שכו
שאין שם לעו"ז כלל וכמ"ש בזהר לית שמאלא בהאי עתיקא114 וע"כ עי"ז יכולים להציל את העשוק מיד עושקו מאדם בליעל. וזהו מ"ש הושיעה ימינך וענני115, שכשצריך להתגבר על השמאל צריך להמשיך בחי' ישועה בימין, כי לעומת ימין יש שמאל ע"כ צריך להמשיך ישועה בימין מבחי' שלמעלה מב' הבחי' כדי לאכללא שמאלא בימינא116, שענין זה אין בכח הימין עצמו להתגבר על השמאל רק שנמשך ישועה מלמעלה בימין כדי להתגבר על בחי' שמאל, ובנפש האדם הוא ענין מ"ש כי יעמוד לימין אביון להושיע117 כו'. וזהו ענין ישועות הוא סדר נזיקין, שכדי להציל את העשוק מיד עושקו ולעשות דין בין אדם לחבירו זהו ע"י הישועות שנמשך מלמעלה שהוא ע"י שלשה שיש להם כח זה להמשיך את בחי' הישועות הנ"ל. ובזה יובן משארז"ל בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה118, דלכאו' אינו מובן שהרי רב יהודא הי' גדול מאד שהרי הוה מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין119, מפני שתורתו אומנתו120 פטור מהתפילה121, וכל תנויי לא הוה רק בנזיקין. אך לפי הנ"ל מובן זה לפי שעיקר לימודם הי' כדי להציל מיד ארבעה אבות נזיקין, וזהו ישועות הוא סדר נזיקין כי כדי להציל מיד ארבעה אבות נזיקין צריך להמשיך מבחי' ישועות הושיעה ימינך וענני, וזהו חסין י"ה בחי' חוסן ישועות וכמו אמונת עתך שאמונת שייך לעתיך כך חוסן ישועות, וע"י חוסן שהוא סדר נשים שהוא המשכה פנימי' עי"ז נמשך ישועות דהיינו שיהי' הושיעה בבחי' חוסן בבחי' חיזוק שיהי' ישועה באמת. וזהו שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא122, שע"י משפט וצדקה נמשך בחי' ישועה. וע"כ ישועות הוא סדר נזיקין כו'.
חכ' הוא בחי' סדר קדשים ודעת הוא סדר טהרות123, והנה לכאו' אינו מובן שהרי דעת הוא למעלה מחכ', וכמו שפרש"י דעת עדיף מחכ'124, וקדשים הוא למעלה מסדר טהרות, שהרי טהרה מביאה לידי קדושה125 וא"כ למה חכ' הוא קדשים ודעת
הערות
- 114. לית שמאלא בהאי עתיקא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.
- 115. הושיעה ימינך וענני : תהלים קח, ז. ראה גם לקו"ת סוכות עט, ב.
- 116. לאכללא שמאלא בימינא : ראה זהר ר"פ קרח.
- 117. כי יעמוד לימין אביון להושיע : תהלים קט, לא.
- 118. בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה : ברכות כ, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעד. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קנג. וש"נ.
- 119. רב יהודא . . מצלי . . לתלתין יומין : ר"ה לה, א. ראה גם שע"ת קג, ב ובהערה 15.
- 120. רב יהודא . . שתורתו אומנתו : ראה גם שע"ת שם ובהערה 9.
- 121. שתורתו אומנתו פטור מהתפילה : שבת יא, א. ראה גם תו"ח יתרו ח"ב רנו, ב ובהערה 331.
- 122. שמרו משפט . . ישועתי לבוא : ישעי' נו, א.
- 123. חכ' . . קדשים ודעת . . טהרות : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
- 124. שפרש"י דעת עדיף מחכ' : שבת שם ד"ה דעת.
- 125. טהרה מביאה לידי קדושה : ראה ירושלמי שבת פ"א, ה"ג. שקלים ספ"ג. שהש"ר א, א, (ט). רי"ף לע"ז כ, ב. הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות קרוב לסופה. רמב"ם הל' טומאת אוכלין ספט"ז ובכ"מ שם. בעלי הנפש להראב"ד ריש שער הקדושה. ארחות צדיקים שער הזריזות. מנורת המאור הנר הראשון אות כ. הנר השלישי אות קפ. הנר השביעי אות של. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ק. ראה גם לקו"ת נשא כ, ב ושם: ”ע' בר"ח" — ראה שם שער האהבה פי"א. ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ללקו"ת שם (בהוספות יח, ג): ”ובמס"י (כי"ק)" — ובמסילת ישרים [מבנה הספר הוא לפי סדר הברייתא דרפב"י כפי הגירסא שבגמ' שלפנינו].
משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ט״ז - הטקסט מספריא
כל האגודות שבשווקים וכל הקמחים וכל הסלתות שבשווקים בחזקת מוכשרין האגודות מפני שדרכן לזלף המים עליהן תמיד והקמח והסלת לותתין אותו ואח"כ טוחנין אותו וכן חטין שחולקין אותן ברחיים אחת לשתים ואחת לשלש כדי לעשות מהן מעשה קדירה כגון הריפות וכיוצא בהן הרי הן בחזקת מוכשרין בכ"מ בין של שווקין בין של בתים מפני שלותתין אותן להסיר קליפתן:
כל אלו שהן בחזקת מוכשרין הרי הן בחזקת טומאה מפני שהכל ממשמשין בהן והן מוכשרין ועל כולן נאמן עם הארץ לומר לא הוכשרו ואין צריך לומר שאר אוכלין שאין להן חזקה שע"ה נאמן לומר לא הוכשרו:
כל הדגים בחזקת מוכשרין ואין עם הארץ נאמן עליהן לומר לא הוכשרו לפיכך לעולם הדגים בחזקת טומאה הדגים בין שצדן בחרם בין בכפוף בין במצודה אם לא ניער את המצודה עליהן לא הוכשרו ואם ניער הוכשרו ואין עם הארץ נאמן לומר לא נערתי את המצודה עליהן והרי הן בחזקת טומאה עד שיתכוין לצודן בטהרה:
כל הציר בחזקת מוכשר וציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהם הרי הכל משקה ומכשיר ומתטמא טומאת משקין לפיכך חזקתו טמא נפל לתוכו יין דבש וחלב הולכין אחר הרוב וכן מי פירות שנתערבו בשאר המשקין הולכין אחר הרוב נתערבו במים כל שהן הרי הכל משקה ומתטמא טומאת משקין ומכשיר וציר חגבים טמאים אינו מכשיר אבל מתטמא טומאת משקין:
הלוקח ציר מע"ה משיקו במים וטהור שאם היה רוב הציר מים הרי המים מטהרין במקוה ואם היה רובו מלח של דגים אינה מקבלת טומאה והמים שבה בטלו במיעוטן במה דברים אמורים לטבול בהן פת אבל לקדרה מצא מין את מינו וניעור ונמצאו רוב המים טמאים שהמיעוט שהיה בציר לא טהור במקוה:
הפירות בכל מקום בחזקת טהרה אפילו היה המוכר עכו"ם עד שידע שהוכשרו או שיהיו מדברים שחזקתן מוכשרין:
האוג בכ"מ בחזקת טומאה וכן כל הקישואין והדלועין והתלויות בגמי על פתחי חנויות בחזקת מוכשרין וטמאין:
כל הכתוב בתורה ובדברי קבלה מהלכות הטומאות והטהרות אינו אלא לענין מקדש וקדשיו ותרומות ומעשר שני בלבד שהרי הזהיר את הטמאין מליכנס למקדש או לאכול קודש או תרומה ומעשר בטומאה אבל החולין אין בהן איסור כלל אלא מותר לאכול חולין טמאין ולשתות משקין טמאים הרי נאמר בתורה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מכלל שהחולין מותרין שאינו מדבר אלא בבשר קדשים א"כ מפני מה נאמר הראשון שבחולין טמא והשני פסול לא שיהיה אסור באכילה אלא למנות ממנו לתרומה ולקדש שאם נגע שני של חולין בתרומה פסלה ועשאה שלישי וכן אם נגע באוכלין של קדש טימאן ועשאן שלישי כמו שביארנו וכן האוכל אוכל שני של חולין אם נגע בתרומה פסלה:
כשם שמותר לאכול חולין טמאים ולשתותן כך מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ויש לו לטמא את החולין המתוקנין לכתחלה וכן מותר לאדם ליגע בכל הטומאות ולהתטמא בהן שהרי הזהיר הכתוב את בני אהרן ואת הנזיר מהתטמא במת מכלל שכל העם מותרין ושאף כהנים ונזירים מותרין להתטמא בשאר טומאות חוץ מטמא מת:
כל ישראל מוזהרין להיות טהורים בכל רגל מפני שהם נכונים ליכנס במקדש ולאכול קדשים וזה שנאמר בתורה ובנבלתם לא תגעו ברגל בלבד ואם נטמא אינו לוקה אבל בשאר ימות השנה אינו מוזהר:
הטמא והטהור יחדיו מפי השמועה למדו שהטמא והטהור אוכלין בקערה אחת אבל לא יאכל הבעל עם אשתו בקערה כשתהיה נדה ולא ישתה עמה ולא תמזוג לו את הכוס כמו שביארנו ולא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה שמא יבעול:
אף על פי שמותר לאכול אוכלין טמאין ולשתות משקין טמאים חסידים הראשונים היו אוכלין חולין בטהרה ונזהרין מן הטומאות כולן כל ימיהם והן הנקראים פרושים ודבר זה קדושה יתירה היא ודרך חסידות שיהיה נבדל אדם ופורש משאר העם ולא יגע בהם ולא יאכל וישתה עמהם שהפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות וקדושת הנפש גורמת להדמות בשכינה שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני י"י מקדשכם:בריך רחמנא דסייען:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א ר"ה לה, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א ר"ה לה, א
- תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך מאותו ספר ר"ה לה, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו ועשית ציץ ר"ה לה, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל ר"ה לה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן לז ראש השנה לה, א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) ר"ה לה, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח ר"ה לה, א
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א ר"ה לה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נט דין ברכה ראשונה ביוצר ר"ה לה, א

