמוז, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 3
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ו ע' 3
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ש"פ מקץ, ש"ח רצ"ב ‹ קפו לקו"ש חט"ו ע' 3
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ש"פ בשלח, רצ"ב ‹ רו לקו"ש חט"ו ע' 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

