שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יסוד כל העבודה (גם עבודה דטעם ודעת) — ה"ה ביטול וקבלת עול, הקדמת נעשה לנשמע [וכמבואר בכ"מ שזהו ענינה של ברכת התורה — שצ"ל "ברכו בתורה תחילה" , דלפני לימוד התורה בהבנה והשגה, צ"ל הברכה וההודאה ש"נתן לנו את תורתו", שזוהי תורתו של הקב"ה].
39 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
[וע"ד דברי הב"ח הנ"ל בביאור מחז"ל "על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה", ד"איכא לתמוה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו בתורה תחלה שהוא לכאורה עבירה קלה", ומבאר, ש"המה עזבו את תורתי ולא הלכו בה פירוש תחילת ההליכה ברוחניות התורה ממדרגה למדרגה כדי שתתדבק הנשמה בעצמות קדושת התורה לא הלכו בה.
57 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ונוסף ע"ז ועיקר — אשר לימוד התורה יהי' באופן שצריך להיות, וכמאמר חז"ל על מה אבדה הארץ, על שלא ברכו בתורה תחלה.
4 וכמאמר חז"ל : ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז צו צו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הרי הן שוין", הרי עבודה ושירות להקב"ה צ"ל לא רק במצות בפועל אלא גם בההכנה והכנה דהכנה דהמצוה, וכדאיתא בגמ' "כמה גדולים מעשה חייא" , שהוא בעצמו התעסק לא רק בעצם הלימוד עם תלמידים אלא עשה בעצמו את כל ההכנות והכנות להכנות, שבעצמו זרע פשתן "ומגדלנא נישבי (מקלע אני מכמורת) וציידנא טביא (צביים).
29 כתובות קג, ב. ב"מ פה, ב (מעשי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
0 להעיר מאופן ,מעשי חייא" (כתובות קג, ב. ב"מ פה, ב) דלכל חד וחד אמרי לי" אתני סידרך לחברך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
על עזבם את תורתי" אומרים חז"ל :
23 נדרים פא, א (ושם: שאין מברכין). ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
למרות, שכדי לכוון בלימוד לאמיתתה של תורה , לחכמת ה', נדרשת מן האדם התבטלות, ורק על־ידי "ונפשי כעפר לכל תהיה" יכול להתקיים "פתח לבי בתורתך" (כידוע לגבי הענין של "ברכו בתורה תחילה" ) אך כל זאת הוא כהקדמה ויסוד לתורה , אך הלימוד עצמו איננו מתוך התבטלות, אלא להיפך, בכח השכל של האדם.
19 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. נת' לעיל ע' 3 ואילך, וש"נ. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בגמרא מסופר על "גדולים מעשי חייא" , שהוא עצמו התמסר לא רק לעצם הלימוד עם ילדים יהודיים, אלא הוא עצמו ביצע את כל ההכנות ואת ההכנות להכנות לצורך לימוד התורה – הוא עצמו גידל פשתן, הכין ממנו רשתות, צד צבאים, הכין קלף, וכתב "חמשה חומשי" בשביל הילדים.
46 כתובות קג, ב. ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לפיכך אומרים חז"ל, שצריך להיות "ברכו בתורה תחילה" כהכנה
45 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה ב"ח לאו"ח סמ"ז. ובארוכה – לקו"ש שם ע' 1 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן יש צורך בהכנה של "ברכו בתורה תחילה" , לפני לימוד התורה יש הכרח בהתבטלות כלפי נותן התורה , כי דוקא על־ידי ההתבטלות יכול שכלו של הנברא "לתפוס" באמת את התורה , אשר היא חכמתו של הקדוש־ברוך־הוא.
31 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"יין", המביא שמחה, רומז ללימוד התורה בהתלהבות – אורייתא קא מרתחא ליה (= התורה רותחת אצלו); ואילו "שמן", ענין של סוד, רומז להתבטלות הנדרשת לפני ובעת לימוד התורה , כדברי חז"ל שצריך להיות "ברכו בתורה תחילה" .
57 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יש צורך בענין של ברכו בתורה תחלה – ואז התורה , תורה אור, נעשית לו סם חיים , ביודעו ובהרגישו את הפנימיות והאמת שבתורה , את הטוב שבתורה , שזוהי "נתן לנו את תורתו", תורת ה', ועל ידה הוא מתאחד עם נותן התורה .
63 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן, כדי שתורתו של הקדוש־ברוך־הוא תוכל להיקלט כראוי אצל הנברא, יש הכרח ב"ברכו בתורה תחלה".
39 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב. וראה ב"ח לטאו"ח סמ"ז (ד"ה ומ"ש דאמר) עיי"ש היטב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בלימוד התורה יש לזכור שלומדים את תורתו של הקדוש־ברוך־הוא, וצריך להיות "ברכו בתורה תחלה".
99 ב"מ פה, ריש ע"ב (וראה פרש"י שם). וכ"ה בנדרים פא, א (וראה ר"ן שם בשם ר"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכך בעניננו, שכדי לקשר את פעולות האדם, במחשבה בדיבור ובמעשה, אל פנימיות הנשמה, הרי זה על ידי כך שבלימוד התורה שלו יש הכנה של ברכו בתורה תחילה , הקשר אל נותן התורה (בלשון הווה),
39 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה רבינו יונה הובא בר"ן נדרים שם. ב"ח ושו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
התבטלות מוחלטת המביאה לידי כך שכל ישראל יהיו "כאיש אחד בלב אחד" – הכנה כללית של כלל ישראל כאחד.
51 וכן בלימוד התורה לאחרי מ"ת צ"ל "ברכו בתורה תחלה" (נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב), שענינו – הביטול לנותן התורה , ובלשון הב"ח (לטאו"ח ר"ס מז) "שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה" (ע"ש באורך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובלשון חז"ל שלימוד התורה צ"ל בהקדמת ברכת התורה , "ברכו בתורה תחילה" – לזכור את "נותן התורה" – שעי"ז ניכרת ונרגשת אצלו חשיבות ומעלת התורה , שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה.
641 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
איתא בגמרא "מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת .
618 נדרים פא, א (ושם: שאין מברכין). ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– הכוונה היא לדברי הגמרא "בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחתי , לבר מגורהקא דר' חייא דמנפשי' סליק ונחית" .
87 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ג שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש להוסיף, שענין זה הוא גם כאשר החסרון הוא (לא רק בהמשכה למטה, אלא) גם בשרש למעלה, שאז צריכים להמשיך ממקום נעלה יותר שלמעלה מסדר השתלשלות [ע"ד שמצינו לגבי רבי אלעזר בן פדת שאמר לו הקב"ה "אלעזר בני ניחא לך דאפכי' לעלמא מרישא כו'"] – הנה ע"י התפלה, ובפרט תפלה בציבור (וכפי שסיפר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע אודות הפירוש ש"ציבור" קאי על עשר כחות הנפש), אזי מתמלאים הבקשות גם בנוגע למילוי החסרון למטה בגשמיות , כפי שמצינו ברבי ש"אחתינהו לר' חייא ובניו (שתפלתן נשמעת), אמר משיב הרוח ונשבה זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא" .
29 ב"מ פה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה , אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"; משא"כ רב יהודה ,שכיון שהי' מחזר תלמודו כל שלושים יום, לא הי' לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל –
123 פרש"י ב"מ פה, ב. וראה מדרש תהלים יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור הענין בפרטיות יותר, יובן ע"פ מה דאיתא בגמרא שכששמע רבי מאלי' הנביא שר' חייא ובניו הם דוגמת האבות, העמיד אותם רבי לפני התיבה, אמר משיב הרוח ונשיב זיקא , מוריד הגשם ואתא מיטרא , כי מטי למימר מחי' המתים רגש עלמא .
48 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
תפלת שמונה-עשרה צריכה להיות בתכלית הביטול, "כעבדא קמי מרי'", שאינו יכול לזוז ממקומו כו', ועד כדי כך, שאפילו דיבור התפלה גופא הוא באופן ד"אדנ-י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך", היינו,שהתפלה שלנו תהי' כעונה אחר הקורא כו', כפי שמבאר אדמו"ר מהר"ש (באריכות ובהסבר ע"פ תורת החסידות) במאמר ד"ה אדנ-י שפתי תפתח בביאור דברי האלשיך שבפסוק זה מבקשים אנו שתהי' תפלתנו ע"ד תפלת רבי חייא ובניו כו'.
108 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם באמת יש בהנשמות למעלה גם העבודה דאהוי"ר, וכמו שבירידת הנשמה למטה הרי זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, כמו"כ בהנשמה למעלה ישנם ב' הענינים, העבודה דהשגה שהוא לימוד התורה ברוחניות, וגם עבודת התפלה שהוא אהוי"ר, כדאיתא בגמרא אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי כו' וכן ליצחק וכן ליעקב .
24 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועד"ז בנוגע לברכת התורה , שענינה ההרגש שהתורה באה מ"נותן התורה" , כידוע בענין "לא ברכו בתורה תחלה", שהכוונה בזה היא – שאף שלמדו תורה , לא הרגישו את היוקר שבזה, שהו"ע ההרגש ד"בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" – שגם ענין זה צ"ל מחדש בכל יום ויום (כנ"ל ס"י).
61 נדרים פא, א. ב"מ פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועוד].תפעל כתפלת ר' חייא ובניו [דלכאורה, כיצד יכולים לדרוש זאת מכאו"א, וכיצד יכול האדם לדרוש זאת מעצמו], הנה לזה באה הקדמת הבקשה, דכשם ששפתי תפתח בתורה, שלימודו הוא כעונה אחר הקורא, כמו"כ ופי יגיד תהלתך, שאינו מציאות לעצמו, אלא הוא רק מגיד וממשיך תפלתו של הקב"ה שיכבשו רחמיו את כעסו, היינו, שיכבשו את מדת הדין והמדידות וההגבלות, ויפעלו חיבור התחתון והעליון (שזהו כללות ענין התפלה), להיות דירה לו יתברך בתחתונים.
72 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
איתא בגמרא שאליהו הנביא הוצרך להעמיד את האבות לתפלה, היינו, שיש אצלם ענין התפלה בכל יום ויום, ועד"ז בנוגע לבנ"י לאחרי מ"ת, כמו "גוהרקא דר' חייא דמנפשי' סליק" , היינו, שישנו ענין של עלי' בכל יום, ואינו דומהעליית יום זה לחבירו, וא"כ, הרי זו הוכחה גמורה שישנו ענין של הוספה בזמן אצל הנשמה אפילו לאחרי שעלתה מן הגוף.
145 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובאופן כזה הוא אמיתית ענין התפלה – כמסופר בגמרא שכדישתהא התפלה כדבעי בשלימותה, העמיד רבי את ר' חייא ובניו , ואז נתקיימו מיד כל הענינים:
228 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בהמאמר43, שעפ"ז יובן מה דאיתא בגמרא שכששמע רבי מאליהו הנביא שר' חייא ובניו הם דוגמת האבות, העמיד אותם רבי לפני התיבה, אמר משיב הרוח ונשיב זיקא , מוריד הגשם ואתא מיטרא , כי מטי למימר מחי' המתים רגש עלמא .
127 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמו בלימוד דשנים אוחזין בטלית , הנה בבחי' תבונה, דעתו היא על הטלית כו', משא"כ בבינה, דעתו היא על ההשכלה עצמה, ועד כפי שהענין הוא למעלה [שזהו עיקר ענין התורה , שהיא תורתו של הקב"ה, כפי שאומרים בברכת התורה (שצ"ל קודם הלימוד, כידוע בענין ברכו בתורה תחילה ) ונתן לנו את תורתו], ששם לא מדובר
255 ראה ב"מ פה, ב. נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"ח לטור או"ח סמ"ז. וראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובכל אופן, אם אין יותר קטן או יותר גדול , אצטרך להיות בבחי' "קטן וגדול שם הוא" , ולחזור על המדובר לפני כמה שנים, ולהדגיש שהכוונה היא בנוגע לפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, ולכל אחד
337 איוב ג, יח. וראה ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו פירוש מאמר רז"ל "שלא ברכו בתורה תחלה", כדאיתא במפרשים , שהחסרון לא הי' בלימוד התורה עצמו , שהרי למדו תורה ובשופי, אלא שהי' חסר אצלם הענין ד"ברכו בתורה" – "אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו", דהיינו, שיורגש אצלו שלומד תורה מפני שעצמותו ית ' ("אנכי מי שאנכי" ) נתן את התורה לישראל, ולכן נמצא בתורה עצמותו ית' שלמעלה מכל גדר ציור והגבלה.
48 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו גם כללות הענין ד"ברכו בתורה תחילה" , היינו, שנוסף על ענין השכל וההשגה שבתורה , צריך לידע שזוהי חכמתו של הקב"ה, וידיעה זו מגבילה את השכל באופן שיכוין לרצון העליון כו'.
1030 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש להוסיף בגודל התמיהה שבדבר, דמצינו בגמרא שכאשר רבי שאל את אליהו אם יש דוגמתן (של האבות) בעולם הזה , שתהא תפלתן נשמעת , אמר לי' איכא ר' חייא ובניו , וכמסופר שם שאמר משיב הרוח ונשבה זיקא , אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא (וכפי שממשיך שם, כי מטא למימר מחי' המתים רגש עלמא וכו'), והיינו, שר' חייא הי' במעמד ומצב שע"י עבודת התפלה שלו פעל את המשכת הענינים למטה מטה תיכף ומיד בשעה שהתפלל עליהם.
340 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה (שלימוד התורה צ"ל בהקדמת הביטול דוקא) קשור גם עם ברכת התורה שצ"ל קודם לימוד התורה , ברכו בתורה תחילה , כמ"ש הר"ן בשם רבינו יונה שהקדמת ברכת התורה מורה על חשיבות וחביבות התורה אצל לומד התורה , שאז הלימוד הוא באופן
703 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יותר, הנה, מצד הנשמה נעשית העבודה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, היינו, שהעבודה היא מצד בחי' הגורל שבנשמה , שלמעלה מכחות פנימיים, שזהו"ע דבכל מאדך שבעבודת התפלה, ועד"ז בלימוד התורה שלומד בלי מדידה והגבלה, כיון שישנו הענין דברכו בתורה תחילה , שישנו בזה נותן התורה שהוא למעלה ממדידה והגבלה.
684 ראה נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב (שו"ע אדה"ז או"ח רסמ"ז). וראה רבנו יונה – הובא בר"ן לנדרים שם. ב"ח או"ח סמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– היפך בתכלית מהמעמד ומצב "שלא ברכו בתורה תחילה" , כמ"ש הב"ח (ומרומז בפי' רבינו יונה ) שהיתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה ..
100 נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכללות הרי זה הענין שלא ברכו בתורה תחלה, שעל זה אבדה הארץ , דהיינו שעי"ז הי' ענין הגלות כפשוטו.
20 ירמי' ט, יא. נדרים פא, א ובר"ן שם. ב"מ פה, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בזה בנוגע ללימוד התורה דכאו"א מישראל, שנוסף על ענין ההבנה וההשגה שבתורה [שזהו ענין עיקרי בתורה , שהרי בלימוד תושבע"פ, אם לא ידע מאי דקאמר, אינו נחשב לימוד כלל, כמ"ש רבינו הזקן ], שזהו"ע התורה כמו שהיא מצד חכמה, ישנו גם הענין שלמעלה מהשגה, שזהו"ע ברכו בתורה תחלה (כמו הקדמת נעשה לנשמע, שהו"ע הביטול לבעל הרצון), שזהו ע"ד הענין שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה עם קוב"ה , כפי שמבאר רבינו הזקן שהו"ע המשכת בחי' אוא"ס בתורה , ועד שע"י ישראל נעשים אורייתא וקוב"ה כולא חד .
1627 נדרים פא, א. ב"מ פה, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל ישנו ענין נעלה יותר – כדברי הגמרא "כמה גדולים מעשי חייא" , שלא זו בלבד שלמד עם תלמידים ("מתניתא דרבי חייא ורבי אושעיא", שמכל הברייתות הרי הם המדוייקות כו' ), אלא יתירה מזה, שהוא בעצמו הלך לצוד צביים, ועיבד עורותיהם , וכתב עליהם חמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה וכו', ועל זה אמר רבי "כמה גדולים מעשי חייא" – לא לימוד חייא , שזהו"ע הרבצת תורה סתם, אלא מעשי חייא דוקא, שזהו"ע " עבודה של הרבצת תורה".
2738 כתובות קג, ב. ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[וע"ד המסופר בגמרא אודות ר' חייא , ש"אמר משיב הרוח ונשבה
139 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו" – היינו שהרגש זה נפעל לא רק אצלו, אלא ע"י לימוד התורה לשמה שלו , נעשה כן בכל העולם כולו , שגם כל העולם רואה הבל"ג והא"ס שבעולם ושבתורה.
1939 נתבאר גם הדיוק ד" כל העולם כולו " (ע"ד מ"ש רבינו הזקן (שו"ע או"ח סתקצ"א ס"ח) בנוגע לנוסח התפלה: "מלוך על כל העולם כולו") – ש"כל העולם" כולל את כל הפרטים שבכל העולם , וההוספה ד"כל העולם כולו" היא שכל הפרטים נעשים מציאות אחת. וע"ד שמצינו בנוגע למנין, שאין זה רק צירוף של עשרה יחידים, אלא שעי"ז נעשית מציאות חדשה של "ציבור" (ראה תו"מ חס"ד ע' 34. וש"נ). ולהעיר גם מב"מ פה, ב (בשייכות לתפלת רבי חייא ובניו , ש"אמר משיב הרוח ונשבה זיקא , אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא" ): "ולוקמינהו בהדי הדדי – סברי תקפי ברחמי כו'" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
זאת חוקת התורה , שצ"ל הקדמת החוקה לענין התורה , והיינו, שבתחלה צריך להיות בחי' החוקה, שהו"ע הקבלת עול, ולאח"ז הוא לימוד התורה בפועל, וע"ד הענין דברכו בתורה תחלה , דהיינו להמשיך בתורה תחלה מנותן התורה , וכן גם במצוות, שצ"ל תחילה הקדמת הקב"ע כו'.
1890 נדרים פא, ב ובר"ן שם. ב"מ פה, ב. ב"ח לטור או"ח סמ"ז. וראה לקו"ש חט"ו ע' 3. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובעבודת האדם הו"ע התפלה שקודם התורה – ברכו בתורה תחלה , לחבר את התורה עם נותן התורה , כפי שמצינו גבי דוד שהי' מחבר אורייתא בקוב"ה .
1676 נדרים פא, א. ב"מ, פה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ג) ויובן זה בהקדם מארז"ל עה"פ על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי על שלא ברכו בתורה תחלה, דמזה מובן, שענין ברכו בתורה תחלה הוא ענין עיקרי לא רק בעבודת האדם בכלל (ועד שע"י זה שלא ברכו בתורה אבדה הארץ) אלא גם בלימד התורה , שהרי (לא ברכו בתורה תחלה) נקרא בכתוב עזבם את תורתי (עזיבת התורה ).
14 ב"מ פה, ב. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ח) וממשיך בהמאמר , שעפ"ז יובן מה דאיתא בגמרא שכששמע רבי מאליהו הנביא שר' חייא ובניו הם דוגמת האבות, העמיד אותם רבי לפני התיבה, אמר משיב הרוח ונשיב זיקא , מוריד הגשם ואתא מיטרא , כי מטי למימר מחי' המתים רגש עלמא .
50 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יא) והנה לימוד התורה צ"ל בהקדמת (בלשון הגמרא) ברכו בתורה תחילה , היינו עבודת האדם לפני התורה .
134 נדרים פא, א. ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור הענין בפרטיות יותר, יובן ע"פ מה דאיתא בגמרא שכששמע רבי מאלי' הנביא שר' חייא ובניו הם דוגמת האבות, העמיד אותם רבי לפני התיבה, אמר משיב הרוח ונשיב זיקא , מוריד הגשם ואתא מיטרא , כי מטי למימר מחי' המתים רגש עלמא .
48 ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דזהו"ע ברכו בתורה תחילה , שישראל מברכים וממשיכים בתורה מבחינת נותן התורה , וע"ד דוד הי' מחבר אורייתאבקוב"ה.
29 ראה ב"מ פה, רע"ב. נדרים פא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
גילוי הבעש"ט איז אַ סך גרעסער ווי גילוי אלי'.
255 ספר השיחות תש"ד ע' 113 (הובא בתורת מנחם – התוועדויות תשי"ט ח"ב ע' 238 ואילך). ושם שאמר אדה"ז: עס איז אַ גמרא מפורשת . . די רז"ל זאָגען (כתובות עז, ב) מכריז אלי' קמי' פנו דרך לבר ליוואי. דער פירוש ליוואי איז מל' התחברות, די התחברות פון אלקות מיט נשמות ישראל. מורנו הבעש"ט האָט מחבר געווען אלקות מיט נשמות ישראל, וואָס דער גילוי דערפון וועט זיין בביאת המשיח און מורנו הבעש"ט האָט דאָס מגלה געווען. עס איז דאָך ידוע (ב"מ פה, ב), אַז ווען אלי' ז"ל האָט מגלה סוד געווען, מחיוהו שתין פולסי דנורא , און מורנו הבעש"ט וואָס האָט מגלה געווען דעם סוד פון משיח, איז לבד זאת וואָס מען האָט אים ניט מעניש געווען, נאָר אדרבא ער האָט מקבל געווען אַ ברכה אויף דעם, אַז זיינע גילוים זאָלען זיין עד עולמי עד ביז משיח צדקנו – נמצא אַז גילוי הבעש"ט איז גרעסער ווי גילוי אלי' ז"ל. וברשימת היומן של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ – ח"י אלול תרס"ג ("מבוא" לקונטרס ומעין ע' 57): עס זיינען געווען זמנים באַ די רביים וואָס גילוי הבעש"ט איז געווען אָנגעלייגטער ווי גילוי אליהו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו שמלאך סנד"ל בא וקשר להם ב' כתרים א' מנעשה וא' מנשמע, היינו ב' בחי' שעשועי' הנ"ל וצריך לזה סיוע של מלאך ומיכאל כהנא רבה מקריב נשמות הצדיקים ע"ג המזבח וכו', להעלותן עד מקום הנ"ל מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים ע"י מלאכים וכו' לבר מגוהרקא דרבי חייא רבה דמנפשי' קא סליק מצד שהי' נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהי' יכול בעצמו לעלות כו' ודו"ק.
46 שראה שכולהו עולים ע"י מלאכים : ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובזה יובן מ"ש על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי כו' ופי' ארץ כמ"ש השליך משמים ארץ כו' שהוא בחי' גלות השכינה שע"י ביטול תורה יותר מכל העונות וארז"ל מפני מה חרב בהמ"ק מפני שלא ברכו בתורה תחלה.
49 מפני מה חרב. . בתורה תחלה : ראה נדרים פא, א. ב"מ פה, ב. פתיחתא דאיכ"ר פיסקא ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו כמארז"ל שלא חרב בהמ"ק אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה, פי' שלא המשיכו אא"ס בחכ' שבתורה ע"י הברכה שאו' אקבו"צ על ד"ת, על דוקא.
93 שלא חרב ביהמ"ק אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה : ראה נדרים פא, א. ב"מ פה, ב. פתיחתא דאיכ"ר פיסקא ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין קרי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הים כלל כי הספינות עשויות מעצים שצומחין בארץ רק מחמת יסוד הרוח שבהם המה שטים ע"פ המים ואמנם עיקר המעלה הוא לעשות הבדל ומסך שלא ישקעו בנ"א בים ויוכלו גם הם לעבור על הים ולחיות בו ועי"ז יש חיבור לברואים שביבשה לעבור בים ולא ימותו מפני מימי הים כי הספינה מפסקת, וכך יובן ממש בבחי' ארבין עליונים שהם בחי' מלאכים רוחניי' עשוים להבדיל ולהפסיק על ים העליון שיוכלו נשמו' דבי"ע לעבור שם ולא ישקעו ויבלעו בים העליון ויתבטלו לגמרי, וז"ש שם אניות יהלכון כו' שהם בחי' מלאכי' רוחניי' שנעשי' כמו בחי' ספינה לעבור בה נשמות עליונות שהם מעלמא דאתגליא בים העליון כמ"ש בגוהרקי דר' חייא כו' כמ"ש במ"א באריכות, כי המלאכים אינם מתבטלי' במל' דאצי' כמו נשמו' דאצי' כי שרשם מבחי' אותיו' הדיבור שנמשך מאין ליש גמור וע"כ יש להם גוף בבחי' יש גמור כנ"ל ויש מלאכי' שנק' עצים כמ"ש אז ירננו כל עצי היער ועושין מהן ארבין לנשמות שבעלמא דאתגליא שיוכלו לעבור בים העליון כו' וכמ"כ מאצי' לבי"ע מתלבשים נשמו' דאצי' בלבוש המעלי' עליהם שיוכלו להיות ביבשה בחי' עלמא דאתגליא ולא ימותו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
32 בגוהרקי דר' חייא : ב"מ פה, ב. וראה מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' שעט. ס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' תעח. ובהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתה לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבה ולכך יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם שזה מורה שעוסק בה לשמה ויזכה לשלשלת הנמשך לעוסק בה לשמה שהוא לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' שתעשה שאלתו ובקשתו שמבקש בברכתה ונהיה אנחנו וצאצאינו ויש מדקדקים להוסיף וצאצאי צאצאינו כי כל שהוא ובנו ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם וא"צ לכך כי בכלל צאצאינו הם ג"כ בני בנים:
ג ר"ן נדרים שם ד"ה דבר בשם הרב רבינו יונה . וראה גם רש"י ב"מ פה, ב. ד"ה שלא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד , שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה , לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתה, לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבה.
158 רש"י ב"מ פה, רע"ב (וכיון דלא מברכי, גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם). ר"ן נדרים שם בשם הרב רבינו יונה (ומצאתי במגילת סתרים של ה"ר יונה ז"ל, דקרא הכי דייק, דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ. דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע, שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה, כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו, והלא דבר גלוי היה וקל לפרש. אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ, עד שפרשו הקב"ה בעצמו , שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחלה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה, והיינו לא הלכו בה, כלומר בכונתה ולשמה. אלו דברי הרב החסיד ז"ל, והם נאים ראויין למי שאמרם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עוד כו' אף לא ע"י לבוש דמעשה המצות וקבלת עומ"ש כו' כמו שהי' גילוי אור האצי' בבריאה בקי"ס שלא ע"י מסך כלל והוא שהלכו ביבשה שלא ע"י לבוש כלל רק לאור הוי' עצמו הלכו כמו שעולים הנשמות בלי לבוש ועזר כלל כר"ח רבה דמנפשי' עייל [כי תו' אומנתו ] כו') וכאסתר שלא בקשה דבר כו' (וכמ"ש חנם בלא מצות כו'), ואפשר שמצרים נתבטלו ממציאותם מפני גילוי אור זה היינו מפני שה[י'] שרשם מבחי' החשך וראו אור גדול כזה שלא יוכלו להכיל[ו] כלל שממילא נתבטלו (וכמו במחנה סנחרב שנתבטלו מפני שהשמיע ה' את הוד קולו מבחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום כו' כמ"ש במ"א), אבל לישראל ששרשם מבחי' האור דעצמות א"ס שלפני הצמצום הראשון (כנ"ל בשרש יעקב איש חלק כו' שנק' ראשית אונו כו' לא הי' יתרון אור גדול הזה מזיק להם כלל ולא נתבטלו ממציאותם כלל אלא אדרבה נעשה להם אור לילך בו להיות להם מסילה ודרך ביבשה בתוך הים וזהו כמו שהמצוה עצמה נפשטה מן הלבוש הזך ובהיר (וכמו אור עומק השכל כמו שהוא במקורו קודם שמאיר אור החכ' מאין כו' אלא כמו שהוא בעצמו ממש שא"צ למשל כלל וד"ל.
461 כר"ח רבה דמנפשי' עייל : ראה בבא מציעא פה, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שעט. תקע"א ע' קמד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תעח ובהנסמן בהנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואע"פ שגם בע"ק מותר בד"ת שאין ד"ת מקבלי' טומאה כו', זהו כשהוא לומד באוי"ר לפי שחפצו בתורת ה' להיות כלי לדבר ה' (וע"י טבילה [oldpage_1098] בנה"ד יתעלו עם הנשמה בעלותה לג"ע), וזש"א דאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה פי' שממית כל בחי' עצמו' ואינו בבחי' יש לומר אין ל[י] אלא תורה (שזהו כמו עד"מ החפץ לידבק עצמו בלבוש המלך להתלבש ולהתפאר בעונג רב רק מצד עצם הלבוש ולא מצד שהוא לבוש המלך כלל שזהו כמו שנושק ללבוש המלך ולא מכוין למלך עצמו כלל (וכמבואר במ"א בענין מפני מה נחרב בהמ"ק לפי שלא ברכו בתורה תחלה כו' וד"ל).
390 מפני מה נחרב. . בתורה תחלה : ראה ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. דרך חיים פא, א. ע"ד הלשון כאן ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ט ס"ע רל. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קעג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ט
לבריאה כנ"ל וד"ל וזהו מ"ש בזהר על מ"ש זה הים גדול כו' דאניות יהלכון שם היינו ארבין דסלקין ונחתין כו' דהנה עד"מ הנ"ל בברואים שבים למטה שהמים מכסים עליהם הרי הם מובלעים בתוך הים כדגים שבים שהמים הם חיות עצמי להם יותר מחיות האויר לבריות שביבשה שבריות היבשה יש להם חיות נפשי רק שמקבלים מן האויר ויוכלו להתקיים זמן מה בלא אויר הארץ אבל דגים שבים א"א להם להתקיים ביבשה בלי מים אפי' רגע לפי שהמים מובלע בהם בחיות עצמי וע"כ מובלעים הן בתוך הים כו' וכך הוא ההפרש בין נשמות דאצילות שבמל' דאצילות שנק' ים העליון כנ"ל כמו נשמות רהמ"ס ורשב"י וכה"ג שנק' נוני ימא רבא שמתאחדים ומתכללים שם בביטול לאין האלקי בחיות עצמי ממש שלא יוכלו להפרד משם אפי' רגע א' ממש וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו' וכמו שאמרו על ת"ח שנמשלו לדגים שבים שמיד שפורשות ליבשה מתים והיינו לפי שת"ח חיותם העצמי בחכמ' שבתורה ומיד שיפרשו משם ימותו וכך בפנימית ח"ע משא"כ בחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דבריאה יש מאין מהבל הדבור העליון שנק' בשם יבשה שזהו כחיו' הבע"ח מאויר הארץ כך מקבלים מהבל רוח פיו יתב' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם כנ"ל דודאי אין להם קיום המציאות רק מרוח הדבור העליון אבל עכ"ז הן במציאות יש ודבר בפ"ע רק שהן בבחי' ביטול ישותו ע"י השגתו בכח אלקי שבהבל דבור העליון המהווה אותו מאין ליש כו' ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללות העצמי' שבנשמות דאצילות במל' דאצי' בחיות עצמי שאינם יש במציאות בפ"ע כלל אפי' רגע כדגים בים (וכעובר ירך אמו או כל מה שאמו אוכלת או בבחי' מ"ן כו') אך הנה מ"מ יוכל להיות חיבור לנשמו' דבריאה באצי' והוא ע"י המלאכים שנקראו ארבין כמו הספינה שהיא מעצים שצומח מן הארץ ואין לה חיבור עם מי הים רק ששטה בים לפי שיש בהעצים מיסוד הרוח כידוע ובנ"א שחיות' מאויר הארץ יעברו בים ולא ישקעו שם ע"י שהולכי' בספינות שמפסיקים עליהם שלא ישטפוהו עליהם מי הים כידוע והנמשל יובן למעלה בנשמות בנ"א שגם למעלה הן בבחי' יש ודבר ולא יוכלו לילך בים העליון שלא יתבטלו שם לגמרי רק על ידי המלאכים שנק' עצי היער דבריאה עושין מהם כמו ספינות לנשמו' דבריאה שיעברו בהם על הים העליון וזה סוד שם אניות יהלכון וכמו שכתוב חונה מלאך ה' סביב ליריאיו והן הנשמות כו' ודוגמא לזה הוא שאמר גבי גוהרקי דר"ח רבה דמנפשי' אזל כו' כמו שאמר במ"א כי מפני שעוש' מלאכיו רוחות זהו יסוד הרוח שבעץ הצומח ששט ע"פ המים ע"כ יוכלו לשוט על הים העליון משא"כ הנשמות דבריאה שהיו מתבטלים בים העליון כי אין להם חומר מורכב מאמ"ר רק צורה פשוט' ובחכמה שבדבור העליון נכללים ומתבטלים לגמרי רק ע"י המלאכים שנק' ארבין סלקין ונחתין עולין ויורדין שם כמו בשבת וי"ט שאז עליית הנשמות מבריאה לאצילות (ודוגמא לזה מלאכי אלקים שעולים ויורדים ע"י התפלות שמעלים מבריאה
19 גוהרקי דר"ח רבה : ראה ב"מ פה, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שעט. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תעח ובהנסמן בהנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לז) והנה ברכת יוצר האדם הוא כנגד אדה"ר ותשב"כ דהיינו שהברכה הוא כענין הידוע בפי' על שלא ברכו בתורה תחלה דהכוונה כדי להמשיך אור א"ס בחכמה, כמ"ש מזה בלק"ת פ' ראה ע"פ וכל בניך ובד"ה שיר
1528 שלא ברכו בתורה תחלה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ידיעא כו' ובד"ה השני ויהי מקץ נת' שזהו ענין נפלאותיך ומחשבותיך וסד"ה ת"ר מצות נר חנוכה בש"א כו' גבי כי לאלפים היינו אאלפך חכמה כו' ועמ"ש סד"ה מראיהם ומעשיהם ועיין בפ' בלק דקצ"ג ב' ע"פ כי עשית פלא כו' אלף כו', וע' בלק"ת תלים ס"ח בפי' אלפים שאנן, וי"ל שזהו ענין אלפים שנה דתורה שקדמה לעולם כו'] וכדי שתמשך לבחי' עולם דהיינו להיות מימינו אש כו' שהוא רמ"ח מ"ע שמימין ושס"ה מל"ת משמאל כו', הנה המשכה זו היא ע"י אתעדל"ת בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח [ועמ"ש בד"ה וכל בניך בפי' אל תקרי בניך אלא בוניך כו', ומזה יובן ענין על שלא ברכו בתורה תחלה שהמשכה זו נק' ברכו בתורה וכענין בריכה הנז' בדרוש ברכת המזון].
130 שלא ברכו בתורה תחלה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(טז) וכמו שהוא בענין החולה עצמו שהוא היותו חולה שנוגע לנפשו אם רב ואם מעט אבל זהו בעצם נפשו, כן יובן דבר זה בלבושי מחו"ד שהם מלבושי הנפש, שהחולה שבדקות שחסר לו שעה"נ הנה יקרה אצלו מחשבות זרות המונעי' ומעכבים אותו בעבודה ולפי ערך מיעוט החולי כן הוא מיעוט המח"ז, וכמאמר ר"ח יומא חד בעי לאכוונא והתחיל להרהר אלקפתא וריש גלותא מאן אעיל קדם לגבי מלכא, והגם שגם בזה יש כוונה עמוקה וכמ"ש במ"א בהגהות לד"ה ונשב בגיא, עכ"ז לגבי כונתו בתפלתו שבהתקשרותו הי' יכול להביא מב"ד בלא זמנו ג"ז נחשב לו למח"ז, ולפי ערך זה כל איש ישראל העובד בעבודה שבלב זו
372 להביא מב"ד בלא זמנו : ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(ךב) וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה , דר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה , וזהו כמ"ש במ"א שזה נמשך ע"י התפלה בחי' ביטול הרצון מט"ט קושר כתרים לקונו, א"כ ע"י התפלה נמשך המשכת הכתר שהוא הטעמים, וז"ע יהי רצון המשכת הרצון שלמעלה מהחכ', והיינו אע"פ שלפי הרצון הנמשך מהחכ' שבתורה נמשך עליו הדין ע"ד אין יסורים בלא עון מ"מ ע"י שממשיכים מהרצון עליון דכתר ממשיכים להיות סלח לנו, <35>
596 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ונקודות הם בחכ' דהנה הנקודות מנהיגים האותיות כשנקוד נקודה זו אומרים התיבה כך וא"ל באו"א, וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש שהשכל מנהיג את המדה, וזהו"ע נקודה בהיכלא נקודה חכ' בהיכלא בינה, ומה שנת' בלקו"ת נקודה בהיכלא הוא למעלה מטו"ד וא"כ ה"ז כמו טעמים, י"ל מה שהוא למעלה מטו"ד היינו לגבינו שאין אנו משיגים אבל בחכ' ה"ז מושג אבל בחי' טעמים גם בחכ' אינו מושג דכולם בחכ' עשית לגבי א"ס גם חכ' נחשבת כעשי' גשמיות וא"כ שניהם אמת שהוא בחי' חכ' ומ"מ למעלה מטו"ד לגבינו, וטעמים הם בכתר דזרקא מקף שופר אינם מנהיגים את האותיות ולא נתגלו לנו שהם למעלה מהשגה, וצריכים להמשיך בחי' זו בתורה , וזהו על שלא ברכו בתורה תחילה ר"ל
87 שלא ברכו בתורה תחילה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד כו' מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן מערב ועד בקר, למה במ"ש מחוץ לפרוכת כתי' מערב ועד בקר ותחילה כתי' נר תמיד, גם צ"ל מ"ש ואת"ה תצוה תי' ואתה מיותר שהרי הוא מדבר עם משה ומה צ"ל ואתה, והענין דהנה ארז"ל על שלא ברכו בתורה תחילה אין ר"ל שלא ברכו כלל שזה אינו שייך לומר אלא שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה , דע"י התפלה ממשיכים בחי' טעמי תורה , דהנה תפלה הו"ע יהי רצון שיומשך רצון חדש שאם נגזר על א' ח"ו מיתה או עוני יש
4 שלא ברכו בתורה תחילה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה גם לק"ת פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ס"ע רנב ואילך. דרך חיים פא, א. סה"מ תרכ"ט ע' רצ. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מלאכים קא סלקין ונחתין עמה לבר מגהורקא דר"ח דמנפשי' קא סליק , כי ר"ח הי' גם למטה נשמה דאצי' ולכן לא הי' צריך לסיוע ממלאכים, ולכן כאשר רצה א' להסתכל בעליית ר"ח אתיין תרין שלהובין דנורא ובטשין לי' לעיני', כי לנשמות דבי"ע גם הראי' בעלי' דנשמות דאצי' מזקת, וזהו מ"ש מחוץ לפרכת שהוא בי"ע יערוך כו'.
88 דלכל נשמות. . מגהורקא [מגוהרקא ] דר"ח : ראה ב"מ פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וענין מתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויובן זה בהקדם ענין תורה ותפלה, הנה ארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה, ואין הפי' שלא ברכו ברכת התורה כ"א שלא המשיכו בתו' כי אוריי' מח"ע נפקת, אאלפך חכ' ששרש התורה היא מבחי' חכ', אכן התורה ירדה למטה ונתלבשה בו"ק כשר פסול כו' וצריכין להמשיך שרש התורה בתורה זהו ע"י בחי' ומדרגת התפלה שהתפלה היא הקדמה בכדי להמשיך שרש התורה בתורה כו'.
22 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויובן זה בהקדם ענין תורה ותפלה, הנה ארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחלה, ואין הפי' שלא ברכו ברכת התורה כ"א שלא המשיכו בתו' כי אוריי' מח"ע נפקת, אאלפך חכ' ששרש התורה היא מבחי' חכ', אכן התורה ירדה למטה ונתלבשה בו"ק כשר פסול כו' וצריכין להמשיך שרש התורה בתורה זהו ע"י בחי' ומדרגת התפלה שהתפלה היא הקדמה בכדי להמשיך שרש התורה בתורה כו'.
43 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בלק"ת פי' קדוש הא' העלאה, והב' המשכה, והג' תומ"צ, וע"פ מ"ש במ"א מו"ס מקור ממכ"ע גלגלתא מקור סוכ"ע, קדוש הג' רדל"א, עפ"ז י"ל קדוש שנטל לעצמו זהו הקדוש דרדל"א שניים שנתן בראש בניו מו"ס וגלגלתא, ובעבודה תורה המשכה בפנימיות לחם, ותורתך בתוך מעי ממכ"ע, מצות שרשם מגלגלתא סוכ"ע, אך צ"ל ברכו בתורה , שזהו ע"י התפילה העלאה וז"ע קדוש הא' ועי"ז ונתקדשתי בתוך, דבר מתוך דבר, תוך דבר ממכ"ע דבר סוכ"ע, וילה"ק ענין נקדישך הלא אתה קדוש אין קדוש כה' לא נערוך אליו, עג"ד העולם עומד, והם נגד בי"ע תפלה צדקה תורה , ג"פ קדוש .
י ברכו בתורה : ראה ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. לקו"ת פ' ראה כט, א. לעיל מאמר ד"ה להבין ענין טהרת המצורע וכו' זאת תהי' תורת המצורע על יד הערה 43 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דהנה ארז"ל על מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחילה , וא"ל על שלא אמרו ברכת התורה שהרי אמרז"ל דבר זה נשאל לחכמים ולא פי' לנביאים ולא פי' עד שפי' הקב"ה בעצמו , אלא ר"ל שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה , והוא ע"י תפלה, דתפלה הוא התבוננות איך דלגדולתו עצמיות אין חקר דכללות השתל' העולמות הם הארה בעלמא לכן אני ה' לא שניתי שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא
47 שלא ברכו בתורה : ב"מ פה, ב. נדרים פא, א. ראה לקו"ת פ' ראה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר