תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

רני ושמחי

שלברני ושמחי

בס"ד פ' בהעלותך

רני ושמחי¹ בת ציון² כי הנני בא ושכנתי בתוכך, פי' בת הוא ע"ד דאיתא במד"ר ס"פ פקודי³ ובכ"ד, שאל רשב"י את ר' אלעזר בר"י, כלום שמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו⁴, א"ל משל למלך שהי' לו בת וחיבבה ביותר לא זז מחבבה⁵ עד שקראה בתי⁶ לא זז מחבבה עד שקראה אחותי לא זז מחבבה עד שקראה אמי, כך הקב"ה בתחלה קראן לישראל בת שנא' (תלים מ"ב) שמעי בת וראי הטי אזנך שכחי עמך ובית אביך⁷ ויתאוו המלך יפיך⁸, לא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי (בשה"ש ה')⁹, לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנא' הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינה (ישעי' נ"א)¹⁰ ולאמי כתיב¹¹, וזהו בעטרה שעטרה לו אמו שהוא מה שקראן אמי.

והנה ג' בחי' אלו הם בבחי' שכאשר המל'¹² היא מקבלת מבחי' ז"א אז היא נק' בתי שהיא בחי' מקבל, ובחי' אחותי היא כאשר ז"א ומל' שוין בקומתן¹³ שזהו שני שלגהמאורות הגדולים¹⁴ שגם המל' היא בחי' הלבנה¹⁵ מדרגת נש"י שלכן ישראל מונים ללבנה¹⁷ שרש מדריגתן¹⁶ היא שוה בקומתה לבחי' ז"א ושניהם מקבלים מבחי' חכמה שכמו בחי' ז"א מקבלים מבחי' חו"ב ככה גם המל' מקבלת ג"כ מבחי' חו"ב שזהו מ"ש וגם אמנה אחותי בת אבי¹⁸ שכאשר היא בחי' ומדריגת אחותי אז היא מקבלת מבחי' אבי בחי' חכמה, ובחי' אמי היא כאשר המל' עולה לבחי' בינה אז היא נעשה בחי' משפיע לבחי' ז"א, וזהו בעטרה שעטרה לו אמו שהוא כאשר המל' עולה להיות במדריגת בינה כו'.

ולהבין ג' בחי' אלו בעבודה שיש בנש"י, כי כנס"י היא בחי' מל'¹⁹ ומאחר שנמצא בבחי' מל' ג' מדרגות אלו עכצ"ל שבנש"י יש ג"כ ג' בחי' אלו. והענין הוא דהנה כתיב נר הוי' נשמת אדם²⁰ שנש"י הם נר הוי', וכמו דאיתא במד"ר ע"פ בהעלותך²¹ את הנרות שאתם מאירים למי שמאיר לכל העולם, הרי כי נש"י הם נר הוי', ופעם כתיב כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי²², הרי כי נק' הקב"ה נר שמאיר לישראל שזהו שאומר דוד בחי' מל'²³ שורש נש"י אתה נרי הוי'. אך הענין יובן בהקדם ענין מ"ש כל הנשמה תהלל י"ה²⁴ (ומה שהקדים רבינו ז"ל²⁵ בפסוק כל הנשמה מפני כי עליית המל' בבחי' אמי היא בינה, ונשמה הוא ג"כ בחי' בינה²⁶ כמ"ש ונשמת שדי תבינם²⁷ לכן הקדים בפסוק זה) פי' תהלל הוא מל' בהילו נרו על ראשי²⁸ שהוא ל' הארה, דהנה התהוות כל העולמות הוא מהארה בעלמא שלכן אני ה' לא שניתי²⁹ ואתה הוא קודם שנברא העולם³⁰ ואתה הוא לאחר שנבה"ע שאין בו ית' שום שינוי מפני שלא כמו שהנשמה מחי' את הגוף הקב"ה מחי' את העולם שלדשהנשמה מחי' את הגוף היא מתלבשת בתוך הגוף ולכן היא מתפעלת ממקרי הגוף³¹, אבל הקב"ה אינו כמו הנשמה שאינו מתלבש כלל, ולכן אינו פועל העולם בו ית' שום שינוי שזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם³² שלא כמו באדם הנה הנפש מתלבש מהמחשבה שהמח' היא מלביש את הנפש וכאשר האדם חושב מח' אחת אינו יכול לחשוב מחשבה אחרת כ"א שיפשוט תחלה את המחשבה זו וילביש אח"כ המחשבה השני', אבל למעלה הנה לא כמחשבותיכם מחשבותי שאינו מתלבש כלל בהמח', ולכן אני ה' לא שניתי כלל ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא אחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל וכלל כו', וזהו מ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך³³ פי' נפלאותיך הוא בחי' כתר ומחשבותיך חכ' אין ערוך אליך לעצמיותו ית', כי הוא למעלה³⁴ מבחי' כתר וחכ' כו'.

קיצור לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי אמי, בת היא שכשהמל' מקבלת מז"א, אחותי כששוין בקומתן והמל' מקבלת מחו"ב כמו ז"א, אחותי בת אבי, אמי כשהמל' משפיע בז"א. ובחי' אלו בעבודה בנש"י, הנה נר הוי', וצ"ל הלא כי אתה נרי כו', הנה כל הנשמה כו', פי' תהלל ל' בהלו נרו כי התהוות כל העולמות מהארה בעלמא, לא שניתי, שלא כמו הנשמה שמתלבשת ומתפעלת כו', אבל למעלה לא מחשבותי מחשבותיכם שאינו מתלבש, וזהו נפלאותיך כתר מחשבותיך חכ' אין ערוך אליך.

ב) ובזה יובן ל' רז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם³⁵, וכיוונו בלשון ידוע שידוע לפניו ממילא ואינו בבחי' התלבשות בבחי' המחשבה, שזהו מ"ש הרמב"ם שהוא היודע³⁶ והוא הידוע והוא הדיעה עצמה, פי' כי יש ב' בחי' דעת ד"ת וד"ע, ד"ת הוא הדעת המאיר בע"ס שזהו הוא היודע שהידיעה הוא מחמת בחי' ההתלבשות בע"ס, והוא הידוע הוא בחי' ד"ע שכולם נסקרים בסקירה אחת³⁷, ואעפ"כ גם בבחי' דעת עליון זה ידוע לפניו הכל בפרטיות, וכמשארז"ל בר"ה כל באי העולם³⁸ עוברין לפניו כבני מרון שידוע לפניו כאו"א בפרטיות כמו בני מרון, ולמדו זה מפסוק³⁹ היוצר יחד לבם⁴⁰ המבין אל כל מעשיהם, ופי' היוצר יחד לבם הוא מה שנסקרים לפניו כולם בסקירה אחת, והמבין אל כל מעשיהם הוא שכאו"א שלהנזכר לפניו בפרטיות, והיינו אף שנזכרים לפניו כל באי עולם כבני מרון בפרטיות וכמ"ש בדה"א ך"ח ט' כי כל מחשבות⁴¹ לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין, וארז"ל בב"ר עד שלא נוצרה המחשבה⁴² בלבו של אדם גלוי וידוע לפניו ית', אך כ"ז הוא בסקירה א' בדרך גלוי וידוע לפניו שאינו מתלבש כלל בידיעה זו רק שהיא ידוע מאליו וממילא.

ובזה תירץ רבינו ז"ל⁴³ מה שלכאו' הידיעה שמבין מחשבת כל הנבראי', הוא למעלה כמו מחשבות זרות כי האדם יכול לחשוב דברי הבאי, ואף גם כל מחשבות הנבראי' לעוצם פחיתותם נק' למעלה דברים זרים, וא"כ הם כמו מחשבות זרות חלילה, ותירץ שאין זו בחי' התלבשות המח' כלל כ"א שהוא בדרך גלוי וידוע, וכמו שמצינו שטעו אחי יוסף במה שדימו שיוסף הוא איש פשוט מפני שראו אותו עוסק בדברי העולם, כי הם בחרו יותר להיות רועי צאן⁴⁴ מפני שלמלאכת רועי צאן אינו נצרך המח' כלל ולכן הי' המחשבה פנוי אצלם מהמלאכה והיו יכולים להיות תמיד מרכבה⁴⁵ לאלקות, אבל את יוסף ראו שהוא עוסק בדברי העולם ולכן דימו שהוא באמת איש פשוט ואינו מרכבה כלל, אבל באמת טעו בזה והיינו מפני כי אצלם מפני כי שרשם הוא מעולם הבריאה⁴⁶ לכן אם היו עוסקים במו"מ בדברי העולם הוא⁴⁷ המחשבה מדברי העולם מעכב לבלתי יכולים⁴⁸ להיות בבחי' מרכבה, אבל יוסף מפני שהי' מאצי'⁴⁹ וגם באצי' גופא הי' מבחי' גבוה מאד לכן לא הי' המחשבה מדברי העולם מבלבל אותו כלל, וזהו שאמר יוסף לאחיו התחת אלקים אני⁵⁰, פי' הרי אני למעלה מבחי' שם אלקים מל' דאצי' ולא התחת שם אלקי' כמו אתם. ועד"ז יובן למעלה בענין גלוי וידוע אף שזהו מחשבות האדם אעפ"כ אינם נק' חלילה בשם מח' זרה למעלה כלל כמו שלגבי יוסף לא היו המחשבות מדברי העולם מבלבלים (וזהו שפעל הבעש"ט ז"ל בסוף ימיו⁵¹ שאף שהי' למטה בעוה"ז הגשמי לא יהי' לו שום סתירה כלל להיות ג"כ בעולמות עליונים, וכנודע ממה שבליל ש"ק הי' ב' שליש למעלה ושליש אחד למטה ובשאר ימי החול בהיפוך כו'). וזהו קדוש קדוש שלוקדוש ה' צבאות⁵² פי' כדי להיות ה' צבאות זהו ע"י שיהי' תחלה ג"פ קדוש, לפי שהוא ית' קדוש ומובדל ואינו מתלבש כלל כ"א גלוי וידוע כו', לכן צ"ל ג"פ קדוש עד שיהי' ה' צבאות אות הוא בצבא שלו⁵³ כו'.

קיצור ובזה יובן ל' רז"ל גלוי וידוע, פי' שידוע מאליו וממילא בלתי התלבשות, ופי' הוא היודע בחי' ד"ת מחמת ההתלבשות בע"ס, והוא הידוע בבחי' ד"ע שנסקרי' בסקירה א', ואעפ"כ ידוע כל דבר בפרטיות, כבני מרון בפרטיות, וזהו היוצר יחד לבם ואעפ"כ המבין אל כל מעשיהם, ובזה תי' רבינו ז"ל מה שלכאו' זהו כמו מח' זרות, אך באמת ז"א לפי שאינו בבחי' התלבשות כלל⁵⁴, וכמו שהשבטי' דימו שיוסף הוא איש פשוט, לפי שעסק בעניני העולם, ובאמת לא בלבלו לו כלל עניני העוה"ז ובעת מעשה הי' מרכבה, להיותו בחי' ומדריגה גבוה שבאצי', וזהו התחת אלקי' אני כו', וכש"כ⁵⁵ שכמו"כ יובן למעלה כו' שזהו רק בדרך גלוי וידוע מאליו וממילא כו', ולכן צ"ל ג"פ קדוש עד שיהי' הוי' צבאות שזהו מה שמתייחד עם מלאכי' ונשמות דבי"ע ע' בת"א בפ' בא בד"ה ויהי בעצם⁵⁶ כו' יצאו כו'.

ג) והנה כתיב כי בי"ה ה' צור עולמים⁵⁷ ביו"ד נברא העוה"ב⁵⁸ ובה' נברא העוה"ז, פי' עוה"ב הוא מ"ש להנחיל אוהבי יש⁵⁹, קנה חכ' קנה בינה⁶⁰ גימ' יש⁶¹. ולהבין זה הנה כתיב אכן יש הוי' במקום הזה⁶² ואנכי לא ידעתי, ולכאו' הלא כתיב מכה"כ⁶³, ולית אתר פנוי מיני'⁶⁴, ומהו זה שאמר יעקב אכן יש הוי' במקום הזה שמשמע שבמקום הזה דוקא יש הוי' ולא בשאר מקומות, אך הענין יובן ממה שאנו רואים בהנפש⁶⁵ שמחי' את הגוף הנה התלבשות הנפש הוא במוח ששם הוא עיקר גילוי הנפש ואף שגם בכל הגוף ישנו השראת הנפש⁶⁶, אך הנה בכל הגוף אם כי ישנו שלזגם שם הנפש שמחי' אך הוא בהעלם, משא"כ במוח שבראש ששם מאיר גילוי הנפש. וכמו"כ יובן במה שאמר יעקב אכן יש הוי' במקום הזה מפני כי במקום הזה מאיר אוא"ס ב"ה בבחי' גילוי, משא"כ בשאר המקומות אף שמכה"כ אך זהו בהעלם והיינו כי המקום הזה הי' מקום בית מקדשינו כמ"ש אין זה כ"א בית אלקים⁶⁷, לכן הי' מאיר שם שם הוי' בבחי' גילוי שזהו יש הוי'. וכמו"כ הו"ע להנחיל אוהבי יש שהוא בחי' עוה"ב שמאיר שם גילוי אלקות.

וכדי להיות בחי' עוה"ב זהו ביו"ד נברא העוה"ב שצ"ל תחלה בחי' יו"ד שהוא צמצום⁶⁸ שיוכל להיות אח"כ בחי' ומדריגת עוה"ב, כי הנה אנו אומרים אין ערוך לך⁶⁹ כו' בעוה"ז ואין זולתך מלכנו לחיי העוה"ב שגם בחי' עוה"ב ג"כ אין ערוך לך כו' לכן כדי שיהי' עוה"ב זהו ע"י יו"ד וצמצום. וגם זהו ע"ד צמצם שכינתו בין שני בדי ארון⁷¹, וכמו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו⁷², וכן קודם עשה"ד נא' וידבר אלקים⁷³ בחי' צמצום⁷⁴ שכדי להיות גילוי זהו ע"י צמצום דוקא כו'⁷⁰. ובה' נברא העוה"ז שעוה"ז צ"ל בה"א דוקא ולא ביו"ד, דהנה כתי' שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה⁷⁵, דכדי שתוכל שרה להוליד צריכה שתהא נקרית שרה בה"א דוקא, ולכאו' הרי היו"ד גבוה מבחי' הה"א שביו"ד נברא העוה"ב, והענין הוא דהנה שרה הוא בחי' שררה⁷⁶ מלכותך מלכות כל עולמים⁷⁷ מקור התהוות כל העולמות, וזהו ע"י ה' דוקא, כי יו"ד הוא בחי' צמצום ואם הי' בריאת עוה"ז ע"י יו"ד הי' החיות מצומצם יותר מדאי והי' יכול להיות יניקה לחיצונים, כי מדת המל' בעצם היא בחי' הגבהה והתנשאות, ואם ע"י⁷⁸ יו"ד הי' ריבוי צמצומים ויהי' מזה יניקה לחיצונים, אך כדי להיות עוה"ב שזהו בהכרח שיהי' ע"י צמצום היו"ד דוקא וכמו שמצינו בענין השערות שארז"ל שער באשה ערוה⁷⁹, ולמעלה הנה עיקר ההמשכה הוא ע"י השערות דוקא כמ"ש ושער רישי'⁸⁰ כו', וכמו"כ הוא בענין היו"ד דעוה"ב בהכרח שיהי' ע"י יו"ד דוקא, אבל עוה"ז צריך שיהי' ע"י ה"א דוקא. והנה מתחלת הבריאה נברא שלחהעוה"ב והעוה"ז מחמת כי חפץ חסד⁸¹ הוא⁸², אבל עכשיו זאת היא עבודת האדם להמשיך בחי' אלו ע"י עבודתו בתומ"צ⁸³, אך ע"י מה ממשיכים בחי' אלו זהו ע"י בחי' המצות שזהו מ"ש לעבדה ולשמרה⁸⁴ לעבדה בה"א ולשמרה בה"א שב' ההי"ן אלו הם העוה"ב והעוה"ז, ומשארז"ל שביו"ד נברא העוה"ב היינו שנברא ביו"ד, אבל עוה"ב בעצם הם⁸⁶ בחי' ה"א⁸⁵, וע"י לעבדה ולשמרה שהם בחי' המצות כי לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת⁸⁷ ממשיכי' בחי' עוה"ב ועוה"ז. וזהו כל הנשמה תהלל י"ה שעבודת האדם להמשיך בחי' יו"ד ה"א, שזהו פי' תהלל בהילו נרו ל' הארה היינו שיהי' הארת יו"ד ה"א להיות ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז.

קיצור והנה כתי' כי בי"ה כו' וארז"ל במנחות ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז, עוה"ב להנחיל אוהבי יש קנה חכ' קנה בינה גימ' יש, ע"ד שיעקב אמר היש הוי'⁸⁸, וצ"ל הלא לית אתר פנוי כו', מכה"כ, אך כמו הנפש מחי' כל⁸⁹ הגוף מ"מ עיקר השראת הנפש הוא בראש, כמו"כ יובן הגם כי מכה"כ מ"מ הבהמ"ק הי' שער השמים⁹⁰ ששם הי' גילוי ש' הוי' וזהו היש הוי', וכמו"כ יובן ענין להנחיל אוהבי יש, וכדי להיות עוה"ב זהו ע"י צמצום דיו"ד, כי גם העוה"ב אין ערוך לך כו'. ובה' נברא העוה"ז יובן ממה שכדי שתוכל שרה להוליד הוסיפו לה ה"א, והלא היו"ד גבוה יותר, אך שרה ל' שררה בחי' מל'⁹¹ ואם הי' ע"י יו"ד מחמת ריבוי הצמצומים הי' נמשך יניקה לחיצונים, אבל עוה"ב צ"ל דוקא ביו"ד, וכמו שער באשה ערוה, ולמעלה עיקר ההמשכות הוא ע"י שערות דוקא, קדושה תלוי בשערות⁹² ואבא יונק ממזלא⁹³, והנה מתחלת הבריאה הי' מחמת כי חפץ חסד הוא, אבל עכשיו באתעדל"ת תליא מילתא, והינו ע"י לעבדה בה"א ולשמרה בה"א רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות ל"ת, ב' ההי"ן ה' ראשונה עוה"ב, שעוה"ב נברא ביו"ד, אבל עצם העוה"ב הוא בחי' ה' עילאה, וה' אחרונה בהבראם בה' בראם⁹⁴, וזהו כל הנשמה תהלל ל' בהלו נרו, י"ה היינו מה שביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז.

הערות

עמוד שלב

1. רני ושמחי : חלק ממאמר ד"ה זה שנדפס בסה"מ תרכ"ז ע' שכא ואילך (ג' פרקים). וש"נ. והמשכו (פרקים ד-ו) נדפס לקמן מאמר ד"ה ומעתה צ"ל מפני מה כל הנשמה. נעתק מבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק.
2. רני ושמחי בת ציון : זכרי' ב, יד.
3. במד"ר ס"פ פקודי : בשינויים.
4. בעטרה שעטרה לו אמו : שה"ש ג, יא.
5. לא זז מחבבה : בהמשך מים רבים תרל"ו ע' קמט בהערה מציין: ראה שמו"ר ס"פ נב. במ"ר פי"ב, ח. שהש"ר ספ"ג. פסיקתא דר"כ פ"א. בסה"מ מלוקט ד ע' קצה בהערה 34 מציין: כ"ה הלשון בתו"א מקץ לו, א. ובאוה"ת בא שם ע' רנח. ובכ"מ. שם ע' רפג בהערה 9 מציין: כ"ה הלשון בתו"א [מקץ לו, א] וברד"ה תרכ"ז הנ"ל שם [סה"מ תרכ"ז כת"י ר"ש סופר ע' רצז — ובמהדורת תש"ס ע' שכא]. ובכ"מ. ראה גם לקו"א להה"מ יב, סע"ב (אות סא). לקו"ת שמיני יט, ג. שלח לח, ג. בלק עד, רע"ג. מטות פד, ג. פ' ראה לא, ד. נצבים מד, ד. בהערה הבאה.
6. לא זז מחבבה עד שקראה בתי : רש"י שה"ש שם. וכ"ה גם בילקוט שמעוני פקודי לט, לג [רמז תיז]. שה"ש שם [אלא שבילקוט שה"ש הסדר: אחותי אמי בתי. וכן הוא הסדר בפ' פקודי, אבל כשמביא (בפ' פקודי שם) הפסוקים אז הסדר: בתי אחותי אמי].
7. (תלים מ"ב) שמעי בת . . אביך : וכ"ה בסה"מ תרכ"ז כאן. תהלים מה, יא [ושם: והטי . . ושכחי]. הכתוב הובא גם בשמו"ר ותו"א שם. בבמד"ר שם חסר. בשהש"ר־ בפסיקתא־ וברש"י וילקוט שמעוני שם־ וכן בתנחומא באבער פקודי ח הובא רק: שמעי בת וראי.
8. ויתאוו המלך יפיך : שם שם, יב [ושם: ויתאו]. פסוק זה הובא גם בתו"א שם. אבל לא הובא במדרשים וברש"י שם.
9. פתחי לי אחותי . . תמתי (שה"ש ה') : פסוק ב. וכ"ה בשמו"ר שם.
10. הקשיבו אלי . . (ישעי' נ"א) : פסוק ד [ושם: האזינו].
11. ולאומי . . ולאמי כתיב : לפנינו כתוב: ולאומי. אבל ראה במד"ר־ שהש"ר־ פסיקתא־ תנחומא־ רש"י־ וילקוט שמעוני שם. ראה גם מתנות כהונה לשמו"ר שם. בזהר ואתחנן רסב, א: אל תקרי לאומי אלא לאמי דלא זז קב"ה מחבבה לכנס"י עד דקראה אמי. מנחת שי ישעי' שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קכד. מאמרי אדה"א בראשית ע' שכט. וראה במ"מ לתו"א לו, א ד"ה ולאמי כתיב.
12. בבחי' שכאשר המל' : אוצ"ל: בבחי' המל' שכאשר.
13. ז"א ומל' שוין בקומתן : ראה ע"ח שער מיעוט הירח של"ו, פ"א. פ"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקצג ואילך.

עמוד שלג

14. שני המאורות הגדולים : בראשית א, טז.
15. המל' היא בחי' הלבנה : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ב מערכת לבנה.
17. ישראל מונים ללבנה : ראה סוכה כט, א.
16. שלכן . . מדריגתן : בסה"מ תרכ"ז מהדורת תש"ס כאן: (שלכן . . מדריגתן).
18. וגם אמנה אחותי בת אבי : וירא כ, יב.
19. כנס"י היא בחי' מל' : ראה זהר בלק קצז, א.
20. נר הוי' נשמת אדם : משלי כ, כז. ראה תו"א מקץ מ, ב. מא, א.
21. וכמו דאיתא במד"ר ע"פ בהעלותך : בהעלותך ח, ב. ראה במד"ר פט"ו, ה. תנחומא בהעלותך ד. וראה גם שמו"ר פל"ו, ב. בסה"מ תרכ"ז (שבהערה 5) מובא הלשון: וכמו שפרש"י ע"פ בהעלותך. בסה"מ מלוקט ד ע' רפד בשולי היריעה מעיר: בסה"מ שם וכמו שפרש"י ע"פ בהעלותך. וכפה"נ הוא ט"ס וצ"ל: וכמו [שפי'] במד"ר ע"פ בהעלותך.
22. כי אתה נרי . . חשכי : שמו"ב כב, כט.
23. דוד בחי' מל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ד מערכת דוד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.
24. כל הנשמה תהלל י"ה : תהלים קנ, ו.
25. ומה שהקדים רבינו ז"ל : כ"ק אדמו"ר הזקן בתו"א מקץ כאן לו, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קכד.
26. ונשמה . . בחי' בינה : ראה גם לקו"ת פ' ראה כה, א. סה"מ תר"מ ח"ב ע' תרכח. וש"נ.
27. ונשמת שדי תבינם : איוב לב, ח. ראה גם אוה"ת איוב כרך א ע' תרעה ואילך.
28. בהילו נרו על ראשי : איוב כט, ג [ושם: עלי].
29. אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לקו"ת אמור לא, א ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' שסט ואילך. וש"נ.
30. ואתה הוא קודם שנברא העולם : ראה נוסח תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.

עמוד שלד

31. שהנשמה . . מתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). לעיל מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי במתיבתא דרקיע ובהערה 10.
32. כי לא מחשבותי מחשבותיכם : ישעי' נה, ח.
33. נפלאותיך ומחשבותיך . . אליך : תהלים מ, ו. ראה תו"א מקץ לא, ד. ראה גם לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה פ"ב.
34. הוא למעלה : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' שכב: הוא ית' למעלה.
35. גלוי וידוע . . והי' העולם : ערובין יג, ב. ראה תו"א וירא יד, ד. תו"ח משפטים ח"ב רעט, ג. וש"נ. סהמ"צ להצ"צ פא, ב. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' שכב.
36. מ"ש הרמב"ם שהוא היודע : הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
37. שכולם נסקרים בסקירה אחת : ר"ה יח, א.
38. וכמשארז"ל בר"ה כל באי העולם : טז, א [במשנה. ושם: עולם. אבל במשנה שבמשניות ובשינויי נוסחות שם, ובגמרא יח, א כבפנים].
39. ולמדו זה מפסוק : ראה ר"ה, יח, א.
40. היוצר יחד לבם : תהלים לג, טו.

עמוד שלה

41. מחשבות : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן. והוא הוספה על לשון הכתוב.
42. עד שלא נוצרה המחשבה : ראה ב"ר פ"ט, ג.
43. תירץ רבינו ז"ל : כ"ק אדמו"ר הזקן במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קצג. תו"ח מקץ קג, ג ואילך. אוה"ת וישב כרך ו ע' תתשב, א ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' שכג.
44. אחי יוסף . . רועי צאן : וישב לז, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קצב. תקע"א ע' פח. סה"מ תרכ"ט ע' קעב. וש"נ. ע' רפא. וש"נ.
45. אחי יוסף . . תמיד מרכבה : ראה זהר ויחי רמא, א. תו"א וישב כח, א. תו"ח ויחי רמג, ב ובהערה 32. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 179.
46. שרשם הוא מעולם הבריאה : ראה תו"א וישב וד"ה קדש ישראל שם. וראה גם תו"א ויחי קג, סע"א. תו"ח ויחי רמב, ד.
47. הוא : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' שכג: הי'.
48. לבלתי יכולים : שם: לבלתי יהיו יכולים.
49. יוסף מפני שהי' מאצי' : ראה תו"א וישב כח, א ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' רפב. וש"נ.
50. התחת אלקים אני : ויחי נ, יט. ראה גם סה"מ תרכ"ט ריש ע' שנ.
51. שפעל הבעש"ט ז"ל בסוף ימיו : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קצג. תו"ח ויחי רמט, ג ובהערה 40. סה"מ תרל"ג ח"א ע' סו. וש"נ.

עמוד שלו

52. קדוש . . ה' צבאות : ישעי' ו, ג.
53. אות הוא בצבא שלו : ראה חגיגה טז, רע"א (לגי' הע"י. רש"י סנהדרין צב, א ד"ה שתי אותיות). ילקוט שמעוני שה"ש ו, א (רמז תתקצב). מערכת האלקות פ"ד מערכת שמות המדות ד"ה הששית (ע' סה). פט"ו בבאור כונת . . הקדושה (ע' רה). פי' הראב"ד לס"י פ"א, מ"א (טו, ג). פ"ב, מ"ג (לט, סע"ב ואילך). פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת צבא. תו"ח בא ח"א קיד, ד. וש"נ.
54. כלל : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' שכט: כו'.
55. אני כו' וכש"כ : שם: כו' וכ"ש.
56. בת"א בפ' בא בד"ה ויהי בעצם : ס, ב ואילך. וראה ד"ה זה בתו"ח שם. בתו"א שם הפתיחה היא: בעצם היום הזה. וכן הוא במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רו. ובהנחת כ"ק אדה"א [שלא נדפסה לע"ע]. וראה ב' הגירסאות בתו"ח בא ח"א קיב, א ובהערה 2.
57. כי בי"ה ה' צור עולמים : ישעי' כו, ד.
58. ביו"ד נברא העוה"ב : ראה מנחות כט, ב. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 94.
59. להנחיל אוהבי יש : משלי ח, כא.
60. קנה חכ' קנה בינה : משלי ד, ה.
61. קנה . . קנה . . גימ' יש : ראה לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 58.
62. אכן יש הוי' במקום הזה : ויצא כח, טז. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ב ובהנסמן שם.
63. מכה"כ : ישעי' ו, ג.
64. ולית אתר פנוי מיני' : ראה ת"ז תנ"ז צא, ב. ת"ע קכב, ב. ס' האמונות והדעות לרס"ג מ"ב, פי"ג. תניא פכ"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת בהר מא, א. שם בהוספות נב, ג.
65. בהנפש : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כת"י ר"ש סופר ע' רצט. אבל במהדורת תש"ס ע' שכד: בנפש האדם.
66. התלבשות הנפש . . השראת הנפש : ראה תניא פנ"א ואילך. וראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 91.

עמוד שלז

67. אין זה כ"א בית אלקים : ויצא כח, יז.
68. יו"ד שהוא צמצום : ראה גם אגה"ת פ"ד. תו"ח בשלח ח"א קנ, ב. וש"נ.
69. אין ערוך לך : ברכת יוצר לשבת.
71. צמצם שכינתו . . ארון : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12.
72. אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה לקו"ש מסעי כרך יג ע' 119 ואילך. סה"ש תנש"א ע' 302 ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרלט. וש"נ.
73. וידבר אלקים : יתרו כ, א.
74. אלקים בחי' צמצום : ראה שער היחוה"א רפ"ו. תו"ח שמות ח"א לד, ד. וש"נ.
70. וגם זהו . . דוקא כו' : בסה"מ תרכ"ז ליתא.
75. שרי אשתך . . שרה שמה : לך יז, טו [ושם: את שמה. אבל כ"ה גם בתו"א המובא בסמוך]. ראה תו"א לך יג, ב.
76. שרה . . שררה : רש"י נח יא, כט. וראה רש"י לך יז, טו. ברכות יג, א. ב"ר רפמ"ז.
77. מלכותך מלכות כל עולמים : תהלים קמה, יג.
78. ואם ע"י : אוצ"ל: ואם הי' ע"י.
79. שער באשה ערוה : ברכות כד, א. ראה לקו"ת אמור לא, סע"ד ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קיב. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון פ"ה.
80. ושער רישי' : ע"פ דניאל ז, ט.

עמוד שלח

81. מתחלת הבריאה . . חפץ חסד : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. לקו"ת אחרי כה, סע"ג. נצבים מז, ב. שעה"י פי"א. ש"א ל, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ס"ע מז ואילך ובהנסמן שם.
82. כי חפץ חסד הוא : מיכה ז, יח.
83. עכשיו . . ע"י עבודתו בתומ"צ : ראה ע"ח־ לקו"ת־ וש"א שבהערה 81.
84. לעבדה ולשמרה : נסמן בסמוך הערה 87.
86. הם : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כת"י ר"ש סופר ע' ש. אבל במהדורת תש"ס ע' שכד: הוא.
85. שביו"ד . . העוה"ב . . בעצם . . ה"א : ראה גם אוה"ת חנוכה ח"ב שיד, ב.
87. לעבדה רמ"ח . . שס"ה מל"ת : בראשית ב, טו. ראה זהר בראשית כז, א. תרומה קסה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצט־ בראשית ע' עג־ קונטרסים ע' שי.
88. שיעקב אמר היש הוי' : ראה לעיל בפנים ובהערה 62.
89. כל : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כת"י ר"ש סופר ע' שה. אבל במהדורת תש"ס ע' שכד: את כל.
90. שער השמים : ויצא כח, יז.
91. שרה . . מל' : לקו"ת להאריז"ל ח"ש כג, ב.
92. קדושה תלוי בשערות : זהר תזריע מח, ב.
93. ואבא יונק ממזלא : ראה זהר אד"ז האזינו רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. תו"ח שמות ח"א לו, א הערה 455.
94. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.