12

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הזולת ללא מדה והגבלה. רק כאשר הוא מבטל את מציאותו, ואינו חש כל כך את ה"אני" ואת רצונותיו העצמיים וכדומה, אפשרי אצלו חסד "בכל מאדך", למעלה ממדה והגבלה.

גם ענין זה רמוז אצל הדגים, אשר אצלם קיימת ברכת הריבוי בלי הגבלה – הדגים מכוסים כל כולם במים, כך שמציאותם אינה ניכרת, אלא מציאות המים המכסים אותם.

נאמר בגמרא21, שמשום ש"מים מכסין עליהם", על הדגים, לכן "אין עין הרע שולטת בהם", ומסיבה זו שורה עליהם ביותר ברכת ה'22. ויש לומר, שבפנימיות, הענין ש"מים מכסין עליהם" – לא זו בלבד שהוא שולל את שליטת "עין הרע" (ההיפך מהברכה), אלא הוא גורם גם לענין חיובי, שבאמצעות זאת נעשים הדגים לכלים ראויים לברכת ה'.

ההסבר לכך הוא: המים הם מקור חיותם של הדגים23, עד אשר זוהי מציאותם האמיתית, ומשום כך סובר רשב"ג ש"כל שהוא מבריית המים" אינו חוצץ בפני המים24. כלומר, לדגים יש תכונה של "התבטלות" כלפי מקור חיותם25, ולכן קיים אצלם ריבוי26 יותר מהרגיל.

וכך גם בעבודת האדם: כדי להגיע לאופן האמיתי והנעלה ביותר של גמילות חסדים, חסד בלי הגבלה, הקשור ל"חסדו של הקדוש־ברוך־הוא" – נדרשת עבודה של התבטלות כלפי הקדוש־ברוך־הוא.

וזוהי משמעות דברי רש"י בפירושו על הפסוק27 "ובו תדבקון" – "הדבק בדרכיו גמול חסדים .. כמו שעשה הקדוש־ברוך־הוא": כאשר יהודי עובד את ה' באופן של "ובו תדבקון", הוא מביא את עצמו לידי דבקות אמיתית עם הקדוש־ברוך־הוא, כך שאין הוא חש את מציאותו העצמית, אלא רק את הקדוש־ברוך־הוא שבו הוא דבק – אז אפשרית "ונעשית אצלו" במילא גמילות חסדים באופן "כמו שעשה הקדוש־ברוך־הוא" – חסד בלי מדה והגבלה28.

הערות

  1. 21. ברכות כ, סע"א. וש"נ.
  2. 22. דאין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין (תענית ח, ב). וראה חדא"ג מהרש"א ב"מ פד, א ד"ה אל תקרי.
  3. 23. דכשפורשים מן המים מיד מתים (ע"ז ג, סע"ב. ברכות סא, ב. וראה לקו"ש ח"ח ע' 363 הערה 1 ובשוה"ג שם).
  4. 24. מקואות פ"ו מ"ז. ידים פ"ב מ"ב. וראה לקו"ש חכ"ז הדרן על הרמב"ם תשמ"ה סעיף ז (ובהנסמן בהערה 45 שם).
  5. 25. ולהעיר שגם "עופות" אינם "חומריים" ארציים כ"כ כמו בהמות וחיות, דנבראו מן הרקק (חולין כז, ב. רש"י פרשתנו ב, ח (בסופו). שם, יט) – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 276. וש"נ.
  6. 26. להעיר מתורת הה"מ דמלאכים נצחיים יותר מן הנשמות לפי שיש להם בחי' היראה (ביטול) יותר מהנשמות (הוספות לאו"ת הוצאת קה"ת סנ"ו. וש"נ).
  7. 27. ראה יג, ה.
  8. 28. ראה בארוכה בכ"ז – לקו"ש חי"ד ע' 62 ואילך (וראה שם לפנ"ז – ע' 57 ואילך – שגם ע"ד הפשט כ"ה, שכוונת רש"י היא לגמ"ח שאין מחוייבים בה. ע"ש באורך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך לב הוספות ויקרא מאותו ספר חולין כז, רע"א
  2. לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה א מאותו ספר חולין כז, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג מאותו ספר חולין כז, ב
  4. לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר חולין כז, א ואילך
  5. לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א מאותו ספר חולין כז, ב
  6. לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב מאותו ספר חולין כז, ב
  7. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א חולין כז, רע"א
  8. תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז חולין כז, ב
  9. תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב חולין כז, ב
  10. מאמרים מלוקטים חלק ג אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז חולין כז, ב
  11. תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל חולין כז, ב
  12. תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור חולין כז, ב
  13. נר מצוה ותורה אור שער האמונה לג, א חולין כז, ב
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט חולין כז, ב
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א חולין כז, ב