א
קיז דיני ברכת השנים ובו ה' סעיפים:
א ברכת השניםא צריך לשאול בה מטר בימות הגשמים ומפני מה קבעו השאלה בברכת השנים מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסהב.
ומתחילין לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשוןג לפי שהיא ארץ הריםד וצריכה לגשמים מיד אחר החגה והיה ראוי לשאול בה מיד אחר החג אלא שאיחרו השאלה ט"ו ימים אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרתו שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים ולא יעצרנו הגשםז (ואף לאחר החורבןח היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היוםט לפיכך לא בטלו תקנת חכמים שתקנו השאלה בארץ ישראל בז' במרחשוןי).
ובבבליא וכיוצא בהיב שאינה ארץ הרים כארץ ישראליג וא"צ לגשמים מיד אחר החג מתחיליןיד בליל ס' אחר תקופת תשרי ויום התקופהטו ויום השאלהטז הם בכלל הס' נמצא לעולם ב' ימים בין התקופה לשאלהיז שאם התקופה ביום א' השאלה היא בליל ד' וס' יום אלו אין מונין אותם מעת לעתיח אלא אפילו נפלה התקופה ביום מתחילין לשאול בליל ס' מיום זה.
ואנו מנהגינו כבני בבל בכל מקוםיט ויש שתמהו וחלקו על זהכ אף שאנו הולכים אחרי חכמי בבל בכל מקום ועושים כמותם במקום שנחלקו חכמי בבל וחכמי ארץ ישראלכא מפני שתלמוד בבלי הוא עיקר זהו בדבר איסור והיתר וחיוב ופטור וטומאה וטהרה אבל בדבר התלוי בצורך השעה ואין בו שינוי לעבור על דברי תורה ראוי לילך אחר השנים והמקומות והזמן שבבל שוכנת על מים רבים וא"צ לגשמים עד ס' לתקופה או היה זמן הזרע מאוחר בבבל אבל בארצות אלו שזמן הזרע הוא מחצי תשרי ואילך הדבר ידוע שאם לא ירדו גשמים מיד אחר הזרע שהוא מתקלקל שהעופות והעכברים יאכלוהו כולו למה לא נעשה כבני ארץ ישראל ששואלין הגשמים בז' במרחשון כי בדבר זה אין מחלוקת בין בני בבל ובין בני ארץ ישראל שיתנו אלו טעם לדבריהם שראוי לעשות כך ואלו נותנים טעם שראוי לעשות כמותן אלא שבבבל היו עושים כפי הצריך להם ובארץ ישראל כפי הצריך להם וכן בכל ארץ שהיא רחבת ידיםכב ראוי לעשות בה כפי הצורך לכולה אפילו לשאול גשמים בימות החמה אם צריכים לכולה.
אבל מקומות הצריכים גשמים בימות החמה ואינם נקראים ארץ בפני עצמהכג כיחידיםכד דמי ושואלין בשומע תפלה שהוא מקום שאלת כל צרכיו של אדם כמו שיתבאר בסי' קי"טכה אבל בברכת השנים אין רשאי לשנות מטבע הצבור מפני צורך עצמןכו ולשאול מטר בזמן שהוא מזיק לרוב העולםכז ואם טעו ושאלו בברכת השנים מחזירין אותםכח כמו יחיד הטועהכט וגם בשומע תפלה אין שואלין אלא כל יחיד לעצמו בתפלת לחש אבל אין אומרים ותן טל ומטר בתפלת הצבור שהיא חזרת הש"ץ אלא מרצין לפניו יתברך בתענית ובסליחות ובמזמורים ופסוקים של מטרל ואין הש"ץ משנה ממטבע הצבור לומר בפירוש ותן טל ומטר בשומע תפלה.
ולענין הלכה לא נתקבלה סברא זולא שכבר נהגו מעולם בכל תפוצות ישראל שבחוץ לארץ לילך אחר בני בבל בזה ולפ"ז אם ארץ אחת צריכה לגשמים בימות החמה אפילו היא רחבת ידים כמו אשכנ"ז בכללה או ספר"ד בכללהלב ואפילו ארצות רבות רחבת ידים כיחידים הם ובשומע תפלה ומכל מקום אם ארץ אחת כולה צריכה למטר בימות החמהלג וטעה בה היחיד ושאל מטר בברכת השנים יכול לסמוך על סברא זו בדיעבדלד ואינו מחויב לחזור אלא אם רוצה לחזור ולהתפלל בתורת נדבה (וא"צ לחדש בה דבר כיון שמתפלל על הספק כמו שנתבאר בסי' ק"זלה וק"חלו) וה"ה אם בארצות אלולז טעה היחיד ושאל מטר מז' במרחשון ואילך אינו מחויב לחזור:
הערות
- א. משנה ברכות לג, א. טור ושו"ע ס"א.
- ב. גמ' ברכות שם. וראה לעיל סי' קיד ס"ז.
- ג. משנה תענית י, א. רמב"ם פ"ב מהל' תפלה הט"ז. טור (ראה ב"ח). שו"ע שם.
- ד. דברים יא, יא (וראה ברמב"ן ע"פ י). וראה רש"י תענית שם ד"ה ובגולה וד"ה עילאי וד"ה תתאי. תשובת ר"י ב"ר יהודה בשבלי הלקט סי' כא. ב"ח (ד"ה ומתחילין). ט"ז ס"ק א.
- ה. עי' תענית ד, ב הא לן והא להו, ורש"י. רא"ה ריש תענית. ריטב"א תענית ד, א (בתחילתו). מאירי תענית י, א. ר"נ ריש תענית (ב, א ד"ה ואיכא). ב"ח (שם).
- ו. משנה תענית י, א ורש"י ד"ה כדי. לבוש ס"א. וראה לקו"ש ח"כ ע' 54.
- ז. ראה לקו"ש ח"כ ע' 54 ואילך. שלחן המלך ח"א ע' קכה-ז.
- ח. ר"נ ריש תענית (ב, א סוד"ה ואיכא). לבוש סוף ס"א.
- ט. ראה לקו"ש ח"י ע' 197.
- י. ראה לקו"ש שם ע' 55 ובהערות.
- יא. תענית י, א. טור. לבוש ס"א.
- יב. ראה רמב"ם פ"ב מהל' תפלה הט"ז.
- יג. רש"י תענית שם ד"ה ובגולה. וראה לבוש ס"א. ב"ח.
- יד. שו"ע ס"א.
- טו. תוס' תענית שם ד"ה הלכתא. שבה"ל סי' כא בשם הרי"ד (פסקי תענית י, א). הג"מ הל' תפלה שם אות י. רמ"א ס"א.
- טז. תענית שם. טור ושו"ע ס"א.
- יז. מ"א ס"ק א.
- יח. רא"ש ריש תענית סי' ד, הובא בטור. עולת תמיד ס"ק ב בדעת הרמ"א שם.
- יט. רש"י תענית י, א ד"ה תתאי. ר"נ ריש תענית (ב, א ד"ה ואיכא) בדעת הרי"ף והרמב"ם (ראה כס"מ ולח"מ) פ"ב מהל' תפלה הט"ז-יז. מחזור ויטרי סי' כד. ראבי"ה תענית סי' תתמח. וראה תוס' תענית י, א ד"ה הלכתא, ונדרים סג, א ד"ה רביעה.
- כ. רא"ש ריש תענית סי' ד (הובא בטור), ובארוכה בתשובה כלל ד סי' י, ושם בדעת הרמב"ם בפיה"מ תענית פ"א מ"ג. וראה השלמה ריש תענית. המנהיג סי' נד בשם מנהג נרבונא. מאירי תענית י, א.
- כא. רא"ש שם (הובא בט"ז ס"ק א).
- כב. רא"ש בתשובה שם (ושם בדעת הרמב"ם בפיה"מ שם), הובא בטור.
- כג. רא"ש שם (ושם בדעת הרמב"ם פ"ב מהל' תפלה הט"ז). טור.
- כד. תענית יד, ב. טור ושו"ע ס"ב.
- כה. ס"א וש"נ.
- כו. השלמה סופ"ק דתענית. ב"י (ד"ה ויחידים). וראה תר"י פ"ד דברכות ( כ, רע"א). תוס' רי"ד ע"ז מהדורה תליתאה ח, א.
- כז. השלמה שם. ר"נ תענית שם (ה, א ד"ה שלחו) הובא במ"א ס"ק ג. וראה עד"ז לעיל סי' קיד ס"ד-ה.
- כח. דרכי משה בשם הרב רבינו יונה שם. ועי' בשו"ע ס"ב.
- כט. כדלהלן ס"ג וש"נ.
- ל. ב"ח, וט"ז ס"ק ב בדעתו.
- לא. ראה רא"ש בתשובה כלל ד סוף סי’ י. ב"י (ד"ה ומ"ש אבל).
- לב. שו"ע ס"ב. ולענין חצי כדור הדרומי עי' "התוועדויות" תשמ"ב ח"ד ע' 2119. תשמ"ג ח"א ע' 389.
- לג. מהר"י אבוהב הובא בב"י. רמ"א ס"ב. וראה לעיל סי' קיד ס"ה בחילוק שבין הזכרה לשאלה בדין זה.
- לד. ראה תהלה לדוד ס"ק ג. חקרי הלכות ח"ז יב, א.
- לה. ס"א וש"נ.
- לו. סי"ז-יח.
- לז. מטה משה ח"א סי' קמא. שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב' נה. עולת תמיד ס"ק ג. כנה"ג. באר היטב ס"ק ו.
נדרים ס״ג א - הטקסט מספריא
מֵיתִיבִי: אֵיזוֹהִי זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה? הַבְּכִירָה — בִּשְׁלֹשָׁה, בֵּינוֹנִית — בְּשִׁבְעָה, אֲפִילָה — בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּבְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה — לִישָּׁאֵל. שְׁלִישִׁית — לְהִתְעַנּוֹת. אֶלָּא שְׁנִיָּה לְמַאי? וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: לְנוֹדֵר.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ שִׁבְעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה — אַתָּה מוֹנֶה בָּהֶן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. כְּמַאן? כְּרַבִּי יוֹסֵי!
הַהוּא דְּאָמַר ״עַד הַגְּשָׁמִים״.
מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְשָׁנָה״, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. ״עַד רֹאשׁ אֲדָר״ — עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. ״עַד סוֹף אֲדָר״ — עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.
גְּמָ׳ אַלְמָא סְתָמָא דַּ״אֲדָר״ דְּקָאָמַר — רִאשׁוֹן הוּא.
לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב ״אֲדָר הָרִאשׁוֹן״, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״אֲדָר״ סְתָם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב סְתָם, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״תִּינְיָין״.
אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא דְּיָדַע דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע.
The Gemara raises an objection against the statement by Rabbi Zeira from the following baraita: When is the time of the rainfall? The early rainfall occurs on the third of the month of Marḥeshvan; the intermediate rainfall is on the seventh of the month, while the late rainfall is on the twenty-third of the month. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The respective dates are on the seventh, on the seventeenth, and on the twenty-third of Marḥeshvan.
Rabbi Yosei says: The first two time periods are on the seventeenth and on the twenty-third of Marḥeshvan, and the last period is at the beginning of the month of Kislev. And so too, Rabbi Yosei would say: The learned individuals, who would start to fast due to a drought at an earlier time than the rest of the community, do not start to fast until the New Moon of Kislev arrives and no rain has fallen.
And we say about this: Granted, they disagreed over the time of the first rainfall, as this time is relevant with regard to asking for rain through prayer. The time when the third rainfall is expected is relevant with regard to fasting due to lack of rain. But as for the expected time for the second rainfall, for what purpose did they disagree about its date? And Rabbi Zeira said: It is significant for one who vows until the rain.
And furthermore, we say about this: In accordance with whose opinion is that which is taught in the baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: In the case of rains that fell for seven days, one after another, you count them as the first rainfall and the second. In accordance with whose opinion is this statement? In accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who is the only tanna who holds that the first and second periods of rainfall span seven days. It is evident from this discussion that Rabban Shimon ben Gamliel argues that one who vows until the rain must wait until after the second actual rainfall. This contradicts the statement of Rabbi Zeira that until the rain is referring to the date when rain is supposed to fall.
The Gemara answers: That baraita is referring to one who said: Until the rains, rather than: Until the rain. Consequently, the expiration of his vow is determined by the actual time of rainfall.
MISHNA: In the case of one who said: Wine is konam for me, and for that reason I will not taste it for the entire year, if the year was extended, i.e., it was declared to be a leap year, he is prohibited from drinking wine during the year and its intercalated month. If he vowed until the beginning of the month of Adar, the vow remains in effect until the beginning of the first Adar. Similarly, if he says that his vow applies until the end of Adar, the vow remains in effect until the end of the first Adar.
GEMARA: The Gemara comments on the statement in the mishna that if one takes a vow until the beginning of Adar, it remains in effect until the beginning of the first Adar. Apparently, when one says Adar without specification, his statement is understood as a reference to the first Adar.
The Gemara asks: Shall we say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? As it is taught in a baraita: In the first month of Adar, when dating a document, one writes that the document was composed in the first Adar. During the second Adar, one writes the name of the month of Adar without specification; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says the reverse: During the first Adar one writes the name of the month without specification, and in the second Adar he writes that the document was composed in the second Adar.
Abaye said: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as there is a difference between the cases: In this baraita, the case is one where the individual who took the vow knew that the year was extended, i.e., declared as a leap year, and the disagreement concerns which Adar is considered the principal one. Conversely, that mishna is referring to a case where he did not know that it is a leap year and that there are two months of Adar. Consequently, when he referred to Adar, all agree that he meant the first Adar.
משנה תענית א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת:
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 5
- כרך כ ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ב ‹ 551 שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קיז
- כרך כד ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ח ‹ 370 שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קיז
- כרך כה ‹ נח-ז' מ"ח ‹ שיחה א ‹ 42 שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קיז
- כרך כה ‹ נח-ז' מ"ח ‹ שיחה א ‹ 43 שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קיז
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה א ‹ 298 שו"ע אדה"ז או"ח סקי"ז
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.
- אגרות קודש כרך כג ח'תשב תענית יד, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א תענית יד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נפילת אפים קלא דיני נפילת אפים א מאותו ספר תענית יד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו תענית יד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד תענית יד, ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב נדרים סג, א
- לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב נדרים סג, א
- לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א נדרים סג, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ד נדרים סג, א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח נדרים סג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א נדרים סג, א
- תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ ויקהל, פרשת שקלים נדרים סג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ נדרים סג, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל נדרים סג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג נדרים סג, סע"א
- אגרות קודש כרך כג ח'תתצד תענית ד, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז תענית ד, א
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א תענית ד, א
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז תענית ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז תענית ד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב תענית ד, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א תענית ד, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרל"ט ח"ב ברזל בברזל יחד (ש"פ הנ"ל) תענית ד, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון תענית ד, סע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל ג מאותו ספר תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל מאותו ספר תענית ד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים ב מאותו ספר תענית ד, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן יח (ט) מאותו ספר תענית ד, א
- לקוטי תורה שיר השירים מה ד תענית דף ד
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א תענית ד, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א תענית ד, רע"א