351
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לקדושה"10, ולכן אנו אומרים תהלה לדוד פעם נוספת בשחרית במקום בערבית.
אך ה"צמח־צדק" איננו מקבל תשובה זו, שהרי ממה נפשך: אם כל התקנה של פעם שלישית תהלה לדוד היא "בשביל תפילת ערבית", הרי אין שום מקום לומר זאת בתפילה אחרת – בשחרית, ו"אם אין שייך אשרי בערבית – לא יאמרו רק ב' פעמים"?
ה"צמח צדק" סובר בענין זה, שמאמר הש"ס "כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים..." מתאים לדיעה5 ש"תפילת ערבית חובה", ואכן אומרים את הפעם השלישית בערבית, אבל "אנן דקיימא לן11 הלכה כמאן דאומר תפילת ערבית רשות" (=אנו הפוסקים להלכה כדיעה שתפילת ערבית רשות) אין אנו אומרים "אשרי קודם תפילת ערבית".12
יוצא מכך, שלפי הדיעה שתפילת ערבית רשות, שהלכה כמותה, די באמירת תהלה לדוד פעמיים13, כדי להיות בן עולם־הבא14, וכפי שהוא מסביר אחר־כך15, בדרך החסידות, שמה שנגרם בתפילת שחרית ומנחה על־ידי אמירת תהלה לדוד, נגרם בתפילת ערבית, "מאיליו" (לפי הדיעה שתפילת ערבית רשות).
והסיבה לאמירת תהלה לדוד פעמיים בשחרית, איננה כדי להיות בן עולם־הבא, אלא רק כדי ש"לא לדלג אמירת אשרי ג' פעמים"16, כפי שיוסבר להלן.
יש להבין: כיצד מתאים הסברו של אבי, שהפעם השלישית של אמירת תהלה לדוד היא "כמו ועל דרך תפילת ערבית רשות", שממנו מתקבל שגם לפי הדיעה שתפילת ערבית היא רשות, יש לומר תהלה לדוד כדי להיות "בר עלמא דאתי", אלא שהפעם השלישית היא "בגין שבחא", כשם שתפילת ערבית היא רשות, להסברו של ה"צמח־צדק", שלפי הדיעה שתפילת ערבית
הערות
- 10. לשון הא"ר שם ע"פ חדא"ג מהרש"א ברכות שם – הובא ביהל אור שם.
- 5.
- 11. ברכות כז, ב. טאו"ח ר"ס רלה. שו"ע אדה"ז או"ח סק"ו ס"ב.
- 12. "כדברי הכלבו" (סי' יב "דין אשרי") – יהל אור שם. וצע"ק, שהרי בכלבו כתב "משום דאית דאמרי ערבית רשות .. התקינו לאומרה פעמים שחרית ולא רצו לתקנו בערבית כו'". משא"כ להצ"צ – (א) מאמר הש"ס "כל האומר כו' ג"פ" אזלא למ"ד תפלת ערבית חובה. (ב) אין מקום לתקן תהלה לדוד בשחרית במקום ערבית (ובמילא – צריך לאומרו רק ב' פעמים, כדלקמן), כבפנים. וראה לקמן בפנים סעיף ה.
- 13. ראה יהל אור ע' תקמא: שאנו אומרים רק ב' פעמים.
- 14. אלא שצ"ע משו"ע אדה"ז או"ח (ר"ס נא) שהביא הא "שאמרו כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב", אף שפסק תפלת ערבית רשות (נסמן לעיל הערה 11). ובפרט שמעתיק גם "ג"פ" (ראה לעיל הערה 2) – אף שלכאורה כאן אינו נוגע שצריך לאומרו ג"פ. ובסעיף ט שם, השמיט אדה"ז התיבות "ג"פ בכל יום" (אף שהובאו במג"א שם סק"ז. ובכלבו לפנינו (ס"ד) "כל האומר בכל יום כו'" – בלי התיבות "ג"פ". וכ"ה בב"י שם). ואכ"מ.
- 15. שם ע' תרדע.
- 16. שם ריש ע' תרעג.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 1
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חי"ח ע' 351
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.