ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד

178

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

חזרתה של הגר בתשובה, שזוהי תוספת, דוקא בפסוק "ויוסף אברהם ויקח אשה..." – שתכליתו היא, כהמשך הפרשה, "ותלד לו...".

ז. הסיפור על רבי טרפון ובני אחותו, והשאלות עליו

בקשר לסיפור זה מופיע בגמרא⁵⁶ סיפור תמוה ביותר לכאורה:

"בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה (=היו יושבים לפני) דרבי טרפון (ולא הוו אמרי מידי – רש"י), פתח ואמר (כדי שידברו – רש"י): ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני (מילתא בעלמא הוא דקאמר כדי לפתוח פיהם – רש"י), אמרי ליה: קטורה כתיב, קרי עליהם בני קטורה".

ואין מובן:

(א) מדוע מספרת זאת הגמרא, " ובמיוחד כאשר הכלל הוא⁵⁷ שאפילו "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב", על־אחת־כמה־וכמה בגנותם של "בני אחתי' דרבי טרפון". הכרחי לומר, אפוא, שיש כאן "תורה" – הוראה⁵⁸. ומהי?

(ב) יש מספר אמצעים כדי לגרום – לזולת לדבר, ולא באמצעות אמירת פסוק שלא כלשונו!

(ג) כיצד משתמשים לצורך כך בפסוק מן התורה⁵⁹?!

(ד) מדוע אמר רבי טרפון "ושמה יוחני"⁶⁰ – לכאורה, מתאים יותר היה לשנות ולומר "ושמה הגר", שאמנם, זה שונה מלשון הפסוק, אך זהו תוכן נכון, לפי רוב הדעות, ואפילו לדעת החולקים^* הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים", ולכן הורשו בית הלל להקדים את דברי בית שמאי לדבריהם⁶¹. וגם שינוי זה בלשון הפסוק היה די כדי לעוררם לדבר?

ח. לימוד התורה – תוספת והתחדשות

כדי להבין זאת יש להקדים את דברי חז"ל⁶² "כל המלמד (את) בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", כי באמצעות לימוד התורה נעשים

מציאות חדשה".

הערות

56. זבחים סב, ריש ע"ב.
57. ב"ב קכג, א.
58. שאז צריך לדבר בלשון ברור – כמשנ"ת בלקו"ש ח"ה ע' 281. ח"י ע' 26 ואילך.
59. ראה סנה' קא, רע"א: הקורא פסוק כו' כמין זמר כו' בלא זמנו כו'.
60. במשכיל לדוד כאן כתב "שהראשים של גלולי מצרים היו שמם יוחני וממרא כנראה מדברי רז"ל* .. ושמה יוחני כלומר שזוהי הגר שחזרה לגלולי בית אבי' כו'" (ועפ"ז מפרש כל הסיפור, עיי"ש) – אבל יוחני הנ"ל הי' איש, והמדובר כאן באשה. וגם: יוחני וממרא היו "ראשי מכשפים של מצרים" (פרש"י מנחות פה, רע"א), ולא "של גלולי מצרים" [ובס' ברכת שמואל דלקמן הערה 68 מקשר זה עם הא ד"שם טומאה מסר להם" (פרש"י פרשתנו לקמן פסוק ו')].
*. ראה לעיל הערה 5.
61. עירובין יג, ב.
62. סנהדרין יט, ב. הובא בפרש"י עה"ת במדבר ג, א.
. מנחות פה, רע"א. – בש"ס לפנינו: יוחנא. אבל בע"י (ורבינו גרשום) שם ושמו"ר (פ"ט, ז): יוחני. וכ"ה ביל"ש בשלח רמז רלה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.