שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב קפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ספר תהלים הוא בדוגמת התורה, וכמרומז בש"ס (קדושין ל, א) ת"ר כו' פסוקי תורה יתר עליו תהלים כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ובפרט שמיום הולדת זה מתחילה שנת העשרים וארבעה , אשר בה, לכל הדיעות, נשלמין ימי הנערות (ראה קדושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לדעתי צריך להיות שבע רצון גם מענין השני ואפשר יותר מענין הראשון, וכמובן ממרז"ל שלאחרי שהפליגו בגודל הענין דהמלמד את בנו תורה את בן בנו ואת בן חבירו תורה , מסיימים בגודל ההפלאה דלהוציא יקר מזולל המלמד את בן עם הארץ תורה (עיין קדושין ל, ע"א, ב"מ פה, א), והרי זה כל האדם שנברא לשמש את קונו ע"י שיעשה לו ית' דירה בתחתונים, ודירת האדם אינה אלא דרך והכשר לעבודה זו, מכיון שכל מי שאין לו בית דירה אינו אדם (עיין לקו"ת ברכה צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'רו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובטוחני שכאשר יראה חסדי השי"ת בזה, בודאי יוסיף אומץ בעניני תורה ומצות, ולא רק בהנוגע לעצמו אלא גם בהשפעה בסביבתו בזה ככל הדרוש, ומובן ופשוט שלכל לראש הם הבני בית ובפרט הבנים, ובלשון המשנה ממצות הבן שעל האב הוא ללמדו תורה, ולמוד התורה הרי תכליתו לשמור ולעשות, ונקודה התיכונה כמה שכתוב ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה"א אף שישנו חילוק באופן הלימוד, כשהבן צעיר הוא בשנים או לאחרי כן, וכלשון רז"ל (קדושין ל, ע"א) עד דידך על צוארי דבריך , זהו רק בהנוגע לאופן הלימוד, אבל גם לאחרי כן מחויבים בזה, נוסף על המצוה דהוכח תוכיח, ואהבת לרעך כמוך, וק"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אחז"ל — וכן נפסק להלכה — שחייב אדם לשלש זמן לימודו — שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד .
34 קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הנה אנחנו מצווים שידעו בנינו המצוות, ואיך ידעו אותם אם לא נלמדם".
7 ובפי' רבינו מיוחס עה"ת (ירושלים תשכ"ח) עקב יא, יט: ולמדתם אותם. תרגילו את בניכם להיות עסוקים תמיד בתורה. . כדי שירגיל בכך ואף בכל המצוות, וכן שלמה אומר חנוך לנער כו'[ednref_13_*] [וברמב"ן עקב שם, יח: הוסיף בכאן ולמדתם אותם כי ושננתם שיספר להם המצות וכאן עד שילמדו אותם וידעום ויבינו אותם וטעמיהם]. ובמאירי (קידושין ל, א) "האב חייב בלימוד תורת הבן. . עד שידע ענין המצוות ויקיים אותם כראוי". ובבמדב"ר פי"ז, א (וראה תנחומא שלח יד ובעץ יוסף שם) "שנו רבותינו ה' דברים האב חייב לעשות לבן כו' ללמדו תורה כו' ללמדו מצות כו'" (וראה מפרשים שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כדי שיהא מחונך ורגיל למצוות", "להנהיגו שיהא סרוך אחר מנהגו לכשיגדיל", כענין שנאמר "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
11 וכן ברשב"א (מגילה יט, ב) ובריטב"א (סוכה שם) הזכירו הכתוב ד"חנוך לנער" לענין חובת חינוך דרבנן. אבל בגמ' קידושין ל, רע"א מבואר דקאי בבן גדול, וכמ"ש אדמו"ר הזקן בהל' ת"ת פ"א ס"ו. ובפשטות זהו הטעם שלא הביאו אדה"ז בשו"ע הל' שבת סשמ"ג לענין חובת חינוך. וצע"ק בלשונו בשו"ת (סי' מא — נדפס בסוף השו"ע, וכן בספר בפ"ע) "דהתם (בחגיגה) מיירי במ"ע המוטלת על האב לחנך בה בנו כדי שיקיים מעצמו כשיגדיל שזו היא מצות חינוך כדכתיב חנוך לנער כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יכולת שכלו, וכנרמז בתחילת הכתוב "ושננתם לבניך" שפירשו רז"ל שדברי תורה צריכים להיות "מחודדים ב(תוך) פיך" .
32 קידושין ל, סע"א. פרש"י (וראה גם ספרי) ואתחנן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
גם דבר זה נרמז בפסוקנו, כפי שמסביר מהרש"א על דברי חז"ל "לפיכך נקראו ראשונים סופרים , שהיו סופרים כל האותיות שבתורה , שהיו אומרים וי"ו דגחון חציין של אותיות של ספר תורה ...", ואלה דבריו:
40 קידושין ל, סע"א. חדא"ג שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
מן הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך" לומדים אודות חובת לימוד תורה לא רק עם הבן, אלא גם עם הנכד.
34 קידושין ל, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ב. טושו"ע יו"ד סרמ"ה ס"ג. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"ותלמוד תורה כנגד כולם", ובמצוה זו – העיקר הוא לדעת "כל ההלכות פסוקות בטעמיהן", שבזה "חייב הוא מן התורה" ובאופן שיהיו "שנונים ומחודדים בפיך" ו"משיב לו מיד" וכו' – ואם כן, בקיום מצוה זו כבר ישנו "למדה ..
40 הל' ת"ת שם ס"ג (מקדושין ל, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ספר תהלים הוא בדוגמת התורה, וכמרומז בש"ס (קדושין ל, א) ת"ר כו' פסוקי תורה יתר עליו תהלים כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רש"י אינו מתכוון לומר שזוהי תקנת חכמים מאוחרת, אלא משום שענין זה אינו נאמר במפורש בפסוק, ואין הוא "עיקרו של מקרא", לפיכך הוא מוגדר כ"דברי סופרים" , אשר ה"סופרים", המדייקים באותיות ובמלים של
21 כמחז"ל (קידושין ל, א): שהיו סופרים כל האותיות שבתורה . – ומובן ג"כ מל' "סופרים" שהובא בפרש"י (וירא יח, כב. בהעלותך יא, טו. תבא כח, ל) "תיקון סופרים" (ולהעיר מרש"י ויחי מט, ז). וראה לקמן סעיף ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולפי זה מובן, שאין לתרץ שאלות אלו בכך שיש שיטות שונות במסורה של כתיב חסר ויתר, כלומר, שלפי דעת רש"י המסורה בפרשת תשא היא באופן, שפעם אחת מופיעה המילה "לחות" בכתיב מלא, ופעם אחרת
16 ובפרט דאנן לא בקיאין בחסרות ויתרות – קדושין ל, סע"א. וכ"ה ברמ"א או"ח סקמ"ג ס"ד. וראה נ"כ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומובן גם שאין לדחות הלימוד דפנימיות התורה לאחר זמן [כפי שישנם הטוענים שהן אמת שצריך ללמוד גם את החלק דפנימיות התורה, אבל לכל לראש צריך למלא כרסו בש"ס ופוסקים, ורק לאח"ז – כשיהי' בן ארבעים שנה, או לכל הפחות בן עשרים שנה ומעלה (בהתאם להשיטות בנוגע לזמן התחלת לימוד הקבלה) – ילמד גם פנימיות התורה] – כיון שאמרו בגמרא "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא – שבזה נכלל גם פנימיות התורה – שליש במשנה שלישבתלמוד", ומסיק שם שהכוונה ד"ישלש שנותיו" היא "ליומי" ("בכל יום ויום"), שהרי "מי יודע כמה חיי" .
40 קידושין ל, א. והובא להלכה – רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לפיכך נקראו הראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה , שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת כו', יכרסמנה חזיר מיער , עיי"ן דיער חציין של תהלים .
3 קדושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנוגע לתורה שבכתב לא נחלקו הצדוקים; גם הם הבינו שתורה שבכתב בהכרח לקבל – אם השכל רוצה ואם לאו.
28 שכל התיבות והאותיות שבה הם בתכלית הדיוק, כמארז"ל (קידושין ל, א) "לפיכך נקראו ראשונים סופרים , שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" , כך, שבודאי אי אפשר לשנות בה מאומה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הביאור בפירוש רש"י ריש פרשתנו (מדברי המדרש ):
413 וכיון שהביאו רש"י בפירוש פשוטו של מקרא , הרי זה נכלל בחלק הפשט שבתורה, ולא בחלק הדרוש שבתורה. ונפק"מ להלכה – בנוגע לדין שצריך לחלק הלימוד שבכל יום לג' חלקים, שליש במקרא , שליש במשנה ושליש בתלמוד (קידושין ל, א. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב), שגם מדרשי חז"ל שהובאו בפירוש רש"י שייכים ל"שליש במקרא" , להיותם פירוש פשוטו של מקרא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"אַ זיידענע זופּיצע") – שישנו דין שאסור להכות (לא רק הכאה כפשוטה, אלא גם הכאה בדברים) את בנו הגדול , משום "לפני עור לא תתן מכשול" , וכדברי הגמרא – שהובאו כפס"ד בשו"ע – "אדידך על צוארי דבריך ..
1399 קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לקשר כל זה עם מ"ש בפרשת השבוע (פ' שמיני) כל הולך על גחון , ואיתא בגמרא לפיכך נקראו ראשונים סופרים , שהיו סופרים כל האותיות שבתורה , שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת.
58 קדושין ל, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועפ"ז יש לבאר בדברי רבינו הזקן בנוגע לסדר הלימוד באופן ש"שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד" , שלימוד הקבלה נכלל ב"שליש במקרא" – כיון שלאחרי לימוד הקבלה ניתוסף הבנה עמוקה יותר בלימוד המקרא ].
1957 קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
זה אמרו רז"ל "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד" ) – שבמקרא (תושב"כ) אי אפשר לשנות מאומה, וכן במשנה (הלכות) אי אפשר לשנות מאומה, אבל בגמרא, יכול וצריך להיות שינוי – שהרי צריך "לאפשא לה", והסדר בזה, שתחילה יש קושיא בתורה, שענינה העלם, אבל זוהי ירידה לצורך עלי' גדולה יותר, וכפי שמצינו אצל רבי יוחנן שכאשר אמרו לו "תניא דמסייע לך", אמר "אטו לא ידענא דשפיר קאמינא", משא"כ כאשר שואלים קושיא ומתרצים תירוץ "וממילא רווחא שמעתא".
675 קידושין ל, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן מצינו גם בתושב"כ שהענין דמ"ת קשור עם לימוד הבנים – כמ"ש "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב", והיינו, שהענין של מ"ת ("עמדת גו' בחורב") קשור מיד עם "בנינו" ש"עורבים אותנו" ע"י הלימוד עמהם ("והודעתם לבניך" ); ועד שמצות תלמוד תורה שנזכרה בק"ש (בנוגע למצוות הכלליות תפילין ומזוזה) היא (לא בנוגע ללימוד לעצמו, אלא) "ושננתם לבניך" .
1951 ואתחנן ד, ט-י. וראה קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמבואר בלקו"ת דפנימיות התורה היא בכלל שליש במקרא .
50 קידושין ל, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמ"ש ושננתם לבניך ודרז"ל שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך (שזהו כענין הנ"ל שההלכה צ"ל ברורה ומסודרה וכו'), דזהו חיוב על כאו"א מישראל[שהרי נוסף על החיוב דושננתם לבניך , צ"ל השינון בדברי תורה גם בלימוד האב (והרב) עצמו, ואדרבה, דוקא עי"ז שתחלה ישנו אצלו השינון בדברי תורה אפ"ל אח"כ ושננתם (גם) לבניך].
13 ספרי ופרש"י שם. קידושין ל, סע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
גם צריך להבין דיוק הלשון בנוגע לענין התורה, שבפרשה ראשונה נאמר ושננתם גו', כפירוש רש"י (ממדרשי רז"ל) שהוא לשון חדוד, שיהיו מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר (הלכה) לא תהא צריך לגמגם בו אלא אמור לו מיד (ורק אח"כ נאמר ודברת בם), ואילו בפרשה שני' נאמר ולמדתם גו', שלשון זה כולל כל אופני הלימוד (גם אם הלימוד אינו באופן דמחודד בפיך כו').
7 ספרי עה"פ. קידושין ל, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מז בין בספר תורה בין בתפילין ומזוזות אין להניח חלק כלל בין פסוק לפסוק יותר מבין תיבה לתיבה בפסוק אחד מפני שאין אנו בקיאים בהפסק הפסוקים שנפסקו למשה מסיני ומכל מקום אם הניח לא פסל אם לא הניח כשיעור ריוח שבין פרשה לפרשה שהיא לכתחלה כג' תיבות אשר אשר אשר מאותו הכתב ובדיעבד כתשעה אותיות קטנות שהן יודין של אותו הכתב כמו שכתוב בי"ד סי' ער"ה:
שפד קידושין ל, א. מ"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נ טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמוד דברייתא דרבי ישמעאל היא במקום תלמוד שהמדרש כתלמוד ומפני שהיא תחלת תורת כהנים שהוא ראש לכל פרשת הקרבנות קבעוה אצל הקרבנות וכן משנת איזהו מקומן קבעוה אחר התמיד משום שנאמר ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי וכי בכל מקום מקטירין ומגישין אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקין בהלכות עבודה בכל יום בכל מקום שהם מעלה אני עליהם כאלו מקטירים ומגישים לשמי ועוד מפני שבפרק זה אין בו מחלוקת והוא משנה ברורה למשה מסיני:
א תשובת רב נטרונאי (סי' ט, ובאוצה"ג ברכות חלק התשובות סי' שסט). סדר רב עמרם . תוס' קידושין ל, א ד"ה לא צריכא. רא"ש קידושין פ"א סי' מג. טור ושו"ע. וראה גם לעיל סי' א מהדו"ב ס"ט. וראה לקמן סי' נד סוף ס"ד בענין הקדיש שלאחריו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נ טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמוד דברייתא דרבי ישמעאל היא במקום תלמוד שהמדרש כתלמוד ומפני שהיא תחלת תורת כהנים שהוא ראש לכל פרשת הקרבנות קבעוה אצל הקרבנות וכן משנת איזהו מקומן קבעוה אחר התמיד משום שנאמר ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי וכי בכל מקום מקטירין ומגישין אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקין בהלכות עבודה בכל יום בכל מקום שהם מעלה אני עליהם כאלו מקטירים ומגישים לשמי ועוד מפני שבפרק זה אין בו מחלוקת והוא משנה ברורה למשה מסיני:
ד קידושין ל , א. וראה גם לקמן רס"י קנה. הל' ת"ת פ"ב ה"א. קו"א שם פ"א סוף סק"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ה
ואחר שידע פעם אחת כל ההלכות בטעמיהן וחוזר ושוכח מפני שאינו רוצה לחזור על לימודו בעצמו הרי האב כבר יצא ידי חובתו כי מאחר שלמדו היטב עד שידע כל התורה כולה קיים מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם וגו' אך מכל מקום כל שהבן אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ויש יכולת ביד האב לכופו מוטל עליו מדברי קבלה לכופו לעסוק בתורה וכן להדריכו בדרך מוסר ויראת שמים בכל דרכיו והנהגותיו בעוד ידו תקיפה על בנו דהיינו עד שיהא בן כ"ד שנה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו דרך שכל ימיו יהא מתנהג בו חנוך לו בנערותו דהיינו מבן ט"ז שנה עד בן כ"ד שנה שקודם ט"ז שנה אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך ואל תכביד יסורין ותוכחות ויותר מבן כ"ד יש לחוש שמא יבעט:
קנג רבא קידושין ל , א. כלשון אחר ברש"י שם ד"ה משיתסר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ח ואם אין יד האב משגת לשכור מלמד לבנו וגם אינו יכול ללמוד עמו בעצמו ויד אבי אביו משגת כופין את אבי אביו לשכור מלמד לבן בנו וגם כל הוצאות תלמוד תורה של בן בנו מצוה עליו כמו על האב ממש מפני שכשם שמצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו תורה כך ממש מצות עשה מן התורה ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך .
קפט ברייתא קידושין ל , א. רמב"ם פ"א ה"ד (חייב). טור ושו"ע שם ס"ג (מצוה). לבוש שם ס"ד (מצות עשה). וראה לקמן פ"ב ה"ד (חייב כו' כל התורה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש אומרים שגם בתחלת לימודו של אדם לא ישלש זמן לימודו לשלשה חלקים שוים ממש שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר ואצ"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מהמשנה אלא מה שהצריכו לשלש זמן לימודו הוא ליתן לכל אחד שיעור וזמן כפי הראוי לו בכל יום ויום כדי שיגמור כולו בשוה ואחר כך כל ימיו לסבור ולעיין.
מו ר"ן ע"ז ה, ב ד"ה הרחק. דרכי משה סי' רמו אות ב. וראה לעיל פ"א קו"א סוסק"א (שכ"ה גם דעת ר"ת קידושין ל, א סוד"ה לא). לקו"ת ויקרא ה, ג. הערות וציונים 27/א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע"פ משא"כ תורה שבע"פ המשנה והתלמוד שהן ההלכות בטעמיהן חייב הוא מן התורה לחזור עליהן כל כך עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כל כך בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד כמ"ש אמור לחכמה אחותי את שתהא בקי בהלכה וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך ולכן גם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כאחותו שאינו צריך לעיין.
נד רש"י קידושין ל, סע"א ד"ה יהו . וראה לקמן חו"מ הל' מציאה ופקדון סכ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן למדו חכמים ג"כ מפסוק זה שכשם שחייב האדם ללמד את בנו כך ממש חייב ללמד את בן בנו כל התורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ומה שנכתב זה גבי עשרת הדברות כמ"ש יום אשר עמדת לפני ה' וגו' הוא ללמדך שכל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר סיני .
עח קידושין ל, א. וכדלעיל פ"א ה"ח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עיין ב"ח שנדחק מאד לפרש פירוש זר בלשון הגמרא מקרא זו תורה , לפ"ד הרמב"ם וטור וש"ע שכתבו גם נביאים וכתובים.
ב קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועוד איך יסתום התלמוד נגד הספרי דושננתם לבניך אלו התלמידים כו'.
כא קידושין ל, א (שהחיוב הוא רק על מקרא זו תורה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובפרט דרישא דספרי דושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים כו' הובאה בגמרא שם.
כד קידושין ל, א (דמיירי בתורה שבעל פה). וכדלקמן בפנים פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומשום הכי פירש הסמ"ג העומד בשיטת הרמב"ם, דכל הסוגיא מיירי לענין ללמוד האב בעצמו עם בנו , וזה היה ענין תמוה ומילתא דתמיהא מידכר דכירי לה בימיהם עובדא דזבולון שלימדו אבי אביו בעצמו מקרא כו', ולא הוליכו למלמדי תינוקות שלומדים אצלם כל הנערים שבעיר מקרא , וגם היו מלמדים ממונים וקבועים למשנה כדאיתא בירושלמי הובא בסמ"ג, וסלקא דעתא דשמואל סבירא ליה דדינא הכי דמצוה ללמוד עמו בעצמו אם יכול.
לז דאמר בקידושין ל, א: עד היכן כו' כגון זבולון בן דן כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומ"ש הש"ך משום שסומכים על תלמוד בבלי כדפר"ת כו', זה אינו, דר"ת לא קאמר אלא שסומכים לצאת בזה לענין מה שאמרו לשלש ימיו בכל יום שליש במקרא כו', משום דס"ל דשליש לאו דוקא כמ"ש הר"ן, אלא אפילו במעט יוצאים ידי חובתן כמבואר בתוס' בקידושין בשם רב עמרם שתיקן כו', וע"ז כתב[ו] שר"ת פירש כו', לומר דבלאו הכי נמי יוצאים ידי חובתן, אבל בתחלת לימודו מודה ר"ת דצריך לקרות כל המקרא תחלה, כדתניא במסכת סופרים ולא שידלג אדם ממקרא כו', הובאה ברא"ש סוף פ"ב דב"מ, וכדתנן סוף פ"ה דאבות בן ה' למקרא כו', וכ"כ בשל"ה מסכת שבועות לפ"ד ר"ת.
קפג קידושין ל, א סד"ה לא: שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (כד, א) בבל, בלולה במקרא במשנה ובגמרא, דגמרת בבל בלול מכולם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואין ידיעת התורה נדחית מפני מצוה זו דפרו ורבו אף שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים, כמו שאינה נדחית בתחלת לימודו של אדם שאמרו ילמוד תורה ואח"כ ישא, ובטל ממצוה זו שנים רבות מאד אחר כ"ף, כל זמן שלומד תורה ע"ש ברמב"ם, וע"כ הטעם משום דידיעת התורה עדיפא ממעשה, דאי משום שיוכל לקיימה אח"כ אטו מי ידע כמה חיי , וא"כ הוא הדין אחר שלמד, אם ישכח תלמודו, דדומה לאשה שיולדת וקוברת.
ל עפ"י קידושין ל, א. וכדלעיל פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמו חיוב לשלש זמן כו', שכך קבלו חכמים ביאור מצות והנהגת הלימוד איש מפי איש (וכמ"ש בהקדמתו בחיבורו שכל המצות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו שנאמר וכו' והמצוה זו פירושה כו' ע"ש), שצריך ללמוד תורה שבכתב ושבעל פה בכל יום בתחלת לימודו, אע"ג דאל תקרי ושננתם כו' היא אסמכתא בעלמא, וה"נ לאו דהשמר ופן בשוכח מחמת שאינו חוזר לימודו כראוי הוא אסמכתא, לקבלת חכמים איש מפי איש שצריך לזכור כל התורה, וכדכתיב ותשכח תורת וגו', ועיקר הכתוב השמר דעשה הוא כדמסיים ופן יסורו וגו' במסירם מלבו.
נא אלא ושלשתם (קידושין ל, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נ טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
א קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמוד .
282 קידושין ל , א (מאי דכתיב ושננתם לבניך, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד . מי יודע כמה חיי , לא צריכא ליומי ).
וראה גם לקמן רס"י קנה (ובעת זו צריך שילמוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה הלכות פסוקות ותלמוד ). הל' ת"ת פ"ב ה"א (חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא , שליש במשנה שהן הלכות פסוקות בלי טעמים שבכל המשניות וברייתות ומימרות האמוראים ... ושליש בתלמוד המבאר טעמי ההלכות). קו"א שם פ"א סוף סק"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נ טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דברייתא דרבי ישמעאל היא במקום תלמוד , שהמדרש כתלמוד .
283 תשובת רב נטרונאי סי' ט, ובאוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' שסט ( ושונה פרק אחד איזהו מקומן של זבחים, ואומר אחריו רבי ישמעאל אומר בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' ... אומר פרשת תמיד שהיא מקרא , ושונה איזהו מקומן שהוא משנה, ודורש רבי ישמעאל אומר התורה נדרשת שהוא מדרש ). סדר רב עמרם (איזהו מקומן של זבחים וגו', עד ואינו נאכל אלא צלי. רבי ישמעאל אומר בי"ג מדות התורה וכו', עד עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם ... דאמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניה, מאי דכתיב ושננתם, אל תקרא ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד , ומקשינן מי ידע שניא כמה חיי , ומשנינן לא צריכא , ליומי ). תוס' קידושין ל, א ד"ה לא צריכא (ונראה לי לפרש, בכל יום ויום עצמו ישלש , על כן תיקן בסדר רב עמרם גאון כמו שאנו נוהגים בכל יום קודם פסוקי דזמרה, לומר מקרא ומשנה וגמרא). רא"ש קידושין פ"א סי' מג (ויש מפרשים ישלש בכל יום. ועל כן סדר רב עמרם לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא משנה וגמרא). טור ושו"ע (קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרשת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דר' ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא).
וראה לעיל סי' א מהדורא בתרא ס"ט (ודי לו באמירת פרק איזהו מקומן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הנה יש להקדים ענין א' הידוע ומבואר במ"א במ"ש לבך יהגה אימה איה סופר איה שוקל כו', וא' איה סופר שסופרי' כל אותיות שבתורה ושוקל ששוקלי' ומודדי' כו', והן הנק' סופרים כמו דקדוקי סופרים ומצות שהן מד"ס כזמד"ר שהוסיפו חכמים על [oldpage_יז] מצות דאוריי'
570 שסופרי' כל אותיות שבתורה : קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובעבודה י"ל שכסדר המדרגו' צ"ל ידי עשתה לימוד תושב"כ שנק' עשי' מל' גט מעושה מל' כפי' והכרח שלכאו' נדמה לו הלא יודע הנא' בתושב"כ ול"ל ללמוד אבל באמת אינו כן שצריכים ללמוד בכ"י תושב"כ עפ"י רש"י שזהו תרומות מדרשי רז"ל, ונאום הוי' תושבע"פ כמ"ש בה' ת"ת ובאגה"ק שלכה"פ צריך כ"א ללמוד מס' גמרא בשנה, ואם גם העביר את הדרך ולא למד עכ"ז לא יאמר נואש שאין לך דבר שעומד בפני התשובה, בכל מאדך בחילא יתיר, שלמעלה מהגבלת הכלי וה"ז הכנה שישרה עליו אור המקיף דח"י בחי' שומרים הנ"ל כו'.
128 בה' ת"ת : בסה"ש מציין: רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו שבכל יום ויום שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו' וראה תוד"ה לא — קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט כל הולך על גחון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכ' בח"א ו' דוגחון מפסיק כח הנחש דנחש הקדמוני כתי' בו על גחונך תלך לכן נק' גחון והו' מחליש כחו, וע' דיכרסמנה חזיר מיער דכתי' ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא מפסיק כח החזיר .
2 וכ' בח"א : בחדא"ג מהרש"א (קידושין ל, א). והובא גם באוה"ת שמיני שם ע' רמ וס"ע רמב. ובשאר מקומות שנסמנו לעיל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מנויות לבלי יעדיף ויחסר מהן, וכן כל אות צ"ל בדמותו ותבניתו והנגיעה פוסלת בהם, והנה נודע ממ"ש במ"א בענין ופתחת עליו פתוחי חותם שהאותיות הם בחי' בינה, וכנראה בחוש שכשבא השכל לידי השגה והבנה מתגלים בו בחי' אותיות המחשבה, אבל בחי' חכ' שהיא למעלה משכל המושג אין בו בחי' אותיות עדיין, ונמצא מובן כי ענין בחי' אותיות התורה זהו בחי' בינה, ואע"ג דאורייתא מחכ' נפקת, י"ל שנפקת מחכ' וגילוה הוא בחי' בינה, וכענין שנת"ל שבחי' יסו"א מאיר ומתגלה בבינה שאז נעשה מיו"ד וא"ו ע"ש, ולכן הי' מיצ"מ עד מ"ת חמשים יום כנגד חמשים שערי בינה שנבראו בעולם וביום החמשים שעה"נ ניתנה תורה, אמנם בחי' תושבע"פ הוא בחי' חכ' ושם אין האותיות עיקר כ"כ אלא ההשכלה דוקא שהשכל המתגלה בבחי' האותיות זהו העיקר, וכמו התוס' והרא"ש ששניהם אומרים שכל אחד ועכ"ז הם באותיות אחרים כו', ולכן אין מדקדקי' באותיות דתושבע"פ כ"כ וכ"ש בתמונתם ובנגיעתם כו', כי בתושבע"פ העיקר הוא ההשכלה והחכ' וכמו שא' בגמ' מ"ט דר' מאיר שהוא בחי' טעמים שהם בחכ', ומ"ש במ"א שתושב"כ הוא ז"א ותושבע"פ מל' וכמ"ש בת"ז מל' פה תושבע"פ קרינן לה הרי בחכ' יסד ארץ כנ"ל וכונן שמים ז"א בתבונה כו', ונמצא מובן שעבודת הלוים עכשיו זהו הלימוד בתושב"כ, והלימוד בתושבע"פ זהו כמו בחי' עבודת הכהנים שעבודתם בחשאי בחי' חכ'.
1212 כל אותיותיה מנויות : ראה גם קדושין ל, א. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מצה זו ובהערות 27-28.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ישראל ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, וז"ע מ"ש ישראל עלה במח' היינו במח' של אותיות התורה, ולכן נקראו בנים וכמ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם כו', והיינו כמו שהבן נמשך ממוח האב כמו"כ נש"י נמשכים מח"ע, והענין כי פי' ה' אלקיכם היינו זו"נ כנודע, ויש לפרש זה לפי משנ"ת לעיל ששרש נש"י מבחי' מח' שהוא ע"פ מ"ש בזהר מח' ויובלא כו', שקאי על נשמות הגבוהות שזוכים לבחי' חיה ונשמה מחו"ב וכמ"ש בזהר ר"פ משפטים דצ"ד ב' זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסט' דאו"א, שמבואר בכתבי האריז"ל שמאותו זיווג העליון דאו"א יוצאין משם נשמת בנ"א כו', אלא שעדיין אינם ראויות ואינם נשלמות עד שיזדווגו זו"נ דאצי' ואז הם יוצאין מזיווג ההוא , וכ"כ בע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ד', ונשמות אלו הם אחים וריעים לזו"נ דאצי' מפני ששרשם מאו"א, אך לפמשנ"ת בסש"ב פי"ח, הנה גם בנשמות דבי"ע ג"כ יתכן לפרש כן, שהרי גם מי שיש לו רק נפש ממל' דמל' דעשי' כו' בתוכו בחי' חכ' שבה אוא"ס, וזהו שנת' כאן שע"י התו' שהיא בז"א כמ"ש זאת התורה אדם שקאי על רמ"ח אברי' דז"א, וע"י אמצעי' התורה שישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה עי"ז באים לשרשם ומקורם הוא בחי' חו"ב שז"ע ה' אלקינו שאומרים בק"ש שקאי על חו"ב דאצי' כו', וזהו ג"כ דכתי' בישראל (ישעי' מ"ו ג') העמוסים מני בטן, דהנה כמו שיש עיבור למטה כמו"כ קודם התגלות ולידת הנשמה הוא בבחי' עיבור בבטן אימא (דהיינו בבחי' מל') וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, והנה ארז"ל כשהתינוק במעי אמו נר דולק על ראשו ומלמדין אותו כל התורה, דהיינו מ"ש נש"י עלו במח' דהיינו במח' דאותיות
56 ישראל ר"ת יש ששים רבוא : ראה מגלה עמוקות שם. סידור מהרי"ק שער חג המצות ע' סה. פני יהושע קדושין ל, א ד"ה ת"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
ואח"כ אומרים בק"ש והיו הדברים האלה וארז"ל בד"ת הכתוב מדבר, זהו מפני שעיקר הכלי לבחי' המשכה זו הוא בחי' תורה כי אורייתא מח"ע נפקת שהוא ראש ומוח, והנה
113 והיו הדברים האלה וארז"ל בד"ת : ואתחנן ו, ו. וכ"ה בכ"מ ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 91.
ראה זהר ואתחנן רסח, א. חינוך מצוה תיח. פני יהושע קדושין ל, א (ד"ה רב ספרא ). רבינו מיוחס ואתחנן שם. גור ארי' יתרו כ, א (ד"ה ומה ת"ל קרוב לסופו). ראשית חכמה שער האהבה פ"ח (ד"ה הרי מבואר). תניא פמ"ט (ע' ע). אגה"ת פ"י (ע' צט). תו"ח ויחי רמא, ד. לקו"ש ואתחנן כרך לד ע' 32 ואילך ובהנסמן שם. וראה גם בפי' הספרי הקדמה לשער היחוד והאמונה עו, א. לקו"ת חוקת סג, א. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תעג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מעצמיות מוח האב וה"ז השפעה פנימיות, והשפעת הרב לתלמיד הוא הארה חיצוניות דלא קאים איניש אדעתי' דרבי' עד ארבעים שנין וכמ"ש ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות עד היום הזה לסוף ארבעים שנין וההתקשרות שעד מ' שנה הוא מהארה חיצוניות, ובמ"א מבואר שהוא רק חלק עשיריות וגם זה רק במספר ולא באיכות וכמות וכמו חכ' ודיבור שאינם בערך זל"ז ובמספר הם נחשבים בשוה, שהרי בהארה חיצוניות מתקשר כ"כ ע"י הדיבור וא"כ מובן שהדיבור אינו נפרד מהאדם, וכמו"כ יובן למעלה שהדיבור אינו נפרד מאחר שבאדם ג"כ אינו נפרד והלא הבריאה היא רק בחיק הבורא ואלמלא מתכנשין כל באי א"י לברוא אפי' יתוש א', ומאחר שכ"ה בנברא כמו"כ יובן בהבורא וזה אינו שייך לומר שבאדם אינו נפרד ולמעלה ח"ו כי זה לא יתכן אלא שהדיבור אינו נפרד וא"כ גם הנבראים שנתהווה מהדיבור אינם נפרדים, וזהו תי' אחד שהח"ד מורים על ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם ומ"מ הם בטלים לא"ס אלופו ש"ע, וכדי שיהי' מציאות הדיבור שיתהווה בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם זהו שאמר ה' אחד יו"ד צמצום ה' המשכה (ונ"ל שצ"ל התפשטות) ו' המשכה כו' וזהו מקור הדיבור שיהי' מקור לעולמות, ה' אלקינו הו"ע יחוד הנשמות דישראל עלו במח' והו"ע מח' ויובלא לא אתפרש לעלמין כמו שהבן נמשך מעצמיות מוח האב כמו"כ כתי' בנים אתם לה' אלקיכם ונמשכים ממח' העצמיות, דכמו שיש מח' שבדיבור ודיבור שבמח' כמו"כ יש דיבור שבמח' ועצם המח', דדיבור שבמח' הגם שהוא מח' מ"מ שייך לדיבור אבל עצם המח' הוא מה שאינו שייך לדיבור ואף אם לא הי' מציאות הדיבור שייך מח' זו, ושרש הישראל הוא מעצמיות המח', לכן התקשרות ישראל בהקב"ה ע"י התורה וכמאמר תלת דרגין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, ור"ת י'ש'ר'א'ל' י'ש ש'שים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה.
57 ור"ת י'ש'ר'א'ל' : ראה מגלה עמוקות אופן קפו. סידור מהרי"ק שער חג המצות ע' סה. פני יהושע קדושין ל, א ד"ה ת"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיינו מצד ביטולם לבחי' אא"ס שבחכ"ע שבבחי' אין דחכמה עילאה, ולכן נקראו סופרים בחי' סופר דחכ"ע למעלה מבחי' ספר שהוא בחי' יש דחכמה המתלבש בבחי' בינה כו' וד"ל), ולכן המה מקורי התורה שבע"פ ולכן המה המנהיגים את כל העולמות ע"פ משפט התורה כו', וידוע דע"פ משפט התורה הנפש החוטאת היא תמות כו' (...
13 נקראו סופרים : ראה קדושין ל, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' נה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תתמז
מקור מפורש
בדף זה
כן יש לדייק בלשונו כאן ברור (משא"כ בקדושין ל, סע"א ובספרי דברים ו, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רמו
מקור מפורש
בדף זה
אביע ברכותי שיגדלוהו (ראה קדושין ל, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'נו
מקור מפורש
בדף זה
מעות פורים ששלח בעדו ובעד ב"ב שיחיו נמסרו למטרתם, ואף שזכין לאדם שלא בפניו, הנה בכ"ז מפני ענין חינוך שבדבר (יעויין בקדושין ל, א שחינוך הוא עד כ"ד שנה) הנה מהראוי שבנו...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשע
מקור מפורש
בדף זה
וראה קידושין ל, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות וישלח
מקור מפורש
בדף זה
אביע ברכותי שיגדלוהו (ראה קדושין ל, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
9 קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד'ה אל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
1 קידושין ל, סע"א. ספרי ופרש"י שם. הל' תת לאדה"ז פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 לשון הכתוב -- תהלים כד, א. וראה שבת קיט, א. צוואת ר"י החסיד אות מז (סמ"ך). ומש"כ בדמשק אליעזר (לשם) שלא ליכתוב פסוק שלם (עפמש"כ בתוד"ה יתר קידושין ל, א) - הרי משנה וכותב ,לה'". ופוק חזי מאי עמא דבר, דכו"כ נהגו לכתוב כן בספריהם. -- ולהעיר מהנוהג בכו"כ אסיפות דיר"ש לכתוב ,ברוך הבא בשם ה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
ואף שזכין לאדם שלא בפניו, הנה בכ"ז מפני ענין החינוך שבדבר (יעויין בקדושין ל, א שחינוך הוא עד כ"ד שנה), הנה מהראוי שבנו שי' יתן בפ"ע איזה פרוטות למגבית הנ"ל, נוסף על
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שכיון שהתורה כללות ופרטות נאמרה , הנה בפרטיות יש בפרשה ראשונה גם ענין עול מצות, שזהו מ"ש ושננתם גו' (לימוד התורה ), וקשרתם גו' וכתבתם גו' (תפילין ומזוזה), וכמו"כ בפרשה שני' יש גם הענין דקבלת עול מלכות שמים, שזהו כללות הענין דשמוע תשמעו1, וכללות ענין העבודה, ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם1 (אף שלא נאמר ובכל מאדך ), שענינה הוא קבלת עול האדון, קבלת עול מלכות שמים.
2358 ראה קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ה תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
בתלמוד", "בלול מכולם" , היינו, שדרכו לשלב בבלי ירושלמי ספרי מדרשים וכו' , ואילו סגנון הלשון בדרך מצוותיך הוא באופן מסודר.
1424 תוד"ה לא – קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
להצלחה רבה בהשליחות מוכרח שיהיו מן המוכן ענינים בנגלה וענינים בחסידות, ובאופן ד"ושננתם – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו' שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו'" , ו"לשפוך" ("גיסן") עניני התורה בשופי , ובכל מקום ימצאו את הענינים השייכים להם .
150 קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד"ה אל). ספרי ואתחנן שם (הובא בפרש"י שם). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
לכל לראש – הנה מבלי הבט על המעמד ומצב שלך, עליך לדאוג לילדים, הן בן והן בת, הן קטנים והן גדולים, כדברי הגמרא :
2063 קידושין ל, רע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור תורה על אגדות חז"ל תא
מקור מפורש
בדף זה
פי' ע"ד נודע בשערים בעלה, [ואיתא בזוהר] כל חד כפום שעורין דיליה, על ידי המדות אהבה ויראה הקדוש ברוך הוא מקשר את עצמו כביכול עם האדם.
יד במקבילות ממשיך כאן עם המובא לעיל סי' רצו .
----- הערות וציונים -----
אמנם הפי' כו' – ראה אורח לחיים פ' בראשית רד"ה ויאמר ה': הרב בוצינא קדישא מו' דוב בער זללה"ה אמר פירוש הגמרא קידושין דף למ"ד בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין והלא אין המשל דומה לנמשל כי בבשר משימין תבלין והעיקר הוא הבשר ולא התבלין וכאן אמר שהתורה הוא התבלין, ואמר שהאמת הוא כן שהיצר הרע הוא העיקר וצריך האדם לעבוד הש"י בהתלהבות הנמשך מיצה"ר, ואמר שזהו פי' מה שארז"ל במס' יומא דף ס"ט כשמסרו בידם יצרא דעבירה אפילו ביעתא בת יומא לא אשתכח דהנה יש עיתים שהם מוכנים מעצמם לעבודת השי"ת כגון בשבתות ויו"ט בלי הכנת אדם וביעתא לשון ביעותא לשון תפלה, ר"ל כשמסרו בידם יצרא דעבירה לא היה להם התלהבות כלל ואף תפילות שהם בשבתות ויו"ט שהקדושה באה מלמעלה והם מוכנים מעצמם וזהו ביעותא בת יומא שהיום גרם לא אשתכח מפני שלא היו להם שום התלהבות כלל, ונמצא באמת שהיצא הרע הוא העיקר שיקח התלהבות היצר לעבודת הש"י והתורה הוא המורה דרך ובאמת כמו תבלין עכ"ד בקיצור ודפח"ח.
ובס' זאת זכרון להחוזה בד"ה עוד פי' פסוק יראו מה' (נז, א): שמעתי מהרב המגיד מראוונא פי' על בקשו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו, שגם לתפלה צריך חשקת מצד יצה"ר כי הזך והברור מתיירא לבד ואינו מתפלל כ"כ בחשק רב כ"א בפחד גדול, והנה לתפילה חדשה מתפללים בחשק יותר, וזה בקשו תפלה בת יומא לחולה שנחלה באותו יום ולא אשכחו כי לא היה יצה"ר בעולם וביעותא לשון תפילה כמו אם תבעיון בעיו.
וכמו שאדם רוצה מהפך החשק כו' – ראה סי' רמו ובהערות שם.
על ידי אהו"י הקב"ה מקשר כו' – ראה סי' רצט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות יא
מקור מפורש
בדף זה
יא והשני הוא מסודר לפי הקרי שלענין הקריאה אין מלא תרצח עד לא תחמוד אלא פסוק אחד בלבד דהיינו שאסור להפסיק קריאתו לגמרי בתוך אמצע פסוק זה אפילו כשקורא ביחיד שכל הפסקות הפסוקים הם הלכה למשה מסיני ואסור להפסיק במקום שלא פסק לנו משה מסיני וכיון שאסור להפסיק הקריאה לגמרי באמצע ד' פרשיות קטנות הללו אם כן גם כשקוראין בפעם אחד הם נקראים בנגינה המחברת אותן לעשות מכולן פסוק אחד כמו שהם באמת פסוק אחד שאין לנו בכל התורה פסוק פחות מג' תיבות וכן מאנכי עד לא תשא ומזכור עד לא תרצח הן מופסקים לכמה פסוקים לענין הקריאה דהיינו לענין שהיחיד מותר להפסיק קריאתו לגמרי באמצע פרשת אנכי וזכור רק שיהיה בסוף פסוק ואף בציבור אין איסור להפסיק שם אלא משום הנכנסין ויוצאין כמו שנתבאר בסי' קל"ח לכך הם נקראים בנגינה המפסקת אותן לעשות מהן כמה פסוקים כמו שהן באמת כמה פסוקים לענין מנין הפסוקים.
נח חזקוני שם. משאת בנימין שם. מ"א שם. וראה גם תוס' קידושין ל, א ד"ה יתר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
בדף זה
ואחר כך ה' שנים בתלמוד שהוא לידע בדרך קצרה הטעמים של ההלכות והדינים ומקורם מתורה שבכתב בי"ג מדות שהתורה נדרשת ושאר כל דרשות חכמים או בקבלה הלכה למשה מסיני או מסברא או מתקנות חכמים שעשו סייג וגדר לדברי תורה.
מ רש"י ברכות ה, א ד"ה זה גמרא. יא, ב ד"ה אף לגמרא. מז, ב ד"ה שלא שמש. חגיגה י, א ד"ה שיוצא. סוטה שם ושם. קידושין ל, א ד"ה גמרא. ב"מ שם ד"ה שלמדו חכמה. ב"ב קמה, ב ד"ה רבא אמר. וראה גם לקמן פ"ב ה"א. פ"ג ה"א. תניא פנ"ב עג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
בדף זה
[ולזה י"ל שנתכוין ג"כ רש"י במ"ש שאין חובת בנו עליו כו', ר"ל ללמוד בעצמו דוקא רק ילמוד אצל אחרים.
נא אחרי שביאר שיטת הסמ"ג, בא לבאר שיטת רש"י בביאור דברי רבא (קידושין ל, א), שגם לדעתו מיירי לענין ללמוד בעצמו עם בנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
בדף זה
ולפי זה אין זכות למנהג שלא נהגו ללמד האידנא נביאים וכתובים, אלא כמ"ש בפנים.
קפ לפי דעת הסמ"ג שנתבאר בכל המשך הקו"א, שמה שאמרו (קידושין ל, א) שאין חובת בנו עליו בנביאים וכתובים הוא רק לענין שילמדנו בעצמו קודם שיהיה בן שש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שאסור להפסיק הקריאה לגמרי באמצע ד' פרשיות קטנות הללו, אם כן גם כשקוראין בפעם אחד הם נקראים בנגינה המחברת אותן לעשות מכולן פסוק אחד, כמו שהם באמת פסוק אחד, שאין לנו בכל התורה פסוק פחות מג' תיבות .
682 חזקוני שם. משאת בנימין שם. מ"א שם. וראה גם תוס' קידושין ל, א ד"ה יתר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל דהנה ישראל הוא ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה, אשר כל נשמה כללית יש לה אות באותיות התורה, וע"י לימוד התורה ממשיכים מאותיות התורה, וכ"ה בס' דאי' בספרים דהלוחות של סנפירין היו וכמ"ש וכמראה אבן ספיר דמות כסא, והלוחות נחצבו מכסה"כ וע"י לימוד ממשיכים מבחי' זו, וענין כסה"כ הוא היכל קדה"ק דבריאה דתורה שלנו הוא תורת הבריאה, והוא כסא לכבוד מל' דאצי'.
71 ישראל. . יש ששים ריבוא אותיות לתורה : ראה מגלה עמוקות אופן קפו. פני יהושע קדושין ל, א ד"ה ת"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
בדף זה
הנה תושב"כ הוא בחי' אותיות שהעיקר הוא האותיות ולכן כאשר חסר אות א' ואפי' רק נגיעה פוסלת וכל אות צ"ל בדמותו ובצלמו וכל אותיותיה מנויות לבל יחסר ולבל יעדיף כו', אבל בתושבע"פ העיקר הוא בחי' השכל שבהאותיות ולכן זה אומר
97 וכל אותיותיה מנויות : ראה קדושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אורח חיים סימן י
מקור מפורש
בדף זה
עם היות שאני לא שמעתי רק דרך רמז וראשי פרקים, ואין להעלות על הכתב, ובפרט לפני חכמים וסופרים וגדולים חקרי לב של עיר גדולה לאלקים, כי אם דברים ברורים כשמלה וכמארז"ל ע"פ אמור לחכמה וגו', אשר שמעה אזני מפי קדשו ותבן שמץ מנהו לפי מיעוט הבנת שכלי, ומה גם שסמכתי על כבוד רופמעכ"ת שהעיד עליהם שעריבים עליהם דברי רבינו ז"ל עד לאחת, לזאת די להם בפתח כחודה של מחט, והמה יפתחו להם שערי אורה כגודל חכמתם וכעוצם בינתם לקיים דברי רבינו ז"ל, ויבררו האוכל כו', ואת הטוב יקבלו בשם רבינו ז"ל ויאמרו שהדברים ראוים למי שאמרם, ומה שיהיה בעיניהם מוקצה מן הדעת יתלו החסרון בי אני הכותב ובמיעוט הבנתי, באולי לא ירדתי לסוף דעת רבינו ז"ל.
325 משלי ז, ד. שבת קמה, ב. קידושין ל, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר