191
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות 1%
- 9. עה"פ -- מספרי. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ב. הל' ת*ת לאדה"ז פ"א ה"ח.
- 0. להעיר מאופן ,מעשי חייא" (כתובות קג, ב. ב"מ פה, ב) דלכל חד וחד אמרי לי" אתני סידרך לחברך.
- 1. קידושין ל, סע"א. ספרי ופרש"י שם. הל' תת לאדה"ז פ"ב ה"ג.
- 2. להעיר ממשנ"ת אשר גודל העילוי דט"ו באב -- מתאים לגודל הירידה דת"ב (ד"ה נחמו עת*ר הנ"ל (שם ס"ע רכט ואילך)).
- 3. ובפרט ע"פ מארז"ל (תענית בסופה) ,מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", ובפרש"י: מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו.
- 4. דב,ושננתם" נכלל גם החיוב ,ללמוד" בעצמו -- ראה לקו"ש שם.
- 5. ראה ד"ה נחמו עת"ר הנ"ל (שם ע' רכא), שחמשה עשר באב הוא ,יו*ט ביותר משאר מועדים, דהיינו אפילו מפסח וסוכות".
- 6. שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. אדה"ז בסידורו קודם ,ובא לציון". השלמה לשו"ע רז"ל סקל"א ס"ח.
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
כשם שחייב אדם ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ולא בנו ובן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אף על פי שאינן בניו שנאמר ושננתם לבניך מפי השמועה למדו בניך אלו תלמידיך שהתלמידים קרויין בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים אם כן למה נצטוה על בנו ועל בן בנו להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו.
שולחן ערוך, אורח חיים קל״א:ו׳ - הטקסט מספריא
נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם בְּט"וּ בְּאָב, וְלֹא בְּט"וּ בִּשְׁבָט, וְלֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְלֹא בְּמִנְחָה שֶׁלְּפָנָיו, וְלֹא בַּחֲנֻכָּה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים גַּם בְּמִנְחָה שֶׁלְּפָנָיו, וְכֵן נוֹהֲגִין. בְּפוּרִים, אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּלַ"ג בָּעֹמֶר אֵין נוֹפְלִין, בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אֵין נוֹפְלִין, וְכֵן עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ שַׁחֲרִית, (מִנְהָגִים).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.