75
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הזולת, שבכך הסדר הוא: תחילה "שמאל דוחה" ואחר כך "ימין מקרבת"37.
אך אין מדובר כאן על פעולות מסוג של "ימין מקרבת" הבאות כהכנה הכרחית לפני עצם ההשפעה38, כאמירת מלתא דבדיחותא לתלמידים, או משיכת התלמיד הקטן ב"דברים אהובים אצלו".
ו. הפיכתם של בני ישראל למציאות חדשה כרוכה בשלושת הענינים הללו
כשם ששלושה ענינים אלו נדרשים בלימוד רעיון חדש, כך הוא גם, וקל וחומר שכך הוא הדבר, כאשר מדובר בשינוי מהותי של מציאות האדם עד להפיכתו ל"מציאות חדשה".
וכך בענינינו, בקשר לבני ישראל, ש"לידתם" כעם ישראל, שהשלמתה היא כאשר "תעבדון את האלקים על ההר הזה" (כפי שהוסבר לעיל בסעי' ב), כרוכה אף היא בשלושת הענינים הללו:
א) כדי שבני ישראל יוכלו לקבל את התורה, יש צורך ב"תעבדון" – עבודה ויגיעה לביטול דמותם הקודמת המנוגדת לתורה. "תעבדון" – עבודת עבד, העובד מתוך התבטלות עצמית וקבלת עול39.
שהרי כדי לקבל את תורת ה' יש צורך ב"נעשה ונשמע"40, הקדמת41 נעשה לנשמע.
ב) מצד שני, העבודה של "תעבדון" איננה מסוג השובר את מציאותו של היהודי, אלא להיפך: זהו עצם מציאותו*, בדומה לדגים, שלדברי רשב"ג הם אינם חוצצים42, והרי יהודים ותורה הם כדגים וים43.
וכך אומרים חז"ל44 "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (והלא לכאורה, תורה היא ענין של
הערות
- 37. ועד"ז במאמר "יצר תינוק ואשה כו'". ועיין רמב"ם הל' תשובה (פ"י ה"א. ועיי"ש ה"ה), שהעובד כדי לקבל שכר כו' נק' "עובד מיראה", ו"על דרך זה" עובדים "עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה _"שמאל") עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה ("ימין").
- 38. להעיר ד"ברייתו של עולם" היא בסדר ד"ברישא חשוכא והדר נהורא", בתחילה "צמצום" ("שמאל") ואח"כ אור ("ימין") – שבת עז, ב. סידור רעט, סע"ב. ובכ"מ – אבל זהו בנוגע לסדר הבריאה בפועל, אבל סיבת הבריאה היא מפני "כי חפץ חסד הוא" (ימין מקרבת). וראה ס' הערכים־חב"ד כרך ב' ע' אור־ביחס לחושך סעיף ב־ה, וש"נ.
- 39. להעיר דבמ"ת "וינועו" – באימה וביראה וברתת ובזיע" (יתרו כ, טו. ברכות כב, א ובפרש"י שם).
- 40. משפטים כד, ז. (ושם, ג (ויתרו יט, כ): נעשה).
- 41. שבת פח, סע"א ואילך.
- *. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 246 (ועוד) שמכיון שקב"ע היא מציאות האמיתית של ישראל לכן יש לו חיות ותענוג בעבודה זו.
- 42. משנה מקואות פ"ו, מ"ז. אלא שאין הלכה כמותו – נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב. – אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתויו"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטהרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
- 43. ברכות סא, ב.
- 44. אבות פ"ו מ"ב.
משנה מקואות ו׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ערוב מקואות. כשפופרת הנוד. כעוביה. וכחללה. כשתי אצבעות חוזרות למקומן ספק כשפופרת הנוד. ספק שאינה כשפופרת הנוד. פסולה. מפני שהיא מן התורה. וכן כזית מן המת. וכזית מן הנבילה. וכעדשה מן השרץ. כל שיעמוד כשפופרת הנוד ממעטה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא מבריית המים. טהור:
משנה אבות ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב לקו"ש חי"ז ע' 75
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

