ב
ב נשים ועבדיםח אע"פ שפטורים מקריאת שמעט חייבים בתפלה מפני שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמאי שזמני התפלה הם מדברי סופרים ועיקר מצות התפלה היא מן התורהיא שנאמר ולעבדו בכל לבבכםיב איזו עבודה שבלב זו תפלהיג אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצהיד ומשהתפלל פעם אחד ביום או בלילה יצא ידי חובתו מן התורהטו.
ועל פי סברא זו נהגו רוב הנשים שאינן מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבום יותרטז.
אבל יש אומריםיז שעיקר מצות תפלה היא מדברי סופרים שהם אנשי כנסת הגדולהיח שתיקנו י"ח ברכות על הסדריט להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואע"פ שהוא מצות עשה מדברי סופרים שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא אפילו היא מדברי סופרים כגון הללכ וקידוש הלבנהכא אעפ"כ חייבו אותן בתפלת שחרית ומנחה הואיל ותפלה היא בקשת רחמיםכב וכן עיקרכג.
אבל תפלת ערבית שהוא רשותכד אע"פ שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובהכה מכל מקום הנשים לא קבלו עליהם ורובן אינן מתפללות ערבית במ"שכו:
הערות
- ח. משנה ברכות כ , סע"א ורע"ב. שו"ע סעיף ב.
- ט. כדלעיל רס"י ע.
- י. רי"ף ברכות שם. רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ב. שו"ע שם.
- יא. ספר המצוות להרמב"ם מ"ע י. ב"ח. וראה רמב"ם הל' תפלה שם ה"א. ועי' אג"ק אדה"ז אגרת טו וש"נ. אג"ק כ"ק אדמו"ר חי"ב ע' תיב.
- יב. דברים יא, יג.
- יג. תענית ב, א. ספרי דברים שם. רמב"ם הל' תפלה שם.
- יד. רמב"ם שם.
- טו. מ"א ס"ק ב לשיטת הרמב"ם. וראה רמב"ם הל' תפלה שם.
- טז. מ"א שם.
- יז. רמב"ן בהשגותיו לספר המצוות מ"ע ה.
- יח. עי' לעיל רס"י פט וש"נ.
- יט. כדלקמן סי' קיט ס"ד.
- כ. תוס' ברכות כ, ב ד"ה בתפלה (ותוס' רבינו יהודה שם ד"ה וחייבים בתפלה). ועי' לקמן סי' תעט ס"ז. וראה מ"מ וציונים.
- כא. מ"א סי' ע ס"ק א וש"נ.
- כב. גמרא שם כ, ב. וראה לעיל סי' נט ס"ד, שמטעם זה אין הבקי יוצא מהש"ץ, וצריך כ"א לבקש רחמים על עצמו.
- כג. מ"א ס"ק ב בשם רוב הפוסקים .
- כד. כדלעיל רס"י פט וש"נ.
- כה. רמב"ם הל' תפלה שם ה"ו. טור סי' רלה. וכ"ה לעיל סי' פט סעיף א.
- כו. כנראה: במוצאי שבת. מ"א סי' רצט ס"ק טז. וראה לקמן סי' רצט סעיף יח.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואח"כ שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
ספר המצוות, מצוות עשה י׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לקרוא קריאת שמע ערבית ושחרית והוא אמרו ודברת בם. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו במסכת ברכות (דף כ"א) ושם נתבאר דקריאת שמע דאורייתא. וכתוב בתוספתא כשם שנתנה תורה קבע לקריאת שמע כך נתנו חכמים זמן לתפלה, רוצה לומר שזמני התפלה אינם מן התורה אמנם חיוב התפלה עצמה מן התורה כמו שבארנו, וחכמים ז"ל סדרו להם זמנים. וזהו ענין אמרם (ברכות כ"ו:) תפלות כנגד תמידים תקנו, רוצה לומר שתקנו זמניהם כפי זמני הקרבן. ומצוה זו אין הנשים חייבות בה. (בפרשת ואתחנן, אהבה הלכות קריאת שמע פ"א):
ספר המצוות, מצוות עשה ה׳ - הטקסט מספריא
הוא שצונו לעבדו, וכבר נכפל זה הצווי פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם, ואמר ואותו תעבודו. ואע"פ שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא צווי לתפלה. ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה. ואמרו גם כן ולעבדו זו תלמוד, ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שבאר שלמה ע"ה. (בפרשת ואלה המשפטים, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פ"א):
מצוטט ב־7 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לב ‹ הוספות ‹ י"א ניסן ‹ 188 שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
- כרך יח ‹ פינחס ‹ שיחה ד ‹ 351 שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
תורת מנחם 5
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תשל"א שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

