שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'שנג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל על פי המאמר הידוע "מיט אַן עצה שלאָגט מען זיך ניט אָן", ובפרט שנודעתי על דבר הענין לאחרי ההתחלה, נקטתי בקו של שב ואל תעשה .
6 שב ואל תעשה ראה ברכות כ, רע"א. עירובין ק, סע"א. יבמות צ, סע"א ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם, וכפירוש השל"ה אדם מלשון אדמה לעליון, כי קמאי הוו קא מסרי נפשיהו על קדושת השם (ברכות כ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מכך מובן שענין זה היה לימוד מיוחד של רבי אבירודימס (כפי שאומרים על רבי יהודא ש"כולי תנויי בנזקין הוה", שהיה לומד במיוחד
59 ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמיוחד אם מדובר אודות רב יהודה אשר נאמר עליו בגמרא, שהוא היה מן הראשונים – "קמאי" – אשר "הוו קמסרי נפשייהו אקדושת השם" , אף כאשר אינם חייבים בכך.
47 ברכות כ, א. – בסיפור דשבור מלכא הלשון "מר יהודה", אבל ראה רש"י (הובא בתוס') ע"ז שם "רב יהודה". ובקדושין ע, ב: מכריז רב יהודא כו' באטי בר טובי' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נאמר בגמרא, שמשום ש"מים מכסין עליהם" , על הדגים , לכן "אין עין הרע שולטת בהם" , ומסיבה זו שורה עליהם ביותר ברכת ה'.
21 ברכות כ, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הדברים האמורים לעיל לגבי ה"דגים" קשורים ליוסף הצדיק, כי הברכה "וידגו לרוב בקרב הארץ" נאמרה אודות בני יוסף , כנאמר בגמרא שמשום כך "אין עין הרע שולטת" ב"זרעו של יוסף" , וכדברי רבי יוחנן:
29 ברכות כ, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
האתרוגים בשביל הרבי הי' מביא ר' ישראל יעקבסאָן [עכשיו אין זה בגדר סוד, ובודאי לא תשלוט בו עין הרע, בגלל השייכות אל הרבי, ובלשון חז"ל "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא בי' עינא בישא" ], ומשך זמן לאחרי סוכות הי' ר' ישראל יעקבסאָן נותן לרבי דו"ח ע"ד האתרוגים, ואז הי' הרבי משלם עבור האתרוגים.
379 ברכות כ, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד סיפור הגמרא ש"רב אדא בר אהבה חזיי' לההיא כותית דהוה לבישת כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעי' מינה , אגלאי מילתא דכותית היא , שיימוה בארבע מאה זוזי" – שמשום ספק הצלת נפש מישראל מדבר איסור לאיזה רגעים , לא חס על ממונו להתאפק לברר תחילה אם היא בת ישראל !
700 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפ"ז מבארים המפרשים מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה" , שרב גידל , "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע" , ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת – "משום שאמרו דר"י היו שערות גבות עיניו שוכבות .
111 פי' הרי"ף בעין יעקב – ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
- בזמן הש"ס היו רבים שהסתפקו בלימוד ארבעה סדרים ("בארבעה"), ויש שלמדו סדר נזיקין בלבד ("רב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה" ), ואילו כאן מדובר אפילו אודות לימוד כל הששה סדרים -
109 ברכות כ, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויה"ר שיקויים מ"ש36 "המלאך הגואל גו' יברך את הנערים גו' ("הקטנים עם הגדולים" ) וידגו לרוב בקרב הארץ" , כדרשת חז"ל "מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם כו'", וכפירוש החסידות שגם בעלמא דאתגליא (בקרב הארץ ) יהי' הגילוי כמו בעלמא דאתכסיא (ים), שזהו"ע המשכת יחודא עילאה ביחודא תתאה, ועאכו"כ ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שיפרו וירבו כדגים שבים , ריבוי בכמות וריבוי באיכות, ועד ש"יכלו כל הנשמות שבגוף" שאז "בן דוד בא" .
713 ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הנה אמרו רז"ל גבי זרעא דיוסף דלא שלטא בי' עינא בישא, דכתיב וידגו לרוב בקרב הארץ , מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם , אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם (בחי' רע עין שהוא הס"מ , וכענין מראית עיניהם של רשעים כו' ), והיינו, שהחידוש הוא, שמצד מעלתו של יוסף , הנה גם בקרב הארץ , עלמא דאתגליא, הרי הם כמו דגים שבים , עלמא דאתכסיא (משא"כ בנוגע לדגים שבים , עלמא דאתכסיא, אין חידוש בזה שלא שלטא בהו עינא בישא).
165 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, כמבואר בתו"א בנוגע לרב יהודה דכולהו תנויי בנזיקין הוה , שכוונתו בהעסק בנזיקין היתה כדי לבטל את ההיזק דלעו"ז מד' אבות נזיקין שהם חו"ב תו"מ דקליפה, והיינו, שע"י העסק בלימוד התורה בסדר נזיקין , נעשה ענין של ישועות, עי"ז שמבטלים את כל הד' אבות נזיקין יחד עם התולדות שלהם כו'.
498 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר-שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מצינו לפעמים שגם בדבר המנוי, שאינו סמוי מן העין , שמצד עצמו שייך שתהי' בו יניקה לבחי' רע עין , מ"מ, לא תשלוט בו עינא בישא (בחי' רע עין ), כמארז"ל שזרעא דיוסף לא שלטא בי' עינא בישא, כמ"ש וידגו לרוב בקרב הארץ , מה דגים שבים אין עין הרע שולטת בהם , אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם .
305 ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, ענין האדמומית מורה על לעו"ז, כמ"ש גבי עשו האדום האדום הזה , וכדאיתא בגמרא רב אדא בר אהבה חזיי' לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא (בגד אדום) בשוקא , סבר דבת ישראל היא , קם קרעי' מינה כו', והיינו, לפי שבנ"י אין להם שייכות לאדמומית, שמורה על לעו"ז.
1180 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה , דלכאורה, כיון שאצל ר' יהודה היתה תורתו אומנתו , למאי נפק"מ באיזה חלק בתורה הי' לימודו.
879 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם הטעם לכך ש"לא יהי' בהם נגף בפקוד אותם" – כפי שמבאר הצ"צ21, "דעיקר הטעם משום עין כו'" (לא טובה), והרי זרעא דיוסף לא שלטא בי' עינא כו' , כמ"ש "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" , "מפני שזכה לאשתגחא בעינא עילאה דע"ק עינא פקיחא דלא נאים" , והיינו, שיש ב' בחי' עין :
1886 ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שמיום השבת "מתברכין כולהו יומין" , הרי מובן, שהריבוי בקריה"ת דיום השבת פועל גם על ימי השבוע שלאחרי השבת – שעי"ז ניתוסף ריבוי אצל בנ"י, שמציאותם תלוי' בתורה, שהיא "חיינו ואורך ימינו" , והם כ"דגים שבים" , שכאשר ניתוסף בהים, ניתוסף גם בהדגים.
679 ראה ברכות כ, א (וש"נ). סא, ב. ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא שגם את ההפסקה יש לנצל באופן המתאים, כנ"ל בנוגע למשה, שההפסקות היו משמשות ליתן ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה, או כפי שמצינו אצל רבי יוחנן , שהי' גדול בתורה, עד שהוא מארי' דש"ס ירושלמי (כהלשון בספרי כללי הש"ס ), שבשעה שהי' עייף מיגיעתו בלימוד התורה, "הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילת מצוה מסתכלן בי כי היכי דלהוו להו זרעא דשפירי כוותי גמירי אורייתא כוותי" ].
1496 ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
רשב"ג – סיני , ור"מ ור"נ – עוקר הרים, שהרי מפורש בגמרא239 שר"מ הי' "עוקר הרי הרים וטוחנן זב"ז" (ולכן כינוהו בשם "אחרים" – שחריפותו היא בסוג אחר לגמרי); ולכן בחרו לשאול את רשב"ג במסכת עוקצין , שרב יהודה (שגדלה חכמתו, שהרי "כולי תנויי בנזיקין הוה" , ו"הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות" ) אמר עלי':
2232 ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, ע"ד הרגיל , הרי אין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין , כיון שזהו מעלמא דאתכסיא שלא שלטא בו עינא בישא , וכאן החידוש הוא, שאע"פ שישנו ענין המנין, מ"מ, כיון שזהו מנין שע"פ תורה, לא שייך בזה עינא בישא .
1689 ראה ברכות כ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דרוב התנאים, עיקר עסקם הי' בנגלה דתורה, דמארי קבלה מועטים היו, ורב יהודה כולי תנוייבנזיקין הוה, דחלק זה שבתורה נתלבש בדברים הכי תחתונים שבעוה"ז הגשמי גופא (עניני נזיקין , טענות של שקר וכו'), בכדי לברר גם הניצוצות שבדברים אלו.
30 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע ע מי הם הפטורים מקריאת שמע א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
א נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא שאין מצותה אלא בזמן שכיבה ובזמן קימה ומכל מקום נכון הוא ללמדם שיקבלו עליהם עול מלכות שמים ויקראו לפחות פסוק ראשון וכן פטורין מברכות קריאת שמע שיש להם ג"כ זמן קבוע של ערב עד נץ החמה ושל שחר עד ד' שעות כמו שנתבאר בסי' נ"ח ומכל מקום חייבין בזכירת יציאת מצרים שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא שמצותה ביום ובלילה לפיכך יש להם לברך הברכה שנתקנה על יציאת מצרים שהוא אמת ויציב וכיון שהם חייבים בתפלת י"ח כמו שיתבאר בסי' (ק"י) [ק"ו] יש להם ג"כ לסמוך גאולה לתפלה (א) (ואם רצו לברך גם שאר ברכות של קריאת שמע וגם פסוקי דזמרה וברכותיה הרשות בידם):
א משנה ברכות כ, א. טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קו מי הם הפטורים מתפלה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב נשים ועבדים אע"פ שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה מפני שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא שזמני התפלה הם מדברי סופרים ועיקר מצות התפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שבלב זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פעם אחד ביום או בלילה יצא ידי חובתו מן התורה.
ח משנה ברכות כ , סע"א ורע"ב. שו"ע סעיף ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין והוא מוטל על פני השדה בבזיון שכל הפוגע בו חייב לקוברו מיד אע"פ שנזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו והוא בתוך הפסח שאינו יכול לבטלו והוא עובר עליו בבל יראה ובל ימצא ואפילו יש שהות ביום שיוכל לחזור לביתו ולבער החמץ ולחזור ולילך ולקברו בו ביום אף על פי כן אסור לו לזוז ממנו עד שיקברנו שגדול כבוד הבריות שדוחה את כל מצות שבתורה בשב ואל תעשה (כלומר שאינו עובר על לא תעשה בידים אלא מאליה היא מתבטלת על ידי שהוא מתעסק בקבורת המת):
פז ברכות דף כ , רע"א. מ"א ס"ק יא. וכ"ה לעיל סי"ג ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין והוא מוטל על פני השדה בבזיון , שכל הפוגע בו חייב לקוברו מיד, אע"פ שנזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו , והוא בתוך הפסח שאינו יכול לבטלו והוא עובר עליו בבל יראה ובל ימצא , ואפילו יש שהות ביום שיוכל לחזור לביתו ולבער החמץ ולחזור ולילך ולקברו בו ביום, אף על פי כן אסור לו לזוז ממנו עד שיקברנו , שגדול כבוד הבריות שדוחה את כל מצות שבתורה בשב ואל תעשה (כלומר שאינו עובר על לא תעשה בידים, אלא מאליה היא מתבטלת על ידי שהוא מתעסק בקבורת המת):
1014 ברכות דף כ , רע"א (הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ... מטמא הוא למת מצוה ... שב ואל תעשה שאני). מ"א ס"ק יא (כדאיתא פ"ג דברכות דשב ואל תעשה עדיף).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יג דיני ציצית בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מכל מקום, כיון שהוא אינו עושה מעשה בידים, אלא העשה היא נדחית ממילא, גדול כבוד הבריות ודוחה את איסור של תורה בשב ואל תעשה.
1391 ברכות כ, רע"א (לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' ... שב ואל תעשה שאני), ופירש"י (מפני כבוד הבריות, היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים, אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו, כגון ... סדין בציצית).
וכן לקמן סי' תמד סט"ז (שגדול כבוד הבריות שדוחה את כל מצות שבתורה בשב ואל תעשה).
*
ואף שכתבו בפסקי התוס' מנחות סי' קל (נפסקו ציציות בשבת ... מותר ללובשן, ובחול ישליך טליתו). וכן הוא במרדכי רמז תתקמד (נראה לר"י ... בחול ודאי עובר כל שעה שלובשו בעשה, דהטל בו ציצית).
כבר חילקו בזה התוס' שבועות ל, ב ד"ה אבל (ויש לומר דהתם גנאי גדול הוא ... לכך שב ואל תעשה שרי ... אבל הכא ... ליכא גנאי כל כך, ולא שרי באיסורא אפילו בשב ואל תעשה). ונתבאר ב מ"א ס"ק ח (ולכאורה קשה למה יהא אסור ללובשו בחול, הא אמרינן בברכות דף כ', דכבוד הבריות דוחה עשה דאורייתא בשב ואל תעשה עיי"ש ... ואם כן אף בחול לישתרי מפני כבוד הבריות ... ונראה לי הטעם כמ"ש התוס' בשבועות דף ל' לחד שינויא, דדוקא בגנאי גדול שרי לעבור איסור דאורייתא בשב ואל תעשה, אבל גנאי קטן לא ... וסבירא ליה דלישב בלא טלית הוי גנאי קטן. ומכל מקום נראה לי, אם נפסק ציצית ברשות הרבים בטלית קטן, אין צריך לפשטו אפילו בחול, דהפשיטה הוי גנאי גדול).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע ע מי הם הפטורים מקריאת שמע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
א נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע , מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, שאין מצותה אלא בזמן שכיבה ובזמן קימה.
1565 משנה ברכות כ , א (נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ). גמרא שם ע"ב (מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות). טור ושו"ע ס"א (נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע , מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולא שזהו דוקא בצדיקי' גדולים כרבא ורב יהודה דכולי תנויי בנזיקין כו', אלא כל מי שיש בו בחי' הביטול הנ"ל קודם הלימוד שהוא כמו במ"ת מה להלן באימה כמו שאמר כל תלמיד כו' מלובש בד"ת שלו דבר ה' שביו"ד הדברות, [ו]אפי' מי שאין לו יראה ואימה כלל כתשב"ר שאין יודעים מה שאומרים רק שמדברים דבר ה' שבמקרא הרי העולם מתקיים ע"י רק [כ]שהוא הבל שאין בו חטא שמלובש בהבל קול ד"ת שלהם מבחי' דבר ה' [ש]ביו"ד הדברות ממש [ש]דבריו חיים וקיימים כנ"ל וד"ל.
334 ורב יהודה דכולי תנויי בנזיקין : ברכות כ, א. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' רעא. וש"נ. שע"ת פ, ג ובהערה 21. וראה גם לעיל על יד הערה 213.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כל העובר כו' ונתנו איש כופר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה איתא בזרעא דיוסף לא שלטי בהו עינא בישא שנמשלו לדגים שבים, ופי' הטעם בזח"ג נשא דק"ל ע"ב מפני שזכה לאשתגחא בעינא עילאה דע"ק עינא פקיחא דלא נאים כו' וזהו בן פורת עלי עין המאיר בעלמא דאתכסיא בחי' ים וביוסף הי' מאיר בחי' זו גם בעלמא דאתגליא וזהו עיני הוי' אל צדיקים כמ"ש סד"ה כי תשמע בקול בפי' לעשות הישר בעיני ה', וכיון שמאיר עליו עיני ה' בב' סגולות שכ' הרמ"ז כו', ממילא לא יוכל כלל הראי' של עין הרע לנגוע בו כלל, כי האור ההוא מסמא עיניו, במכ"ש מאור השמש שמכהה הראות כו', והנה יוסף זכה לזה ע"י הצדקה, וזהו ג"כ ונתנו איש כופר נפשו כו' שע"י
401 בזרעא דיוסף . . עינא בישא : ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט וככה תאכלו כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע' מענין זהירות וזריזות בשל"ה שער האותיות אות ז' דס"ה סע"ב שהזריזות הפך העצלות ע"ד ותקם בעוד לילה כו' ולחם עצלות לא תאכל, והעיר מהמשנה יהודא בן תימא אומר רץ כצבי וגבור כארי, ובדף ס"ט ע"ב אות מ"ם מתון , מתון מתון ארבע מאות זוז שויה כו' שאל יבהל בשום מעשה כו', כי כל העושה בחפזון על הרוב מקלקל והסימן מן אמרתי בחפזי כל האדם כוזב כו', בשובה ונחת תושעון כו', והא דאמרינן זריזין מקדימי' למצות וצריך לעשותה בזריזות זה"ע מצוה שכבר מפורסמת ומושכלת אצלו כו' עכ"ל ויעו"ש.
36 מתון מתון ארבע מאות זוז שויה כו' : ע"פ גמ' ברכות כ, א: דר"א בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעה מינה אטאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה לי' מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובזה יובן משארז"ל בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה , דלכאו' אינו מובן שהרי רב יהודא הי' גדול מאד שהרי הוה מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין, מפני שתורתו אומנתו פטור מהתפילה, וכל תנויי לא הוה רק בנזיקין .
118 בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה : ברכות כ, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעד. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קנג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובזה יובן משארז"ל בשני דרב יהודא כולהו תנויי בנזיקין הוה , דלכאורה אינו מובן שהרי רב יהודה הי' אדם גדול מאד שהרי הי' מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין כי הי' תורתן אומנתן, עכ"ז כל תנויי לא הוה אלא בנזיקין .
47 בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה : ברכות כ, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעד. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קנג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ו שיחות חג הפסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(בשם כ"ק אבי אדמו"ר נ"ע) וואָס איז דער ענין פון די סימנים און נאָך וואָס דאַרף מען סימנים (גם איזה שייכות יש בין רבי יהודה שהי' נותן בהם סימנים לרב יהודה שכולי תנויי בנזיקין הוה ),
11 ברכות כ, א. וראה תענית כד, א. סנהדרין קו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
להוי ידוע לי' שכעסתי על אבי האשה העגונה שטרח את רומע"ל, ולא נתן לו מנוחה עד בלעו רוקו, כי שמעתתא בעי' צילותא ומתון מתון מסיק כו'.
808 ע"פ ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כבר הוסבר פעמים רבות, שלמרות ששמותיהן של פרשיות התורה אינן מוזכרות בודאות בגמרא, כשמותיהם של ספרי התנ"ך, המוזכרים בגמרא, וכן מוזכרים במשנה ובגמרא כמעט לך
4 כמצויין בס' האחרונים (וע"ס המסכתות*): ברכות (ב"ק ל, א – ראה רשב"א שם); פיאה (ב"מ י, א); תרומות (פסחים לד, א); כלאים (ירוש' כלאים פ"ו ה"ג); עירובין (עירובין עט, א); יומא (יומא יד, ב); ר"ה (תענית בתחלתה); חגיגה (זח"ג רכג, ב); תעניות (שם רמז, ב); יבמות (שם רעו, רע"א); כתובות (סוטה בתחלתה); נדרים (שם); נזיר (שם); סוטה (שם); ב"ק (ב"ק קב, א. זח"ג קצח, א); ב"מ (שם); ב"ב (זהר שם – בבא תליתאי); סנה' (סנה' מא, ב); מכות (שבועות ב, סע"ב); שבועות (שם); עדיות (ברכות כז, א – בחירתא (ראה פרש"י שם)); ע"ז (ע"ז יד, ב); אבות (ב"ק ל, א – ראה ר"ח ורשב"א שם); שמחות – מהמס' קטנות (כתובות כח, א – אבל רבתי); כלה – מהמס' קטנות (שבת קיד, א); זבחים (ב"מ קט, ב – שחיטת קדשים (ראה פרש"י שם)); מנחות (מנחות ז, א); בכורות (ביצה כח, א); תמיד (יומא יד, ב); מדות (שם טז, א); נגעים (חגיגה יד, א. וראה ג"כ שם לפנ"ז יא, א. ועצ"ע אם הכוונה לענין או מס'); אהלות (עירובין עט, א); נידה (ירוש' ברכות פ"ב ה"ו. זח"ג רעו, רע"א); מכשירין (ירוש' שבת פ"ז רה"ב); טבול יום (ירוש' ברכות פ"ג ה"ד); עוקצין (ברכות כ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 משנה ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 ב, ב. תוד"ה תליסר ברכות כ, א. ועוד). התורה שאחרי התפלה: ראה ברכות ה, ב. ובתוס' (רא"ש ור' יונה) שם שרש"י אוסר ללמוד
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
לדעת רש"י והרמב"ן מצוות החינוך (מדרבנן) היא "לאו מצוה דידיה (של הקטן) אלא דאבוה (של אביו), שאיהו לא מיחייב במצוות כל עיקר", ולכן אין קטן יכול להוציא גדול ידי חובתו בברכת המזון וכדומה, אף כאשר הגדול חייב בכך רק מדרבנן, לעומת זאת, לדעת ה"תוספות" והר"ן, קטן שהגיע לגיל חינוך חייב בכך מדרבנן, ולפיכך הוא יכול להוציא ידי חובתו דרבנן, כשאכל שיעור.
22 ברכות מח, א ד"ה על שיאכל. וראה לשון התוס' שם כ, סע"א ד"ה וקטנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0 ובמדרש ושערי דורא שם שרא" בדבר קדוש וטהור (כשאשה יוצאת מן הטבילה) פעל שכן הי' צורת הולד (ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול). וראה ברכות כ, א (הובא בשערי דורא שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו, דהנה, כובע ישועה הוא בחי' תושבע"פ, וכמשנת"ל בענין אני חומה זו תורה, שתושבע"פ היא בחי' בית מקיף הרחוק ששומרת לא רק את ריח בוגדיו, שהו"ע עבודת הבע"ת, אלא גם את ריח בגדיו, שהו"ע עבודת הצדיקים, דהשמירה לכל הענינים היא ע"י תושבע"פ, ובתושבע"פ גופא הרי זה ע"י סדר נזיקין, דרב יודא כולהו תנויי בנזקין הוה, וזהו כובע ישועה שהוא סדר נזיקין, כדרשת חז"ל עה"פ והי' אמונת עתך חוסן ישועות, ישועות זה סדר נזיקין, דלימוד סדר נזיקין הוא בבחי' להושיע משופטי נפשו.
39 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ מר יהודה, שהי' מ"קמאי" ש"מסרי
2423 ברכות כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע י
ג נשים ועבדים כנענים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין ואם רצו הנשים להחמיר על עצמן ולהניחן מוחין בידן מפני שאינן יודעות לשמור את עצמן בנקיות:
ט משנה ברכות כ, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע כג
מקור מפורש
בדף זה
כג מי שאינו אוכל אינו יכול לברך המוציא להוציא האוכלין ידי חובתן אפילו אינן יודעין לברך לעצמן כיון שהוא אינו מחויב בברכה זו וכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצות שאף מי שאינו מחויב בדבר מפני שכבר יצא ידי חובתו יכול לברך למי שעדיין לא יצא ואינו יודע לברך לעצמו כגון לקדש קידוש היום לנשים ועמי הארץ לפי שבמצות שהן חובה כל ישראל ערבים זה בזה וגם הוא נקרא מחויב בדבר כשחבירו לא יצא ידי חובתו עדיין משא"כ בברכות הנהנין שאף שהן חובה על הנהנה מכל מקום בידו שלא ליהנות ושלא לברך לפיכך אין אחר שאין נהנה נקרא מחויב בדבר הברכה זו שזה צריך לברך על מה שחפץ ליהנות.
רנא הרב רבינו יונה ברכות כ, א ד"ה תפלה ומזוזה. מ"א סק"מ. ראה גם לקמן סי' קצז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעט ברכת המזון על כוס שלישי
מקור מפורש
בדף זה
שאף שהנשים פטורות מכל הלל כמו שנתבאר בסי' תכ"ב , בהלל זה חייבות, ואין שום חילוק ביניהן לאנשים בכל מה שנוהג בלילה זה כמו שנתבאר בסימן תע"ב :
1046 במ"א שם סק"ה (נשים פטורות מכל הלל, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, ולפיכך אין יכולים להוציא אחרים ידי חובתן (תוס' ברכות דף כ' ריש ע"ב) אלא אם כן עונה אחריהם כל מלה ומלה).
ובתוס' שם ד"ה בתפלה (הלל דרבנן, ונשים פטורות, מהאי טעמא דמצות עשה שהזמן גרמא הוא).
וכן הוא לעיל סי' קו ס"ב (הנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא אפילו היא מדברי סופרים, כגון הלל וקידוש הלבנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יג דיני ציצית בשבת
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע א
מכל מקום, כיון שהוא אינו עושה מעשה בידים, אלא העשה היא נדחית ממילא, גדול כבוד הבריות ודוחה את איסור של תורה בשב ואל תעשה.
1391 ברכות כ, רע"א (לימא אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' ... שב ואל תעשה שאני), ופירש"י (מפני כבוד הבריות, היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים, אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו, כגון ... סדין בציצית).
וכן לקמן סי' תמד סט"ז (שגדול כבוד הבריות שדוחה את כל מצות שבתורה בשב ואל תעשה).
*
ואף שכתבו בפסקי התוס' מנחות סי' קל (נפסקו ציציות בשבת ... מותר ללובשן, ובחול ישליך טליתו). וכן הוא במרדכי רמז תתקמד (נראה לר"י ... בחול ודאי עובר כל שעה שלובשו בעשה, דהטל בו ציצית).
כבר חילקו בזה התוס' שבועות ל, ב ד"ה אבל (ויש לומר דהתם גנאי גדול הוא ... לכך שב ואל תעשה שרי ... אבל הכא ... ליכא גנאי כל כך, ולא שרי באיסורא אפילו בשב ואל תעשה). ונתבאר ב מ"א ס"ק ח (ולכאורה קשה למה יהא אסור ללובשו בחול, הא אמרינן בברכות דף כ', דכבוד הבריות דוחה עשה דאורייתא בשב ואל תעשה עיי"ש ... ואם כן אף בחול לישתרי מפני כבוד הבריות ... ונראה לי הטעם כמ"ש התוס' בשבועות דף ל' לחד שינויא, דדוקא בגנאי גדול שרי לעבור איסור דאורייתא בשב ואל תעשה, אבל גנאי קטן לא ... וסבירא ליה דלישב בלא טלית הוי גנאי קטן. ומכל מקום נראה לי, אם נפסק ציצית ברשות הרבים בטלית קטן, אין צריך לפשטו אפילו בחול, דהפשיטה הוי גנאי גדול).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע י
ג נשים ועבדים כנענים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין.
1256 משנה ברכות כ , א-ב (נשים ועבדים ... פטורין ... מן התפילין), וגמרא שם (מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות). רא"ש הל' תפילין סי' כט (נשים ועבדים פטורין מן התפילין, משום דהוה ליה מצות עשה שהזמן גרמא ... שבת ויום טוב לאו זמן תפילין, והוה ליה מצות עשה שהזמן גרמא). טור ושו"ע ס"א (נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא). ט"ז ס"ק א (דהא שבת ויום טוב לאו זמן תפילין). וכדלעיל סי' לא סעיף א (שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין, שנאמר והיה לך לאות וגו', יצא שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקדוש ברוך הוא לישראל, שנאמר כי אות היא ביני וגו').
*
אמנם לעיל סי' יז ס"א (וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים ממנה, שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך, הוקשה כל התורה כולה לתפילין, מה תפילין שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין, ונשים ועבדים פטורים מהם, מטעם שיתבאר בסי' ל"ח, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים מהם).
וכדאמרינן בקידושין לה, א (אמר קרא (בא יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך, הוקשה כל התורה כולה לתפילין, מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות).
והטעם שנשים פטורות מתפילין, הוא כדאיתא במכילתא סוף פרשת בא (יכול אף תפילין ינהגו בנשים כבאנשים, תלמוד לומר למען תהיה תורת ה' בפיך, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה, מכאן אמרו הכל חייבין בתפילין חוץ מנשים ועבדים ), וירושלמי ברכות פ"ג ה"ג (נשים ... פטורין ... ומן התפילין ... נשים מניין, ולמדתם אותם את בניכם (עקב יא, יט), את בניכם ולא את בנותיכם), ופירש במראה פנים (והיינו דתלמוד תורה אימעוט מהאי קרא, ומקשינן תפילין לתלמוד תורה).
והאמור כאן הוא כדעת הרא"ש שם (וגרסינן במכילתא, למען תהיה תורת ה' בפיך ... כיון דלא הובאה בגמרא, לאו דסמכא הוא).
ולענין נשים ועבדים בשאר מצות שהזמן גרמא, ראה לעיל רס"י יז (ציצית). לקמן סי' מז ס"י (תורה). סי' קו ס"ב (תפלה). רס"י קפו (ברכת המזון). סי' רעא ס"ה (קידוש). סי' רצא ס"ח (ג' סעודות בשבת). סי' רצו סי"ט (הבדלה). סי' תפט ס"ב (ספירת העומר). סי' תקפח ס"ו (שופר). סי' תרמ ס"א (סוכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע עה להזהר מגלוי ושער [רלח] בשעת קריאת שמע וכן שלא לקרותה כנגד הערוה
מקור מפורש
בדף זה
וכן משמע בתוס' דף כ' ע"ב, ודו"ק היטב:
1887 ד"ה כדאשכחן בסיני (כדאשכחן בסיני, דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול, ואע"פ שהיו שותקין, שומע כעונה).
ונתבאר בתבואות שור סי' א ס"ק סט (כדבריהם משמע בתוס' ברכות דף כ בד"ה כשאשכחן, דאע"ג דהרהור לאו כדיבור דמי, ומותר לבעל קרי, מכל מקום הקפידה תורה בסיני אבעל קריין, משום דהוה שמיעה ושומע כעונה. וטעמא נראה לי, דדווקא הרהור לחודיה שרי, אבל דבור דאחריני והרהור דידיה בהדיה, אסור).
וכן נתבארו דבריהם לקמן שם ס"ק נב (לפי שאסור לו לשמוע ולהתכוין לצאת ידי חובה, מפני ששומע כעונה והרי זה כמוציא מפיו. ואף על פי שהערום מותר להרהר בדברי תורה, כמ"ש באו"ח סי' ע"ה, והשומע אינו אלא מהרהר. מכל מקום כיון שהוא מתכוין לצאת ידי חובה בשמיעה זו מפני ששומע כעונה, הרי זה כמוציא מפיו ואסור (ש"ך. ט"ז. עיין תבואות שור)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לב
מקור מפורש
בדף זה
ועוד שבאמת ידעתי שהוא מכיר את מקומו היטב, מה שהי' לפניו בקבלת החסידים בתחילתו ומה שהוא עכשיו, ואין לו דמיון בגשמיות גופו בבחי' יש ולב נשבר ושפלות כו' לגבי טבעי ומהותי מנעורי בהיותי בן י"ג שנה, כי מזרעא דאבא כו'.
1788 מזרעא דאבא: ע"פ ברכות כ, א. נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א הוספות - פרשת נשא ביום השני הקריב נתנאל בן צוער
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
אך הענין דהנה איתא במסכת ברכות דף כ' מ"ש ראשונים דקא מתרחיש להו ניסא כו' וכי הוי מטא ר"י בעוקצין אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא כו' ואנן קא מותנינן תליסר מתיבתא ואילו רב יהודה כד שליף חד מסאני' אתי מטרא ואנן קא צוחינן ולית דמשגח בן אמר ליה קא מסרי נפשייהו אקדושת השם כו', וצ"ל פי' קמאי מסרי נפשייהו עקה"ש דהנה יקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות וזהו קמאי מסרי נפשייהו הרצון שלהם וע"כ אח"כ ע"י התורה המשיכו, וזהו שאמרו כן על רב יהודא כי עליו אמר שמואל דאייתי ראי' עליו דלית דין בר נש בבחי' אימה וביטול כו' וע"כ המשיך ע"י התורה, והנה עד"ז בקרבנות נשיאים ג"כ הקריב יהודה תחלה קודם ליששכר כי יהודה בחי' ביטול וכמ"ש הפעם אודה את ה' וע"כ כ' בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו כי נחשון בן עמינדב קפץ תחלה לים שהוא ענין מס"נ וע"כ הוא קודם ליששכר כי יששכר הוא עסק
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
בדף זה
הוא דהנה בריאת האדם הי' שיחי' לעולם רק ע"י חטא עה"ד נקנסה מיתה, וכמ"ש בפי' ואכל וחי לעולם ולכאורה מאי אכפת לי' הלא מתחילה רצה כן אלא שלאחר חטא עה"ד כשיחי' לעולם יהי' קיום הרע ג"כ לעולם, כ"א לע"ל כשיבורר הטוב אז יהי' וחי לעולם, ונמצא כי מחיצה דעד הגל ג"כ לא תצטרך כלל כו', ואמנם ע"י מה הוא הבירור זהו ע"י לימוד התו' והעיקר תושבע"פ להפריד ולהבדיל בין הטמא לטהור, כשר פסול חייב זכאי כו', וכמו ר"י דכולא תנוי' בנזיקין הוי מטעם הנ"ל כמ"ש בהגהות לד"ה אשירה להוי' שבת"א, ועי"ז נמשך ג"כ להיות גל עיני ואביטה, שיפקח עיניו, וכנ"ל עד שהקב"ה מאיר כו', וכ"ז תהי' מתורתך דוקא, כי התו' שלנו היא תורת הבריאה כמ"ש האריז"ל בפי' ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו ועמ"ש בלק"ת בפי' ועל תורתך שלמדתנו, בדרוש ברית ותו' בפ' עקב ובהגהות לשם, וזהו מתורתך ע"ד דוד הי' מחבר תושמ"ע בהקב"ה כו', וזהו נפלאות מתורתך, ושיהי' גל עיני עד שאביט בהם ע"ד הראי' במשה שראה את מרחוק שג"ז פעל ביחידי סגולה עכ"פ כמ"ש בלק"ת בד"ה ואתחנן, אך מ"מ עיקר הגילוי
944 ר"י דכולא תנוי' בנזיקין הוי : ראה ברכות כ, א. ראה גם אוה"ת משפטים ע' א'צג ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פר"ב ע' רלו. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעד. וש"נ. תו"ח יתרו ח"ב רנו, ב הערה 334.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר