ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ד

351

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ד

פינחס

א. גם התפילות וגם "תהלה לדוד" – פעמיים חובה ופעם רשות

בזוהר על פרשתנו¹ מובא המאמר² "כל מאן דאמר תהלה לדוד בכל יום תלת זמנין איהו בר עלמא דאתי" (= כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלוש פעמים הוא בן העולם הבא), ומבואר שם, ש"תרי זמני" (=פעמיים) חייבים לומר "תהלה לדוד – "בגין מזונא ופרנסה בכל יומא", והפעם השלישית היא "לאו בגין חובה (לא מפני החובה של בקשת צרכים), אלא בגין שבחא" (לשם שבח).

מסביר אבי מורי בהערותיו על הזוהר³, שאמירת "תהילה לדוד" "תלת זמנין" היא "כמו הג' תפילות" – וכך כתוב בפירוש רש"י לש"ס⁴ ("שלוש פעמים – כנגד שלוש תפילות") – וכשם ששתי תפילות (שחרית ומנחה) הם חובה, ותפילות ערבית היא רשות⁵, כך גם לגבי אמירת "תהלה לדוד": "תרי זמני – חיובא על ב"נ", ופעם אחת "בגין

ד שבחא", שזה "כמו ועל דרך תפילת ערבית רשות".

ב. מדוע אין אומרים את הפעם השלישית בערבית

ברשימותיו לתהלים⁶ מביא ה"צמח צדק" את פירוש רש"י הנ"ל, ששלוש פעמים תהלה לדוד הן "כנגד שלוש תפילות", ושואל: לפי זה צריך היה לומר "תהלה לדוד" גם בתפילת ערבית, ומדוע אנו אומרים את שלוש הפעמים תהלה לדוד באופן זה: פעמיים בשחרית ופעם אחת במנחה?

יש עונים, שתפילת ערבית איננה זמן מתאים לאמירת אשרי⁷, מפני ש"אין⁸ זמן תפילה (תהילה⁹) בלילה", או מפני ש"אין אומרים קדושה בערבית, ואשרי שייך

הערות

1. רכו, א.
2. ברכות ד, ב (וראה גליון הש"ס ועוד שם ע"ד התיבות "ג"פ"). זח"ג קיט, סע"ב.
3. לקוטי לוי"צ לזהר ח"ב ריש ע' תמד.
4. ברכות שם. וראה ס' המאמרים תפר"ח ע' קנו (ובהערה שם).
5. ברכות שם, וש"נ.
6. יהל אור במילואים ע' תערב ואילך, וראה שם ע' תקמא.
7. ראה המובא ביהל אור שם. שו"ע אדה"ז או"ח סק"ח ס"ה* (ממג"א שם סק"ה).
8. אלי' רבה סקל"ב סק"ח – הובא ביהל אור שם.
9. כ"ה בלבוש או"ח ר"ס קלב.
. בשו"ע אדה"ז שם "אחר ערבית". וצע"ק, למה שינה אדה"ז מלשון המג"א שם (מרקאנטי פ' וירא עה"פ וישכם אברהם בבוקר) "בערבית". ואולי הוא אגב גררא דלשון "אחר מנחה" שנקט לפנ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.