שכט
ודעת הוא סדר טהרות, והענין הוא דהנה בבהמ"ק אף שהי' מאיר שם גילוי אלקות בבחי' גילוי ממש, מ"מ זה הי' רק בבהמ"ק לבד, אבל העולם לא נזדכך עדיין והי' בעולם רע ג"כ, ולא הי' נוגע זה כלל מה שבבהמ"ק הי' גילוי אוא"ס, אך לע"ל כתי' ואת רוה"ט אעביר מן הארץ152 שלא יהי' בחי' רע כלל לפי שהעולם יזדכך וכמ"ש ושמחת עולם על ראשם153, וזהו ענין טהרות שיטהר העולם לגמרי ולא יהי' בחי' רע כלל, וזהו שטהרות הוא למעלה מקדשים, כי קדשים הוא רק בחי' חכ' והנה חכ' הוא מברר בין טוב לרע וכמ"ש בחכ' אתברירו, אך החכ' הוא רק מברר דהיינו שהוא מפריד בין טוב לרע, אבל הרע נשאר בתוקפו, וזהו כמו שהי' בבהמ"ק שבבהמ"ק הי' מאיר בחי' גילוי ובעולם הי' בחי' רע ג"כ, משא"כ טהרות הוא ענין טהרה לגמרי, שלא יהי' בחי' רע כלל. ודרך כלל בעבודה חכ' הוא בחי' אתכפי' שמפריד הטוב מן הרע, אבל הרע נשאר עדיין בתקפו, אך טהרות הוא בחי' אתהפכא שנתהפך מחשוכא לנהורא. ועוי"ל שענין טהרות הוא כמ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו154. דהנה יוכ"פ נק' שבת שבתון155, והיינו כמו שיומין דחול לגבי שבת אינו בערך שזה נק' חול וזה נק' קדש, כך אין ערך שבת לגבי יוכ"פ שיוכ"פ הוא בחי' קדש הקדשים, וע"כ ביוכ"פ הי' כה"ג נכנס לפני ולפנים שהוא קדה"ק, וע"כ כתיב ביוכ"פ לפני הוי' תטהרו שהוא מטהר לגמרי כמו למשל מי שטובל במקוה שהוא נעשה טהור, כך יוכ"פ ע"י תשובה שהוא מטהר לגמרי שזדונות נעשו כזכיות156, ובזה הוא למעלה מבהמ"ק שבבהמ"ק שהיו מקריבין לא הי' מכפר כ"א על שוגג157, אבל על המזיד לא הי' מכפר158, אך יוכ"פ הוא מכפר גם על המזיד, וזהו ג"כ ענין טהרות שהוא כמ"ש מי יתן טהור מטמא159, שהטמא נעשה טהור ולא יהי' בחי' רע כלל, וזהו שטהרות הוא בחי' דעת, כי דעת הוא בחי' ומדרגה דלע"ל וכמ"ש
לעניןלג טהרות, מה שמביא ראי' שמקדש קדשים הי' אומר הכה"ג תטהרו שטהרה גבוה מקדושה, צ"ע שפי' תטהרו הוא שפועל הטהרה בזולתו וזהו גבוה מקדושה, אבל עצם מדריגת הטהרה אינו ראי' שגבוה יותר, והרי אמרו טהרה מביא לידי קדושה כנ"ל בשם המהרש"אלד.
הערות
- 152. ואת רוה"ט אעביר מן הארץ : זכרי' יג, ב.
- 153. ושמחת עולם על ראשם : ישעי' לה, י. נא, יא.
- 154. לפני הוי' תטהרו : אחרי טז, ל.
- 155. יוכ"פ נק' שבת שבתון : אחרי טז, לא. אמור כג, לב.
- 156. שזדונות נעשו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
- 157. מקריבין [אוצ"ל: מקריבין קרבן] . . מכפר כ"א על שוגג : ראה רמב"ם הל' שגגות רפ"א ואילך. אגה"ק סוסכ"ח.
- 158. על המזיד לא הי' מכפר : ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' קמט בשולי היריעה. תר"ם ח"ב ע' תר. וש"נ.
- 159. מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה לקו"ת חוקת ס, א.
- לג. לענין : נכתב בסוף ההגהות. וכנראה ששייך כאן.
- לד. כנ"ל בשם המהרש"א : הכוונה לכאורה להקושי' שבריש פיסקא ”חכ' הוא בחי' סדר קדשים", שהובא במהרש"א שבת שם ד"ה וחכמה.
משנה תורה, הלכות שגגות א׳ - הטקסט מספריא
כל העובר בשגגה על אחת ממצות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין עליה כרת הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת ומצות עשה שיקריב חטאתו על שגגתו:
וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת חוץ משלש עבירות מגדף ומבטל מילה וקרבן פסח הפסח והמילה מפני שהן מצות עשה וחטאת אין מביאין אלא על שגגת לא תעשה שנאמר אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה והמגדף מפני שאין בו מעשה ונאמר לעושה בשגגה יצא מגדף שאין בו מעשה לפיכך המקבל ע"ז באלוה אע"פ שהוא חייב כרת אם היה מזיד נסקל ואם קיבל בשגגה פטור מן הקרבן לפי שלא עשה מעשה ונאמר בעשותה אחת:
כל כריתות שבתורה חוץ משלש כריתות שביארנו אם עבר היחיד על אחת מהן בשגגה מביא חטאת קבועה חוץ מטמא שאכל קדש וטמא שנכנס למקדש ששניהם אין מביאין חטאת קבועה אלא קרבן עולה ויורד כמו שיתבאר:
חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד וקרבן עולה ויורד הוא קרבן שאינו קבוע אלא אם היה עשיר מביא חטאת בהמה ואם היה עני מביא עוף או עשירית האיפה כמו שיתבאר נמצאת למד שכל העבירות שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה ארבעים ושלש ואלו הן:(א) הבא על אמו (ב) הבא על אם אשתו (ג) הבא על אם אמה (ד) הבא על אם אביה (ה) הבא על בתו (ו) הבא על בת בתו (ז) הבא על בת בנו (ח) הבא על בת אשתו (ט) הבא על בת בתה (י) הבא על בת בנה (יא) הבא על אחותו (יב) הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו (יג) הבא על אחות אביו (יד) הבא על אחות אמו (טו) הבא על אחות אשתו (טז) הבא על אשת אביו (יז) הבא על אשת אחי אביו (יח) הבא על אשת בנו (יט) הבא על אשת אחיו (כ) הבא על אשת איש (כא) הבא על הנדה (כב) השוכב עם זכר (כג) הבא על אביו (כד) הבא על אחי אביו (כה) השוכב עם בהמה (כו) האשה שמביאה עליה את הבהמה נמצאו כל כריתות שבעריות עשרים ושלש:ובשאר העבירות שבע עשרה ואלו הן:(א) העובד עבודה זרה במעשה (ב) הנותן מזרעו למולך (ג) בעל אוב (ד) בעל ידעוני במעשה (ה) המחלל את השבת (ו) העושה מלאכה ביוה"כ (ז) האוכל ושותה ביום הכפורים (ח) האוכל נותר (ט) האוכל חמץ בפסח (י) האוכל חלב (יא) האוכל דם (יב) האוכל פיגול (יג) השוחט קדשים חוץ לעזרה (יד) המעלה קרבן חוץ לעזרה (טו) המפטם את שמן המשחה (טז) המפטם את הקטורת (יז) הסך בשמן המשחה הרי אלו ארבעים ושלש עבירות שמביאין על שגגתן חטאת קבועה ומה הוא הקרבן שמביא השוגג באחת מאלו אם שגג בעבודה זרה מביא עז בת שנתה לחטאת והיא האמורה בפרשת שלח לך בין שהיה החוטא הדיוט או מלך או כהן גדול או משוח מלחמה הכל שוין בשגגת ע"ז אבל אם שגג באחת משאר ארבעים ושתים אם היה הדיוט מביא שעירת עזים או נקבה מן הכבשים וזו היא חטאת של אחד מעם הארץ האמורה בפרשת ויקרא ואם המלך הוא ששגג באחת מהן מביא שעירת עזים לחטאת ואם כהן משוח הוא מביא פר בן בקר לחטאת והוא נשרף כמו שנתפרש שם:
אחד יחיד ששגג באחת מאלו או מרובין שנאמר תורה אחת תהיה לכם לעושה בשגגה כיצד אנשי מדינה ששגגו ודמו שהיום חול והרי הוא יוה"כ וכולן אכלו ועשו מלאכה כל אחד מהן מביא שתי חטאות כבשות או שעירות וכן אם שגגו כולן והקטירו לעבודה זרה כל אחד ואחד מן העובדים מביא עז בת שנתה לחטאת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

