54

הערות

1. 1. בתחלת השבוע (ביום א') או באמצע השבוע (יום ג' או ד' – כבשנה זו, תשמ"ב), או בסוף השבוע – ביום ו'.
2. 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
3. 3. תענית י, א.
4. 4. הל' תפלה פ"ב הט"ז.
5. 5. או"ח ר"ס קיז. ובשו"ע אדה"ז שם.
6. 6. כ"ה בשו"ע אדה"ז "ולא יעצרנו הגשם". וכ"ה בריטב"א תענית שם "שלא יעצרם הגשם בחזרתם כו'"*. ולכאורה כ"ה הכוונה ברע"ב למשנה תענית שם "ולא יפסיקום הגשמים". ובפרש"י ב"מ (כח, א ד"ה כדי) "ולא ידביקוהו הגשמים". וראה גם לשון רש"י תענית** ד, ב (ד"ה אית) ובר"ח ור"ג שם. אבל בפרש"י שם** (י, א): כלומר ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק יותר. ובמאירי שם מפורש יותר "לנהר פרת ולא ירבו מימיו כ"כ עד שלא יוכלו לעבור". וראה לקמן הערה 10.
7. 7. חו"מ סמ"ג סקמ"ז.
8. 8. ראה הערה 10.
9. 9. מ"א ה, ה.
10. 10. כ"מ מלשון הש"ך הנ"ל "הם עדיין בא"י ..
11. . אלא שממשיך "ונמצאת מכשילין לעתיד לבא".
12. . ולהעיר משד"ח כללי הפוסקים ס"ח אות ג (כרך ט א'תתיד, א) אם הפירוש לתענית הוא לרש"י. שלא היו עוברים הנהר הגדול נהר פרת", היינו שהי' עולין לרגל מחו"ל. ונמצא שגם בשבילם איחרו השאלה. וכ"מ לכאורה מלשון המאירי הנ"ל "עד שלא יוכלו לעבור"*, וכן מפורש בפרש"י לרי"ף תענית שם "כשחוזרין לבבל מן ארץ ישראל לאחר הרגל"**. אבל בשו"ע אדה"ז מפורש "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרת שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים" (וראה ב"מ שם. תוי"ט למשנה תענית שם). ובפסקי התוס' תענית ס"ט "הרחוקים מנהר פרת כגון בני בבל לא היו עולין לרגל" (וראה תוד"ה מאלי' פסחים ג, ב. משנה למלך הל' קרבן פסח בתחלתן). ואכ"מ.