תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

וחג הקציר בכורי מעשיך

שטזוחג הקציר בכורי מעשיך

וחג הקציר דחה"ש

וחג הקציר בכורי מעשיך¹ אשר תזרע² כו', וי"ל למה כל המועדים נק' ע"ש התבואה³, והם בזמן שנגמרת התבואה, כי חג הפסח הוא בחדש האביב וכמ"ש למועד חדש האביב⁴ שהוא זמן קצירת שעורים⁵, וחה"ש הוא בזמן ביכורי חטים⁶ כו' וחג הסוכות נק' חג האסיף באספך את מעשיך מן השדה⁷ כו'. אך להבין זה י"ל⁸ מ"ש והי' אמונת עתך חוסן ישועות חכ' ודעת יראת ה' היא אוצרו⁹, ומפרש בגמ'¹⁰ אמונת זה סדר זרעים כו'¹¹, עתך זה סדר מועד, חסן זה סדר נשים, ישועות זה סדר נזיקין, חכ' זה סדר קדשים, ודעת זה סדר טהרות, ואפילו הכי אי איכא¹² יראת ה' אין אי לא לא¹³, ובמדרש מביא משל ע"ז¹⁴ משל לא' שהי' לו אלף מדות שמן ואלף מדות יין ואלף מדות סלת א' לו א' יש לך אוצר להניחם שם מוטב וא"ל אין לך בידך כלום, כך אי איכא יראת ה' אין אי לא לא כו'. והנה להבין כ"ז י"ל מתחלה מה שאמרו שאמונת הוא סדר זרעים, והנה התוס' מביא בשם הירושלמי¹⁵ דלכך נק' אמונת שיזזרעים ע"ש שמאמין בחיי עולם וזורע¹⁶, ולכאו' אינו מובן¹⁷ מה שייך ע"ז אמונה שמאמין בחיי עולם וזורע, שהרי טבעית העולם כך הוא כשזורעין הוא מצמיח ולמה צריכים לזה אמונה. אך הענין הוא, דהנה כתי' ויזרע יצחק בארץ ההיא¹⁸ שהמצות נק' בשם זריעה¹⁹ וכמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד²⁰, זורע צדקות מצמיח ישועות²¹, אשריכם זורעי על כל מים²² כו', והנה הזריעה זהו ענין מ"ש אור זרוע לצדיק²³, דהיינו אור שנברא ביום ראשון שהיו מביטין בו מסוף העולם ועד סופו²⁴ שנא' בו וירא אלקים את האור כי טוב²⁵ לגנוז²⁶ והיכן גנזו בתורה²⁷, והאור הזה ע"י המצות הוא נזרע, והיכן זרעו בג"ע, וזהו אור זרוע לצדיק כו'.

(לענין אור שנברא ביום ראשון כו' מסוף העולם ועד סופו, וגנזו בתורה כו', יש לבאר, שלכאו' צ"ל מהו מסוף העולם כו' דהל"ל מתחלת העולם כו', אלא שהכוונה בב' עולמות עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי'²⁸ כמ"ש בביאור אם בחוקתי (רכ"ו²⁹) ע"ש באריכות, ויש להוסיף כי כלליות ההשתלשלות נכלל בב' עולמות אלו, שיחע"ד ג"ע שיש ריבוי בחי' ועכ"ז נכלל בב' בחי' ג"ע התחתון והעליון³⁰ כן הגם דכתי' ועלמות אין מספר³¹ שפירוש ועולמות אין מספר ע' בד"ה אז ישיר עלי באר הקטן³², שלא נדפס, עכ"ז נכללי' בב' בחי' עדאת"כ ועלדאת"ג, שע"ז שאה"כ ברוך כו' מן העולם ועד העולם³³ מעדאת"כ לעלמדאת"ג כו', ושרש ב' עולמות אלו הוא ב' שמות הוי' שלפני יגמה"ר³⁴ כמ"ש בזהר ויצא כמדומה דקנ"ו³⁵, שנמצא ש' הוי' דלעילא הוא שרש עדאת"כ וש' הוי' דלתתא הוא שרש עלמא דאתגלי', והנה אור שנברא ביום ראשון איתא במד"ר שהי' מכהה גלגל חמה³⁶, והיינו כי שמש ומגן ה' אלקים³⁷, ששמש הוא בחי' ש' הוי', ואור שנברא ביום ראשון, י"ל ז' ימי בראשית ז"ת דע"י³⁸, ואור שנברא י"ל³⁹ חסד דעתיק וענין מה שאמרו לשון שנברא הוא מל' וברא אותם בחרבותם⁴⁰ או שמא הבריא⁴¹ שא' עולא גבי ושט שניקב, שהוא לשון גילוי, וא"כ בחי' אור זה גבוה גם מבחי' ש' הוי', וע' מענין חמה בלק"ת בדרוש המילואים⁴² ובד"ה שחורה אני, בענין משתשקע החמה, וגבי נר חנוכה⁴³, והאור הנ"ל הי' מכהה גלגל חמה להורות שזהו למעלה מבחי' ש' הוי', וע' במד"ר בפי' תולדות מלא⁴⁴ שהעולם על מילואו נברא⁴⁵ וזהו שהאיר אור שנברא ביום ראשון, ולכן הי' אדם מביט (פי' שלא נגנז עד לאחר השבת בראשית והביט אדה"ר בו משעה שנברא עד לאחר השבת) מסוף העולם ועד סופו פי' בב' עולמות הנ"ל עדאתכ"ס ועדאת"ג, ששרשם ב' שמות הוי', ראה שאין העולם כדאי פי' ראה הוא צמצום החכמה שנק' קצת דין שיטכמ"ש החייט הובא במערכת⁴⁶, גנזו כמ"ש וימנע מרשעים אורם⁴⁷ שלא יאיר בחי' אור הנ"ל, כי שם בעצם כחשיכה כאורה בשני כפין כמ"ש בד"ה מצה זו בלק"ת⁴⁸, וע"ד מ"ש במד"ר ועדיין א"י באיזהו מהן חפץ⁴⁹, פי' שבבחי' חפץ הוא פנימיות הרצון⁵⁰ היינו בחי' עת"י א"י איזהו מהן כי אינו תופס מקום כלל, רק כשראה ע"י בחי' צמצום דחכ' כנ"ל גנזו, והיכן גנזו גנזו בתורה לפי שאורייתא מחכמה נפקת⁵¹ שהוא בחי' מ"ה המברר⁵², שבחכ' אתברירו⁵³, שלא יומשך כ"א למקום הראוי וכמ"ש בלק"ת ד"ה מצה זו⁵⁴ הנ"ל בענין לי ולא לו, שזהו ונפלינו⁵⁵ שבקש משה שגם מבחי' פלא לא יומשך כ"א לי ולא לו כו', וע"י הזריעה של המצות יומשך לע"ל הצמיחה בחי' גילוי אור שנברא ביום ראשון כו').

והטעם שנק' המצות בשם זריעה דהיינו כמו למשל הזריעה שזורעין גרעין שאין בו טעם וריח ונרקב מקודם בארץ ועי"ז הוא נצמח⁵⁶ ונעשה אילן עם פירות שטוב למראה ונחמד למאכל, וכן ע"י הזריעה נעשה ברכה בתוס' וריבוי, וכך ע"י מעשה המצות אף שנתלבשו בגשמיות מאד אעפי"כ עי"ז נעשה צמיחה והמשכה למעלה תוס' אורות עליונים, וזהו ענין סדר זרעים שהוא קאי על המצות שנק' בחי' זריעה, וזהו שמפרש התוס' שמאמין בחיי עולם וזורע לפי שע"ז שייך אמונה שמאמין שעי"ז שיעשה המצוה למטה עי"ז יומשך מלמעלה תוס' אורות, כמו ע"י ל"ב חוטין דציצית ימשיך ל"ב נ"ח⁵⁷ וכו' שלזה צריך אמונה שעפ"י שכל אינו מושג כלל למה יהי' זה שע"י שילבש ציצית ל"ב חוטין עי"ז יהי' נמשך ל"ב נ"ח כו', וזהו שסדר שכזרעים הוא כנגד מדת החסד⁵⁸, והיינו לפי שענין המצות הוא רק בחי' חסד שהוא המשכת אלקות כי רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא⁵⁹ שממשיכים גילוי חיות הנפש, וכן בדרך פרט כל סדר זרעים הוא רק בחי' חסד, שענין סדר זרעים הוא ענין מצות פיאה תרומות ומעשרות לקט שכחה⁶⁰ כו', וזהו והי' אמונת זה סדר זרעים כו'*.

*)נרשם בשולי היריעה:

(ובחי'^א זו שבתורה שמחכ' נפקת זהו בחי' נובלות חכ' כמ"ש בלק"ת בד"ה תורה ציוה^ב הנ"ל^ג בענין ותמלא כדה, אמנם שרש התורה הוא מבחי' הכתר^ד לכן היא הכלי לבחי' האור שנברא ביום ראשון הנ"ל, שבגמר הבירורים שבחכמה איתברירו יאיר בחי' אור הנ"ל ונגלה כבוד ה'^ה ולא יכנף כו' והי' עיניך רואות^ו כו', וכתי' ובאו במערות צורים^ז, ובנקיקי^ח כו'^ט מפני פחד ה'^י וכו', י"ל מה שעכשיו מזלייהו חזי^יא כמ"ש בביאור בשעה שהקדימו בלק"ת^יב, ובד"ה יונתי בחגוי^יג, שרק מזלייהו שורש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה רואה ושומעת, וג"ז רק חזי לשון תרגום^יד בחי' אחוריים^טו ע"ד וראית את אחורי דכתיב במשה, אחוריים דאבא^טז, קשר של תפילין^יז, או גם אחורים מבחי' כבודך^יח דכתר ע' בד"ה הנה אנכי שולח מלאך^יט, ובד"ה הנה אנכי כורת ברית דר"י^כ, ועד"ז יובן ענין מזלייהו שפי' בלק"ת בד"ה האזינו^כא הראשון בסופו שזהו ב' מזלות דנוצר ונקה, ששם חזי אבל למטה רק חרדה גדולה נפל עליהם מחמת הרגש המקיף כו', אבל לע"ל שיהי' ונגלה כבוד ולא יכנף בבחי' לבושי' המסתירים לכן יאיר בחי' יראה עילאה דבחי' מזלייהו חזי בגילוי גמור עד שיורגש כ"כ בחי' פחד ה' שיבוא במערות צורים כמו ונצבת על הצור^כב דמשה, וע' בלק"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי^כג בענין ושמתיך בנקרת הצור, ובנקיקי הסלעים י"ל ע"ד ההפרש בין קטנות לגדלות כמ"ש במ"א בענין צור וסלע ע"פ המד"ר כשהוא קטן^כד רבו מכה אותו ומלמדו משהגדיל בדברים הוא מיסרו ודברתם אל הסלע, מפני בחי' פחד הוא בחי' יראה עילאה, ואותה אנו מבקשים בר"ה ויוהכ"פ שנק' ימים נוראים מקור היראה^כה ובכן תן פחדך^כו הוא גילוי בחי' יראה עילאה וע"ד ובמורא גדול זה גילוי שכינה^כז מל' דא"ס^כח ממה"מ כו', רק שביצ"מ הי' באתעדל"ע לבד^כט לפי שעה, ולע"ל בגמר הבירורים שיהי' בחי' ישמח ה' במעשיו^ל שמח אינו אומר אלא ישמח עתיד הקב"ה לשמוח, שהשמחה הוא מצד הגילוי, והגילוי גורם שמחה כמ"ש בד"ה מי יתנך^לא כיוסף לבנימין, וע' מענין ישמח ה' במעשיו בלק"ת בד"ה ה' לי בעוזרי פ"ד^לב).

שכאך הוא סדר מועד, והענין הוא דהנה סדר זרעים שהוא מעשה המצות הוא רק בחי' הזריעה, זורע צדקות, אך מהזריעה נעשה צמיחה, והצמיחה הוא ענין סדר מועד כו', שבמועדים הוא ענין הצמיחה שנעשה מהזריעה, ועיקר הצמיחה יהי' לע"ל שאז יהי' התגלות אלקות למטה ממש, ישמח ה' במעשיול, ישמח ישראל בעושיו⁶¹, שענין הצמיחה הוא בחי' שמחה וכמ"ש ברנה יקצורו⁶² שהוא קאי על שכבלע"ל, אך במועדים מאיר ג"כ התגלות מעט בחי' צמיחה שנעשה ע"י זריעת מעשה המצות וכמ"ש מועדים לשמחה⁶³, שבכל יו"ט נמשך התגלות בחי' שמחה עילאה שהוא ענין הצמיחה כנ"ל. וזהו שמועד הוא כנגד מדת הגבורה⁶⁴, והיינו לפי שמועד הוא מתחיל במס' שבת, והנה ענין השבת הוא בחי' גבורה⁶⁵ וכן יש בו ג"כ דינין⁶⁶ כי שבת הוא בחי' העלאת העולמות⁶⁷, והנה כל העלאה א"א להיות כ"א ע"י גבורה, וע"כ מועד הוא בחי' גבורה, וכן יש בו ג"כ בחי' המשכה למטה כו' כי מועדים הוא ענין המשכה וכמ"ש מקדש ישראל והזמנים⁶⁸ שהוא בחי' המשכה מבחי' קדש בזמנים, והיינו שמה שמועד הוא בבחי' גבורה אינו בחי' גבורה בעצם רק שהוא בחי' גבורה שבחסד⁶⁹, וכמו מיכאל וגבריאל ששניהם הם מבחי' החסד⁷⁰, רק שמיכאל הוא מחסד שבחסד⁷¹ וגבריאל הוא מבחי' גבורה שבחסד⁷², וכך הוא ענין סדר זרעים וסדר מועד שסדר מועד הוא מבחי' גבורה שבחסד וע"כ יש בו בחי' העלאה והמשכה ג"כ שבת הוא העלאה ומועדים הוא בחי' המשכה. ובזה יובן מה שהמועדים נקבעו בזמן הקציר, פסח הוא ע"ש קצירת שעורים, והענין הוא דהנה שעורים הוא שיעור ה'⁷³, ה' הוא בחי' בהבראם בה' בראם⁷⁴, ושיעור ה' הייינו שנמשך בכל חד וחד לפום שיעורא דילי'⁷⁵, דהיינו להתבונן ברוממות אלקות איך ששרש כל העולמות הוא רק מבחי' ה' שהוא בחי' אתא קלילא דלית בי' מששא⁷⁶ שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא ועי"ז נופל עליו יראה ופחד מאלקות, לפי שע"י התבוננות הרוממות עי"ז נמשך בחי' יראה, וזהו ענין קבלת עומ"ש, והנה פסח הוא ענין התגלות היראה וכמ"ש בפסח ובמורא גדול⁷⁷, שאז ביצ"מ קבלו עליהם עומ"ש, וע"כ נק' הפסח ע"ש קציר שעורים שכגלפי שאז נמשך בהתגלות בכאו"א בחי' שעורה שיעור ה'. ושבועות נק' ע"ש קציר חטים לפי שאז הי' מ"ת⁷⁸ שהוא ענין חטים כי חטה הוא ך"ב אתוון דאורייתא⁷⁹, וזהו ענין שתי הלחם שהיו מביאין בעצרת⁸⁰ שהוא ענין תשב"כ ותשבע"פ⁸¹, והיינו שבשבועות הוא ענין השגת אלקות בבחי' פנימיות רזין דאורייתא, וחג הסוכות הוא בחי' אסיפה מן השדה לבית, כי פסח ושבועות אף שהוא זמן קצירה שהוא בחי' גילוי, אך כ"ז הוא רק בבחי' שדה, דהיינו שהוא המשכה למעלה, אבל בסוכות הוא זמן אסיפה לבית, דהיינו שיומשך בכאו"א בפנימיותו כו'.

חסן ⁸² זה סדר נשים⁸³, והענין הוא דהנה ידוע שיש עולם שנה נפש⁸⁴, והנה זרעים מועד הוא המשכה בבחי' עולם ושנה שהוא זרעים המשכה בעולם כי הזריעה היא בארץ דוקא, והזריעה צריכה לגשמים מן השמים וכמ"ש כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים והרוה⁸⁶ את הארץ והולידה והצמיחה⁸⁵, נמצא שענין סדר זרעים הוא המשכה בעולם, ומועד הוא המשכה בבחי' שנה כי מועדים הוא בזמן דוקא שיש זמן ועת מיוחד לכל מועד ומועד, ונשים הוא המשכה בבחי' נפש שהוא המשכה בבחי' פנימי' בבחי' נפש שזהו ענין סדר נשים שהוא יחוד וזיווג שהוא המשכה פנימי' כו'. וזהו שסדר נשים הוא כנגד מדת התפארת⁸⁷ שהיא בחי' יעקב⁸⁸ שהוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה⁸⁹, שיש קצה וקצה וכמ"ש ולמקצה השמים דלעילא עד קצה השמים⁹⁰ דלתתא, קצה השמים דלעילא שכדהוא בחי' סוכ"ע, וקצה השמים דלתתא הוא בחי' ממכ"ע⁹¹, ויעקב הוא המבריח וממשיך מבחי' סוכ"ע בממכ"ע. והנה כתי' אלה תולדות יעקב יוסף⁹², ולכאו' אינו מובן שהרי ליעקב היו י"ב שבטים ולמה א' רק תולדות יעקב יוסף לבד, אך הענין הוא דהנה יוסף הוא ע"ש תוס' אורות וכמ"ש יוסיף ה' שנית ידו⁹³, וזהו בן פורת יוסף, פורת הוא מל' פרי' ורבי'⁹⁴, שיוסף שהוא בחי' תוס' אורות וע"י בחי' תוס' אורות עי"ז הוא נמשך למטה ג"כ, וזהו ענין נשים שהוא בחי' הולדה שנמשך בבחי' תוס' וריבוי כו'. וזהו פי' חסן שהוא לשון חיזוק⁹⁵, כי נשים הוא המשכה מבחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה שהוא ענין חוזק, וכמו בגשמיות שהבריח התיכון הי' מחזק את הכתלים, וכך למעלה המשכת בחי' בריח התיכון הוא המשכה חזקה דהיינו המשכה מעצמות אוא"ס ב"ה. ועוי"ל חסן הוא בחי' ירושה⁹⁶ וכמ"ש בזהר בן מסטרא דדעת⁹⁷ דירית אחסנתי' מאבא ואמא, וזהו מ"ש מי כמוכה חסין י"ה⁹⁸, והענין הוא דהנה לפעמים כתי' אין השם שלם⁹⁹ דהיינו שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה¹⁰⁰, ולמטה בנפש האדם היינו שאינו מאיר בחי' מוחין במדות אף שהוא משיג אלקות בהשגה ושכל מ"מ אינו נוגע כלל לפנימיותו, והיינו לפי שאינו מאיר ההשגה שמשיג במוחו ללב, וזהו אין השם שלם, אך חסין י"ה היינו שיהי' הבן שהוא בחי' מדות שהוא בחי' ו"ה יהי' ירית בחי' י"ה שיהי' מאיר גילוי עצם בחי' י"ה בו"ה, וע"ז נא' חסין י"ה דירית מאבא ואמא שהוא בחי' ירושה שמקבל מפנימי' י"ה, וזהו חסן זה סדר נשים כי סדר נשים הוא המשכה פנימי' בבחי' תוס' וריבוי מבחי' בריח התיכון כו' שהוא המשכה מפנימי' או"א וע"כ נקרא חסן שהוא בחי' ירושה דירית מאבא ואמא.

ישועות זה סדר נזיקין¹⁰¹, והענין הוא דהנה יש ארבע אבות נזיקין¹⁰², זהו ענין עון ומשחית אף וחימה¹⁰³, וע"ז נא' והוא רחום יכפר שכהעון¹⁰⁴ כנגד קליפת עון ולא ישחית כנגד משחית והרבה להשיב אפו כנגד אף, ולא יעיר כל חמתו כנגד חימה, והיינו שבפסוק והוא רחום יכפר עון יש י"ג תיבות¹⁰⁵ כנגד י"ג מדה"ר¹⁰⁶ שממשיכים יגמה"ר כדי להציל מד' קליפות אלו, וזהו ענין ישועות הוא סדר נזיקין, דהנה ענין סדר נזיקין הוא ענין דין ומשפט שיש בין אדם לחבירו, והנה בדין ומשפט שבין אדם לחבירו צריך שלשה דיינים וכמ"ש במשנה סנהדרין פ"א דיני ממונות בג', ויש ג"כ איזה דינים שצריכים ך"ג וע"א¹⁰⁷, אך שלשה הוא אפי' בדיני ממונות לבד. והנה לכאו' אינו מובן שהרי באיסור והיתר יחיד יכול להורות ובדיני ממונות צריך דוקא שלשה, והנה שלשה יש להם כח הרבה יותר מאחד וכמ"ש בברכת הזימון בשלשה אומר נברך¹⁰⁸, שאחד מי שיהי' אפי' משה רבינו אינו יכול לברך, שענין נברך היינו להמשיך בחי' בריכה עליונה מקור כל הברכות כידוע שיש ג' בחי' מעיין בריכה ומקור¹⁰⁹, וכדי להמשיך בחי' בריכה עליונה ממקור זהו דוקא בשלשה שלשלשה דוקא יש להם כח להמשיך את הבריכה, משא"כ א' אינו יכול לומר נברך רק ברוך שהוא המשכה מצומצמת, אבל בחי' בריכה אינו יכול להמשיך, וא"כ כיון שיש לשלשה זה הכח למה צריך לדיני ממונות שלשה דוקא. אך הענין הוא, דהנה דיני ממונות היינו מה שיש בין אדם לחבירו שהוא ענין עת אשר ישלוט האדם באדם¹¹⁰ לרע לו, דהיינו שמקבל אדם בליעל¹¹¹ מאדם דקדושה, ולזה צריך שלשה דוקא כי לא' ולשנים אין להם זה הכח להציל את העשוק מיד עושקו דהיינו להציל אדם דקדושה מאדם בליעל, כי את זה לעו"ז עשה האלקים¹¹² כי לעומת ימין יש שמאל ע"כ כדי שיכול לעשות דין ומשפט זהו ע"י שלשה דוקא כי שלשה ממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא¹¹³ שלמעלה מבחי' אדם שכושאין שם לעו"ז כלל וכמ"ש בזהר לית שמאלא בהאי עתיקא¹¹⁴ וע"כ עי"ז יכולים להציל את העשוק מיד עושקו מאדם בליעל. וזהו מ"ש הושיעה ימינך וענני¹¹⁵, שכשצריך להתגבר על השמאל צריך להמשיך בחי' ישועה בימין, כי לעומת ימין יש שמאל ע"כ צריך להמשיך ישועה בימין מבחי' שלמעלה מב' הבחי' כדי לאכללא שמאלא בימינא¹¹⁶, שענין זה אין בכח הימין עצמו להתגבר על השמאל רק שנמשך ישועה מלמעלה בימין כדי להתגבר על בחי' שמאל, ובנפש האדם הוא ענין מ"ש כי יעמוד לימין אביון להושיע¹¹⁷ כו'. וזהו ענין ישועות הוא סדר נזיקין, שכדי להציל את העשוק מיד עושקו ולעשות דין בין אדם לחבירו זהו ע"י הישועות שנמשך מלמעלה שהוא ע"י שלשה שיש להם כח זה להמשיך את בחי' הישועות הנ"ל. ובזה יובן משארז"ל בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה¹¹⁸, דלכאו' אינו מובן שהרי רב יהודא הי' גדול מאד שהרי הוה מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין¹¹⁹, מפני שתורתו אומנתו¹²⁰ פטור מהתפילה¹²¹, וכל תנויי לא הוה רק בנזיקין. אך לפי הנ"ל מובן זה לפי שעיקר לימודם הי' כדי להציל מיד ארבעה אבות נזיקין, וזהו ישועות הוא סדר נזיקין כי כדי להציל מיד ארבעה אבות נזיקין צריך להמשיך מבחי' ישועות הושיעה ימינך וענני, וזהו חסין י"ה בחי' חוסן ישועות וכמו אמונת עתך שאמונת שייך לעתיך כך חוסן ישועות, וע"י חוסן שהוא סדר נשים שהוא המשכה פנימי' עי"ז נמשך ישועות דהיינו שיהי' הושיעה בבחי' חוסן בבחי' חיזוק שיהי' ישועה באמת. וזהו שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא¹²², שע"י משפט וצדקה נמשך בחי' ישועה. וע"כ ישועות הוא סדר נזיקין כו'.

חכ' הוא בחי' סדר קדשים ודעת הוא סדר טהרות¹²³, והנה לכאו' אינו מובן שהרי דעת הוא למעלה מחכ', וכמו שפרש"י דעת עדיף מחכ'¹²⁴, וקדשים הוא למעלה מסדר טהרות, שהרי טהרה מביאה לידי קדושה¹²⁵ וא"כ למה חכ' הוא קדשים ודעת שכזהוא טהרות. אך הענין הוא דהנה במשנה מתחיל קודם מאימתי קורין את שמע בערבית¹²⁶ ופריך בגמ' למה אינו מתחיל מאימתי קורין את שמע בשחרית, ומשני¹²⁷ כברייתו של עולם ברישא חשוכא¹²⁸ והדר נהורא, והנה אנו רואים שענין קדשים הוא חלוק מברייתו ש"ע, שברייתו ש"ע היום הולך אחר הלילה¹²⁹ וכן שבת ומועדים מתחיל מהלילה, ובקדשים הוא להיפוך שהלילה הולך אחר היום¹³⁰, שהרי קדשים שנאכלין ליום ולילה א' היינו הלילה שאחר היום¹³¹, וכן הקטר חלבים ואברים¹³² מצותן עד שיעלה עמוד השחר שהלילה הולך אחר היום, והענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי¹³³ ומשני כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא, והיינו כי עזי הוא בחי' הרשעים¹³⁴, ואימרי הוא בחי' צדיקים¹³⁵ ע"ש את ה' האמרת היום¹³⁶, ומ"ט מסגי ברישא ומשני כברייתו ש"ע, והיינו לפי שטבע הבריאה הוא שמתחלה הוא החשך ואח"כ התגלות האור כי קליפה קדמה לפרי¹³⁷ וכן קש ותבן נגדלים מקודם ואח"כ התבואה¹³⁸, אך אח"כ כשנגמר התבואה זורקין את הקש והתבן לחוץ ונוטלין את התבואה כי העיקר הוא התבואה רק שא"א ליצמח כ"א שמתחלה יהי' נגדל הקש כו', וכן ביחזקאל נא' והנה רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב¹³⁹, שמתחלה ראה את הקליפות הסובבים את המרכבה ואח"כ ונוגה לו שאז נגה מעט אור, ואח"כ ראה את המרכבה בשלימות כו', והיינו כי טבע הבריאה שהקליפה היא קדמה לפרי כו', וע"כ נא' ויהי ערב ויהי בקר¹⁴⁰ שכחשמתחלה הוא הערב ואח"כ נעשה בוקר שהוא האור, אך כ"ז הוא בבחי' בריאת העולם הוא ברישא חשוכא לפי שבעולם הוא בחי' הסתר, אבל בקדשים הוא להיפוך שהלילה הי' הולך אחר היום, והיינו לפי שארז"ל שההוד זו בהמ"ק¹⁴¹, והנה בהוד יש שני פירושים¹⁴² הא' ל' הודאה, והב' הוא מל' הודו על ארץ ושמים¹⁴³ שהוא בחי' הוד וזיו וכן כתי' כסה שמים הודו¹⁴⁴, ובאמת שני הפירושים הם א', דהיינו שע"י הודאה וביטול עי"ז נמשך בחי' הוד וזיו שהוא בחי' התגלות האור, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות בחי' הוד וזיו כו' וע"כ שם הי' הלילה הולך אחר היום, לפי שהי' הלילה בטל ליום לפי שהי' מאיר גילוי בחי' אלקות שהוא בחי' יום, וזהו חכ' זה סדר קדשים, כי חכ' הוא בחי' התגלות וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניו¹⁴⁵, יאר הוי' פניו אליך¹⁴⁶ שהוא בחי' הארת פנים שמאיר בבחי' גילוי כו' וזה הי' בבהמ"ק ע"כ חכ' הוא בחי' סדר קדשים. (ועוי"ל שענין ברישא חשוכא, זהו בשביל בירור התהו, שקליפה קדמה במעלה לפרי רק שנפלה בשבה"כ, וקודם חטא עה"ד שהיתה שומר לפרי¹⁴⁷ י"ל בחי' או"מ לפי שא"א לבא בבחי' הפנימי', רק שע"י חטא עה"ד נעשה מנגד, וע"י הבירור נמשך יתרון האור מתוך החשך¹⁴⁸, וזהו דכתיב וראיתי שיש יתרון לחכ' מן הסכלות¹⁴⁹ דוקא, שע"י בירור הסכלות נמשך יתרון בבחי' החכ', ולכן ד' סדרים הראשונים שהם בחי' הבירורים בעולם שנה נפש כמשנ"ת לעיל היום הולך אחר הלילה פי' יום הוא גילוי האור והוא הולך אחר הלילה פי' לפי ערך בירור הלילה הוא בחי' חשך דתהו כמ"ש והארץ כו' וחושך ע"פ תהום¹⁵⁰, ולפי ערך בירור החשך שהוא ברישא חשוכא הוא ענין כמו הראש שקדם במעלה על הגוף, כן התהו קדם במעלה לגבי התקון¹⁵¹, רק שנפל, ולפי ערך הבירור נמשך הגילוי, ולכן היום שהוא גילוי נמשך אחר הלילה פי' לפ"ע בירור שמבררים מבחי' החשך דלילה כו', משא"כ בקדשים ובהמק"ד שענין הקרבן שהוא המשכת אורות עליונים בזה אינו שייך שהיום ילך אחר הלילה, והלילה בטל כנ"ל).

לענין חכמת זה סדר קדשים, בענין ההפרש בין ד' סדרי' הראשונים שזהו הנמשך ע"פ סדר השתלשלות, ולכן זהו כמו בברה"ע ברישא חשוכא כו' משא"כ בהמק"ד הקרבנות ז"ע יחודים להמשיך אורות עליונים כו'.

שכטודעת הוא סדר טהרות, והענין הוא דהנה בבהמ"ק אף שהי' מאיר שם גילוי אלקות בבחי' גילוי ממש, מ"מ זה הי' רק בבהמ"ק לבד, אבל העולם לא נזדכך עדיין והי' בעולם רע ג"כ, ולא הי' נוגע זה כלל מה שבבהמ"ק הי' גילוי אוא"ס, אך לע"ל כתי' ואת רוה"ט אעביר מן הארץ¹⁵² שלא יהי' בחי' רע כלל לפי שהעולם יזדכך וכמ"ש ושמחת עולם על ראשם¹⁵³, וזהו ענין טהרות שיטהר העולם לגמרי ולא יהי' בחי' רע כלל, וזהו שטהרות הוא למעלה מקדשים, כי קדשים הוא רק בחי' חכ' והנה חכ' הוא מברר בין טוב לרע וכמ"ש בחכ' אתברירו, אך החכ' הוא רק מברר דהיינו שהוא מפריד בין טוב לרע, אבל הרע נשאר בתוקפו, וזהו כמו שהי' בבהמ"ק שבבהמ"ק הי' מאיר בחי' גילוי ובעולם הי' בחי' רע ג"כ, משא"כ טהרות הוא ענין טהרה לגמרי, שלא יהי' בחי' רע כלל. ודרך כלל בעבודה חכ' הוא בחי' אתכפי' שמפריד הטוב מן הרע, אבל הרע נשאר עדיין בתקפו, אך טהרות הוא בחי' אתהפכא שנתהפך מחשוכא לנהורא. ועוי"ל שענין טהרות הוא כמ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו¹⁵⁴. דהנה יוכ"פ נק' שבת שבתון¹⁵⁵, והיינו כמו שיומין דחול לגבי שבת אינו בערך שזה נק' חול וזה נק' קדש, כך אין ערך שבת לגבי יוכ"פ שיוכ"פ הוא בחי' קדש הקדשים, וע"כ ביוכ"פ הי' כה"ג נכנס לפני ולפנים שהוא קדה"ק, וע"כ כתיב ביוכ"פ לפני הוי' תטהרו שהוא מטהר לגמרי כמו למשל מי שטובל במקוה שהוא נעשה טהור, כך יוכ"פ ע"י תשובה שהוא מטהר לגמרי שזדונות נעשו כזכיות¹⁵⁶, ובזה הוא למעלה מבהמ"ק שבבהמ"ק שהיו מקריבין לא הי' מכפר כ"א על שוגג¹⁵⁷, אבל על המזיד לא הי' מכפר¹⁵⁸, אך יוכ"פ הוא מכפר גם על המזיד, וזהו ג"כ ענין טהרות שהוא כמ"ש מי יתן טהור מטמא¹⁵⁹, שהטמא נעשה טהור ולא יהי' בחי' רע כלל, וזהו שטהרות הוא בחי' דעת, כי דעת הוא בחי' ומדרגה דלע"ל וכמ"ש

לענין^לג טהרות, מה שמביא ראי' שמקדש קדשים הי' אומר הכה"ג תטהרו שטהרה גבוה מקדושה, צ"ע שפי' תטהרו הוא שפועל הטהרה בזולתו וזהו גבוה מקדושה, אבל עצם מדריגת הטהרה אינו ראי' שגבוה יותר, והרי אמרו טהרה מביא לידי קדושה כנ"ל בשם המהרש"א^לד.

שלומלאה הארץ דעה¹⁶⁰ את הוי' כו' וכתי' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי¹⁶¹ כו', וטהרות קאי ג"כ על בחי' דלע"ל וע"כ דעת מוקי הגמרא שהוא טהרות שלמעלה מקדשים כו', ואעפ"כ יראת ה' היא אוצרו¹⁶² אי אית בי' יראה אין¹⁶³ אי לא לא.

והענין הוא, דהנה אהבה נק' דכר¹⁶⁴ וכמ"ש כי זכר חסדו¹⁶⁵, משא"כ יראה היא בחי' נוק'¹⁶⁶ וכמ"ש אשה יראת ה' היא תתהלל¹⁶⁷, שהיא בחי' כלי, והיינו שיראה היא בחי' כלי שמחזיק, והנה אנו רואים שהעיקר הוא הכלי, שאם אין כלי אינו כלום*, וכמו למשל שאנו רואים שכח הצומח מלובש בארץ דוקא, וכשזורעין בארץ אז מצמיח לפי שהארץ היא כלי להצמיח כו', וכן בנמשל שהמצות נק' בשם זריעה צריך שיהי' ג"כ בחי' כלי לזה שעי"ז יצמח, דהיינו שישראל דוקא יקיים את המצות לפי שישראל הם כלי לזה משא"כ עובדי כוכבים אף שיקיים מצות ויניח תפילין לא יצמיח כלל ולא ימשיך עי"ז כלום לפי שאינו כלי לזה כלל, וכך יראה דוקא היא בחי' כלי, ע"כ העיקר הוא היראה ואם אין לו יראה אינו כלום לפי שאין לו כלי כו'. וזהו ענין המשל של המדרש לא' שהיו לו אלף מדות שמן ואלף מדות יין ואלף מדות סולת, דהיינו שהוא ענין חב"ד כי שמן הוא חכ'¹⁶⁸ ויין הוא בחי' בינה¹⁶⁹ ודעת הוא בחי' סלת¹⁷⁰ וכמשארז"ל אין התינוק יודע לקרות או"א¹⁷¹ עד

*)להעיר^לה מענין אין עוד כלי^לו ויעמוד השמן.

שלאשיטעום דגן דוקא כו', ואעפ"כ אי אית לי' אוצר י"ש אין אי לא לא, שהעיקר הוא היראה שהוא הכלי כו'. וזהו ענין שבע ביום הללתיך¹⁷² שהוא בחי' השבעה בחי' אלו, דהיינו מה שחשיב כאן בחי' הששה סדרי משנה עם היראה שהוא כנגד הז"מ לך הוי' הגדולה והגבורה¹⁷³, וז"ע יחוד ו"ה, וי"ו הוא בחי' ששה סדרי משנה שהוא בחי' המשכה גבוה בחי' יחיד חי העולמים מלך¹⁷⁴, חי העולמים הוא בחי' וי"ו¹⁷⁵ שהוא בחי' המשכת הקו¹⁷⁶ שהוא אות אמת כי אות אמת דא אות וי"ו¹⁷⁷ שהוא מחבר מבחי' יחיד למלך, והמשכה צריך שיהי' נמשך בה' שהוא בחי' מל'¹⁷⁸ בחי' יראה¹⁷⁹ דוקא כי היראה הוא הכלי שיומשך בה כל ההמשכות כו' כנ"ל.

לענין^לז הקבלת פני רבו^לח יש להעיר מענין תיקון ואמת שנת' בלק"ת בביאור מסעי השלישי, פ"ג דצ"ג ע"ב^לט, ומענין תרין תפוחין שנת' שם^מ וגם ממארז"ל הא דחכימנא מחבראי^מא דחזיתי לר"מ מאחוריו, ומענין דכתי' לע"ל ולא יכנף, והי' עיניך רואותו את מוריך.

הערות

עמוד שטז

1. וחג הקציר בכורי מעשיך : מאמר זה מיוסד על שני מאמרים והם א) מאמר ד"ה זה. ב) מאמר ד"ה והי' אמונת עתך שנמצאים בבוך ”מאלמים אלומים" 1029. בוך זה ”מאלמים אלומים" כולל הנחות כ"ק אדמו"ר מהר"ש שנרשמו בגוכתי"ק מדרושי אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ משנת תרט"ז — ראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין שרשי וביאור הדברים בענין הציץ הערה י. בבוך הנ"ל נרשם מקודם מאמר הב' ד"ה והי' אמונת עתך ואח"כ מאמר הא' ד"ה זה ובמפתח הספר נרשם על שני דרושים אלו: ”של רב"ק" היינו שהם העתק הנחותיו של ר' בעריל קאליסקער — ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' בהערה 1. מההנחות מדרוש זה אנו לומדים שהדרוש נאמר בשני פעמים, היינו עד לקמן סוף פיסקא עתך נאמר ביום א' דשבועות. ומפיסקא חסן לקמן על יד הערה 82 נאמר ביום ב דשבועות בפתיחה והי' אמונת עתך. ובבוך 810 באה כותרת (על מאמר הב'): בס"ד שבת יום שני דחה"ש. המאמר הועתק בכת"י מעתיק וניתוספו הגהות בע' בפ"ע בגוכתי"ק ואח"כ נכתב עוה"פ בכת"י מעתיק בשילוב ההגהות. הכותרת שמופיעה בריש המאמר נלקחה מע' הגהות שנרשמו למאמר זה. הנחה מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק ההנחות.
2. וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע : משפטים כג, טז.
3. כל המועדים נק' ע"ש התבואה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי בתחילתו. ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה ובהנסמן שם.
4. למועד חדש האביב : תשא לד, יח.
5. האביב . . קצירת שעורים : ראה מנחות סח, ב. אבן עזרא משפטים כג, טז. לקו"ש משפטים כרך לו ע' 109 ואילך.
6. וחה"ש . . ביכורי חטים : תשא לד, כב.
7. באספך את מעשיך מן השדה : משפטים כאן כג, טז.
8. זה י"ל : בבוך ”מאלמים אלומים" הנ"ל הערה 1: כל זה יש להקדים.
9. והי' אמונת עתך . . היא אוצרו : ישעי' לג, ו.
10. ומפרש בגמ' : שבת לא, א.
11. כו' : בגמ' שם ובבוך ”מאלמים אלומים" הנ"ל ליתא.
12. אי איכא : בגמ' שם ליתא. אבל כ"ה גם בדרשות ר"י אבן שועב פ' עקב [ירושלים תשנ"ב ח"ב ע' תלט].
13. אין אי לא לא : תיבות אלו מובאים בגמ' שם להלן בדברי רבא. אבל כ"ה גם בדרשות ר"י אבן שועב שם.
14. ובמדרש מביא משל ע"ז : ראה שמו"ר פ"ל, יד. הובא גם באוה"ת ישעי' כרך א ע' רכ.
15. התוס' מביא בשם הירושלמי : ד"ה אמונת שבת שם. ראה גם לקו"ש פורים כרך א ע' 216. מצורע ע' 240. ובאגרותיו חי"ח ע' רפא [ושם: אמונה זה סדר זרעים — אוצ"ל: אמונת]. ראה גם לקו"ש חנוכה כרך טו ע' 370 בשולי היריעה שמציין שלפנינו בירושלמי ליתא.

עמוד שיז

16. שמאמין בחיי עולם וזורע : וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 70. בתוס' שם: שמאמין בחי העולמים וזורע. ראה גם ילקוט שמעוני תהלים יט, ח רמז רדעת: שהוא מאמין בחייו של עולם וזורע. ילקוט המכירי שם אות לא כנ"ל. שוח"ט שם: שהוא מאמין בחיי העולם וזורע [הובא גם בכד הקמח מערכת תורה ע' תכב]. במדב"ר פי"ג, טז בסופו: שאדם מאמין בחייו של עולם וזורע. אוה"ת שבועות ע' עט בשם התוס': בחיי [אבל במהדורת תשנ"ה: בחי]. וכ"ה באוה"ת הושע כרך א ס"ע תנה — נדפס גם בביאוה"ז —להצ"צ— וישלח ח"ב ע' תשו. המשך תער"ב ח"ב ע' א'ז: מאמין בחיי עולם וזורע.
17. ולכאו' אינו מובן : ראה גם אוה"ת שבועות עט סע"א ואילך. ישעי' כרך א ס"ע רכ ואילך. הושע וביאוה"ז שם.
18. ויזרע יצחק בארץ ההיא : תולדות כו, יב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' רפ"ב.
19. שהמצות נק' בשם זריעה : ראה גם תו"א שמות נג, ג. סה"מ תרל"ח ע' תי ואילך. תר"ם ח"א ע' רסב. וש"נ. לקמן פיסקא והטעם.
20. זרעו . . וקצרו לפי חסד : הושע י, יב [ושם: קצרו — ראה גם לעיל מאמר ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה ובהערה 71].
21. זורע צדקות מצמיח ישועות : נוסח ברכת יוצר.
22. אשריכם זורעי על כל מים : ישעי' לב, כ. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' בסופו. ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה על יד הערה 85 ואילך.
23. אור זרוע לצדיק : תהלים צז, יא.
24. אור שנברא . . מביטין . . סופו : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פי"ב, ו. פי"א, ב. רמ"ז לזהר ר"פ במדבר. בפיסקא הבאה. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן. הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש באוה"ת נח כרך ו ע' 2136. סה"מ תרכ"ט ע' ס. וש"נ. תר"ם ח"ב ע' תקצח. וש"נ.
25. וירא אלקים . . כי טוב : בראשית א, ד.
26. כי טוב לגנוז : ראה זהר בראשית מה, סע"ב. לקו"ת שמ"ע פט, ד. שה"ש ד, ד. תו"ח נח עג, ד ובהערה 23. ויקהל ח"ב שצ, ב ובהערה 87.
27. גנזו בתורה : ראה (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 51 בשם הבעש"ט. לקו"ת במדבר יח, ד ובהנסמן במ"מ לשם. פלח הרמון תזריע ע' קמא. וש"נ.
28. עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
29. בביאור אם בחוקתי (רכ"ו) : סה"מ תרכ"ו ע' צו. נדפס גם בסה"מ תר"ל ס"ע קמא ואילך. עד"ז ”בביאור אם בחוקתי" הובא גם בסה"מ תרכ"ז ע' קיט. תר"ם ח"ב ס"ע תצח. תרמ"ג ע' קמו. תרכ"ו ע' וש"נ.

עמוד שיח

30. נכלל בב' בחי' ג"ע התחתון והעליון : ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 85.
31. ועלמות אין מספר : שה"ש ו, ח. ת"ז בהקדמה (יד, ב). ראה זהר אחרי עא, ב. ע"ז לה, ב. סה"מ תרל"ה ח"א ע' נג. תרל"ח ע' ב ואילך. תר"ם ח"א ע' רלה. ח"ב ע' תקצח.
32. בד"ה אז ישיר עלי באר הקטן : אוה"ת חוקת ע' תתמד ואילך.
33. שע"ז שאה"כ [כ"ה בגוכתי"ק] ברוך כו' . . ועד העולם : תהלים קו, מח־ דברי הימים-א טז, לו. ראה זהר ויצא קנח, ב. תו"ח שמות ח"א יח, ג. וש"נ.
34. ב' שמות הוי' שלפני יגמה"ר : ראה לקו"ש אלול כרך ד ע' 1348 ואילך. ובאגרותיו ח"ב ע' שסט ואילך.
35. בזהר ויצא כמדומה דקנ"ו : ראה הערה 33.
36. אור . . במד"ר . . מכהה גלגל חמה : ראה ב"ר פ"ג, ו. ילקוט שמעוני בראשית א, ה (רמז ה). ישעי' ל, כו (רמז תלו).
37. שמש ומגן ה' אלקים : תהלים פד, יב.
38. ז' ימי בראשית ז"ת דע"י : ראה לקו"ת צו ט, ב. וש"נ.
39. שנברא י"ל : אוצ"ל: שנברא ביום ראשון י"ל.
40. וברא אותם בחרבותם : יחזקאל כג, מז [ושם: אותהן, וכ"ה ברש"י שברי"ף לחולין שבהערה הבאה]. אבל הלשון שבפנים הובא גם ברבינו גרשום ורש"י חולין [שבהערה הבאה] ד"ה אין חוששין. רש"י סוכה מד, ב ד"ה וחד אברויי אילני. ועוד. ועד"ז הובא לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 42.
41. שמא הבריא : חולין מג, ב.
42. בלק"ת בדרוש המילואים : צו י, סע"א ואילך.
43. ובד"ה שחורה אני . . חנוכה : לקו"ת שה"ש ז, ג.
44. במד"ר בפי' תולדות מלא : בראשית ב, ד. ראה ב"ר פי"ב ו. שמו"ר פ"ל, ג. לעיל מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ ובהערה 101.
45. שהעולם על מילואו נברא : ראה ב"ר פי"ד, ז. וראה שם פי"ב, ו. פי"ג, ג (וביפ"ת שם). ראה גם תו"ח ח"ש קלד, א. לקו"ש בראשית כרך כה ע' 14 ואילך.

עמוד שיט

46. כמ"ש החייט הובא במערכת : כנראה הכוונה כמ"ש החייט על מה שהובא במערכת — ראה מערכת האלקות פ"ד מערכת שמות המדות ד"ה השני' בסופה ובפי' החייט שם [מנטובה שי"ח נא, ב]. תו"א בראשית ה, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' שז. וש"נ.
47. וימנע מרשעים אורם : איוב לח, טו.
48. כחשיכה כאורה . . מצה זו בלק"ת : תהלים קלט, יב. ראה שם צו יב, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' שו. וש"נ.
49. ועדיין א"י באיזהו מהן חפץ : ראה ב"ר פ"ב, ה. פ"ג, ח. תו"א ויחי קה, ב. לקו"ת צו ז, ד. אוה"ת אמור כרך ג ע' תתנח. בראשית כרך ג' ע' תז ואילך. שמיני כרך א ס"ע נה ואילך. ע' ס. עקב ע' תקה. לקו"ש ח"ש כרך טו ע' 178 הערה 49.
50. חפץ הוא פנימיות הרצון : ראה שו"ת הצ"צ אבהע"ז ח"ב סרס"ג (ח, ג). לקו"ת שה"ש כח, ד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכה, ד ובהערה 597. סה"מ ליקוט ח"ב ע' רעו.
51. שאורייתא מחכמה נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
52. מ"ה המברר : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.
53. שבחכ' אתברירו : ראה אגה"ק סכ"ח. זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
54. בלק"ת ד"ה מצה זו : צו יב, ג.
55. ונפלינו : תשא לג, טז. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שח. וש"נ.
56. גרעין . . ונרקב . . הוא נצמח : ראה אגה"ק ס"ח (קיג, א). לעיל מאמר ד"ה את חג המצות תשמור ובהערה 14.
57. ל"ב חוטין . . ל"ב נ"ח : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.

עמוד שכ

58. שסדר זרעים . . החסד : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. ספרי הקבלה שבהערה 64. ביאוה"ז וישלח יט, ד ואילך. תו"א תולדות כ, סע"ד. ויצא כג, סע"ג. יתרו סט, ב. לקו"ת בהעלותך לה, סע"ד. שה"ש יט, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רלו. פיה"מ לה, סע"ג. תו"ח ויקהל ח"ב תלט, ד. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' שסב. וש"נ.
59. רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
60. פיאה . . שכחה : השווה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 72.
א. ובחי' : מכאן עד סיום הקטע לא הועתק בהעתק ב [ראה לעיל הערה 1] ובבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק.
ב. בלק"ת בד"ה תורה ציוה : ברכה צד, סע"א ואילך. צה, סע"א ואילך.
ג. הנ"ל : ניתוסף ממעל לשיטה. נזכר לעיל בחלק הנמחק בגוכתי"ק.
ד. שרש התורה . . הכתר : ראה תו"א לך יא, ג. לקו"ת במדבר ז, א. סה"מ תרל"ח ע' סח. וש"נ.
ה. ונגלה כבוד ה' : ישעי' מ, ה.
ו. ולא יכנף . . רואות : שם ל, כ.
ז. ובאו במערות צורים : שם ב, יט.
ח. ובאו במערות צורים ובנקיקי כו' : כ"ה בזהר רע"מ פינחס רמג, א.
ט. ובנקיקי כו' : ישעי' ז, יט.
י. מפני פחד ה' : שם ב, יט.
יא. מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
יב. בביאור בשעה שהקדימו בלק"ת : ראה שם במדבר טז, א.
יג. ובד"ה יונתי בחגוי : לקו"ת שה"ש טז, ד.
יד. חזי לשון תרגום : ראה תרגום אונקלוס לך יג, טו.
טו. תרגום בחי' אחוריים : ראה טעהמ"צ פ' ואתחנן ענין שמו"ת. שעהמ"צ שם. וראה גם אוה"ת צפני' כרך ב ע' תתקד.
טז. וראית את אחורי . . דאבא : תשא לג, כג. ראה גם לעיל מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 226.
יז. קשר של תפילין : ברכות ז, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה על יד הערה 114 ואילך.
יח. כבודך : תשא שם, יח.
יט. בד"ה הנה אנכי שולח מלאך : לע"ע לא נתברר לאיזה מאמר כוונתו.
כ. בד"ה הנה אנכי כורת ברית דר"י : ראה הערה שלפנ"ז.
כא. בלק"ת בד"ה האזינו : עג, סע"ב ואילך.
כב. ונצבת על הצור : תשא לג, כא.
כג. בלק"ת . . בפ' אחרי : כו, ג.
כד. צור וסלע . . כשהוא קטן : ראה ילקוט שמעוני חוקת כ, ח סוף רמז תשסג. תהלים עח, כ רמז תתיט. אוה"ת חוקת ע' תתכא ואילך.
כה. ימים נוראים מקור היראה : ראה גם המשך מים רבים תרל"ו פ"נ. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' של. ע' שמז. תר"ם ח"ב ע' תתקיג.
כו. ובכן תן פחדך : תפלת העמידה לימים נוראים.
כז. ובמורא גדול זה גילוי שכינה : תבוא כו, ח. ראה ספרי שם. הגדה של פסח.
כח. מל' דא"ס : ראה גם שע"ת קמה, ד ובהערה 41. תו"ח בא ח"א ק, ג. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 97.
כט. שביצ"מ הי' באתעדל"ע לבד : ראה לקו"ת ויקרא ג, א. שה"ש כד, ג.
ל. ישמח הוי' במעשיו : תהלים קד, לא. ראה ויק"ר פ"כ, ב. לקו"ת שהובא בסמוך בפנים. ראה גם אוה"ת שבועות ע' קלד ואילך — נדפס גם באוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקצג.
לא. בד"ה מי יתנך : סה"מ תרל"א ח"א ע' קיח.
לב. בלק"ת בד"ה ה' לי בעוזרי פ"ד : שמע"צ פט, א ואילך.

עמוד שכא

61. ישמח ישראל בעושיו : תהלים קמט, ב.
62. ברנה יקצורו : שם קכו, ה.

עמוד שכב

63. מועדים לשמחה : נוסח תפלת העמידה וקידוש ליו"ט.
64. שמועד . . מדת הגבורה : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ז (ד"ה סדר מועד — שנט, ריש ע"ב). שער המצות ואתחנן (ד"ה אח"כ יקרא — פד, א). טעמי המצות שם (ד"ה סדר קכיעות התורה — רלט, ד). מ"ח סדר מועד מסכת ת"ת פ"א, ה"י. ביאוה"ז וישלח כ, א. פיה"מ לה, סע"ג ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע רב. ע' רג. תו"ח ויקהל ח"ב תלט, סע"ד. אוה"ת שבועות ס"ע עא. בהערה הבאה.
65. השבת הוא בחי' גבורה : ראה גם ביאוה"ז שם. אוה"ת תצא ע' תתקצח. הושע כרך א ע' תנז — נדפס גם בביאוה"ז (להצ"צ) וישלח ח"ב ע' תשז.
66. השבת . . דינין : ראה טור ברקת הל' יו"ט סתקט"ו, ס"ט (נו, ג) כי השבת נמי הוא בחינת דין כנודע מן הזוהר. ביאוה"ז שם.
67. שבת . . העלאת העולמות : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667.
68. מקדש ישראל והזמנים : נוסח ברכת היום דיו"ט.
69. שמועד . . גבורה שבחסד : ראה תו"ח ויקהל ח"ב שצ, ב ובהערה 190.
70. מיכאל . . החסד : ראה זהר ויחי רלה, ב. נשא קמה, ב. סה"מ תרל"ח ע' קטז. וש"נ.
71. שמיכאל הוא מחסד שבחסד : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 86.
72. וגבריאל . . גבורה שבחסד : ראה ביאורי הזהר פקודי נז, ב. ולהצ"צ ח"א שם ע' רצג ואילך. ע' רצה. שער היחוד קכה, ב.
73. שעורים הוא שיעור ה' : זהר בלק קפח, ב.
74. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
75. בכל חד וחד לפום שיעורא דילי' : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, ריש ע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
76. ה' . . אתא קלילא דלית בי' מששא : ראה לקו"ת האזינו עד, ד: והה' הוא . . מששא כמבואר באקדמות. תו"ח ח"ש קכא, ג ובהערה 48.
77. ובמורא גדול : תבוא כו, ח.

עמוד שכג

78. ושבועות . . שאז הי' מ"ת : ראה נוסח התפלה וקידוש לשבועות. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"א. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
79. חטה הוא ך"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).
80. שתי הלחם . . בעצרת : אמור כג, טו ואילך. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע מו. רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ח.
81. שתי הלחם . . תשב"כ ותשבע"פ : ראה זח"א השמטות רס, א.
82. חסן : מכאן מתחיל מאמר חדש שנאמר ביום ב' דחג השבועות בפתיחה והי' אמונת עתך. ראה גם לעיל הערה 1. הנחה מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק ההנחות בפתיחה והי' אמונת עתך כנ"ל.
83. חסן זה סדר נשים : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
84. עולם שנה נפש : ראה ס"י פ"ג, מ"ג ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו ואילך. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נג, ב ובהערה 13. סה"מ תרל"ח ע' מג. וש"נ.
86. והרוה : ישעי' שם [ושם: כי אם הרוה — וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ד"ה והי' אמונת עתיך ראה שם הערה 7].
85. כאשר ירד הגשם . . והצמיחה : ישעי' נה, י [בדילוג].
87. שסדר נשים . . התפארת : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. פרדס שכ"ג, פ"ח שעה"כ מערכת חוסן. ספרי הקבלה שבהערה 64. תו"ח ויקהל ח"ב תלט, סע"ד. פיה"מ לה, רע"ד. אוה"ת הושע כרך א ע' תנז — נדפס גם בביאוה"ז (להצ"צ) וישלח ח"ב ע' תשח. וראה מאו"א מערכת חוסן אות סב [וכן צ"ל באוה"ת ישעי' כרך א ע' רכה].
88. התפארת שהיא בחי' יעקב : ראה זהר סתרי תורה ויצא קנז, ב. ח"ג (תוספות) שב, א. פרדס שער הכנויים שכ"ב, פ"ד.
89. יעקב שהוא בריח . . אל הקצה : ע"ד תרומה כו, כח. ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. לקו"ת שה"ש יג, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
90. ולמקצה השמים . . עד קצה השמים : ואתחנן ד, לב [ושם: ועד]. ראה זהר ויקהל ריא, א. אוה"ת ויחי ע' שצה. ואתחנן ע' קסו.

עמוד שכד

91. סוכ"ע . . ממכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
92. אלה תולדות יעקב יוסף : וישב לז, ב. ראה ב"ר פפ"ד, ו. אוה"ת וישב כרך ה ע' תתק ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' שפו. תרכ"ז ע' ריט. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ספ"א.
93. יוסיף ה' שנית ידו : ישעי' יא, יא.
94. בן פורת יוסף . . פרי' ורבי' : ויחי מט, כב וברש"י שם.
95. חסן שהוא לשון חיזוק : ראה רד"ק ומצודת ציון לישעי' לג, ו. פרדס שבהערה 87. אוה"ת שבועות ע' פ. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תמג.
96. חסן הוא בחי' ירושה : רש"י שבת לא, א ד"ה חוסן. ראה אוה"ת שבועות ע' עא. ע' עב. ישעי' כרך א ע' רכד.
97. בן מסטרא דדעת : ראה זהר אד"ז האזינו רצא, א.
98. מי כמוכה חסין י"ה : תהלים פט, ט [ושם: כמוך].
99. אין השם שלם : ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ולקח טוב ס"פ בשלח. לקו"ש י"ג סיון כרך כג ע' 268 הערה 33.
100. שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה : ראה גם אוה"ת שבועות ע' עב. (יהל אור) תהלים ע' שכ. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת הערה 186.
101. ישועות זה סדר נזיקין : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
102. ארבע אבות נזיקין : ראה ב"ק ב, א (במשנה).
103. עון ומשחית אף וחימה : ראה מאו"א אות ד סל"ב. זהר רע"מ משפטים קיח, סע"א. של"ה תושב"כ שובבים ת"ת פ' משפטים שכ, סע"א. מעשה רוקח לר' אלעזר בר' שמואל לב"ק שם (עו, ב בדפי הספר). ולהעיר מסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תמג: ארבעה אבות נזיקין הם ד' קליפות אף וחימה קצף ומשחית. וראה גם זהר רע"מ בא מא, ב. מב, א. קרח קעט, ב. פינחס רכז, ב. תצא רעט, ב. תוספת שז, ב. לקו"ת מלכים י, כט. חסד לאברהם מעין שני עין הקורא נהר יב. פע"ח שער מנחה ומעריב שט"ו, רפ"ג. מ"ח סדר מועד מסכת הבריאה דערבית פ"ו, מ"ב. סידור האריז"ל — הרש"ר וקול יעקב — תפלת ערבית. וראה פרדס שכ"ג, פי"ג שעה"כ מערכת משחית.

עמוד שכה

104. והוא רחום יכפר עון : תהלים עח, לח. ראה זהר בראשית כג, ב. ת"ז תל"ז. תקוני ז"ח קח סע"ג ואילך. עמה"מ שער עולם התהו ש"ו, פמ"ט הובא ב (יהל אור) אוה"ת תהלים ע' תרכו [וכן צ"ל שם ע' עדר]. חסד לאברהם ושל"ה שם. מ"ח שם מ"ג. סידור האריז"ל שם.
105. והוא רחום . . י"ג תיבות : ראה פע"ח־ מ"ח וסידור האריז"ל שם.
106. י"ג תיבות כנגד י"ג מדה"ר : ראה עמה"מ־ פע"ח־ מ"ח וסידור האריז"ל שם.
107. במשנה סנהדרין . . בג' . . ך"ג וע"א : ב, א.
108. בשלשה אומר נברך : ברכות פ"ז, מ"ג (מט, ב). ראה סידור שער בהמ"ז קב, א ואילך. אוה"ת עקב ע' תקלח ואילך. סה"מ תרכ"ו ריש ע' ריט.
109. ג' בחי' מעיין בריכה ומקור : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 39.
110. עת אשר ישלוט האדם באדם : קהלת ח, ט [ושם: שלט]. ראה זהר סבא משפטים צה, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קסו. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' עתר. תו"ח שמות ח"א ל, ד.
111. אדם בליעל : משלי ו, יב.
112. את זה לעו"ז עשה האלקים : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
113. כי לא אדם הוא : שמו"א טו, כט.

עמוד שכו

114. לית שמאלא בהאי עתיקא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.
115. הושיעה ימינך וענני : תהלים קח, ז. ראה גם לקו"ת סוכות עט, ב.
116. לאכללא שמאלא בימינא : ראה זהר ר"פ קרח.
117. כי יעמוד לימין אביון להושיע : תהלים קט, לא.
118. בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה : ברכות כ, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעד. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קנג. וש"נ.
119. רב יהודא . . מצלי . . לתלתין יומין : ר"ה לה, א. ראה גם שע"ת קג, ב ובהערה 15.
120. רב יהודא . . שתורתו אומנתו : ראה גם שע"ת שם ובהערה 9.
121. שתורתו אומנתו פטור מהתפילה : שבת יא, א. ראה גם תו"ח יתרו ח"ב רנו, ב ובהערה 331.
122. שמרו משפט . . ישועתי לבוא : ישעי' נו, א.
123. חכ' . . קדשים ודעת . . טהרות : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
124. שפרש"י דעת עדיף מחכ' : שבת שם ד"ה דעת.
125. טהרה מביאה לידי קדושה : ראה ירושלמי שבת פ"א, ה"ג. שקלים ספ"ג. שהש"ר א, א, (ט). רי"ף לע"ז כ, ב. הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות קרוב לסופה. רמב"ם הל' טומאת אוכלין ספט"ז ובכ"מ שם. בעלי הנפש להראב"ד ריש שער הקדושה. ארחות צדיקים שער הזריזות. מנורת המאור הנר הראשון אות כ. הנר השלישי אות קפ. הנר השביעי אות של. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ק. ראה גם לקו"ת נשא כ, ב ושם: ”ע' בר"ח" — ראה שם שער האהבה פי"א. ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ללקו"ת שם (בהוספות יח, ג): ”ובמס"י (כי"ק)" — ובמסילת ישרים [מבנה הספר הוא לפי סדר הברייתא דרפב"י כפי הגירסא שבגמ' שלפנינו].

עמוד שכז

126. מאימתי קורין את שמע בערבית : כ"ה הגי' במשניות ריש ברכות, ובמשנה שבגמרא ברכות ב, א: בערבין. וכ"ה גם בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'שעט.
127. ומשני : התוכן.
128. כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה לקו"ת פקודי ג, ד. תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד.
129. היום הולך אחר הלילה : חולין פג, סע"א במשנה.
130. ובקדשים . . שהלילה הולך אחר היום : חולין שם.
131. קדשים . . הלילה שאחר היום : ראה רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י, ה"ז.
132. הקטר חלבים ואברים : משנה ברכות שם.
133. מ"ט עיזי . . והדר אימרי : שבת שם.
134. עזי הוא בחי' הרשעים : ראה גם תו"ח תולדות קסא, ב. סה"מ ה'ש"ת ע' 56.
135. ואימרי הוא בחי' צדיקים : ראה גם לקו"ת פינחס עח, ד. סה"מ תרכ"ט ע' קיט. תר"ל ע' ש.
136. ואימרי . . את ה' האמרת היום : תבוא כו, יז. ראה לקו"ת שם עט, א. אוה"ת תולדות כרך ג ס"ע תצג. סה"מ תרכ"ט שם.
137. קליפה קדמה לפרי : ראה זהר סבא משפטים קח, ריש ע"ב. לקו"ת שה"ש ט, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רט. וש"נ.
138. קש ותבן . . התבואה : ראה יל"ש ס"פ וישלח. וש"נ [במהדורת ירושלים תשל"ג ע' 714]. אוה"ת תבוא ע' תתרפה. סה"מ תרכ"ט ע' קיח. תרל"ח ע' קלט.
139. והנה רוח סערה . . סביב : יחזקאל א, ד [בדילוג. שם: ענן — אבל כ"ה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 68. לקו"ת מסעי צב, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כא. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ס"ע קכג. סה"מ תרל"ח ע' קלז. וש"נ].
140. ויהי ערב ויהי בקר : בראשית א, ה.

עמוד שכח

141. שההוד זו בהמ"ק : ברכות נח, סע"א.
142. בהוד יש שני פירושים : ראה מאמרי אדה"ז אתהלך ליאזניא ע' קמג. אוה"ת דברי הימים כרך א ע' תשיב. סה"מ תרכ"ז ע' מג.
143. הודו על ארץ ושמים : תהלים קמח, יג.
144. כסה שמים הודו : חבקוק ג, ג.
145. חכמת אדם תאיר פניו : קהלת ח, א.
146. יאר הוי' פניו אליך : נשא ו, כה.
147. שקליפה . . שהיתה שומר לפרי : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלה. וש"נ.
148. יתרון האור מתוך החשך : ראה הערה הבאה.
149. וראיתי שיש יתרון לחכ' מן הסכלות : קהלת ב, יג [בדילוג].
150. והארץ . . ע"פ תהום : בראשית א, ב.
151. התהו קדם במעלה לגבי התקון : ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקצז. וש"נ.

עמוד שכט

152. ואת רוה"ט אעביר מן הארץ : זכרי' יג, ב.
153. ושמחת עולם על ראשם : ישעי' לה, י. נא, יא.
154. לפני הוי' תטהרו : אחרי טז, ל.
155. יוכ"פ נק' שבת שבתון : אחרי טז, לא. אמור כג, לב.
156. שזדונות נעשו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
157. מקריבין [אוצ"ל: מקריבין קרבן] . . מכפר כ"א על שוגג : ראה רמב"ם הל' שגגות רפ"א ואילך. אגה"ק סוסכ"ח.
158. על המזיד לא הי' מכפר : ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' קמט בשולי היריעה. תר"ם ח"ב ע' תר. וש"נ.
159. מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה לקו"ת חוקת ס, א.
לג. לענין : נכתב בסוף ההגהות. וכנראה ששייך כאן.
לד. כנ"ל בשם המהרש"א : הכוונה לכאורה להקושי' שבריש פיסקא ”חכ' הוא בחי' סדר קדשים", שהובא במהרש"א שבת שם ד"ה וחכמה.

עמוד של

160. ומלאה הארץ דעה : ישעי' יא, ט [ושם כי מלאה — אבל כ"ה גם בב"מ ומהם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 85. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רסט־ תו"ח בשלח ח"א קס, ד־ סה"מ תרל"ח ע' קמט ובהנסמן בהנ"ל].
161. ולא ילמדו. . ידעו אותי : ירמי' לא, לג [בדילוג].
162. יראת ה' היא אוצרו : המשך הכתוב והי' אמונת עתך — ישעי' לג, ו.
163. אי אית בי' יראה אין : ראה שבת לא, א בדברי רבא. וראה גם לעיל בריש המאמר ובהערה 14. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך ובהערה 11.
164. אהבה נק' דכר : ראה תניא פמ"ג (סב, א).
165. כי זכר חסדו : תהלים צח, ג [בהוספת תיבת ”כי" — ראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 90. תו"ח שמות ח"א לד, ג. וש"נ]. ראה גם לעיל סוף מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 276.
166. יראה היא בחי' נוק' : ראה זהר ח"ש קכב, א. פקודי רלט, ב.
167. אשה יראת ה' היא תתהלל : משלי לא, ל.
168. שמן הוא חכ' : ראה זהר יתרו פז, ב־ תרומה קמז, ב ובהגהת הרח"ו שם. מאורי אור מערכת שמן אות מח וביאיר נתיב שם. תו"א מקץ מ, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמה. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' כג. וש"נ. תר"ם ח"א ע' מט. וש"נ.
169. ויין הוא בחי' בינה : ראה זהר נשא קכז, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' לג. וש"נ. בראשית ע' תקעא.
170. ודעת הוא בחי' סלת : ראה לקו"ת שלח מב, א. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 102 ואילך.
171. אין התינוק יודע לקרות או"א : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ.
לה. להעיר : נרשם בע' ההגהות ולא הועתק בהעתק ב' — ראה לעיל הערה 1.
לו. אין עוד כלי : מלכים-ב ד, ו.

עמוד שלא

172. שבע ביום הללתיך : תהלים קיט, קסד.
173. לך הוי' הגדולה והגבורה : דבהי"א כט, יא.
174. יחיד חי העולמים מלך : נוסח ברכת ברוך שאמר.
175. חי . . וי"ו : ראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
176. וי"ו . . המשכת הקו : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קא מפלגי במתיבתא דרקיעא ספ"א ובהנסמן שם.
177. כי אות אמת דא אות וי"ו : ראה זהר ויחי רמא, ב. ויקרא ב, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שסח ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ויקרא ע' שיג ואילך.
178. בה' שהוא בחי' מל' : ראה פרדס שער האותיות שכ"ז, פ"ח.
179. מל' בחי' יראה : ראה ת"ז בהקדמה ו, א.
לז. לענין : נרשם בע' ההגהות ולא הועתק בהעתק ב' — ראה לעיל הערה 1.
לח. הקבלת פני רבו : ר"ה טז, ב. ראה גם שע"ת קג, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
לט. פ"ג דצ"ג ע"ב : פ"ג מסתיים צג, א. ובדפו"א צג, ריש ע"ב.
מ. תרין תפוחין שנת' שם : צג, ג.
מא. הא דחכימנא מחבראי : ראה ערובין יג, ב.