76

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"תעבדון" – עבדות?) – כיוון שטבעם האמיתי של היהודים הוא קיום תורה ומצוות, כדברי המשנה45: אני נבראתי לשמש את קוני.

ולפיכך: כאשר יהודי אינו מקיים תורה ומצוות ר"ל, הרי למרות שנראה לו שהוא "חפשי" ובלי עול, ושכך קל לו יותר מאשר לו היה מקיים תורה ומצוות, בכל זאת, כיוון שחיים שאינם לפי התורה ח"ו הם ההיפך מן הנדרש לפי מהותו וטבעו האמיתיים, הרי זהו ענין של "עבודת פרך".

[בדומה למאמר חז"ל46 שמשמעותה של עבודת פרך47 היא "מלאכת נשים לאנשים" – למרות שהעבודה היא, לכאורה, קלה יותר, הרי אצל אנשים זוהי "עבודת פרך", כי זה בניגוד להרגלם וטבעם].

רק כאשר קיים אצלו הענין של "תעבדון", הריהו בן חורין אמיתי.

ג) באמצעות מתן תורה נוצר שינוי נעלה באין ערוך בבני ישראל, עד שהענין של "תעבדון" של בני ישראל, שהוא, לכאורה, עבודה מדודה ומוגבלת, הרי בפנימיותה זוהי עבודה הקשורה בנותן התורה48, וכתוצאה מכך היא נעלית מכל מדידה והגבלה.

וזהו שלושת השמות – "חג המצות", "זמן חרותנו", ו"חג הפסח":

"מצה" ("חג המצות") מורה על התבטלות עצמית וחוסר התנשאות49.

"חרותנו" ("זמן חרותנו") מורה על כך שהביטול מתהווה במציאותו של היהודי באופן שמורגשת אצלו החרות האמיתית, כפי שהוסבר לעיל, ויש לו הנאה ותענוג מכך.

"פסח" ("חג הפסח") הוא מלשון "דילוג"50. דילוג הנעלה בעין ערוך ממה שהיה אצל בני ישראל51 (מצד ה"דילוג" הנעלה שבא מלמעלה ביציאת מצרים52 ומתן תורה), וזוהי עבודה של השתחררות מן ההגבלות, והתעלות לדרגה גבוהה ביותר.

ז. ההוראה בעבודת ה'

אחת מההוראות הנלמדות מכך לגבי עבודת ה' של כל יהודי:

הערות

  1. 45. קידושין בסופה.
  2. 46. סוטה יא, ריש ע"ב. שמו"ר פ"א, יא.
  3. 47. ולגירסת רש"י סוטה שם – נק' "עבודה קשה".
  4. 48. כמשנ"ת בכ"מ ע"פ דרז"ל (הובא לעיל הערה
  5. 49. לקו"ת צו ד"ה ששת ימים (הא') פ"ג. ובכ"מ.
  6. 50. פרש"י בא יב, יא. שם, יג. כדעת ר' יאשי' במכילתא שם.
  7. 51. ראה פרש"י שם (יא): ואתם עשו כל עבודותיו .. דרך דילוג וקפיצה. ראה מכתב כללי לחגה"פ תשל"ו (נדפס – בהגש"פ (קה"ת, תשמ"ו־ז) ע' תרסח). ובארוכה – שיחות ומאמרים דחודש ניסן תשל"ו.
  8. 52. ראה לקמן ע' 159 וש"נ. וגם מטעם זה הוצרך להיות ענין ה"דלוג" אצל בנ"י עוד בהיותם במצרים (כנ"ל בהערה הקודמת), כי – נוסף לזה, שמכיון שיצי"מ היא הכנה למ"ת, לכן תיכף ביצי"מ צ"ל ההכנה (לא רק ד"מצה" ו"חירות", כ"א) גם להדילוג דמ"ת [בסגנון אחר: תיכף בתחילת החינוך על המחונך להתחיל להכין את עצמו לשלימות חינוכו, שהוא "דילוג" בערך מצבו בהווה] – מכיון שביצי"מ גופא הי' ה"דילוג" מלמעלה, הוצרך להיות דוגמתו אצל בנ"י "זכר לשמו שקרוי פסח" (לשון רש"י הנ"ל).
  9. 7. שבמ"ת נעשה ביטול ה"גזירה" דעליונים לא ירדו לתחתונים כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.