ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב בחוקותי שיחה א

169

מעשה יעקב" (כנ"ל); ואילו לפרש"י, שמתחיל מיעקב ומסיים באברהם, מובן, שדעתו להיפך, שזכותו של אברהם גדולה משל יצחק, ושל יצחק גדולה משל יעקב⁹.

ועוד שינוי: בתו"כ מסיים "כדאי לכל א' וא' שיתלה. . בגינו", והיינו שכל א' מהאבות בפ"ע כדאי [אלא שכאשר המצב גרוע ביותר¹⁰, וזקוקים לזכות גדולה יותר ולא מספיק "מעשה אברהם", תולים בזכות "מעשה יצחק", או יותר מזה, "מעשה יעקב"]; משא"כ רש"י מדייק בלשונו "ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו. . הרי אברהם עמו"¹¹ — היינו לא שזכות כאו"א בפ"ע מספיקה¹², אלא מצטרפים זל"ז ועד כולם יחד¹³.

[בפשטות מובן הטעם ששינה רש"י בפרט זה מהתו"כ, כי בכתוב נאמר "ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור", היינו שמפורש בפשוטו של מקרא שאין הכוונה שיזכיר כ"א מהאבות בפ"ע, אלא שיצרפם זל"ז¹⁴, ולכן מדגיש רש"י, שבא לפרש פשוטו של מקרא, "יצחק עמו. . אברהם עמו".

אבל יש להסביר הטעם דשיטות אלו — שלפי התו"כ מספיקה זכות של כאו"א מהאבות בפ"ע, ואילו לפי פשוטו של מקרא, זכירת ברית אבות דיצחק היא דוקא באופן של "עמו", בצירוף ליעקב וכן בנוגע לאברהם].

ב. יש מפרשים¹⁵, ששני שינויים אלה תלויים זב"ז — דגם לרש"י יעקב הוא "בחור שבאבות"¹⁶ וזכותו גדולה משל אברהם ומשל יצחק, ולכן כותב רש"י "הרי יצחק עמו. . אברהם עמו", כי אין דעתו (בפשוטו של מקרא) ש"אם (יעקב) אינו כדאי" מספיקה זכותו של יצחק לחוד (ואדרבא — זכותו של יעקב גדולה משל יצחק), אלא שאז מצרפים זכותו

הערות

9. ואין לפרש שכוונת רש"י היא ששלשתם שווים הם, אלא ש"אם אינו כדאי הרי יצחק עמו. . אברהם עמו" (כדלקמן בפנים) — שהרי מפורש ברש"י "יעקב הקטן", וכדלקמן סעיף ב.
10. ראה גם מלבי"ם כאן. באר יצחק על פרש"י כאן. ועוד. ולכאורה זוהי פשטות כוונת התו"כ, דאל"כ יש בו סתירה מרישא לסיפא, שמתחיל "אם אין מעשה אברהם כדיי" (וכן ביצחק), ומסיים "כדאי לכל א' וא' כו'". ועכצ"ל, שכוונת התו"כ בסיום דבריו, שישנו מצב שכל א' בפ"ע כדאי שיתלה העולם בגינו.
11. דלא כלשון רש"י בפ' דברים (א, ח) "אברהם כדאי לעצמו יצחק כדאי לעצמו יעקב כדאי לעצמו". — ולהעיר ששם נמנו על הסדר (ולא "אחורנית").
12. וצע"ק בגו"א כאן, שמחלק בין "זכור לאברהם גו'" דפ' תשא (לב, יג) ש"צריך צדקות וזכות כולם ביחד" (ועיין פרש"י שם), ל"וזכרתי גו'" דפרשתנו, "שכל אחד ואחד זכותו די שיגאול ישראל" — והרי מפורש ברש"י כאן "יצחק עמו. . אברהם עמו" (אלא שבנוגע לאברהם ראה הערה הבאה).
13. בדפוס ראשון דפרש"י (וכמה כת"י רש"י שתח"י) הגירסא (גבי אברהם) "הרי אברהם כדי (שהוא כדאי)", בלי תיבת "עמו". וראה גם משכיל לדוד כאן. אבל בדפוסי רש"י הנפוצים הוא כבפנים (ובדפוס שני (וכמה כת"י רש"י שתח"י) "עמהם" במקום "עמו". וראה לקמן הערה 40). וכ"ה בבחיי כאן.
14. ראה גם מהרש"א (מהדורא בתרא) ב"מ פה, ב.
15. מלאכת הקודש על פרש"י כאן. ע"ש באורך.
16. ב"ר רפע"ו. ש' הפסוקים להאריז"ל תולדות כז, כה ("בחיר שבאבות"). וראה זח"א קיט, ב. קמז, ב. הנסמן בהערה 6. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.