רפח
אם לעשות כך ולא לעשות כך כו', כמ"כ למעלה שרשי המ"ע ול"ת נמשכים מבחי' המדות דאצי' מחו"ג, מבחי' החסדים נמשך שרש מעשה המ"ע27 דהיינו שכך וכך יוכשר לעשות ויהי' בו גילוי אלקות (וה"ז תכלית הטוב והחסד כו') ולא באופן אחר (ומה שלכאורה ע"פ החסד לא הי' צריך להיות בו דקדוקי' שכך דוקא ולא כך, כמו שהמוותר אינו מדקדק כלל ליתן למי שראוי דוקא, וכמו אברהם שא' לו ישמעאל יחי' לפניך28. אך הענין הוא דהנה בתיקון הוא בחי' התכללות, וא"כ גם החסד כלול מגבורה, וע' בפ' שלח29 בביאור ועתה יגדל נא בענין המדידה שבכל מצוה כמו סוכה ז"ט ומשהו30 שרשו מבחי' גבו' דע"י שמלובש במו"ס31 כו' ששם32 לית שמאלא33 כו' (ועמ"ש במ"א בענין גבורות גשמים34, שהם חיים לעולם, ומענין כי הדם הוא הנפש35 כו', ומענין איזהו גבור36 כו' שנא' טוב א"א מגבור37 כו'). ונמצא מובן ענין הדקדוק שכזה דוקא יוכשר ולא בא"א, ומה שאברהם אם38 היותו מרכבה לחסד דאצי'39 ועכ"ז א' לו ישמעאל כו' אפ"ל שדקדק לומר לפניך40 שלכאו' ה"ז מיותר, אלא שהכוונה שיחי' בחיים האמיתי' להיות דבוק בחיי החיים כמ"ש בנש"י ואתם הדבקים41 כו' חיים שנת' במ"א פי' פסוק זה להיות דבוק
הערות
- 27. החסדים. . המ"ע : ראה זח"ב תוספות רעו, א. ת"ז בהקדמה ה, א. ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ד.
- 28. לו ישמעאל יחי' לפניך : לך יז, יח. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 29 ואילך.
- 29. וע' בפ' שלח : ראה לקו"ת שם לט, ד. וראה גם לקו"ת במדבר יד, ג.
- 30. סוכה ז"ט ומשהו : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' פד ובהערה שם.
- 31. גבו' דע"י שמלובש במו"ס : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו-ז.
- 32. ששם. . כו') : כ"ז נכתב בגוכתי"ק בעט אחר בבוך 1162 בצד ימיני של הגליון מלמעלמ"ט. וכן ניתוספה הגה"ה זו בגוכתי"ק בבוך זה 1089 בצד הימיני של העמוד. ומזה משמע שהגה"ה זו ניתוספה לאחר זמן.
- 33. לית שמאלא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.
- 34. גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה סידור שחרית סא, ד. שער הסוכות רנז, ד. שער הלולב רסד, ב. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נו. תקס"ב ח"א ע' לב. ענינים ע' שפ. אמרי בינה שער הק"ש נא, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א' תכח ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רמט ואילך. וש"נ.
- 35. כי הדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג. ראה גם תו"א נח ט, ג. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תצט. סה"מ תרכ"ז ר"ע רנ. ע' רסג.
- 36. איזהו גבור : אבות רפ"ד. ראה לקו"ת במדבר יד, ב. אוה"ת משלי כרך א ר"ע תריד. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. תרל"ב ח"א ע' קסד. ע' שח. ע' שיז.
- 37. טוב א"א מגבור : משלי טז, לב. ראה גם שע"ת יא, ג. שערי אורה ע' מט. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ריט. אוה"ת שבועות ע' קצא בשולי היריעה [ובמהדורת תשנ"ה ע' קצ בפנים].
- 38. אם : כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
- 39. מרכבה לחסד דאצי' : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
- 40. לומר לפניך : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 38. תו"ח תולדות קמד, ד. שמות ח"א לא, סע"א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ריז. לקו"ש ח"ש כרך ה ע' 340 ובהנסמן שם.
- 41. ואתם הדבקים : ואתחנן ד, ד. ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' נג ואילך. ר"ע קלח. ע' קסא. שע"ת ב. א (בהקדמה). ג, ג. מז, ב. פ, ד. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שלט ואילך. לעיל המשך חייב אדם לברך ספכ"ה. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 40. ד"ה גדול יהי' על יד הערה 63.
משנה אבות ד׳ - הטקסט מספריא
בן זומא אומר איזהו חכם. הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר. השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד. המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה. ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה. מצוה. ושכר עבירה עבירה:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג. לכל דבר. שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום:
רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח. שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד. בחלול השם:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה. גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופו מחולל על הבריות:
רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין. פורק ממנו איבה. וגזל. ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה. שוטה רשע. וגס רוח:
הוא היה אומר אל תהי דן יחידי. שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי. שהן רשאין ולא אתה:
רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר. סופו לבטלה מעוני:
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים. אין סופה להתקיים:
רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך. ומורא רבך כמורא שמים:
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען:
רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים.
רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
שמואל הקטן אומר (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר חדש והלומד זקן למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:
רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד. מוציאין את האדם מן העולם:
הוא היה אומר הילודים למות. והמתים להחיות והחיים לידון. לידע להודיע. ולהודע. שהוא אל. הוא היוצר הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדיין. הוא עד. הוא בעל דין. והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה. ולא משוא פנים. ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך. שעל כרחך אתה נוצר. ועל כרחך אתה נולד. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
מצוטט ב־2 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ והי' ברכה כו' ‹ ב סה"מ תרל"ח ע' רפח
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ ואעשך לגוי גדול ‹ יא סה"מ תרל"ח ע' רפח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

