לא ד
בבחי' ממכ"ע ממש כח הפועל בנפעל ולהיותן נחלקים בכלל לג' חלקים ג"ע העליון והתחתון והעוה"ז בחי' בראתיו יצרתיו עשיתיו ע"כ באו ע"ז ג' תיבות והן שם כבוד מלכותו. וזהו פי' בשכמל"ו היינו שאנו ממשיכים להיות המשכות מבחי' ממכ"ע. וז"ש כי עמך מקור חיים ולא נאמר כי אתה מקור חיים שאז היה משמע שהוא ב"ה הוא המקור הנובע ממנו החיים בהשתלשלות עילה ועלול. וזה לא יתכן כלל כנ"ל שלא היה באפשר להיות נמשך מאתו ית' סדר והדרגת השתלשלות עילה ועלול כי אלו הי' נמשך השפע ממנו בבחי' עילה ועלול לא היה כלל התהוות העולמות בבחי' גבול ומדה. לכן נאמר כי עמך מקור חיים שהמקור שנובע ממנו השתלשלות עילה ועלול הוא עמך ר"ל שהוא דבר הטפל ובטל אצלך להיות כי מקור זה הוא הנק' עלמא דאתגליא ונק' ממכ"ע שמתלבש בתוך העולמות בפנימיותם שאז שייך לומר ענין השתלשלות עילה ועלול. והרי נת' שבחינת ממכ"ע הוא ענין זיו השכינה שהוא זיו והארה בעלמא וגם נמשך ע"י צמצום עצום בתחלה שיהיה הגילוי רק כטפה מאוקיינוס ויותר מכן אין ערוך כו' אז אח"כ נמשך מזה מקור לבחי' השתלשלות והנה בחי' הזיו הוא טפל ובטל במציאות לגבי מקורו כביטול טפה א' בים אוקיינוס אילו היה הים בלי גבול עד"מ וכביטול זיו השמש בשמש לכן נק' עמך כו' אבל הוא ב"ה במהו"ע מובדל בבחי' אין ערוך לך. וז"ש אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך דהיינו אתה במהו"ע ית' הוא מובדל שהוא ראשון והוא אחרון כמ"ש לא שניתי כו' וחיות כל העולמות הוא רק מבחי' מלך וכנ"ל בפי' אלקים חיים ומלך עולם. הרי מבואר ענין ופי' קדוש שהוא לומר שהוא ית' קדוש ומובדל ומחיה העולמות שלא ע"י התלבשות בתוכיותן ע"ד שהנשמה מחיה את הגוף. והגם כי נת' ג"כ שיש בחי' חיות אלהות המתלבש בפנימיותן כמו שהנשמה מתלבשת בגוף אך זהו רק בחי' זיו השכינה הארה דהארה אבל מהו"ע נת' קדוש ומובדל ואפילו בבחי' שמו נאמר כי נשגב שמו לבדו רק הודו דשמו על ארץ ושמים והוא בחי' הארה דהארה כנ"ל:
ד ובזה יובן מ"ש בנזיר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו. וצ"ל מה ענין הקדושה לגידול השער. אך הענין דהנה כתיב ועתיק יומין יתיב כו' ושער רישי' כעמר נקא. ופי' עתיק יומין הוא כמ"ש המתנשא מימות עולם. כי ימות עולם הוא בחי' המקור חיים המתלבש בבחי' ממכ"ע כנודע בפי' מ"ש ששת ימים עשה ה' ולא כתיב בששת אלא שרומז למדות עליונות המתלבשים להחיות העולמות, יום ראשון נמשך בחי' חסד ונבראו עי"ז אור ומים כו'. וזהו בחי' ממכ"ע אבל מהו"ע ית' שהוא קדוש ומובדל נאמר עליו המתנשא מימות עולם שמרומם ומתנשא מלהיות מתלבש בתוכן כי אין ערוך לו כלל. וזהו פי' עתיק יומין מלשון המעתיק הרים שנעתק ונבדל מבחי' ימות עולם [ועיין בזהר ח"ג קל"ג ב' ע"פ וחסדי מאתך כו' וכתיב ובחסד עולם כו' ודף קל"ד ב' ענין ימי קדם וימי עולם ועמ"ש במ"א ע"פ ביום השמיני עצרת בפי' אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ובד"ה השמים כסאי בענין שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם] וההמשכה הנמשך ממנו להיות מקור וחיות להתהוות בחי' ימות עולם ובחי' ממכ"ע הוא רק הארה מצומצמת שאין ערוך כלל למהו"ע ית'. וע"ז נאמר ושער רישי' כעמר כו' שנמשלה לבקיעת השערה מהמוח. שעם היות שנמשך בהשערה חיות מהמוח כנודע שהשערה חלולה ובתוך החלל יש יניקה מהמוח. עכ"ז הוא רק מותרי מוחין וחיות מצומצם במאד עד שאינו נוגע כלל לחיות המוחין עד שבהחתך השערה לא יכאב למוח כלל, כך עד"מ א"א להמשיל משל אחר לבחי' האור והחיות הנמשך ממהו"ע ית' להיות מקור לבחי' ממכ"ע הנקרא מקור חיים. רק כמו בחי' שערה לפי שמזה המשל מובן איך שאע"פ שנמשך ממנו הארה זו עכ"ז הוא
מצוטט ב־31 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לה ‹ מקץ ‹ שיחה א ‹ 179 לקו"ת אמור לא, ד
- כרך יח ‹ נשא ‹ שיחה ג ‹ 73 לקו"ת אמור לא, ד
תורת מנחם 11
- א - שנת ה'שי"ת ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת* לקו"ת אמור לא, ד
- ו - שנת תשי"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ב לקו"ת אמור לא, ד
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ לקו"ת אמור לא, ד
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב לקו"ת אמור לא, ד
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה לקו"ת אמור לא, ד
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד לקו"ת אמור לא, סע"ד
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד לקו"ת אמור לא, ד
- מ - שנת תשכ"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד לקו"ת אמור לא, סע"ד
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ת אמור לא, ד
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב לקו"ת אמור לא, ד
- עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג לקו"ת אמור לא, ד
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג לקו"ת אמור לא, ד
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- תקס"ו ח"ב ‹ להבין שרשי הדברים ‹ תרעו לקו"ת אמור לא, ד
תורת חיים ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
- שמות ח"א ‹ פרשת בשלח ‹ ולהבין בתוס' ביאור כל הדברים הנ"ל ‹ קמב, ב לקו"ת אמור לא, ד
נר מצוה ותורה אור ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
- שער היחוד ‹ קמא, א לקו"ת אחרי לא, ד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 12
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ ואעשך לגוי גדול ‹ יא לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ צאינה וראינה ‹ שע לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [אני לדודי] והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א ‹ תקטז לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ עטרת תפארת שיבה כו' ‹ תרסח לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ אני לדודי הא' ‹ תשמא לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ עטרת תפארת שיבה ‹ תתמב לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ לכל תכלה ראיתי קץ ‹ תתעג לקו"ת אמור לא, ד
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ אני לדודי הא' ‹ תתפ לקו"ת אמור לא, ד
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ואלה תולדות כו' (ב) ‹ עא לקו"ת אמור לא, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ רני ושמחי ‹ שלז לקו"ת אמור לא, סע"ד
- תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ [/cup][היתר נדרים פורחין באויר] (ב) אמנם הנה כל ענין הנדרים ‹ תעד לקו"ת אמור לא, ד
- תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ ולא אבה כו' ‹ תקו לקו"ת אמור לא, ד
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ‹ רצד לקו"ת אמור לא, ד
ביאורי תניא אוצר החסידים 1
- ביאורי תניא - אסתרמן, גרונם ‹ פרק ג לקו"ת אמור לא, ד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

