א
שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת ובו ד' סעיפים:
א שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעיא יש אומריםב שזו אזהרהג ליוצא חוץ לתחום ושיעור תחום של תורה הוא י"ב מיל כשיעור מחנה ישראל שהיתה י"ב מיל על י"ב מילד וחכמים אסרו לצאת יותר מאלפים אמות שהן מיל א'.
ויש אומריםה שאין לתחומין עיקר מן התורה כלל אלא אפילו יותר מי"ב מיל אינו אסור מן התורה כלל וזה שנאמר אל יצא איש ממקומו זו היא אזהרה על הוצאהו שהזהיר משה שלא לצאת עם הכלי מרשות היחיד לרשות הרבים ללקוט המןז ושבו איש תחתיו קבלו חכמים שזו אזהרה שלא לטלטל ברשות הרבים אלא כשיעור תחתיו של אדם שהוא ד' אמותח כמו שנתבאר בסי' שמ"טט.
אלא שחכמים סמכו איסור התחומין של דבריהם למקרא זהי אל יצא איש ממקומו שלא יצא יותר מאלפים מהמקום ששבת בו כי עד אלפים נקרא מקומו כמו שמצינו בערי מקלט שנאמריא ושמתי לך מקום וגו' והן קולטות אותו גם כשהוא חוצה להןיב שנאמריג ומצא אותו מחוץ לגבול עיר מקלטו ונאמר להלןיד ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' מה חוץ האמור להלן אלפים אף חוץ האמור כאן אלפים.
ושבו איש תחתיו כשיעור תחתיו מכאן סמכו חכמים שכל אדם יש לו ד' אמותטו בכל מקום שהוא אפילו יצא חוץ לתחום יכול להלך שם ד' אמותטז וכן יכול לטלטל בהןיז וכן כשמודדים אלפים ממקום שביתתו מודדים חוץ מד' אמות אלו שהן כשיעור תחתיויח (ויכול לטלטל בהן לפיכךיט) אם שבתכ דהיינו שקדש עליו היוםכא במקום המוקף מחיצות בענין שמותר לטלטל בכולו הרי כולו נחשב לו כד' אמות ונותנים לו אלפים סביב להיקף זהכב ע"ד שיתבאר בסי' שצ"טכג אפילו יש בו כמה מיליןכד.
והוא שיהא מוקף לדירתו מתחילתוכה אע"פ שאין בו עתה דיוריןכו ואין משתמשין בו כלל כמו שיתבאר בסי' ת"חכז או אפילו אינו מוקף לדירה אלא שאין בו יותר מבית סאתים אבל אם יש בו יותר מבית סאתים כשם שאין מחיצותיה מועילות שיהא מותר לטלטל בכולוכח כך אינן מועילות שיהא כולו נחשב כד' אמות לענין תחומיןכט:
הערות
- א. שמות טז, כט.
- ב. ירושלמי פ"ג סוף ה"ד (הובא ברי"ף עירובין סוף פ"ק). רמב"ם הל' שבת פכ"ז ה"א. גאונים (הובאו בעבודת הקדש ריש שער ה ובמ"מ שם). ראב"ד (הובא בחידושי רמב"ן ורשב"א עירובין סוף פ"ק). סמ"ג לאוין סו. דיעה הא' בלבוש סי' שצז ס"א. וראה גם לקמן סי' תקטו סי"ד. סי' תקפו סכ"ו.
- ג. שאף לי"א אלו אינו אלא לאו. מלבושי יום טוב רס"י שצז. אליה זוטא שם ס"ק א.
- ד. עירובין נה, ב. רש"י ברכות נד, ב ד"ה מחנה. וראה לקמן סי' תד ס"ב, שלפי מה שנהגו עתה כהאומרים שאין לנו רה"ר מה"ת, א"כ אין לנו גם תחום י"ב מיל מה"ת.
- ה. רי"ף שם לפירוש הרמב"ן במלחמות שם ובחידושיו שם. הרשב"א בעבודת הקדש ובחידושיו שם. רא"ש פ"א סי' כד. טור רס"י שצז. דיעה הב' בלבוש שם. וראה לקמן סי' תד ס"ב הטעם שהולכים בזה לקולא.
- ו. ראה עירובין יז, ב וברש"י שם ד"ה לאו שניתן. פסחים פה, ב ותוס' שם ד"ה הוצאה כתיב. רמב"ם הל' שגגות פי"ד ה"ב.
- ז. תוס' עירובין שם ד"ה לאו. וראה לעיל סי' שא ס"א לימוד נוסף למלאכת הוצאה. ומבואר בתוס' שבת ב, א ד"ה פשט.
- ח. עירובין מח, א (לטלטל). רמב"ם פי"ב הט"ו.
- ט. סעיף א.
- י. עירובין נא, א. רש"י סוכה כה, א ד"ה ושבולות. רשב"א שם. ריטב"א נא, א ד"ה היכן כתיבן. טור ולבוש סי' שצז ס"א.
- יא. שמות כא, יג.
- יב. בברייתא עירובין ובלבוש שם למדו זאת גופא מגזירה שוה מניסה וגבול וכו'.
- יג. במדבר לה, כז.
- יד. במדבר לה, ה.
- טו. ברייתא שם ובדף מח, א. טור ושו"ע ס"א.
- טז. רש"י שם נא, א ד"ה אלו ד' אמות.
- יז. עירובין מח, א. וכדלעיל סי' שמט ס"א (וכאן בא זה כהקדמה להמשך הסעיף "לפיכך").
- יח. כדלקמן סי' שצז ס"א וש"נ.
- יט. עבודת הקדש שער ה ס"ו.
- כ. עירובין טו, א.
- כא. רש"י שם ד"ה שבת בתל. עבודת הקדש שם. מ"מ הל' שבת פכ"ז ה"ד. טור ושו"ע ס"ב.
- כב. עירובין סא, ב. טור ושו"ע ס"ב.
- כג. סעיף יד (כטבלה מרובעת).
- כד. כדלעיל סי' שנח ס"ה (לענין טלטול).
- כה. ברייתא עירובין כו, א. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן ס"ד. סי' שצח סי"ד. סי' תא ס"א.
- כו. עירובין סא, ב. טור ושו"ע שם.
- כז. סעיף זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה טור ושו"ע שם ס"ב. לקמן סי' שצח ס"ו וס"ח.
- כח. כדלעיל סי' שנח ס"א-ב. סי' שסב ס"א.
- כט. ברייתא עירובין טו, א. נ, ב. טור ושו"ע שם.
משנה תורה, הלכות שבת כ״ז:א׳ - הטקסט מספריא
היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. מקום זה הוא תחום העיר ולא נתנה תורה שיעור לתחום זה אבל חכמים העתיקו שתחום זה הוא חוץ לשנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל. וכך אמר להם משה רבינו לא תצאו חוץ למחנה. ומדברי סופרים שלא יצא אדם חוץ לעיר אלא עד אלפים אמה אבל חוץ לאלפים אמה אסור. שאלפים אמה הוא מגרש העיר.
משנה תורה, הלכות שגגות י״ד:ב׳ - הטקסט מספריא
לעולם אין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת בדברים שאינן מפורשין בתורה ומבוארים ואחר כך יהיו בית דין חייבין בקרבן והעושים על פיהם פטורין כיצד שגגו והורו שמותר להשתחוות לעבודה זרה או שמותר להוציא מרשות לרשות בשבת או שמותר לבוא על שומרת יום כנגד יום הרי אלו כמי שאמרו אין שבת בתורה או אין ע"ז בתורה או אין נדה בתורה שעקרו כל הגוף ואין זו וכיוצא בזה שגגת הוראה אלא שכחה לפיכך פטורין מן הקרבן וכל העושה על פיהן חייב חטאת בפני עצמו אבל אם טעו והורו ואמרו המוציא מרשות לרשות הוא שחייב שנאמר אל יצא איש ממקומו אבל הזורק או המושיט מותר או שעקרו אב מאבות מלאכות והורו שאינה מלאכה הרי אלו חייבין וכן אם טעו ואמרו המשתחוה לעבודה זרה בפישוט ידים ורגלים הוא החייב שנאמר בו לא תשתחוה לאל אחר אבל הכורע על הארץ ולא פשט ידיו ורגליו הרי הוא מותר הרי אלו חייבין וכן אם טעו ואמרו הבא על שומרת יום כנגד יום שראתה דם ביום הוא חייב שנאמר כל ימי זובה אבל ראתה בלילה מותר לבוא עליה וכן אם הורו ואמרו שמי שפירשה אשתו נדה בשעת תשמיש מותר לפרוש ממנה כשהוא מתקשה הרי אלו חייבין וכן אם טעו ואמרו שהאוכל דם שיצא בשעת שחיטה הוא החייב אבל האוכל דם הלב מותר הרי אלו חייבים וכן כל כיוצא בטעיות אלו אם הורו בהן ועשו רוב הקהל על פיהן פטורין ובית דין מביאין קרבן על שגגתן.
שבת ב׳ א - הטקסט מספריא
מַתְנִי׳ יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ.
כֵּיצַד?
הֶעָנִי עוֹמֵד בַּחוּץ, וּבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים: פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא — הֶעָנִי חַיָּיב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר.
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל עָנִי, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהִכְנִיס — בַּעַל הַבַּיִת חַיָּיב וְהֶעָנִי פָּטוּר.
פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהוֹצִיא — שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס — שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.
גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: שְׁבוּעוֹת, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע.
MISHNA: The acts of carrying out from a public domain into a private domain or vice versa, which are prohibited on Shabbat, are primarily two basic actions that comprise four cases from the perspective of a person inside a private domain, and two basic actions that comprise four cases from the perspective of a person outside, in a public domain.
The mishna elaborates: How do these eight cases take place? In order to answer that question, the mishna cites cases involving a poor person and a homeowner.
The poor person stands outside, in the public domain, and the homeowner stands inside, in the private domain. The poor person lifted an object in the public domain, extended his hand into the private domain, and placed the object into the hand of the homeowner. In that case, the poor person performed the prohibited labor of carrying from the public domain into the private domain in its entirety. Or, the poor person reached his hand into the private domain, took an item from the hand of the homeowner, and carried it out into the public domain. In that case, the poor person performed the prohibited labor of carrying out from the private domain into the public domain in its entirety. In both of these cases, because the poor person performed the prohibited labor in its entirety, he is liable and the homeowner is exempt.
The mishna cites two additional cases. In these, the prohibited labor is performed by the homeowner, who is in the private domain: The homeowner lifted an item in the private domain, extended his hand into the public domain, and placed the object into the hand of the poor person. In that case, the homeowner performed the labor of carrying out from the private domain into the public domain in its entirety. Or, the homeowner reached his hand into the public domain, took an object from the hand of the poor person, and carried it into the private domain. In that case, the homeowner performed the labor of carrying from the public domain into the private domain in its entirety. In both of those cases, because the homeowner performed the prohibited labor in its entirety, he is liable and the poor person is exempt.
There are four additional cases where neither the homeowner nor the poor person performed the labor in its entirety, and therefore neither is liable: The poor person extended his hand into the private domain and either the homeowner took an object from his hand and placed it in the private domain or the homeowner placed an object into the hand of the poor person, and the poor person carried the object out into the public domain. In those cases and the two that follow, the act of transferring the object from one domain to another was performed jointly by two people, the poor person and the homeowner. Because each performed only part of the prohibited labor, both of them are exempt.
So too, in a case where the homeowner extended his hand into the public domain and, either the poor person took an object from the homeowner’s hand and placed it in the public domain or the poor person placed an object into the homeowner’s hand and the homeowner carried the object into the private domain. Because each performed only part of the prohibited labor, both of them are exempt.
GEMARA: We learned in our mishna: The acts of carrying out on Shabbat are two that comprise four. Similarly, we learned in the mishna there, in tractate Shevuot: Oaths on a statement, which, when violated, render one liable to bring a sin-offering are two that comprise four. The first two cases, which are mentioned explicitly in the Torah, are: One who swore that he would perform a specific action in the future and one who swore to refrain from performing said action. Based on an amplification in the language of the Torah, two more cases are added: One who swore that he performed a specific action in the past and one who swore that he did not perform said action.
הטקסט של רש"י על במדבר לה ה אינו זמין בספריא.
משנה תורה, הלכות שבת כ״ז:ד׳ - הטקסט מספריא
מי ששבת בדיר שבמדבר או בסהר או במערה וכיוצא בהן מרשות היחיד מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח בריבוע. וכן השובת בבקעה אפילו היה ישן בשעה שנכנס השבת שלא קנה שביתה יש לו להלך ממקומו אלפים אמה לכל רוח בריבוע. היה מהלך בבקעה ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינוניות וזה הוא תחום שבת.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לא ‹ יתרו ‹ שיחה ג ‹ 110 שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס שצו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 57 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת שבת ב, א · עירובין דף נ"א, · עירובין טו, א · שם יז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסב איזה מחיצה קרויה מחיצה לטלטל עירובין כו, א · עירובין טו , א · עירובין יז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה עירובין כו, א · שם טו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים א מאותו ספר ושם נא, א · עירובין מח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים עירובין נא , א · עירובין מח, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב שבת ב, א · עירובין יז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א שבת ב, א
- לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א שבת ב, א
- שיעורי הלכה למעשה מלאכות שבת שבת ב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמו דיני עירובין מן התורה שבת ב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה שבת ב, א
- כתר שם טוב הוספות מח עירובין כו, ב
- לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א עירובין כו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב עירובין כו, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א עירובין כו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל א מאותו ספר עירובין כו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו א מאותו ספר עירובין כו, ב
- לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג עירובין נא, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א עירובין נא, א
- לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב עירובין נא, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה ב עירובין נא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב עירובין נא, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים ב מאותו ספר עירובין נא , א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שמה (א) מאותו ספר עירובין דף נא
- אגרות קודש כרך כג ח'תתקעב עירובין מח, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א עירובין מח, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א עירובין מח, א
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב עירובין מח, א
- לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א עירובין מח, א
- לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה ב עירובין טו, ב
- תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד עירובין מח, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד עירובין מח, א
- תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** עירובין מח, א
- תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב עירובין מח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנו דין אמת המים העוברת בחצר ד מאותו ספר עירובין טו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל ד מאותו ספר עירובין טו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל י מאותו ספר עירובין טו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל יב מאותו ספר עירובין טו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל יח מאותו ספר עירובין טו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי ה מאותו ספר עירובין טו , א

