קיז

והמשכת מ"ד צ"ל נמשך כח ע"ז מלמעלה שהגם שנת"ל שהכח ניתן מהר סיני כו' מ"מ הרי אנו מברכים נותן התורה ל' הוה, שכמו שיש יצ"מ בכל יום כמו"כ יש בחי' מ"ת, וכמו שקודם מ"ת כתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים בחי' רחמים ועי"ז ואביא אתכם אלי, כמו"כ ע"י בחי' ר"ר דיעקב נמשך להיות העלאת הקרבנות דאברהם ויצחק וזהו ליעקב אשר פדה את אברהם, ולכן בתפלה קודם ק"ש אנו אומרים פסוקי רחמים והוא רחום כו' ואנו מבקשים אבינו אב הרחמן ברחמיך הרבים כו' היינו בכדי לעורר בחי' ר"ר על ירידת הנשמה בגוף ונה"ב מקום החשך וההעלם עוה"ז השפל והגשמי בכדי להיות בחי' ההעלאה בק"ש שיהי' רוח האדם עולה בבחי' עולת תמיד למעלה מעלה באהבה בתענוגים כנ"ל שזהו ע"י בחי' כבשים דיעקב דוקא, בחי' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה העליון בחי' היותר גבוה כו'. ועוד מעלת הכבשים שטבעם הוא בבחי' ביטול יותר משארי הבע"ח וכמ"ש כרחל לפני גוזזי' כו', משא"כ בשור יש בחי' שור נגח כו'. ועוי"ל מעלת הכבשים שיש צמר בעורם שמהצמר עושים לבושים כמ"ש ומגז כבשים יתחמם, ובעבודה היינו בחי' הלבושים דתומ"צ שהתורה היא בחי' קווצותיו תלתלים תלי תלים של הלכות, והוא בחי' ושער רישי' כעמר נקי בחי' צמר, ובחי' המצות זהו מבחי' לבושי' כתלג חיור, וב' בחי' אלו דתומ"צ מרומז בצמר הכבשים שמגז כבשים יתחמם היינו לבושים דמצות, וצמר הכבשים הוא בחי' שער רישי' כעמר נקי. ועוי"ל טעם ג' שכבשים הוא מל' כובש והיינו בעבודה בחי' כובש את יצרו שע"ז ארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור והיינו שע"י שכובש את יצרו הוא ממשיך מבחי' א"א בחי' סוכ"ע והיינו כמו הקרבן כי קרבן בגימ' א"א, וזהו עלה בכבש ופנה לסובב שע"י העליות בבחי' כבש הוא בחי' כובש את יצרו עי"ז פנה לסובב הוא בחי' סוכ"ע, ולכן עולת התמידין וכן רוב העולות הם מכבשים דוקא להיות ע"י עלייתם נמשך בחי' סוכ"ע כו'.

ומעתה יובן למה חטאת הי' משעיר עזים, וכמ"ש בר"ח ושעיר עזים לחטאת, וכן בכל היו"ט נאמר ושעירי עזים לחטאת כו', דהנה שורש ההפרש