לא ג

החיות בחי' ממכ"ע הנמשך מא"ס ב"ה בתוכיות העולמות ממש כמו שהנשמה מלאה את כל הגוף וכך חיות זה מתחלק לג' בחי' כלליים ג"ע העליון וג"ע התחתון ועוה"ז. ולכן נק' בחי' ממכ"ע עלמא דאתגליא [ועמ"ש בפ' ואתחנן ע"פ וידעת היום]. ג אך בחי' חיות זה הנמשך בבחי' ממכ"ע הוא רק הארה וזיו בעלמא זיו השכינה. אבל הוא ית' עצמו הוא קדוש ומובדל שאינו מתלבש ח"ו בתוך העולמות. ואף גם בחי' החיות הנמשך ממנו ית' להחיות העולמות עיקר החיות אינו מתלבש בתוכן כלל אלא מחיה ומהוה אותן שלא ע"י התלבשות וזהו בחי' סכ"ע. וזהו שנת"ל שהחיות שהוא ית' מחיה העולמות אינו כדמיון שהנפש מחיה את הגוף כי הוא ית' מחיה אותן אע"פ שאינו מתלבש בתוכן רק בבחי' סובב ומקיף עליהן. וההארה שנמשכת בבחי' ממכ"ע הוא זיו והארה לבד מבחי' הסוכ"ע ונק' זיו השכינה כנ"ל. והלכך אין שייך בו שום שינוי ע"י הבריאה ולא כמו הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף לפי שמהו"ע מתלבשת בהגוף. ואי לזאת מובן שבבחי' סוכ"ע אין שייך התחלקות ראש וסוף מעלה ומטה כיון שאינו מתלבש בהעולמות וז"ש כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים פי' שרק הזיו וההוד של שמו ית' הוא מתלבש בארץ ושמים להחיותם ומתחלק לחלקים כנ"ל, [וגם נודע דארץ ושמים נק' ג"ע עליון ותחתון כידוע בפי' מי לי בשמים כו'], אבל שמו עצמו הוא קדוש ומובדל ונשגב לבדו. וכמ"ש אין ערוך אליך פי' שא"א להיות המשכת החיות ממנו ית' בבחי' סדר ההשתלשלות עילה ועלול וענין עילה ועלול הוא כמו שמהשכל מתהוה מדה שבלב וממדה מחשבה כו' שמהות השכל נתפס בהמדה כו', משא"כ הוא ית' בחי' סכ"ע ואינו נתפס בהעולמות ולא כמו שהעלול משיג עילתו אלא אין ערוך לך ממש. וע"ז נאמר כי נשגב שמו לבדו. ולכן כתיב אני הוי' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא כו' ומשנברא העולם הכל בשוה. וז"ש אלקים חיים ומלך עולם. פי' מה שהוא אלקים חיים שנמשך ממנו חיות להיות מתלבש בכל נברא בפנימיותו ממש ולכן אלקים לשון רבים ע"ש ריבוי התחלקות החיות לכל נברא. וזהו לשון אלקים חיים כו' הנה המשכה זו בכלל הוא רק מבחי' מלך עולם. דהיינו מבחי' מדת מלכותו ית' כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים. ומשם נמשך ג"כ להיות סדר השתלשלות עו"ע ומעלה ומטה כמו ראש וגוף כו' כנ"ל משא"כ מהו"ע ית' קדוש ומובדל וכמשל התפשטות הממשלה והאדנות של המלך על אנשי המדינה שבממשלה זו הוא מנהיג' ואימתו עליהם הרי עצמות המלך אינו נתפס באנשי המדינה רק שמו לבד נק' עליהם והוא ממשלתו ואימתו, וכמ"כ יובן למעלה שחיות העולמות הוא נמשך ממדת מלכותו ית' שמבחי' מל' נמשך להיות מתפשט ומתלבש החיות בג' עולמות הנ"ל ג"ע העליון ותחתון ועוה"ז. וגם באמת מובן ממשל המלוכה שבחי' ההתנשאות הוא בחי' מקיף וממעל לאנשי המדינה. וכך בחי' מלכותו ית' היא בחי' סובב ומקיף על העולמות רק זיו והארה ממנה נמשך להיות מתלבש בהעולמות והוא ענין זיו השכינה שנמשך להיות כח הפועל בנפעל ממש ואז שייך סדר השתלשלות עילה ועלול כו' וכמש"ל דאפי' בחי' שמו שהוא מלכותו הוא נשגב לבדו רק הודו של שמו על ארץ ושמים כו' וזהו אתה קדוש ושמך קדוש (וכמ"ש במ"א בד"ה לכן אמור לבני ישראל). ובזה יובן ענין ד' רבתי דאחד שרומז למדת מלכותו ית' כנודע וא"כ צ"ל מ"ש אח"כ בשכמל"ו הלא כבר נרמז ענין מלכותו בד' רבתי דאחד. אך הענין כי הד' רבתי דאחד הוא רומז על בחי' עצם מדת מלכותו ית' שהיא למעלה מההתלבשות בבי"ע ולכן הד' סטרין מזרח ומערב צפון ודרום הם בטלים שם במציאות שאין שם התחלקות מעלה ומטה כנ"ל. אך בחי' שם כבוד מלכותו ענין ג' תיבות אלו הוא מה שנמשך הזיו ממדת מלכותו ית' להתלבש בתוכיות העולמות

מצוטט ב־16 עמודים

תורת מנחם 5
  1. טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשט"ז לקו"ת אמור לא, סע"ג
  2. כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ לקו"ת אמור (לא , ג
  3. מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו לקו"ת אמור לא, ג
  4. מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו לקו"ת אמור לא, סע"ג
  5. לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב לקו"ת אמור לא, ג
מאמרים מלוקטים 1
  1. חלק ד ‹ בס"ד. ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ לקו"ת אמור (לא , ג
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 9
  1. תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [מי כה"א] לה"ע ר"ח ‹ ד לקו"ת אמור לא, ג
  2. תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור ‹ קעה לקו"ת אמור לא, ג
  3. תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ צאינה וראינה ‹ שע לקו"ת אמור לא, ג
  4. תר"ם ח"א ‹ הנחות ‹ מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבת ‹ תטו לקו"ת אמור לא, ג
  5. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [ויאמר גו' מחר חודש] ‹ שלט לקו"ת אמור לא, סע"ג
  6. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [כמראה הקשת] ‹ שמח לקו"ת אמור לא, סע"ג
  7. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הוא אהרן ומשה ‹ לח לקו"ת אמור לא, ג
  8. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הוא אהרן ומשה ‹ תא לקו"ת אמור לא, ג
  9. ‏תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ עבדו את ה' בשמחה כו' (ג) ‹ שפה לקו"ת אמור לא, סע"ג
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
  1. תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא ‹ רסד לקו"ת אמור לא, ג

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.