214

הערות

1. 10. ראב"ע וחזקוני בא שם. וכן משמע ברמב"ן שם. וראה תו"ש בא (ח"י – יא) מילואים ס"ד.
2. 11. לכאורה קשה משם "אב" – כדלקמן בפנים – וי"ל דהכוונה לרוב המכריע של השמות. ואולי י"ל בדוחק גדול, דמובא (ראה הנסמן בהערה 10) שנק' כן בבבל בל' פרס וכו' – ע"ש עניני תקופה זו בשנה כפי שנקראים בפרסית וכו' – ולא משום תוכן פי' אב בלה"ק.
3. 12. ראב"ע וחזקוני שם.
4. 13. רמב"ן שם.
5. 14. ראה פסיקתא זוטרתא בא שם: ניסן שבו נעשים נסים לישראל. וראה מדרש שמות כל החדשים שהביא בתו"ש שם. ועוד. – ולהעיר מהר"ת דהשם אלול (ראה לקמן הערה 20).
6. 15. שבת עז, ב. כתובות י, סע"ב.
7. 16. בתו"ש שם כתב דהשתדלו חז"ל ליהד את שמות החדשים לדרשם ולהכניס בהם תוכן יהודי. וצע"ג למה נאמר שנשתנה משאר מדרשי השמות דחז"ל. וראה מה שהביא ממדרש שכל טוב ויגש (מו, ט).
8. 17. להעיר מלשון בהפירוש המיוחס לרש"י לב"ר שם "וקודם לכן לא נתגלו".
9. 18. כמה מהם בתושב"כ (ראה ירושלמי ר"ה שם. ראב"ע בא שם). וראה – בנוגע ל"אב" – משנה תענית פ"ד מ"ה־ו (ועוד). תרגום* שני למג"א ג, ז. תיב"ע שלח יג, כה.
10. 19. ועוד גם לפי המפרשים הנ"ל (הערה 10) דלשון כשדים (פרסיים) הם, י"ל עפמ"ש השל"ה (תט, ב): כשתראה בדברי רז"ל שמפרשים תיבה ואומרים שכן הוא לשון יוני או לשונות אחרים של גוי' כו' אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינם לשון קודש אלא הכי פירושו כשברא הקב"ה עולמו לא הי' רק לשון הקודש, כו' וכשבלל הקב"ה הלשונות בדור הפלגה בא לשון הקודש ג"כ בשאר הלשונות והתיבות הנ"ל הם לשון קודש ונכללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי. וראה דברי תורה לבעהמ"ס מנח"א (מהדורא ב' ס"ז).
11. . כי אפ"ל שכן הוא גם בנוגע לתרגום כיון שניתן מסיני (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ב. וש"נ במ"מ וציונים לשם. וראה תו"ש חי"ז מילואים סכ"ג אות כ. חכ"ד בתחלתו) – שכיון שהובאו בתרגום יש להם פי'. כבלה"ק.