43
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ל"תחתון שאין תחתון למטה ממנו" – העבודה של "אחרון שבישראל" המתגורר ב"מקום ישוב היותר רחוק מירושלים"49.
ז. בדירה אחת נוגעת שלימות כל חלקיה
ויתירה מזו: ענינו של ז' מרחשון (בו הגיע האחרון שבישראל לביתו) נוגע לכל בני ישראל50 – משום שבשעה שישנה העבודה של ה"אחרון שבישראל" נפעלת ה"דירה לו יתברך" בשלימות יתירה – אצל כל בני ישראל, בכל ארץ ישראל.
ובדוגמת דירת בשר ודם כאן למטה51: דירת אדם מורכבת מכמה חדרים – חדר אכילה, חדר שינה... עד לחדר הפטור ממזוזה52. והיינו, על אף שאין החדרים שווים בחשיבות ההשתמשות והדירה בהם: כי חדרים מסויימים בהם עיקר תשמישו ודירתו, ואילו חדרים אחרים אינם אלא טפל53 ועד טפל דטפל, אף על פי כן – נכללים כולם בדירה אחת ויחידה. זאת אומרת: בעלות האדם, בכך שזו דירה שלו, הינה בשווה בכל חלקי הדירה. ודוקא כאשר קיימים (לא רק החדר בו נעשה עיקר תשמישו54, אלא גם55) כל שאר החדרים הטפלים, נעשית אז דירה אחת מושלמת56.
הערות
- 49. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קיז.
- 50. ולהוסיף: איך יערב לו ויהנה מישיבתו תחת גפנו ותאנתו – כשיודע ש"אחיו" מטולטל בדרך וכו'.
- 51. נוסף על המבואר בכ"מ (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 35. ועוד) שבדירה שני ענינים, שבה נמצא האדם א) בכל עצמותו, ב) בגילוי.
- 52. טושו"ע יו"ד סרפ"ו ס"ד.
- 53. ונפק"מ גם להלכה בכמה דברים, ומהם בענין קביעות מזוזה דצריך לקבעה על ימין הנכנס, דחדר שבו הוא עיקר תשמישו כו' חשיב פנימי (וכניסה) לגבי שאר החדרים – ראה נ"כ הטושו"ע שם סי' רפט ס"ג.
- 54. ראה רש"י עירובין כו, סע"ב ד"ה חוץ מן המים. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס שסו.
- 55. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתרל"ט ס"א. תרמ ס"ו.
- 56. ובימיהם הכרח וחיוב להיות בית הכסא (רק) בכל עיר, וכל עיר שאין בה (עשרה דברים הללו) אין ת"ח רשאי לדור בתוכה (סנהדרין יז, סע"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ד). אבל במצב דהרחבה (ומפני צניעות) ובפרט בימינו נמצא בדירת כאו"א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת ס"ג ס"ב.
- 57. ואדרבה, כיון שכן הוא בדירתו של הקב"ה נשתלשל כן כביכול בדירת האדם כפשוטו, וככל הדברים שבעולם שנשתלשלו מלמעלה – ראה תניא רפ"ג.
- 58. להעיר מחלקי ביהמ"ק [דירתו של הקב"ה בגלוי וכמש"נ (תרומה כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, מכון לשבתך גו' (בשלח טו, יז)] – "הדברים שהן עיקר בבנין הבית" וכו' (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ה). וראה (בפנימיות הענינים) ע"ד ג' דיורים בביהמ"ק – אוה"ת ויקהל ע' ב'קצה ואילך. סה"מ תרס"ג ע' נא. ד"ה כי הוא יברך ה'ש"ת בתחלתו. ולהעיר מ"חדר המטות" בביהמ"ק (מ"ב יא, ב. ראה מפרשים שם. שהש"ר פ"א, טז (ב)).
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ו:ד׳ - הטקסט מספריא
בֵּית הַכִּסֵא וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַבֻּרְסְקִי וּבֵית הַטְּבִילָה, פְּטוּרִים, לְפִי שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִים לְדִירַת כָּבוֹד.
תניא, ליקוטי אמרים ג׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, כָּל בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה מִשָּׁלֹשׁ אֵלּוּ: נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה – כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר בְּחִינוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵהֶן, הַנֶּחְלָקוֹת לִשְׁתַּיִם, שֶׁהֵן: שָׁלֹשׁ אִמּוֹת וְשֶׁבַע כְּפוּלוֹת; פֵּירוּשׁ, חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְשִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת כוּ׳.
וְכָךְ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁנֶּחְלֶקֶת לִשְׁתַּיִם: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת.
הַשֵּׂכֶל כּוֹלֵל: חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְהַמִּדּוֹת הֵן: אַהֲבַת ה׳ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ וּלְפָאֲרוֹ כוּ׳.
וְחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת נִקְרְאוּ אִמּוֹת וּמָקוֹר לַמִּדּוֹת, כִּי הַמִּדּוֹת הֵן תּוֹלְדוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת:
וּּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁהוּא הַמַּשְׂכִּיל כָּל דָּבָר – נִקְרָא בְּשֵׁם ״חָכְמָה״, ״כֹּ״חַ מָ״ה״.
וּכְשֶׁמּוֹצִיא כֹּחוֹ אֶל הַפּוֹעַל, שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ לְהָבִין דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ וּלְעָמְקוֹ, מִתּוֹךְ אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה הַמּוּשְׂכָּל בְּשִׂכְלוֹ – נִקְרָא ״בִּינָה״.
וְהֵן הֵם ״אָב״ וָ״אֵם״ הַמּוֹלִידוֹת אַהֲבַת ה׳ וְיִרְאָתוֹ וּפַחְדּוֹ.
כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק מְאֹד בִּגְדוּלַּת ה׳, אֵיךְ הוּא ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ וְ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״ נוֹלְדָה וְנִתְעוֹרְרָה מִדַּת יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, לִירֹא וּלְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁאֵין לָהּ סוֹף וְתַכְלִית, וּפַחַד ה׳ בְּלִבּוֹ.
וְשׁוּב יִתְלַהֵב לִבּוֹ בְּאַהֲבָה עַזָּה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה וּתְשׁוּקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה, לִגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
וְהִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּדִכְתִיב: ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי וְגוֹ׳״.
וְהַצִּמָּאוֹן, הוּא מִיסוֹד הָאֵשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַטִּבְעִיִּים, וְכֵן הוּא בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁיְּסוֹד הָאֵשׁ הוּא בַּלֵּב, וּמְקוֹר הַמַּיִם וְהַלֵּיחוֹת מֵהַמּוֹחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר נ׳, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁנִּקְרָא מַיִם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית.
וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת כּוּלָּן, הֵן עַנְפֵי הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהַדַּעַת, הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה״, וְהוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁמְּקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מְאֹד, וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ.
כִּי אַף מִי שֶׁהוּא חָכָם וְנָבוֹן בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הִנֵּה אִם לֹא יְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק וּבְהַתְמָדָה – לֹא יוֹלִיד בְּנַפְשׁוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה אֲמִיתִּית, כִּי אִם דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא.
וְעַל כֵּן, הַדַּעַת הוּא קִיּוּם הַמִּדּוֹת וְחַיּוּתָן, וְהוּא כּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, פֵּירוּשׁ, אַהֲבָה וַעֲנָפֶיהָ וְיִרְאָה וַעֲנָפֶיהָ:
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית עושין בו קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם ושלשתן נקראין היכל ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה והכל נקרא מקדש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- כתר שם טוב הוספות מח עירובין כו, ב
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב מאותו ספר עירובין כו, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר עירובין כו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל א עירובין כו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו א עירובין כו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת א עירובין כו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה עירובין כו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסב איזה מחיצה קרויה מחיצה לטלטל עירובין כו, א
- לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט מאותו ספר סנהדרין יז, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ב שלח שיחה א מאותו ספר סנהדרין יז, א
- לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג מאותו ספר סנהדרין יז, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יז, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יז, א
- לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו סנהדרין יז, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז סנהדרין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב סנהדרין יז, סע"א ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו סנהדרין יז, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו זהר בלק פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה סנהדרין יז, סע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד סנהדרין יז, סע"א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א סנהדרין יז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א סנהדרין יז, א