שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כח י'תתלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון שלא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה – ולה ניתן חוש בהדרכה וחינוך – עלי' לנצל הקיץ לניצול חוש זה.
2 שלא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תשנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכרמז רז"ל (שבת עז, ב) ברישא חשוכא והדר נהורא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בפרט ע"פ מאמר הידוע שלא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה (כלומר, מיותר ובלתי ניתן לניצול), והוא מצפה לפיכך שהכוחות אשר הוא מעניק ינוצלו במלוא המדה.
62 מאמר הידוע: שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכאורה הדברים מוכרחים ממאמר חז"ל "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , ו"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו".
33 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי ערב (ואח"כ) ויהי בוקר", "ברישא חשוכא והדר נהורא" — כי מטרת עבודה זו היא הפעולה בעולם , ולכן התחלת העבודה היא מ"לילה", כי בתחילת העבודה העולם הוא במצב של "חושך", עולם מלשון העלם, שאין הקדושה נראית ונגלית בו; וע"י עבודת האדם באים מ"לילה" ל"יום", שמאירים את החושך, עד שמהפכים את החושך עצמו לאור.
40 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"לא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה" , לכן, בכל מקום שבן ישראל נמצא, עליו להפוך כל דבר לקדושה, ולשם כך יש צורך בניצול השבועה – נתינת הכוח שמלמעלה – בכל העולם.
34 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שמיני שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ברישא חשוכא והדר נהורא" , היום הולך אחר הלילה.
30 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"לא ברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו דבר אחד לבטלה" .
38 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
4 מכל המעשים: וי"ל שלכן נרמזו בשמו כל סוגי המעשים דכל השנה (תורה, עבודה, גמ"ח, תשובה -- נסמן בהקדמת קונטרס צד, ראה שם בארוכה). ואף שאמחז"ל (הבעש"ט -- הונא בתניא ריש ח"ב. והה"מ באו"ת ס"פ בראשית) דשם הדבר מהווה אותו וכו' הוא דוקא בשמו בלה"ק (עיי"ש) ושמות החדשים עלו עמהם מבבל (ירוש' ר"ה פ"א, ה"ב) ושמות פרסיים הם (רמב"ן בא יב, ב) -- יתרה מזו מצינו (שבת עז, ב): דשא דרך שם כו ואלול הובא בנחמי' ואו, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך אין מדובר כאן על פעולות מסוג של "ימין מקרבת" הבאות כהכנה הכרחית לפני עצם ההשפעה, כאמירת מלתא דבדיחותא לתלמידים, או משיכת התלמיד הקטן ב"דברים אהובים אצלו".
38 להעיר ד"ברייתו של עולם" היא בסדר ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" , בתחילה "צמצום" ("שמאל") ואח"כ אור ("ימין") – שבת עז, ב. סידור רעט, סע"ב. ובכ"מ – אבל זהו בנוגע לסדר הבריאה בפועל, אבל סיבת הבריאה היא מפני "כי חפץ חסד הוא" (ימין מקרבת). וראה ס' הערכים־חב"ד כרך ב' ע' אור־ביחס לחושך סעיף ב־ה, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חז"ל אומרים "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" .
29 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הרי כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה , ואם כך, השאלה היא, לכאורה, להיפך:
24 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
התעוררות ונתינת כח ותביעה לכבוש – כי הבריאה כולה מיוסדת על "כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , ועל־אחת־כמה־וכמה כאשר ה' רומז לו שהוא יחולל נס גדול וכו'.
43 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועל כך אומרים רבותינו שגם יצורים כזבובים, פרעושים ויתושים, הנראים כמיותרים בעולם, נבראו לצורך תועלת לאדם והם נכללים בכלל של "כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , וכפי שהגמרא מזכירה שם תרופות הנעשות מזבוב ומיתוש וכו'.
15 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מוצאים כמה וכמה דרשות של רז"ל על שמות החדשים הקשורים לפירושן של המילים בלשון הקודש [זאת בשונה מדברי הגמרא לגבי "דשא – דרך שם" , שם מובן כי הדבר נאמר רק בדרך רמז, אך המילה "דשא" עצמה אינה מילה בלשון הקודש, אמנם בדרשות רז"ל הנ"ל לגבי שמות החדשים משמע, שזה אכן פירושה של המילה עצמה].
15 שבת עז, ב. כתובות י, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תצוה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון ש"כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , והעובדה שהקדוש־ברוך־הוא קבע שיהודי זה יראה מאורע זה בעולם, הרי מובן שאין היא לבטלה ח"ו, אלא יש לה תכלית, אשר תכלית בריאת האדם היא "אני נבראתי לשמש את קוני".
61 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חז"ל אומרים אשר "כל מה שברא הקדוש־ברוך־הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , שכלל זה תקף בכל זמן ובכל מקום – בכל חלקי ופרטי הבריאה.
63 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכרמז רזייל (שבת עז, ב) ברישא חשוכא והדר נהורא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[ובכל אופן, גם אם נאמר שהסימנים הם רק מבררים, בהכרח לומר ששייכים הם לטהרה (ולא דברים צדדיים לגמרי), שבאים כתוצאה ומסובב ממנה, שהרי, "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , ולשם מה צריך לברוא סימנים מיוחדים שאינם שייכים להטהרה אך ורק כדי לברר הטהרה, בה בשעה שיכולים לברר הטהרה ע"י סימנים ששייכים להטהרה – סיבת הטהרה או מסובב ממנה].
861 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונמצא, שהחושך מצד עצמו אין בו כוונה ותכלית, וכל ענינו אינו אלא בשביל לעשות ממנו אור, ובלשון חז"ל "ברישא חשוכא והדר נהורא" , שהכוונה ד"ברישא חשוכא" היא בשביל שאח"כ ("והדר" ) תהי' העבודה לעשות ממנו "נהורא" (שאז האור אינו באופן של נהמא דכיסופא).
96 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) כותב שעכשיו אין אתנו יודע עד מה בסוד הבירורים, וכל אחד מחוייב לעסוק בכל עניני הבירורים שמזדמנים לידו מלמעלה, וכיון שמלמעלה נותנים לו כחות, ה"ז ראי' מוכחת שתובעים זאת מלמעלה, שהרי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" .
410 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן מוכח ממ"ש ברישא חשוכא והדר נהורא , וכן ממ"ש אור וחושך משמשים בערבוביא, שחושך הוא לא רק העדר האור, אלא גם בריאה בפ"ע.
62 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
היינו, שהרב הוא משפיע אמיתי, שהוא רק משפיע, ולא שייך אצלו ענין של מקבל, כיון שיודע הכל,– כפי שמצינו בגמרא "רבי זירא אשכח לרבי יהודה" במעמד ומצב ד"אי בעי מיני' כל חללי דעלמא (פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם ) הוה אמר לי'", היינו, שהי' יכול לשאול אצלו גם בנוגע להחלל ומקום פנוי שבו נתהווה כל סדר ההשתלשלות, ואכן שאל אצלו "מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי" , והשיב לו "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" , שזהו ענין הצמצום כו' –
87 שבת עז, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אע"פ שלומד תורה ומקיים מצוות, ויודע בעצמו שלא חטא מימיו, שלכן הוא צדיק בעיני עצמו, ובמילא עושה חשבון שהקב"ה לא יוכל לפרוע את התשלום ("זיך אויסצאָלן פאַר אים") אפילו אם יתן לו "כל חללי עלמא" , כיון שאין זה שכר מספיק לגבי עבודתו –
88 ראה שבת עז, ב ובפרש"י. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ד) והנה שרש הענין דאש שחורה שהוא האור שענינו להאיר את החושך, הוא כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר, ברישא חשוכא והדר נהורא , והיינו דכללות ענין האור, והדר נהורא , הוא מה שנמשך אחרי החושך שהי' בתחילה, ברישא חשוכא , שכל ענין המשכה זו הוא בשביל להאיר את החושך.
26 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונקודת הענין בזה – ע"ד המדובר לעיל בענין "ברישא חשוכא והדר נהורא" , שהדרך לבוא ל"נהורא", היא עי"ז ש"ברישא חשוכא" , כן הוא גם בנוגע לכללות הגאולה והגלות, שהגאולה האמיתית והשלימה תלוי' בהגלות, היינו, שדוקא ע"י העבודה דימי הגלות, יכולים לזכות להגילויים ולענינים שלמעלה גם מגילויים שיתגלו במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו.ואז יפעלו לא רק בנוגע לד' המינים, הכוללים את כל בנ"י, מהגדול שבגדולים עד לקטן שבקטנים, מה"אתרוג" שיש בו טעם וריח עד ל"ערבה" שאין בה לא טעם ולא ריח, אלא גם בנוגע לאומות העולם – שהרי באותו זמן שמקיימים מצות ד' מינים הקריבו שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם , לבררם ולהעלותם – לבוא להמעמד ומצב דשמיני-עצרת ש"יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך", שבכל מקום, מ"קדש הקדשים" עד "ארץ העמים", יהי' "הוי' אחד ושמו אחד" .
215 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר סיפור זה בידעו שסוכ"ס יתפרסם הדבר יותר ויותר.וע"פ דברי הגמרא "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , הרי מובן, שכמו"כ אין ענין וסיפור אחד לבטלה – כאשר הסיפור מסופר ע"י אלו שיודעים אודות האיסור של דברים בטלים, סיפורי דברים בעלמא.
25 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביאור הענין הוא, דהנה המשכת בחי' ח"ס הוא מבחי' הכתר, שעז"נ והחכמה מאין תמצא, וסדר ההמשכה הוא כבריתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא , היינו, שהמשכת הח"ס הוא מהכתר שנקרא בשם אוכם, כמאמר כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח כו' אוכם הוא קדם עלת העילות, היינו, שהוא בחי' חושך, כמ"ש ישת חושך סתרו, ולכן נקרא בשם דבר מר.
23 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר יהודי נעשה בר-מצוה, הרי המצוה הראשונה שמתחייב בה בהתחלת היום – בצאת הכוכבים – היא קריאת שמע ("ראשית חכמה יראת ה'") בערבין, ורק לאחרי כן בא החיוב דקריאת שמע בשחרית.וכן הוא הסדר בבריאת העולם – "ברישא חשוכא והדר נהורא" , והיינו, שאין זה באופן שמתחילים את העבודה בענינים של נהורא , ועד לקבלת השכר שבימות המשיח, אלא "ברישא חשוכא" :
152 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והו"ע ברישא חשוכא והדר נהורא , ברישא חשוכא הו"ע ההעלם וההסתר שבעולמות שנתהוו בבחי' יש, והדר נהורא הו"ע הביטול שנעשה בהם אח"כ ע"י גילוי אור, וכיון שאור זה קדמו החושך, לכן נקרא בשם נהורא אוכמא.
32 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אצל נשיאי ישראל בכלל הרי כל דבר הוא בתכלית הזהירות והדיוק, שכן, כשם ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , כמו"כ צריכה להיות הנהגתו של יהודי באופן שלא יהיו אצלו ענינים מיותרים, כמו בענין הדיבור, שדיבור מיותר הוא בלתי רצוי (כמבוארברמב"ם), ועד"ז בנוגע למחשבה בטילה, ועאכו"כ בנוגע למעשה בטל, כיון שעי"ז מבזבז את הכח שניתן לו מהקב"ה על דבר בלתי נצרך, נוסף לכך שעי"ז יחסר לו בהפעולה בעניני תורה ומצוות.
16 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ברישא חשוכא והדר נהורא" , היום הולך אחר הלילה.
42 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמרו חז"ל "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , אלא בכל דבר יש תכלית.
132 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל הדלקת המנורה בפועל, להאיר ולברר את העולם , הנה עז"נ יערוך אותו אהרן מערב עד בוקר, שזהו באופן שברישא חשוכא והדר נהורא , וכידוע בענין רננה ברמשא ושמחה בצפרא .
534 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הענין, דהנה כתיב ויהי ערב ויהי בוקר, ואמרו רז"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא , כברייתו של עולם היינו כללות סדר ההשתלשלות, שתחילתו הוא מהצמצום וסילוק
378 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בעבודה באופן ד"גבור בארץ יהי' זרעו" – טוען הוא – מנצל רק אחוז אחד או שנים מכחותיו וכשרונותיו, ומה יהי' עם כל 99-98 האחוזים הנותרים, שישארו ח"ו לבטלה , היפך הסדר דבריאת העולם, כמארז"ל "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" ?!
248 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, ענין היום הוא יחד עם הלילה דוקא, כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, היינו, שענין היום כלול מערב ובוקר (לילה ויום) שנעשים יום אחד, ולא עוד אלא שהערב קודם לבוקר, כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא , שזהו שתחלת ההתהוות היא ע"י צמצום הראשון, סילוק והעלם לגמרי (חשוכא ), והוא קודם להמשכת וגילוי הקו (נהורא ).
29 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם מה שבקדשים הלילה הולך אחר היום, משא"כ ביום האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה , כי, ברייתו של עולם היא באופן דברישא חשוכא והדר נהורא , ע"ד קליפה קדמה לפרי , אף שהפרי הוא עיקר המכוון.
502 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכל זה – כאשר צאן מרעיתו לא נוגע בחייו ממש, שלכן, התעסקותו בזה היא רק כפי שמתחייב ע"פ דיני השומרים, תוך כדי ניצול הכחות הגלויים שחייב לנצלם גם מצד ההנהגה ע"פ שכל שמחייבת ללכת בדרך הישרה, דכיון שהקב"ה נתן לו כחות אלו, הרי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , ולכן צריך לנצלם.
91 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון ש"לא ברא (הקב"ה) דבר אחד לבטלה" , הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לענינו של ל"ג בעומר, שבו נפעל עיקר הענין דספירת העומר, שבודאי אין זה לבטלה , כך, שבל"ג בעומר מתחיל כבר הענין דמ"ת.
1908 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לכל יהודי (ולכל אדם בכלל) נתן הקב"ה כחות וכשרונות ואפשרויות כו', וכדברי הגמרא ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , אלא כדי שינצל אותם – באופן של טוב וקדושה (ולא להיפך ח"ו, שהרי "מפי עליון לא תצא הרעות" ) – במילואם, שלא ישאר אפילו פרט א' בלתי מנוצל (לבטלה ).
1408 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועפ"ז מובן שמ"ש עד שלא נברא העולם כולל גם (לפי פירוש העבוה"ק) עד שלא נאצל העולם (דהיינו ראשית גילוי הקו), שהרי ענין בריאת העולם דהיינו התהוות הכלים הוא מצד הצמצום (כדאיתא בע"ח בתחלתו שע"י הצמצום נתגלה שרש הדין מקור הכלים) , וידוע שהצמצום קודם להקו , וכמארז"ל ברישא חשוכא (בחי' הצמצום) והדר נהורא (בחי' גילוי הקו), וא"כ, כשאומר עד שלא נברא העולם , דהיינו לפני הצמצום, הרי מובן שזהו גם לפני ראשית גילוי הקו (עד שלא נאצל), כיון שראשית גילוי הקו נעשה רק לאחרי הצמצום.
71 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגם בפשטות מובן שצריך להיות "עיניך רואות את מוריך" – כי, בשעת אמירת התורה מאירים פני הרב, כמ"ש "חכמת אדם תאיר פניו", וכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , הרי בודאי שהארת פני הרב מביאה תועלת אצל התלמיד– שניתוסף אצלו בהבנת תורת רבו.
501 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש לומר, ש"יכולין" אינו ענין נוסף, אלא ביאור בהענין ד"רשאין" – דכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , עכצ"ל, שהענין ד"רשאין" הוא באופן ש"יכולין", דאל"כ, הרי הענין ד"רשאין" הוא ללא תועלת כלל.
1364 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזוהי גם אחת ההוכחות שעכשיו יש הכרח בלימוד החסידות, אע"פ שלפני מאתיים שנה הי' לימוד פנימיות התורה רק אצל יחידי סגולה – כיון שעכשיו ישנה הידיעה אודות המציאות של פנימיות התורה, שזהו חלק בתורה, שגם הוא נכלל בברכת "נותן התורה", וכיון שלא יתכן שידיעה זו תהי' לבטלה , שהרי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , ברור הדבר שגם חלק זה שבתורה שייך אליו, כי בודאי לא היו מודיעים לו בחנם אודות ענין שאינו שייך אליו.
144 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" – הנה במקום ליתן לו את הזכות שיראה שישנו פנס להדליק ולהאיר, ואעפ"כ לא יעשה זאת, כדי להכעיס...
582 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לכל לראש – ישנה כללות ההנחה וההוראה שבזמנינו זה צריך להיות הסדר ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" בלימוד התורה וקיום המצוות (שזוהי האכילה והשתי' של יהודי ), כך, ש"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה" ; כשמגיעה ידיעה אודות יהודי שנמצא במקום רחוק – הרי בודאי ש"לא ברא (הקב"ה) דבר אחד (בעולמו ) לבטלה" , וכיון שהגיעה אליו ידיעה זו, הרי זה סימן שהוא צריך לעסוק בדבר .
926 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן הוא גם בכל המדריגות, ועד שנמשך גם בעוה"ז התחתון, כמארז"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא , דכתיב ויהי ערב (ואח"כ) ויהי בוקר.
1059 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"פ הודעת חכמינו ז"ל ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" – הרי כיון שניתן הכח על זה, ברור הדבר שביכולת כל אחד ואחד מאלו שהגיעה אליהם הידיעה בזה (שגם זה
1316 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , כי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו" , "בראשית – בשביל ישראל ובשביל התורה" .
215 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הדבר לדורותיו אחריו עד לדורנו זה, הרי בודאי ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , והכוונה בזה היא – ה"בכן" שבדבר, "המעשה הוא העיקר".
213 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בהמאמר, שלהבין זה צריך להקדים מאמר רז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא , כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
876 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון ש"ימים יוצרו ולא אחד בהם" , ו"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , הרי מובן, שמספר הימים שנותנים ליהודי הם לפי הצורך במילוי שליחותו, ואם אינו מנצל יום מסויים למילוי שליחותו, הרי גם אם ירצה להשלים זאת למחרת, יתכן שבגלל זה יחסר בקיום השליחות של יום המחר.
1244 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, החילוק שבין כבשים לעזים יובן ע"פ מארז"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אמרי, כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא , ומפרש רש"י, סתם עזים שחורות (חשוכא ) סתם רחלות לבנות (נהורא ).
22 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ראש חודש ניסן (אחר תפלת שחרית), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה, ענינו של ראש חודש הוא שכולל את כל החודש כולו (שלכן נקרא בשם ראש חודש, כמבואר בהדרושים דר"ה ), והענין דחודש הוא כמ"ש חודש אשתו, שהו"ע ההתחדשות, שאז נעשה לידת הלבנה מחדש, והיינו, שבערב ר"ח שהוא ההקדמה לר"ח נעשית הלבנה בבחי' אין (והו"ע ביטול היש אל האין), ובר"ח נעשית הולדה חדשה, שלכן נקרא בשם מולד הלבנה, ובדוגמת ברישא חשוכא והדר נהורא .
161 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון שהקב"ה ברא את העולם, וגם יהודי יחיד זה, ונותן לו ימים ושנים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" , "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" ), כחות ומרץ ואמצעים כו' – הרי בודאי לא יתן פחות מכדי הצורך, אבל גם לא יתן באופן מיותר , שהרי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , וכיון שביכלתו של יהודי למלא את שליחותו בעולם בסכום מסויים של ימים, מרץ ואמצעים וכו', אין צורך בדבר מיותר שלא יביא תועלת בתכלית בריאתו בעולם – "אני נבראתי לשמש את קוני" .
324 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שהתורה שהיא "תורת חיים" תובעת זאת מיהודי, הרי בודאי יש נתינת כח מלמעלה על כל זה, ולכן צריכים לנצל זאת, כדי שלא לגרום ח"ו ענין הפכי מזה ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" .
1539 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והסדר בזה, שתחלה צ"ל רננא ברמשא, ועי"ז באים אח"כ לשמחה בצפרא, וכמו שהי' בתחילת הבריאה, ברישא חשוכא והדר נהורא .
2684 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עליו לדעת שכיון שעשאוהו עשיר, נתנו לו כחות עצומים, וכיון ש"לא ברא (הקב"ה) דבר אחד לבטלה" , עליו לנצל את כל הכחות במילואן.
2575 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז בנוגע לכל הענינים שבעולם, דכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , לכן תשאר מציאותם בעולם, אלא שתהי' באופן שיביא תועלת לקדושה.
334 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה צריך להיות הוראה לכל אחד מישראל – במכ"ש וק"ו מזה ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט שכל דבר שרואים בעולם הוא הוראה בעבודה, ועאכו"כ בנוגע לענין של תורה.
440 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והו"ע ברישא חשוכא והדר נהורא .
2447 שבת עז, ב. וראה אוה"ת וסה"מ שבהערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זה ממארז"ל מאי טעמא עיזי מסגי ברישא והדר אימרי , כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא , דכתיב ויהי ערב ויהי בקר.
118 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , כולל גם בנוגע לענין הזמן, ובפרט זמן שהוא כללי, כמו הזמן של חודש תשרי, שכל המועדים שבו הם מועדים כלליים שמהם נמשך על כל השנה כולה , החל מר"ה שהוא ה"ראש" של כל השנה – הרי מובן שהעבודה דר"ה דורשת את כל אריכות הזמן של שני ימים, כי, אילו היו יכולים לפעול זאת במשך זמן קצר יותר, לא היו מקדישים לזה זמן ארוך יותר.
679 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה מובן גם מהכלל ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" – שהרי אם יש שני דברים שהם בשוה ממש, אזי אין צורך בשניהם!
1569 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– כמובן גם מהכלל ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , כך, שאין צורך שענין אחד יהי' ב' פעמים, שאז א' מהם הוא לבטלה [ולכן צ"ל הזהירות בענין ד"לא תוסף" כמו בענין ד"לא תגרע" ], ובהכרח לומר שכל א' מד' הפרשיות יש בה ענין מיוחד שאין בזולתה –
1904 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בהמשך לסעודת משיח – יש באחרון של פסח גם הענין של ד' כוסות, שהתחיל ללא פירסום, ואח"כ נתפרסם הדבר ובאופן של הוספה22 (כמו סעודת משיח שבתחילה היתה בהעלם, ואח"כ נתגלתה ע"י הבעש"ט), שמזה מוכח שנעשה שייך (לא רק ליחידי סגולה, או לחוג מסויים, אלא) לכל אחד מישראל שנתגלה אליו מנהג זה (במכ"ש מענין שבעולם, ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" , אלא שלפעמים נשארת השייכות באופן של שלילה , לא תעשה, ולפעמים באה באופן של חיוב ועשי').
675 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה , וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, צריך להמשיך גילוי אלקות בכל דבר שבעולם, שיהי' נרגש בו בגילוי שנברא לכבודו ית'.
69 שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאבק איש עמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם כאן כאשר נתגבר יעקב בהאבקו לשר של עשו ונצחו שיומשך כחו אליו הרי בירר ממנו כל כחו שבבחי' הטוב ונתן תוס' כח ועוז ליעקב עד שנעשה בחי' יתרון האור במדות דקדושה וכמו שידוע דבמקום שבע"ת עומדים צ"ג א"י לעמוד מזה הטעם וכמ"ש בזוהר משום דמשכין לי' בחילא יתיר וכו' והכל שרש וענין א' משום דברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כו' וד"ל.
77 דברייתו . . ברישא חשוכא : ראה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין דהנה רמ"ח פקודין דעשה נקראו רמ"ח אברין דמלכא שדרך כלל נחלקין לשלשה קוין ימין ושמאל ואמצע שהם שלשה דברים שהעולם עומד עליהן תורה ועבודה וג"ח, ג"ח ובכללן הוא מעשה הצדקה הוא מקו ימין, כי חסד דרועא ימינא, ועבודה מקו שמאל ותורה מקו האמצעי כמשנ"ת במ"א, וכמו עד"מ בנפש האדם המלובשת בתוך רמ"ח אברי הגוף שכל חלק וכח פרטי מהנשמה מתלבש באבר פרטי המיוחד לו ולזאת כשיאחזנו חבירו באבר א' מאבריו בידו או ברגלו יוכל להמשיכנו עי"ז אליו ממ"ש כך ממש רמ"ח מ"ע הם אברים דמלכא שע"י קיום המ"ע ימשיך גילוי עצמו' אור א"ס ב"ה מלמעלה למטה וכן בת"ת שכנגד כולן דאורייתא מחכמה נפקא וזהו בחי' השמחה שישמח ישראל בעושיו כאשר מקיים מצותיו ית' ועוסק בתורה שהיא חכמתו ית' לקשר מחשבה במחשבה ודבור בדבור ומעשה במעשה שזהו בכל נפשיך כמ"ש במ"א שעי"ז ימשיך גילוי עצמו' אור א"ס ב"ה אשר הי' כלתה נפשו אליו ית' למטה כמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך וגו' וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק כו' אלא מתוך שמחה של מצוה וכן לדבר הלכה שמצטרך להיות בשמחה וטוב לבב מרוב כל וזהו עבדו את ה' בשמחה אך תחילה צריך להיות בחי' רננה ברמשא וזהו ובאו לפניו ברננה וכמארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שזהו מפסוקי דזמרה עד ק"ש ואח"כ מצטרך לחבר מדת לילה ביום שהוא בחי' ואהבת שבק"ש שהוא בחי' רננה ברמשא ואח"כ והי' הדברים אשר אנכי מצוך כו' שהוא בחי' יו"ם בחי' שמחה בצפרא כו' כנ"ל וד"ל.
42 כברייתו של עולם : שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הנה יש להבין כל עיקר הטעם דהיא גופא קשיא למה תתעלה הנשמה ע"י אתהפכא חשוכא לנהורא דוקא כו' כי מה יש ענין מעלה בהתהפכו' זו כ"כ והענין הוא דכתיב ישת חושך סתרו וכמארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כו' וביאור הדברים ידוע שיש ב' מדרגו' בסדרי ההשתלשלו' הא' בחי' התוהו והב' בחי' התיקון כמבואר בספרי הקבלה וכמ"ש באד"ר ע"פ ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבנ"י פי' דאורות דתוהו היו אורות גדולים וגבוהים הרבה מבחי' אורות דתיקון אלא משום שלא יכלו הכלים לסבול האור נפלו בשבירה כו' וידוע שכל דבר גבוה נופל לעומק יותר כמשל אבן הנופלת מגובה החומה כו' וכמ"ש במ"א וזהו שנא' במלכין קדמאי' דתוהו וימלוך וימת כו' והיינו בחי' חושך העליון דכתיב ישת חושך סתרו ובנפילתו למטה מטה הוא נעשה בחי' חושך גמור הנק' חושך וצלמות כו' והוא בחי' הרע דנוגה דנפש הבהמיו' נלקחת משם ואמנם בבירור הרע לטוב ואתהפכא חשוכא לנהורא ע"י נפש האלקי' הרי עולה הדבר המתברר לשרשו הקדום כמו שהי' קודם שנפל בשבירה כו' שהוא בחי' התוהו שקדם לבחי' התיקון דהיינו המלך לבני ישראל כו' ונעשה עי"ז יתרון אור גדול למעלה גבוה הרבה מבחי' התיקון וז"ש כיתרון או"ר מתוך החוש"ך מן החושך*
38 כברייתו של עולם : שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביאור טעם הדברים ידוע דמה שנא' ישת חושך סתרו כו' היינו דוקא כשבא לכלל בחי' השפעה מלמעלה למטה שא"א אם לא שיצמצם א"ע בתחלה כו' ואז נק' חושך לגבי העולמו' ואח"כ יאיר להם בצמצום וכמארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שזהו כברייתו של עולם דוקא אבל קודם שנברא ונאצל העולם ולא בא עדיין לכלל השפעה מעצמו' המאציל אזי בחי' ההעלם עם בחי' הגילוי אור שוין ממש לפניו וזהו כחשיכה כאורה חושך הוא ההעלם אשר בתחלה ואור הוא בחי' הגילוי שאח"כ שוין שניהם כא' בלתי נמצא שום יתרון מעלה מזע"ז ולא ענין קדימה זע"ז משום דאין ענין הגילוי וההעלם שייך כלל קודם ההשפעה ולפני עצמו' המאציל גם ההעלם נחשב גילוי כו' וכמ"ש במ"א וזהו גם חושך לא יחשיך ממך וד"ל.
32 כברייתו של עולם : שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך כו', דהנה כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד דאין נק' יום אלא מערב ובקר יחד ומזה אמרו בגמ' דכברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא דכתיב ויהי ערב כו' והענין הוא <שטו>
63 דכברייתו של עולם ברישא חשוכא : ראה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
חושך העלם לגבי היצי' כמ"ש יוצר אור ובורא חושך משום דברישא חשוכא והדר נהורא דהיינו בחי' ההעלם שקדם לבחי' הגילוי שנק' יצירה כמו משל הדיבור לגבי המחשבה כידוע, והוא בחי' א"ל שדי שאמר לעולמו די בבחי' הצמצום וההעלם כו'.
25 דברישא חשוכא והדר נהורא : שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואף גם שיש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצות כלל, ומעט מזעיר הם הנעשי' בהם מצות צמר לציצית וקלף לתפילין כו', מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה דהיינו שהם בחי' טפל לדבר המצוה עצמה, שעכ"ז הם ג"כ פעולה וגרמא לעשיית המצוה כמו לחם לאכול ובגד ללבוש שעי"ז יהי' כח באדם לקיים המצות כו', וכל מה שברא בעולמו לא ברא דבר לבטלה ח"ו אלא מה שנצרך לקיום העולם כדי שיושלמו עשיות המצות כו', שבהם הוא שיש לו תענוג ונק' חפץ, והוא הגורם המשכות והתלבשות הרצון והחכמה בכל סדרי ההשתלשלות המתהווה מהם, וזהו ענין שלום בפשמ"ט וכמו"כ
33 וכל מה שברא בעולמו לא ברא דבר לבטלה ח"ו : שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמכל זה יש הוראה גמורה ששרש השמחה מגיע בעצמו' ופנימי' הנפש ביותר עד שבכחה לגלו' כל העלם דפנימי' ועצמו' הנפש בכל דבר בין בפנימי' בין בחיצוניו' האברי' כנ"ל הכל יוצא לחוץ בלי ישאר כלום בהעלם אם בדיבור או בתנועו' הגוף וכה"ג כל מה שיש בסתימו' והעלם בעצמו' הנפש ממש הכל יוצא לחוץ בגילוי (וכמו ר"ז דהוה בדיחא דעתי' א' דכל חלל"י דעלמא יגלה כו').
167 ר"ז [ר' זירא ] . . דכל חלל"י דעלמא : ע"פ שבת עז, ב: ר' זירא אשכח לרב יהודה כו' דהוה בדיחא דעתי' ואי בעי מיני' כל חללי עלמא הוה אמר לי' (ורש"י: פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ודיבור בהרחבה גדולה שנק' קול גדול כו' שלא לפ"ע השכל שבמוח כלל, וראי' לזה ממה שע"י שמחת הלב ביותר מכפי המדה שבאה מבחי' שמחת הנפש עצמ' ימצא בדיבור התגלות אור החכ' ג"כ ביתר מכפי כח חכמתו בעצם בהעלם (וכמו אגברו חמרא אדרדקי דלימרו מילתא כו', וכמו ר"ז דהוה בדיחא דעתי' אמר דכל חללי דעלמא כו'), וזהו משום שבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש כו' וכן אמר דקול מעורר הכונה שבמוח ולב כו', א"כ ודאי שיש שרש ומקור לקול ודיבור למעלה במקור דחו"ב גם למעלה מרצון ותענוג המורכב בחו"ב כו' דהיינו בעצמות הנפש ממש (שנק' רוח ממללא כמ"ש במ"א).
24 אגברו חמרא. . ר"ז [ר' זירא ] . . דכל חללי עלמא : סנהדרין לח, א. שבת עז, ב. וראה לעיל ד"ה שמח תשמח (הראשון) אות י"ז, ובהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וא"כ ממילא מובן מזה דכמו שיש ב' מיני עונג וחכ' בראש ובסוף כך יש ב' מיני שמחה, שמחה בראש כאשר ישמח בעצמו שיגלה הצפון שזהו לגלות העונג וחכ' מאין ליש לעצמו בלי צמצום כלל, כמו שאנו רואי' שכל שישמח יותר יותר יוכל להביא לגילוי כל חכמה ושכל עמוק וחריף ממקור השכל בלי צמצום ומדה כלל עד שכל רז לא אניס לי', וכמו ר"ז דהוה בדיחא דעתי' וא' דכל חללי דעלמא שהיו שואלים ממנו יגלה וכן א' דרבא הוה א' מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן והדר פתח בשמעתא כו', וגם מיין המשמח יוכל להביא גם הסוד יותר סתום לגילוי כענין שא' אגברו חמרא אדרדקי כי היכא דלימרו מילתא וכה"ג, שכ"ז לפי שמצד שמחת הנפש יבא כל העלם לגילוי בלי העלם ולבוש כלל גם לעונג הנעלם וחכ' היותר עמוקה מכלי שכלו בתחלה.
221 ר"ז. . דכל חללי דעלמא : שבת עז, ב. וראה לעיל ד"ה שמח תשמח (הראשון) אות י"ז, ובהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביאור הדברי' ידוע דנשמה כללי' הוא בחי' מל' דאצי' שמתלבשת בכל העולמו' כמו התלבשות הנפש האלקי' בגוף וכמא' מה הקב"ה ממלא כו' כך הנשמה כו', והנה מקום משכן הנשמ' במוח החכ' ומתפשטת באף וכמ"ש ויפח באפיו נ"ח וגם מתפשט' ברוח החיים שבלב כו', וזהו שע"כ נשימה כו' רוצה כו' שהוא החפץ והתשוקה ליכלל במקורה כאור הנר שעולה לשרשו (באויר המקור לאור), אך מפני שגם מקור חוצבה שהוא בחי' המל' המחי' הכל ג"כ בבחי' רו"ש היינו שאחר הצמצום והסתלקות דוקא חוזר ונמשך ומתפשט בעולמו' וכמ"ש והחיות רו"ש בכללות וכמ"ש כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו'
35 כברייתו של עולם : שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה לכאורה אין זה תענוג במורגש ולא במורכב כלל, ואמנם ממנו מקור גילוי כל תענוג שבמורגש ומורכב עד שיהפוך מדותיו מן הקצה לקצה שזהו רק מחמת ירידת העונג למטה בפרטי מדותיו שאם לא הי' זה התענוג המרומם לא הי' מפזר אפי' פ"א או כשהוא חכם גדול בסודות עמוקות יגלה כל מצפוני חכמתו וכמו רב יהודה דהו' בדיחא דעתי' אמר שישיב לשואלו כל חללי דעלמא וכה"ג.
75 ר' יהודה דהו' בדיחא דעתי' : ע"פ שבת עז, ב. וראה לעיל ד"ה שמח תשמח (הראשון) אות י"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[oldpage_138] וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם כו', כתיב קרוב ה' לכל קוראיו כו', הנה ברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא , כמ"ש ויהי ערב ויהי בקר יום א', להבין למה ברישא חשוכא הלא התהוות הכלים הי' אחר התהוות האורות בעולם העקודים כו'.
4 ברייתו של עולם ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא כידוע דבתחלת ההשתל' הי' ע"י בחי' צמצום אור העצמו' שצמצם א"ע והאיר רק דרך מסך שנק' הארה דהארה לבד וכמא' כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא וכמ"ש ישת חשך סתרו וכן מגלה עמוקות מני חשך כו' שהוא בחי' העלם דאור העצמו', וכך הוא בענין ב' משלים הנ"ל שיורד האור מעילה לעלול הרי אין העלול מקבל מעצמו' דעילה אלא רק מהארה דהארה שלו והוא
102 כברייתו ש"ע : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שא' להודיע כמה ארך אפיים לפניו כו' בחי' ארך אפיים זה הוא בא מבחי' הרוממות דמקיפי' להיות נמשך השפע גם ל[מי] שאינו ראוי כלל וכמו דור אנוש שהי' עובדי ע"ז וכה"ג להיות שעדיין קודם שבא האור בבחי' התיקון (וכמ"ש במ"א בענין המאמר מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי כו' וכמ"ש יעקב לעשו יעבר נא אדוני לפני עבדו כו' משום דחשך קדם לאור וכברייתו ש"ע כו').
119 וכברייתו ש"ע : שבת עז, ב. ראה גם לעיל פ' וארא מט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומה שא' בלשון די, כי הנה בבחי' הצמצום שקדם להתהוות העולם כבר א' בראשית ברא אלקי' בשם אלקים דוקא המצמצם עצמות האור להיות רק בחי' הארה דהארה לבד כידוע במא' כברייתו ש"ע ברישא חשוכא כו'.
140 כברייתו ש"ע ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ד]הנה כתי' והארץ היתה תהו ובהו וחשך כו' ואח"כ א' ויאמר אלקי' יהי אור דהאור נברא מאין ליש וקדם לו החשך תחלה שהוא בחי' ההעלם שהוא קדם לגילוי כו' [ו]כמארז"ל כברייתו ש"ע ברישא חשוכא [והדר
199 כברייתו ש"ע ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול שהוא בחי' מל' דא"ס שהוא מקור כל העונג העליון שנמשך לעוה"ב וג"ע כו' ויש בו עליות עד אין קץ במדרגות התענוג העליון, ולהיות שא"א לעלי' במדרגה העליונה [oldpage_כה] יותר אם לא בחי' הצמצום והחשך שהוא ההעלם בתחלה שזהו ביטול היש הראשון כענין מה פשפשת כו' ואח"כ יעלה למעלה יותר, וכמו הצמצום הראשון דמק"פ וחלל כו' שלפני האור דקו"ח (כענין גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור כו' כמ"ש במ"א), וכמו ויהי ערב ואח"כ ויהי בקר, ברישא חשוכא צמצום ואח"כ נהורא התפשטות אור (וכעיבור שלפני הלידה כנ"ל).
746 ברישא חשוכא : שבת עז, ב [כגי' רש"י]. ראה לקמן מט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הנה יש להקדים מ"ש ויהי ערב ויהי בקר יום אחד דאין יום שאינו כלול מערב ובוקר דוקא שאז נק' יום אחד וא"א להיות יום בלא לילה מקודם וכמו שא' בחולין במשנה (סוף או"ב) דבמעשה דבראשית היום הולך אחר הלילה שקדמה כמ"ש ויהי ערב ואח"כ ויהי בוקר אז נק' יום אחד, ולכך דרשו מזה דכברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא כו'.
11 דכברייתו ש"ע. . והדר נהורא : ראה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ענין הנ"ל במצות ל"ת דזהו מ"ש בארץ ל"א זרועה כו' דלאו קודם להן מלמעלה למטה כמאמר ברישא חשוכא והדר נהורא כו', לפי שבחי' אי"ן דכת"ר לא יוכל לבא בבחי' כלי להיות אורו מאד נעלה מן ההשתלשלו' באורו' וכלים כנ"ל דלית מחשבה תפיס' בי' כו' אלא בלא"ו בלבד הוא שיכול לבא, והיינו בדרך השלילה הנ"ל והוא הצמצום והסתר שבהעלם קודם שיבא לידי גילוי אור וכמ"ש ישת חושך סתרו כו', ולמטה לא ימצא לו בחי' כלי שישכון בו רק בהעדר ההיפוך במל"ת כו' וד"ל.
17 ברישא חשוכא והדר נהורא : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה ארז"ל דברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כו' פי' לפי שבחי' עילת העילות[ednref_8_ח] הוא אור פשוט וסתום ומופלא[ednref_9_ט] א"א שיבא ממנו אור וגילוי שפע בבחי' השתלשלו' מעילה לעילה כמו להיו' מציאו' החכמה ממנו נמצאת וכמ"ש והחכמ"ה מאי"ן תמצ"א כו', כ"א כאשר יתעלם האור בבחי' צמצום והסתר תחלה ואח"כ ישפיע האור ואזי יוכל להיו' מציאו' השתלשלו' ממנו כו'.
64 דברייתו של עולם ברישא חשוכא : ראה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[oldpage_תרנא] אך הענין הוא כידוע שזה שבא החכמה מאין ליש אינו אלא ע"י בחי' צמצום והסתר אור העצמות בתחלה ואח"כ יאיר אור שנק' הארה דהארה אז יוכל להיות גם התהוות החכ' מאין ליש, כמו בכל בריאה מאין ליש שא"א להיות התהוות בע"ג מבבע"ג אם לא ע"י צמצום והסתר העצמות כמא' כברייתו ש"ע ברישא חשוכא כו' שהוא הצמצום דשם אלקים כידוע והוא מ"ש בראשית ברא אלקים דוקא.
126 כברייתו ש"ע ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואעפ"י שבתחלת הרצון בהשתל' היה רק מצד כי חפץ חסד הוא מעצמו כטבע הטוב להטיב שלא ע"י העלאה כו', מ"מ ברישא חשוכא כו' לפי שסומ"ע עבמ"ת וכענין שאמר במי נמלך כו' ובראשית בשביל כו' כידוע, ו' ימים תעשה מלאכה בירידה והמשכה מלמעלה למטה מרצה"ע לרצה"ת לברר ולתקן לעה"ד כו' וביום הז' יהיה לכם קדש כו' שזהו לאחר הבירור דו' ימי החול עולה בהעלאה דאו"ח בליל שבת מרצה"ת שהוא ד"ת לד"ע כמ"ש ויכולו כו' כנ"ל (והיינו מהעלאה דמס"נ בק"ש כנ"ל וביום הז' קד"ש שב"ת שבתו"ן בעוה"ב בירידת דעונג העליון ברצה"ע למטה (כשכר המצות בעוה"ב שבא בירידה למטה כו'.
1886 ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי' רש"י). ראה גם לעיל פ' וארא מט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ב) והנה להבין זה יש להקדים תחלה בשרש בחי' רבקה שהיתה בת זוגו דיצחק דוקא שעלתה מבחי' נגה דעשיה כמ"ש והנה רבקה יוצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה בחי' מל' דנגה כו' דהנה ידוע בשרש בחי' יצחק למעלה שהוא בחי' התענוג ושעשועים גדולים שיהיה למעלה בבחי' צחוק ושחוק שהצחוק ושחוק בדבר מה שעושין לפני המלך שעושה תענוג גדול ונפלא יותר מן התענוג שמתענג בכל הון ועושר וגדולת המלך (וראייה לזה שכאשר המלך בצער ויגון לא תנוח דעתו מכל ענג ושעשועי' שבאוצרות הון וסגלת מלכים ומכל יקר תפארת גדולת מלכותו כמו מן התענוג שיהיה לו מן הצחוק ושחוק שיעשו לפניו באיזה דבר מה שיפלא בעיניו שבזה יפנה מכל עצמותו ותנוח דעתו לגמרי מיגונו ויוסיף אומץ בשמחה וטוב לבבו למעלה מכל התענוגים כו' להיותו בחי' תענוג מפולש בלתי מורכב בדבר מה בעצם בדבר הטוב ברצונו וחכמתו בהון וגדולה וחכמ' וכה"ג שזהו שנק' השחוק בדיחותא בל' תרגום שבא מעצם הנפש בשמחתה כו' (כר"ב דלא פסיק חוכא מפומיה (ברכות ט, ב) וכר"י דהוה בדיחא דעתיה כו' (שבת עז, ב) שמחמתה יפתח כל העלם דחכמה כמו דרבא הוה אמר מלתא דבדיחותא ובדחו רבנן והדר כו' (שם ל, ב) וכן השחוק שעושין במשתה היין לאחר שטוב לבו בתענוג מלא בנפש עצמה ע"כ יש בכח הצחוק להמתיק כל דין ורגז ועוצב שבלב יותר מכל התענוגים כנ"ל ושחוק זה מלובש בדבר שעושים בתחבולות שונות כמו בנצוח המלחמה בב' חיות כמ"ש במ"א) וכך יובן למעלה בבחי' צחוק העליון שזהו בחי' יצחק ביו"ד דלהבא דוקא שזהו לע"ל דוקא כאשר יושלמו כל הברורים דרפ"ח ניצוצין דתהו ע"י מעשה הצדיקים בתו"מ ותשובה ותפלה והיינו לאחר ו' אלפי שנה דהוי עלמא (סנהדרין צז, א) שנק' ו' יומין עלאין באצי' כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ, ד) כידוע (וזהו כמו בכלות ו' ימי בראשי' בסוף יום הו' דכתי' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד) אז יהיה גילוי הצחוק העליון למעל' בבחי' תענוג ושעשועים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ג) וכך יובן למעלה בבחי' אור וחיות האלקי המאיר ומתפשט בעולמות להחיותם מאין ליש ממש כמ"ש ואתה מחיה את כולם כידוע שזה הכל ע"י בחי' שם אלקי' שהוא כמו הנרתק לשם הוי"ה כו' שמכסה ומעלים לעצם אור החסדים דשם הוי"ה (רק בשבת מתגלה האור העצמי דהוי"ה באלקים בכ"ו כל"ח מעין דלע"ל דכתיב (ישעיה מ, ה) ונגלה כבוד הוי"ה כו' (כמשי"ת) ועכ"ז עיקר ומקור כל בריאות העולמות ה"ז בא ונמשך דוקא מבחי' האור וזיו דשם אלקים שהוא בחי' המל' שבא ונמשך בבחי' אותיות הדבור העליון די"מ כמ"ש בראשית ברא אלקים דוקא ויאמר אלקי' יהי אור ויהי אור וכה"ג כידוע) וה"ז דבר והפוכו צמצום והתפשטות כאחד וצ"ל דשניהם אמת והיינו כמשל נרתק השמש שמכסה לאור עצם השמש כן שם אלקים הוא בחי' הצמצום להעלים ולהסתיר לאור הוי"ה גם לבחי' אור וזיו הכלול בו שנחשב כמוהו ממש (וכמארז"ל (בפר"א פ"ג) קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד שהוא אור דשם הוי"ה הכלול בעצם המאור דעצמות א"ס כו') ומבחי' אלקים זה אחר הצמצום הזה הוא שמאיר אור וחיות להחיות כל העולמות מאין ליש ממש שנק' אור של תולדה שבא בשנוי המהות כנ"ל (כמו אור וחיות הנפש בגוף וצמיחת הגשם מן הרוחני דכח הצומח כנ"ל) וז"ש (תהלים לו, י) כי עמך מקור חיים שזהו בחי' האור אשר הוא כלול ובטל בעצם המאור דשם הוי"ה ועכ"ז באורך נראה אור בחי' הארה דהארה לבד שנתצמצ' על שם אלקי' המסתיר על שם הוי"ה וכמארז"ל (שבת עז, ב) כברייתו ש"ע ברישא חשוכא (דוקא) והדר נהורא שהוא צמצום דשם אלקים שנק' חשך סתרו (גם למעלה קודם שעלה ברצונו להאציל כו' דגליף גליפו בטה"ע כו' שקדם לאור דקו"ח כו') והיינו בחי'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וז"ש ז"ל (שבת עז, ב) כברייתו של עולם ברישא חשוכא שהוא הצמצום דשם אלקים והדר נהורא בחי' הארה דהארה שזהו אותיות שנבראו בהן שמים וארץ וכל העולמות העליונים הרוחניים שהרי כל מע"ב נבראו ע"י שם אלקים דוקא כמ"ש בראשית ברא א' ויאמר אלקים יהי אור תדשא הארץ כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ל) אך הנה עדיין יש להבין בזה ו' דברים הא' דא"כ למה א' בזה לשון ירידה דוקא ואם מצד שהחסד גבוה במעלה ממדה"ד וה"ז ירידה במעלה הלא מבואר למע' דב' קוין שקולין הן בחכ' ורצון וגם בלמעלה מן הרצון שהן ב' עיינין דחו"ג כו' ועוד דהלא ידוע דב' המדות חו"ג שוין הן רק שזה נק' ימין וזה שמאל ושרשם א' ולפעמים יעלה מדה"ד שהוא בחי' הגבורה למעלה ממדת החסד כמו לע"ל שיהיו הכהנים לויים ומדרגת פחד יצחק יהיה למעלה מאברהם כמ"ש (ישעי' סג, טז) כי אתה אבינו שהוא יצחק כו' לפי שהגבורה הוא בבחי' או"ח אל העצמות ממש כו' וע"כ הוא למעלה מבחי' ההתפשטות דאו"י דחסד כו' וגם בתחלת הבריאה הי' במדה"ד כמו שא' בתחלה עלה במח' לברוא במדה"ד כמ"ש בראשית ברא אלקי' דוקא ואח"כ שיתף עמו מדה"ר לפי שבחי' הצמצום דגבורות קדם לבחי' החסד כמא' (שבת עז, ב) כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא כמ"ש במ"א וא"כ איך שייך בזה לשון ירידה מגבוה לנמוך (ועוד דכל ירידה הוא בבחי' התפשטות החסד מלמע' למטה וכאן הרי הוא יורד בבחי' הצמצום דמדה"ד אעפ"י שא' שנק' ירידה לביש זה גופא יש להבין הטעם וגם איך שייך ירידה כלל באלקי' חיים שמלא כה"כ למע' ולמטה בשוה וכידוע בירידתו במצרים דכתיב ועברתי בא"מ כו' ולא נז' בזה ענין ירידה כלל משום דגם חשך לא יחשיך ממך כו' כחשיכה כאורה (תהלים קלט, יב) ממש כידוע):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה קב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כדי לקרוע את הים שהוא בחי' הלידה כנ"ל שיצאו נש"י בגלוי ביבשה שנק' עלמא דאתגליא מאין ליש ממש שהן נשמות דבריאה כנ"ל וד"ל וזהו שאמר בזהר עמ"ש מה תצעק אלי בעתיקא תליא פירש בפנימית ע"י שהוא פנימית ועצמות המאציל שנק' קדמונו ש"ע בחי' כתר הכללי דאבי"ע שמקיף ד' עולמות בכללות ששם אצי' ועשי' שוין ממש כידוע וזהו בחי' רוח קדים עזה שמשם נמשך להיות למעלה מסדר השתלשלות דהעלם וגלוי היינו שיהפך הים ליבשה שמההעלם עצמו יבא לגלוי שנק' בקיעת וקריעת הפרסא והמסך כנ"ל שזהו עיקר בחי' הלידה הרוחניות למעלה שיומשך מאין האלקי להיות בבחי' יש שלא ע"י מסך המבדיל כלל שזהו אור האצי' כמו שהוא יומשך במהות בריא' בע"ג ואע"פ שגם לפי סדר ההשתל' נמשך מאצי' לבריא' ומבריא' ליצי' אך זהו ע"י הבדלת המסך דוק' שנק' הארה דהאר' משא"כ בקי"ס שהי' הכנה למ"ת ומצות בפו"מ שזהו בחי' גלוי אצי' כמו שהוא בבי"ע בכל דור ודור עד ימוה"מ וד"ל והנה באמת יש להבין זה הענין מדוע לא יוכל להיות התהוות הנשמו' בע"ג שלא ע"י קריעה ובקיעה בי"ס אדרבה על ידי מסך ופרסא דוקא כמ"ש באורך נראה אור וכברייתו של עולם ברישא חשוכא דוקא ואם בשביל גלוי אלקו' דאצי' ממש בנש"י ע"י תו"מ ומס"נ בק"ש וכה"ג למה הוצרך לקי"ס דוק' וע"י רוח קדים כו' והנה יש להקדים לזה ענין א' והוא עד"מ מבשרי אחזה כו' בהיות שכל סדר מע"ב בי' מא' ולמעלה היינו בחי' ע"ס דאצי' מתחלת הרצון עד הדבור שהוא בחי' המל' כידוע זהו מובן ע"ד דוגמ' באדם התחתון שבצלם אלקים עשהו כו' שהרצון בנפש האדם אנו רואי' שהוא בגדר המשכה והתפשטו' עכ"פ מעצם הנפש שנק' יחידה ואע"פ שהוא בגדר התפשטות והמשכ' מ"מ התפשטותו בלתי מוגבלת כמו עצם הנפש ממש שהרי יכול אדם למסור כל נפשו שיהי' כרצונו כמלך שמפקיר כל עצמו כדי שישאר על נצחון שלו כמו שרצה ולפ"ע עצם כח הנפש כך יהי' גבור' כח הרצון בהתפשטות שלו גם בלא נצחון ואמנם גם זה ידוע שהרצון יתחלף והוא תלוי בעצם הנפש שימאס ברצון כו' וה"ז מכריח שיש מקור לרצון בעצם וגם במקור לרצון יהי' שינוי מעצם הנפש לפעמי' יומשך מקור לרצון חסד ולפעמי' להיפוכו וא"כ מוכרח לומר שבעל הרצון מושלל גם מהיות בחי' מקור לרצון ועוד זאת גם ברצון עצמי ממש שאין שינוי במקורו כלל כרצון עצמי דאב לבן גם הוא ישונה כי עצם הנפש יחליף גם רצון פשוט מהיפוך להיפוך כאברהם שכבש רצונו העצמי לבנו יחידו ונהפך לאכזר מפני רצון קונו כו' ומכ"ש בהארת הרצון בחכ' שזהו הנק' טעם לרצון שבודאי עצם הרצון למעל' מן השכל וטעם כי אין טעם לרצון כלל ומה שיש טעם לרצון אינו מהו' ועצם הרצון רק הלבש' וצמצו' עצם הרצון היינו שמסתלק ומתעל' כל מהו' ועצם הרצון כמו שהו' ומתכווץ ומתצמצ' בעצמו בדב' הטעם ההוא שיוכל לומ' מזה הטעם אני רוצ' לחס' כמו השוחד יעור כו' כר"י שהביאו לו שוחד התחיל הרצון העצמי להתצמצ' בשכל וטעם לומ' אי בעי טעין הכי כו' וא"כ כל עיקר הרצון שלמעלה מן הטעם נשאר בהעלם בלתי גלוי כלל רק הרצון שמלובש בשכל וטעם לבד שהו' דילוג הערך מאד מעצם מהותו כו' וכך הוא
21 וכברייתו של עולם : שבת עז, ב [כגי' רש"י].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קטז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לעשי' עד מל' דעשי' שנק' המלך המרומם לבדו כו' כמאמרז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא וכן משאמרז"ל בתחלה עלה במח' לברוא במה"ד שהוא בחי' הצמצום דשם אלקי' שבמל' דעשי' כמ"ש בראשית ברא אלקי' בחוכמת' בקדמין רצון וחכמ' דמל' דעשי' וכו' וד"ל:
22 כברייתו של עולם : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קיט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומ"ש ישת חשך סתרו וכמאמרז"ל ברישא חשוכא כו' היינו לגבי למט' שנמשך רק מבחי' הרשימו שנשאר אחר ההעלם כנ"ל וזהו אתה קדוש ושמך אור העצמי קדוש ומובדל ואתה הוא קודם כו' כמ"ש אני הוי' לא שניתי כו' משום דמה שמגלה עמוקות מני חשך והעלם זה אח"כ בהארת הקו הוא דוקא מאותו אור העצמות שלפני הצמצום וזהו אתה הוא כו' וכידוע ואמנם לא נק' אור העצמות שמקיף ההשתלשלות שבמק"פ כו' כמו בחי' מקיף לפנימי כמקיף הכללי דקו שמקיף לאבי"ע בשוה כו' כי הרי עדיין אינו בגדר וסוג בחי' אור השפעה כלל גם לא להיות בחי' מקיף כו' רק אור העצמות שהוא בחי' התגלותו כמו שהוא בעצמות ולזה אנו אומרים הוא קיים ושמו קיים וכן ברוך הוא ברוך שמו וכה"ג רק מבחי' אותיות דגליף בטה"ע זה שהוא מה ששיער בעצמו בכח כו' וגם זה הוא הנשאר בבחי' העלם והסתלקות קצת דהיינו רק לפ"ע אופן הנצרך להשתלשלות אחר צמצום זה וד"ל.
5 ברישא חשוכא : שבת עז, ב [כגי' רש"י].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמד, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ז אמרו כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כו' וכמ"ש ישת חשך סתרו כו' והוא ג"כ בחי' הצמצו' דשם אלקים כמ"ש שמש ומגן הוי' אלקים כנרתק השמש כו' (כידוע בענין ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים כו' וכן מ"ש יושב בסתר עליון בצל שדי שאמ' לעולמו די כו') ושרש ענין המסך הזה הוא נעשה מבחי' לבוש החשמ"ל דחיצונית בינה שמקיף עד מתחת רגלי דזו"נ כו' כנ"ל וכמ"ש במ"א בענין עד הגל הזה כו' שזהו כדמיון גל אבנים המפסיק כו' להיות שגופו של מסך ופרגוד זה נעשה מצרופי אותיו' שנק' אבני' בס"י והאותיו' שהמה בלתי מסודרי' כמו גל אבני' זע"ז הן כמו בחי' מסך הארוג מחוטין המבדיל ומפסיק וכדוגמא שאנו רואים באותיות הדבור שכאשר הן מסודרים עפ"י שכל מאיר בהן אור השכל להדיא שיוכל המקבל להבין כמו שמשיגו המשפיע ממש משא"כ כשאין מסודרים לא ישיגנו המקבל כלל (וכמו אור שכל וחכמה הגנוז בהעלם במשל וחידה בענין זר לגמרי רק שמ"מ עומד מתוכו על אותו אור השכל נק' גם זה בשם בקיעת מסך כאור השמש הנראה בבקיעת אור השחר דרך עובי הרקיע כו' וכמ"ש במ"א) ולהיות כי אין ערך בין אצי' לבריאה ע"כ הוצרך להיות בחי' צמצום דמסך הזה (כמו שהוצרך להיות בחי' צמצום הראשון הנק' מק"פ וחלל ריקן בין העצמו' דאא"ס להיות מקור להמשכת הקו כו' כמ"ש למעלה רק שם היה בחי' העלם והתכללו' האור בעצמו' הנק' מק"פ ולא בחי' מסך ממש כמו דוגמ' התעלמו' הידיע' באריכות בשעה ששונה בקיצור כו' כנ"ל לפי שהכל בבחי' עצמותו
25 כברייתו של עולם : שבת עז, ב (כגי' רש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כ"כ עד שלמדו רז"ל ממ"ש ג"פ לא תבשל גדי כו' שגם הבישול אסור משא"כ בכל האיסורים (לבד מפרטי דברים שבשא"א כו') וגם למה אמר לשון גדי בחלב אמו, ובאמת זהו בכל מיני בשר, רק שבשר עוף הוא דרבנן, ובזהר החמיר מאד בבשר עוף כו', הנה ארז"ל טוב זה יצ"ט, מאד זה יצה"ר ולכאו' אינו מובן איך אמרו על יצה"ר שהוא טוב מאד, שלכאו' הוא נגד השכל לגמרי, אך הענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא .
704 מ"ט עיזי מסגי ברישא : ראה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מ"ה לפי שמאין תמצא בדרך מציאה כנ"ל, ואמנם בחי' האין שממנו תמצא החכ' הוא בחי' שלפני כל ההשתל' דש' הוי' וע"ז אמרו בס"י לפני אחד מה אתה סופר, וכמאמר אנת הוא חד ולא בחושבן, ושם הוא למעלה מבחי' השגה וגילוי דלית מחשבה תפיסא בי' כלל רק החכ' שמאין תמצא הוא ראשית הגילוי, וזשרז"ל כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא , פי' נהורא היינו בחי' חכ' ראשית הגילוי, וכדי להיות התהוות החכ' מאין הוא ע"י ברישא חשוכא שמוכרח להיות העלם והסתר תחלה שלא יתגלה מהבחי' אין שלמעלה מהחכ', ועז"נ ישת חשך סתרו, וע"י חשך והעלם זה נמשך אח"כ להיות בחי' נהורא בחי' חכמה ראשית הגילוי, ומרומז באות יו"ד שהיא נקודה אחת כי עיקר ומקור הוא מה שבבחי' ההעלם בחי' ישת חשך סתרו, והגילוי משם הוא רק בחי' הארה קטנה בחי' יו"ד נקודה בעלמא , ומיו"ד נמשך בבחי' ה', וזהו שנק' בחי' י"ה
1256 כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי הערה 101.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ברישא חשוכא והדר נהורא כמו"כ כאשר רואה האדם בכל יום שבתחילה מאפיל ואח"כ מאיר הרי מובן שהקב"ה מחדש אותם בכל יום, אבל באמת הרי הוא מחדשם בכל רגע ורגע, ושרש חידוש הישינות האלו הוא מטוב שלו העצמי והוא הוא המשגיח על כל פרטי פרטיות.
43 כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שהי' בין הערבים, והענין דהנה כתיב ויהי ערב ויהי בוקר שתחילה הוא ערב ואח"כ בוקר, והגם שבאכילת קדשים הלילה הולך אחר היום, זהו דוקא באכילת קדשים אבל בכל הענינים הוא כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא .
101 כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד. וראה גם לקו"ת פקודי ג, ד הובא לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"מ על יד הערה 1256.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
העליון וזהו מ"ש הידעתם את לבן בן נחור ואמרז"ל הידעתם מי שמלבן עוונותיהם של ישראל ולא ששאל על לבן בגשמיות אלא מי שמלבין כו', והו"ע לבושי' כתלג חיוורא שער רישא כעמר נקי, ועז"נ אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואפי' אם יאדימו כתולע כצמר יהיו שאינו לבן כ"כ מ"מ נמשך משם מחילות וסליחות עוונות, ולכן הכבשים יש להם שערות לבנים שזהו"ע שער רישא כעמר נקי דאמרז"ל מ"ט עיזא מסגי בראשו והדר אימרי כבריתו של עולם בראשו חשיכה והדר נהורא , ופירש"י סתם עיזים שחורות וסתם אמרי שהם כבשים לבנים, ולכן התמידין היו מכפרין על עוונות של ישראל, תמיד של שחר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים על עבירות של היום, צדק ילין בה, שזהו"ע שמכבשין עוונותיהן של ישראל יכבשו עוונותינו.
31 מ"ט עיזא מסגי בראשו : ראה שבת עז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא דהנה במשנה מתחיל קודם מאימתי קורין את שמע בערבית ופריך בגמ' למה אינו מתחיל מאימתי קורין את שמע בשחרית, ומשני כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא , והנה אנו רואים שענין קדשים הוא חלוק מברייתו ש"ע, שברייתו ש"ע היום הולך אחר הלילה וכן שבת ומועדים מתחיל מהלילה, ובקדשים הוא להיפוך שהלילה הולך אחר היום, שהרי קדשים שנאכלין ליום ולילה א' היינו הלילה שאחר היום, וכן הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר שהלילה הולך אחר היום, והענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי ומשני כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא , והיינו כי עזי הוא בחי' הרשעים, ואימרי הוא בחי' צדיקים ע"ש את ה' האמרת היום, ומ"ט מסגי ברישא ומשני כברייתו ש"ע, והיינו לפי שטבע הבריאה הוא שמתחלה הוא החשך ואח"כ התגלות האור כי קליפה קדמה לפרי וכן קש ותבן נגדלים מקודם ואח"כ התבואה, אך אח"כ כשנגמר התבואה זורקין את הקש והתבן לחוץ ונוטלין את התבואה כי העיקר הוא התבואה רק שא"א ליצמח כ"א שמתחלה יהי' נגדל הקש כו', וכן ביחזקאל נא' והנה רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, שמתחלה ראה את הקליפות הסובבים את המרכבה ואח"כ ונוגה לו שאז נגה מעט אור, ואח"כ ראה את המרכבה בשלימות כו', והיינו כי טבע הבריאה שהקליפה היא קדמה לפרי כו', וע"כ נא' ויהי ערב ויהי בקר
128 כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה לקו"ת פקודי ג, ד. תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא הנה התנא מתחיל מאימתי קורין את שמע בערבית, ופריך בגמ' למה אין מתחילין מאימתי קורין את שמע בשחרית ומשני כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא , והנה אנו רואים שענין קדשים הוא חלוק מברייתו ש"ע, שברייתו ש"ע ברישא חשוכא שהיום הולך אחר הלילה, וכן שבת ומועדים מתחיל מלילה שהיום הולך אחר הלילה, ובקדשים הוא להיפך שהלילה הולך אחר היום, שהרי
56 כברייתו ש"ע . . והדר נהורא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה לקו"ת פקודי ג, ד. תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי להבין שרשי הדברים - ביאור וזכרתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
להבין שרשי הדברים הנ"ל, הנה מתחילה י"ל בחי' מדת יום ובחי' מדת לילה מהו, ויובן ע"פ מארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא להיות ידוע אשר ע"ס דאצי' הם בתכלית היחוד בעצמות המאציל והיינו מחמת שאא"ס מאיר בגילוי בתוך הכלים וזהו בחי' ז"א דאצי' אשר כלול מע"ס והוא מקור בלבד לעולמות הנבראים, אך כאשר צריך להיות נמשך האור מאצי' לבי"ע להיות התהוות הנבראים בפו"מ הוא ע"י התלבשות האור במדת המלוכה, וגם בחי' מדת המלוכה אינה מאירה בנבראים בגילוי רק ע"י פרסא המפסיק שהוא כדוגמת המשל המסתיר לגמרי אור השכל כו' כנ"ל, ולכן כל הנבראים נק' בשם מדת לילה.
3 כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר ועם כל הנ"ל - ביאור את שבתותי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בעצמותו ואח"כ נמשך מחמת זה הרצון להטיב ומח' דאנא אמלוך שזהו בחי' מקור להשפעה רק שהמקור הוא בבחי' א"ס להיותו כל יכול להאציל עד אין שיעור כו' ובכאן הוא שם הא"ס שזהו במל' דא"ס כידוע בשם הרה"מ נ"ע וכח ומקור זה לא נתגלה עד אשר נתגלה מתחילה הבחי' הנק' שעשועי המלך בעצמותו ואח"כ יכול להיות גילוי המקור להשתל' [וכידוע המשל ממה שאיתא מארז"ל חזיי' דהוה קא בדח טובא וממילא אי הוי שאיל לי' כל חללי דעלמא הוי א' להו ] אך להיות מקור זה הוא בבחי' א"ס לכן אם הי' נמשך ממנו הגילוי להדי' הי' ההשפעה ג"כ בבחי' א"ס ופנימי' הרצון הי' שיהי' העולמות במדה וגבול דייקא ובמספר קצוב ושיתגלה בהם בחי' א"ס [שזה"ע להיות לו דירה בתחתונים כנ"ל] לזאת נמשך ההשפעה ע"י צמצום והעלם העצמו' ולא נתגלה רק בחי' קו דק כמבואר בכהאריז"ל.
12 חזיי' דהוה קא בדח טובא. . אי הוי שאיל. ֿ. להו : ראה שבת עז, ב. לעיל ע' עו ובהערות 13-14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולהבין כל הנ"ל ילה"ק ענין פ' הנ"ל אם לא בריתי יומם ולילה שיש בזה ב' פי' הא' דקאי על ברית דתו', וענין ברית הוא מחבר ומקשר, והיינו שברית דתו' מחבר שני הפכים דיום ולילה, ופי' הב' דקאי על ברית מילה שהוא ג"כ מחבר ומקשר יום ולילה, ושני הפי' אמת והיינו כמבו' בס"י כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון וכרת לו ברית המעור בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המעור, ומתחילה י"ל מהו ענין יום ולילה, הנה ארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא .
15 כברייתו . . ברישא חשוכא : שבת עז, ב (כגי') רש"י. ראה תו"ח וארא ח"א מט, ג ואילך. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' תנד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
למי שאינו ראוי והגון, ולכן יוכל לקרב ולעשות שלום גם עם השונא שע"פ שכלו לא הי' מתקרב עמו בשום אופן, וזה נק' עת רצון, כי בשעה שהמלך מלובש באיזה רצון פרטי אז אין השעה מוכשרת לבקש ממנו שום דבר, כי זהו בלבול ונגד לרצונו, ורק עת רצון נק' בשעה שהוא פנוי מכל הרצונות הפרטים (בל"א ער איז און גוטין ווילין), ואז הוא עלול להשפעת כל טוב לכל מי שידרוש ממנו, וכמארז"ל חזי' דהוה קא בדח טובא ואי הוו שאלי מיני' כל חללי דעלמא כו', שהוא נק' בלשון הקבלה רעדכ"ר שהוא רצון של כל הרצונות, והיינו עדיין קודם שנגבל לפרטי רצונות, דאלו אחר שנגבל כשישאל ממנו שום שכל אז יהי' מוגבל רצונו להשפעה זאת, ויהי' גם שכל אחר מותר ומבלבל לזה, כמ"ש כי קאי רבי בהא מסכת לא תשיילי' במס' אחריתא, רק מחמת שמאיר אצלו רצה"פ הנה אח"כ כשיסיים שכל זה מלגלות ישוב לפשיטות אורו ויוכל שוב להמשיך לשכליות אחרים או לשארי השפעות כנ"ל.
94 חזי' דהוה . . חללי דעלמא : ראה שבת עז, ב. לעיל ע' עו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר