רעט, ג
עומדים ברגליהם למעלה ופניהם למטה והיו מצטרכים ליפול לגמרי, אך באמת לגבי בנ"א שלמטה נדמה שהם למעלה ואלו למטה, ובאמת כך הוא ששניהם למעלה שבדבר כדורית לא ימצא [בו] בחי' מעלה ומטה שאותם העומדים בצד דרום נדמה להם שאותם הצפונים הם למטה ואלו הצפונים נדמה להם להיפוך כו'. וכמו שהוא למטה בגשמי' כן שבעיגול הגשמי אין בו מי שימצא ראש וסוף מעלה ומטה כלל, כך עד"מ למעלה ממש בבחי' עיגולים הם המקיפים שלמעלה שנק' בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' ההשתל' הכוללם יחד בסקירה א' כולם כא' מראש לסוף בהשוואה א' ממש לכל צד בלי שימצא ראש וסוף כלל והיינו כענין מארז"ל בכמה מקומות בש"ס גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם17 ולא אמרו הוא יודע הכל כו', בהיות הרמב"ם ז"ל כתב שהוא היודע והוא הידוע והוא המדע18 כו' אין לך דבר שחוץ ממנו ית' ודבר זה אין הפה יכולה לאומרה ע"ש, בהיות המאציל ב"ה הוא רם ונשא לבדו מופשט מגדרי התוארים אלו בתכלית הפשיטות עד שהע"ס דאצי' אין להם ערך ויחוס אליו כלל ולכן כאשר נתארו בתואר זה שהוא היודע שזהו כפי הדעת הנמנה בין הע"ס דאצי' זהו שפלות גדול קמי' ית', ומה גם בבחי' הדעת ימצא בבחי' מעלה ומטה כאדם היודע ומקיף בדעתו שמצייר בדעתו כדומה שמים וארץ ובנ"א שעליה תחלה מקיף ומצייר בדעתו הראש הוא השמים ואח"כ הארץ ובנ"א כו' כדומה שנתפס בציור שכלו ודעתו הראש קודם לסוף, דלא סגי בלא"ה שיתפוס דעת כולם כא' בסקירה א' בלתי שתתפשט תחלה בדעתו הראש ואח"כ הסוף מפני שדעתו מתלבשת בתפסו הדבר ההוא והדבר ההוא נתפס בו ומוקף בו ולכך לא סגי בלא"ה כו'. ולכן כאשר נתאר את המאציל ית' ג"כ בזה שהוא היודע את כל סדרי ההשתל' עולמות אבי"ע כו' מרכ"ד עד סוכ"ד שיודע אף מחשבת בנ"א שלמטה שחושב בחדרים כו'19 אין לך כ"ד נעלם [ממך] כו' מוכרח להיות שהוא מתלבש בבחי' הדעת לידע מציאות כל הנבראים20 הנפעלים מראש ועד סוף ימצא בו בחי' ראש וסוף שבדעתו יהי' מוקף תחלה הראש הנפעלים [oldpage_תיג] עליונים דאצי' ואח"כ דבי"ע כסדר השתלשלותן כו', אבל באמת המאציל ב"ה מופשט מגדר התוארים אלו בתכלית הפשיטות ואין בו מי שימצא ראש וסוף כלל כי הוא השוה ומשוה קטן וגדול21 שכולם בערך א' כלא חשיבי קמי' [ית'], ואעפ"כ הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות22 בכל פרטי פרטיות של הנבראי' אף מחשבות לבות האדם שבחדרי חדרים אין לך כ"ד נעלם ממנו כו' [כי] זהו כדרז"ל הכל גלוי וידוע23 לפני מי שאמר והי' העולם, שאין הוא היודע את כולם שיתלבש בבחי' הידיעה וידע את כולם כי הוא מופשט מגדר התוארים
הערות
- 17. גלוי וידוע. . העולם : ערובין יג, ב. ועוד. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קכה. תו"א יד, ד. לקו"ש קרח כרך יח ע' 197 בהערה.
- 18. שהוא היודע. . המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
- 19. כו' : אהו: כי.
- 20. הנבראים : או: ליתא. ה: כבפנים.
- 21. השוה ומשוה קטן וגדול : פיוט (לימים נוראים) האוחז ביד מדת משפט.
- 22. צופה ומביט. . הדורות : מוסף לר"ה (ברכת זכרונות).
- 23. הכל גלוי וידוע : ראה לעיל הערה 17.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

