352

היא רשות, דיו באמירת פעמיים תהלה לדוד כדי להיות "בן עולם הבא"?

ג. הקשיים המתעוררים על הנ"ל

כן יש להבין:

לפי הסברו של ה"צמח צדק", הרי בהתאם לדיעה, שהלכה כמותה, שתפילת ערבית היא רשות, די באמירת תהלה לדוד פעמיים כדי להיות בן עולם־הבא, ומדוע אנו אומרים תהלה לדוד שלוש פעמים בכל יום, פעמיים בשחרית?

גם דברי ה"צמח צדק" האומר שהסיבה לכך היא "לא לדלג אמירת אשרי ג' פעמים" (או במושגי הקבלה והחסידות, כפי שהוא אומר אחר־כך¹⁵: "תקנו לומר בשחרית ב' פעמים על דרך ליעקב אשר פדה את אברהם¹⁷ שהתפארת מטה כלפי החסד") דורשים הסבר: אם על־ידי אמירת תהלה לדוד פעמיים נעשים כבר "בן עולם הבא" (שהרי בערבית נגרמים מאליהם אותם הדברים שנגרמים על־ידי אמירת תהלה לדוד), מה חסר עוד, ומדוע צריך לומר את הפעם השלישית?

ד. יש הבדל בין הש"ס לבין הזוהר

תמצית ההסבר לכך הוא, שיש הבדל בין הש"ס לבין הזוהר:

ה"צמח צדק" מדבר על דעת הש"ס (כפי שהוא מציין שם), ולפי הנגלה שבתורה, הרי בהתאם לדיעה שתפילת ערבית רשות, אין מקום לאמירת תהלה לדוד בתפילת ערבית, ואף לא בשחרית במקום בערבית. ואילו אבי מסביר את דברי הזוהר – לפי פנימיות התורה, ולכן: (א) גם לפי הדיעה שתפילת ערבית רשות, יש מקום לאמירת תהלה לדוד (אלא שהאמירה היא "בגין שבחא", שהוא "כמו ועל־דרך... רשות¹⁸"). (ב) אמירה זאת של תהלה לדוד, למרות שהיא כנגד תפילת ערבית, נאמרת בפועל בתפילת שחרית.

לפיכך מסיים גם ה"צמח צדק": "ומכל מקום לא לדלג האמירת אשרי ג' פעמים .. אומרים אותו בשחרית", כפי שהוא מסביר אחר־כך את הקשר בין ערבית לשחרית (בדרך הקבלה) "שהתפארת מטה כלפי החסד" –

כאן אין הוא מדבר על עיקר התקנה, שהיא אמירת פעמיים בלבד¹³, אלא על פנימיות הענין, שגם לפי הדיעה שתפילת ערבית רשות, אומרים תהלה לדוד שלוש פעמים.

ה. הקשיים על דברי ה"צמח צדק"

כדי להבין את הדברים יש להסביר תחילה את דברי ה"צמח צדק" ש"אנן