ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה ב

38

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כלשהי של חכמים אינה קשורה לפשוטו של מקרא.

והתבטאותו של רש"י במלים "למה אמרו", ובמיוחד לפי הגירסא שהוא אומר "למה אמרו חכמים", תובן לפי מה שכבר הוסבר¹⁴ על דברי רש"י, בפרשת בשלח¹⁵, לגבי תחום שבת, ואלה דבריו שם: "שבו איש תחתיו – מכאן סמכו חכמים¹⁶ ד' אמות ליוצא חוץ לתחום כו'. אל יצא וגו' – אלו אלפיים אמה של תחום שבת¹⁷, ולא במפורש, שאין תחומין אלא מדברי סופרים, ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר".

רש"י מדייק שם בלשונו "(רק) עיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר", כי לפי רש"י הענין של "אלפיים אמה של תחום שבת" נלמד מן הפסוק, ולכן זהו דין תורה¹⁸, למרות שאין זה עיקרו.

לפי פשוטו של מקרא הכרחי להסביר זאת, כי אילו היתה התורה מתכוונת רק ל"לוקטי המן", צריך היה להיאמר בפסוק: "אל יצאו ללקוט ביום השביעי" וכדומה. ומכך שכתוב באופן סתמי "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" מובן, שהתורה מתכוונת לרמוז גם לדין כללי, שאינו קשור ל"לוקטי המן" – "אלו אלפיים אמה של תחום שבת".

וכיון שעיקר התוכן של פרשה זו הוא בענין "לוקטי המן", לכן הנושא של תחום שבת אינו "עיקרו של מקרא"¹⁹.

ולכן מגדיר זאת רש"י כ"דברי סופרים": רש"י אינו מתכוון לומר שזוהי תקנת חכמים מאוחרת, אלא משום שענין זה אינו נאמר במפורש בפסוק, ואין הוא "עיקרו של מקרא", לפיכך הוא מוגדר כ"דברי סופרים"²⁰, אשר ה"סופרים", המדייקים באותיות ובמלים²¹ של

הערות

14. לקו"ש ח"ו [המתורגם] ע' 20־219 הערות 32, 33. חי"ג ע' 6 הערה 38 ובשוה"ג שם.
15. טז, כט.
16. מכילתא עה"פ. עירובין נא, א (וכפרש"י שם. אבל בתיב"ע עה"פ דקאי על ד' אמות דהעברה. וראה רא"ם שם).
17. מכילתא ועירובין שם. תיב"ע עה"פ.
18. וכדעת רע"ק (סוטה ל, ב וש"נ) שתחומין דאורייתא (וראה לקמן הערה 34)*. אלא שלפרש"י עה"ת אינו "עיקרו של מקרא" ולכן נק' "דברי סופרים" (כדלקמן בפנים), אבל דין תורה הוא (ראה הנסמן לקמן הערה 20).
19. ע"ד שמצינו בכ"מ בפרש"י עה"ת, דכאשר הפירוש ע"פ דרך הפשט אינו מתיישב (כ"כ), מוסיף רש"י פי' ע"ד הדרש כו' – דהיינו שדרש זה ג"כ שייך לאמרו בפשוטו של מקרא (וכל' רש"י בראשית ג, ח: ולאגדה המיישבת דברי המקרא כו'), אלא שאינו עיקר הפשט, שהביאו לפני זה.
20. וע"ד שיטת הרמב"ם ב"דברי סופרים" (פיהמ"ש כלים פי"ז מי"ב (בסופה). סהמ"צ שורש ב'. וראה בארוכה מפרשים לסהמ"צ שם. נ"כ הרמב"ם הל' אישות פ"א ה"ב. ועוד). וראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך דברי סופרים סעיף ב. וש"נ.
21. כמחז"ל (קידושין ל, א): שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. – ומובן ג"כ מל' "סופרים" שהובא בפרש"י (וירא יח, כב. בהעלותך יא, טו. תבא כח, ל) "תיקון סופרים" (ולהעיר מרש"י ויחי מט, ז). וראה לקמן סעיף ו.
. ולהעיר מפרש"י שבת (פז, ריש ע"ב ד"ה וקא מיפלגי וד"ה אתחומין. וראה תוד"ה אתחומין שם). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.