ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב

11

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שברכה זו לדגים היא גם בקשר לאדם, כנאמר בגמרא¹⁰: "בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי, הואיל ונאמרה בו¹¹ ברכה לדגים". אמנם, בששי "נאמרה בו¹² ברכה לאדם¹³, והרי מדובר כאן על נישואי האדם¹⁴, בכל זאת ישנה מעלה גם ב"ברכה לדגים", בחמישי, על־פני ה"ברכה לאדם"¹⁵, שדוקא אצל הדגים קיים הריבוי – "וידגו לרוב בקרב הארץ" – והרי זוהי¹⁶ מטרת הנישואין – "פרו ורבו"¹⁷.

וזהו ההבדל בין תכונת גמילות החסדים של כל ישראל בטבעם, לבין תכונת גמילות החסדים של הנולד ביום חמישי:

תכונת החסד הטבועה אצל כל ישראל בתולדותם, היא במדה ובהגבלה – הם מוכנים לגמול חסד עם הזולת, אך לא באופן של ויתור על הצרכים האישיים, או במקרה של מכשולים וקשיים אחרים.

לעומת זאת, מי שנולד ביום חמישי, כאשר מאיר חסדו של הקדוש־ברוך־הוא – הרי אצלו תכונת החסד היא למעלה מהגבלה¹⁸. כלומר, אין הוא גומל חסד רק עד כמה שנדרש לפי מדת החסד, אשר היא כשמה מדודה ומוגבלת, אף כאשר "כדבעי ¹⁹ ליה למיעבד", אלא יש לו מסירות נפש בגמילות חסד, ללא מדה והגבלה.

ג. התבטלות – כלי לחסד בלתי מוגבל

הכלי ל"חסדו של הקדוש־ברוך־הוא" הבלתי מוגבל, הוא ענין ההתבטלות²⁰:

כל עוד האדם חש במציאותו העצמית, בלתי אפשרי אצלו חסד עבור

הערות

10. כתובות ה, א.
11. פרשתנו שם, כב.
12. פרשתנו שם, כח.
13. כתובות שם – שלכן אלמנה נבעלת בששי (שם).
14. וראה כתובות שם (בתי' הא') "ברכה דאדם עדיפא לי'".
15. להעיר מריטב"א כתובות שם דלתי' הב' בגמ' שם – "ברכה דדגים עדיפא משום שאין העין שולטת בהם". וראה פני יהושע שם (בסברת המקשן – לדעת התוס') "דברכה דדגים עדיפא שהם פרין ורבין יותר מכל הבריות כדכתיב וידגו לרוב".
16. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ס"ע 187 ואילך (וש"נ). ועוד.
17. פרשתנו א, כח. נח ט – א, ז. וראה רש"י פרשתנו שם, כב (ביום ה') ד"ה ורבו.
18. אבל לאידך יש מעלה בטבע גמ"ח שבישראל בתולדותם לגבי הנולד ביום חמישי (שזהו גם באוה"ע, כנ"ל הערה 5) – כי עניני המזל כו' שבשבת שם ענינם רק שמולידים "נטי' קצת" לענין מסוים (לח"מ להל' תשובה פ"ה ה"ד. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 11 ואילך), משא"כ המדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם הן מדות טובות בפועל שמצד טבע נפשותם.
19. כתובות סז, רע"א.
20. להעיר מהמבואר בהחילוק בין חסד דאברהם וחסד דישמעאל (לקו"ת עקב יז, ג ואילך. תו"ח תולדות ד, א ואילך. אוה"ת וירא צ, סע"ב ואילך. ועוד. לקמן..... ע' 80).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.