מ,ד
מ,ד
על ידי עבודת האדם ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח. אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וזהו ענין הדלקת הנרות להדליק ולהמשיך האור שיהא נאחז בפתילה. וזהו קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת. דהיינו להיות אמת ה' לעולם. ואמתות ה' הוא שמעלה ומטה שוים לפניו ית' כחשיכ' כאורה וסדר ההשתלשלות הוא רק בערכנו ובערך כל העולמות הברואים מאין ליש שלא יבטלו במציאות ונק' כדמותנו דמות כבוד ה'. אבל בצלמנו בצלם אלקים היינו אמתות יחודו יתברך בעליונים ובתחתונים בשוה. וכיצד נמשך אמת ה' לעולם אמר הכתוב כי גבר עלינו חסדו. מחמת תגבורת חסד ואור עליון יותר מערך השתלשלות. והיינו ע"י נה"ב כד אתהפכא ואתכפייא כי נה"ב הגם שלמטה בעוה"ז היא במדרגה שפלה מ"מ שרשה ומקורה העליון היא הגבה למעלה במאד שהיא מבחי' לפני מלך מלך. וכמ"ש במ"א מענין המאכל שעליו יחיה האדם מפני ששרשו ממקום גבוה כו'. ולכך ע"י התהפכות נה"ב בהתגברות הטוב על הרע מעורר כך למעלה בשרשה תגבורת אור וחסד עליון להיות גילוי אמת ה' לעולם אמתות ה' ממש. (והוא בחי' חסד עליון הממתיק הגבורות. פי' דהרי מבואר לעיל שכדי להיות התפשטות האור בבחי' מל' הוא ע"י גבורות וצמצומים כמ"ש להודיע לבני האדם גבורותיו כו'. אבל בחי' כי אתה נרי הוי' הוא בחי' כי גבר עלינו חסדו להיות תוספת אור בלי צמצומים כו'. ונק' בחי' מיתוק זה יחוד קובה"ו כמ"ש בתניא פמ"א בהג"ה) אך הנה כמו במשל אור הנר הנ"ל שע"י כליון הפתילה לבדה אינה מאיר כ"כ כ"א ע"י השמן. כך צ"ל בחי' שמן בעבודת האדם בהתלבשות הנשמה בגוף. והוא ענין שמן משחת קדש ורומז על התורה כי קדש הוא בבחי' חכמה ואורייתא מחכמה נפקת והשמן היא פנימיות החיות שבכל הדברים שמוציאים מהן השמן. ולכן בכל הדברים יש שמן ואפי' באבנים כי כולם בחכמה עשית ויש בכולם פנימית החיות בבחי' שמן. והשמן הנמשך מקדש שהיא ח"ע היא ג"כ המתלבשת אפי' בדברים גשמיים כמו זרעים מועד כו'. ושמן זה הוא הגורם הארה רבה להיות האור טוב להאיר. והיינו להיות גלוי אוא"ס ב"ה בנפש האדם בגלוי ממש כאלו רואה כו' ולא בדמיונות הנולדים מן המחשבה לבדה שהן חולפות ועוברות ואינן קבועות בנפש באמת לאמתו רק שיהא הגלוי בלב באמת לאמתו קבוע ותקוע בחיזוק כיתד שלא תמוט להיות נגדו תמיד וגלוי זה הוא להיות יראת ה' על פניו יראה עלאה בבחי' בטול ממש הנרמזת באות יו"ד של שם הוי' כנודע כי שם הוי' הוא דחילו ורחימו רחימו ודחילו. נמצא שאות יו"ד הרומזת לחכמה הוא בחי' דחילו שהיא בחי' יראה עלאה אם אין חכמה אין יראה. לכן ארז"ל מה להלן באימה וביראה אף כאן כו'. והיינו מפני התלבשות ח"ע ששם שורה ומתגלה אוא"ס ב"ה ממש בבחי' בטול אפי' בדברים גשמיים הנאמרים בתורה אשר לפנינו. והלכה זו היא דבר ה' ממש. וכן האדם כשעוסק בתורה דבר ה' ממש ורוח פיו מדבר בו. וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך ועז"נ ודברת בם להיות המשכ' חכמה ויראה עילאה בם בד"ת. ומזה נמשך תפלת י"ח בלחש ובחשאי בחי' שמן שהוא בחי' בטול. וע"ז רומזים כריעות והשתחואות שבתפלה שהם המשכות הבטול. ולכן כתיב בעמדם תרפינה כנפיהם בבחי' לחש וחשאי. ויראה הנרמזת בה"א אחרונה של שם הוי' היא יראה תתאה שלא למרוד בממה"מ הקב"ה ולא למרות עיני כבודו. והוא בחי' הפתילה ששולט בה אור האש להפך ולכלות
מצוטט ב־20 עמודים
תורת מנחם 6
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י תו"א מקץ מ, ד
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה* תו"א מקץ מ, ד
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשכ"ג תו"א מקץ מ, ד
- מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו תו"א מקץ מ, ד
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח תו"א מקץ מ, ד
- סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב תו"א מקץ מ, ד
מאמרים מלוקטים 2
- חלק ג ‹ בס"ד. יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח. תו"א מקץ מ, ד
- חלק ד ‹ בס"ד. יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב תו"א מקץ מ, ד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 12
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי ‹ מט תו"א מקץ מ, ד
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ וירא העם וינועו כו' בינה יתירה ‹ קפא תו"א מקץ מ, ד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ מזבח אדמה תעשה לי ‹ רפג תו"א מקץ מ, ד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ וירא העם וינועו ‹ שעד תו"א מקץ מ, ד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ואלא עלמא אמאי קאים ‹ שצח תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והי' אור הלבנה ‹ לג תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הוא אהרן ומשה ‹ מה תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והנה תורה ‹ רמו תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הים ראה וינוס ‹ רנו תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וחג הקציר בכורי מעשיך ‹ של תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ומעתה וכו' כל הנשמה ‹ שמו תו"א מקץ מ, ד
- תרמ"א ‹ הנחות ‹ והי' אמונת עתיך ‹ תקסד תו"א מקץ מ, ד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

