54
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
לך
א. ז' מרחשון – סיום העליה לרגל
ז' מרחשון חל תמיד בשבוע שקוראים בו את פרשת לך לך1. ולפי הידוע2 שלמועדי השנה – מלשון זמן "מיועד" ומיוחד – יש קשר לפרשות הנקראות בסמוך להם, מובן, שגם לז' מרחשון יש קשר מהותי עם פרשת לך לך, ובמיוחד כאשר ז' מרחשון חל תמיד בפרשת לך לך, כדלעיל, בשונה ממועדים אחרים שחלים בפרשיות שונות בשנים שונות.
על ז' מרחשון נאמר במשנה3 שזהו היום שבו "שואלין את הגשמים", "ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת", וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם4 ובשולחן ערוך5, שבארץ ישראל מתחילים לבקש בז' מרחשון.
מובן, שאין זה משום סיבה שלילית בלבד, שהגשם לא יגרום צער ליהודי לפני הגיעו6 לביתו אשר בקצה ארץ לך ג
ישראל, אלא שעד לז' בחשון זהו עדיין
המשך של העליה לרגל שבחג הסוכות,
כפי שמפורש בדברי הש"ך7, "דכל
פעם שהיו ישראל עולים לרגל לא היו
יכולין להגיע לבתיהם אחר הרגל אלא
בט"ו יום והיה דומה להם כאילו הם
עדיין בארץ ישראל עסוקים בעניני
הרגל כל זמן שלא היו עוברים8 הנהר
הגדול נהר פרת".
כלומר, ז' מרחשון הוא היום המדגיש
את סיום העליה לרגל – הוא מסמל את
הירידה מן העליה, יהודים יורדים
משיא הקדושה שבבית המקדש
בירושלים, וכל אחד מגיע למקומו,
"תחת גפנו ותחת תאנתו"9, בארץ
ישראל או בחוץ לארץ10, עד שהאחרון
הערות
- 1. בתחלת השבוע (ביום א') או באמצע השבוע (יום ג' או ד' – כבשנה זו, תשמ"ב), או בסוף השבוע – ביום ו'.
- 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
- 3. תענית י, א.
- 4. הל' תפלה פ"ב הט"ז.
- 5. או"ח ר"ס קיז. ובשו"ע אדה"ז שם.
- 6. כ"ה בשו"ע אדה"ז "ולא יעצרנו הגשם". וכ"ה בריטב"א תענית שם "שלא יעצרם הגשם בחזרתם כו'"*. ולכאורה כ"ה הכוונה ברע"ב למשנה תענית שם "ולא יפסיקום הגשמים". ובפרש"י ב"מ (כח, א ד"ה כדי) "ולא ידביקוהו הגשמים". וראה גם לשון רש"י תענית** ד, ב (ד"ה אית) ובר"ח ור"ג שם. אבל בפרש"י שם** (י, א): כלומר ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק יותר. ובמאירי שם מפורש יותר "לנהר פרת ולא ירבו מימיו כ"כ עד שלא יוכלו לעבור". וראה לקמן הערה 10.
- 7. חו"מ סמ"ג סקמ"ז.
- 8. ראה הערה 10.
- 9. מ"א ה, ה.
- 10. כ"מ מלשון הש"ך הנ"ל "הם עדיין בא"י ..
- . אלא שממשיך "ונמצאת מכשילין לעתיד לבא".
- . ולהעיר משד"ח כללי הפוסקים ס"ח אות ג (כרך ט א'תתיד, א) אם הפירוש לתענית הוא לרש"י. שלא היו עוברים הנהר הגדול נהר פרת", היינו שהי' עולין לרגל מחו"ל. ונמצא שגם בשבילם איחרו השאלה. וכ"מ לכאורה מלשון המאירי הנ"ל "עד שלא יוכלו לעבור"*, וכן מפורש בפרש"י לרי"ף תענית שם "כשחוזרין לבבל מן ארץ ישראל לאחר הרגל"**. אבל בשו"ע אדה"ז מפורש "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרת שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים" (וראה ב"מ שם. תוי"ט למשנה תענית שם). ובפסקי התוס' תענית ס"ט "הרחוקים מנהר פרת כגון בני בבל לא היו עולין לרגל" (וראה תוד"ה מאלי' פסחים ג, ב. משנה למלך הל' קרבן פסח בתחלתן). ואכ"מ.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ט״ז - הטקסט מספריא
משבעה ימים במרחשון שואלין את הגשמים בברכת שנים כל זמן שמזכיר הגשם במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכות לאלו והדומין להן שואלין את הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

