שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד שמצינו דוגמא לזה בענין המצוות — "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , שהפירוש בזה הוא, דהוי "כמו שמקיים גם זה" (המצוה השני'), כי כל מצוה כלולה משאר כל המצות.
56 סוכה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
העוסק במצוה פטור מן המצוה , כשאדם עוסק במצוה כלשהי, הרי הוא פטור גם מן הגדולה שבמצוות.
9 סוכה כה, א. סוטה מד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ברם רצון העליון הוא, שהמצוות יקיפו את קומתו השלימה של האדם , כל חלקי וכוחות האדם .
11 עפ"ז מובן בטוב מה שהעוסק במצוה – פטור מן המצוה איזו שתהי'. ועיין תוד"ה שלוחי (סוכה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע ש"עוסק במצוה פטור מן המצוה" , כי כל המצוות כלולות זו בזו, כך שכאשר מקיימים מצוה אחת, הרי זה כאילו מקיימים בו זמנית את כל שאר המצוות, וזאת, מצד רצון ה' שבמצוות, הנעלה מהתחלקות.
23 סוכה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
0 סוכה כה, א. וש"נ. וראה שד"ח כללים מעי העי"ן כלל מה (וכלל צא אות יו"ד) שלכמה שיטות דין זה הוא גם בעוסק במצוה דרבנן (כמו נ"ח) דפטור ממצוה דאורייתא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בדומה למוסבר בענין של "עוסק במצוה פטור מן המצוה" , שזאת משום שכל המצוות כלולות מכל המצוות, ולפיכך, למרות שבגלוי מקיים האדם רק מצוה מסויימת, הרי זה כאילו הוא מקיים גם את כל שאר המצוות, כיון שהן כלולות במצוה זו בהעלם.
50 סוכה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וממחצית השקל לומדים גם לגבי כל המצוות, שכל פעולה של יהודי
64 דנוסף לזה שכל מצוה כוללת את כל המצות, ובפרט ע"פ הביאור (צפע"נ כללי התוהמ"צ ערך עוסק במצוה כו'. וע"ד החסידות – סה"מ תרנ"ה ע' לז. המשך תרס"ו ס"ע סח. סה"מ קונטרסים ח"ב תלה, ב) בענין העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כה, סע"א. סוטה מד, ב) – הרי מכיון שממחצית השקל נעשו אדני המשכן (כנ"ל), נמצא שזהו היסוד שעליו בנוי המשכן כולו – כללות העבודה ד"ושכנתי בתוכם" הנעשית ע"י קיום התומ"צ. שמזה מובן, שמהענין דמחצית השקל נמשך מעין ודוגמא גם בכל המצוות. (משיחת ש"פ משפטים (פרשת שקלים) תשמ"ה)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם הנמנום מחוץ לסוכה היה בודאי לפי היתר התורה, אך ברור, שהתנאים השתדלו לקיים את מצות הישיבה בסוכה כל שבעה – "בסוכות תשבו שבעת ימים", – בהידור רב, כלשון המשנה כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע".
46 בתשב"ץ שם משמע שהטעם הוא מפני דשינת עראי* אסור רק מדרבנן (ובגליוני הש"ס (להר"י ענגל) לסוכה כו, א הקשה עליו שאי"ז כפי ההלכה. ע"ש). ובפשטות י"ל הטעם משום דעוסק במצוה פטור מן הסוכה (סוכה כה, א). וברש"י ד"ה פטורין שם "ואפי' בשעת חנייתן". וראה שו"ע אדה"ז סתר"מ סי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ה', ט"ז אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
באם נאמר שעניית אמן הו"ע של חיוב – אפשר לבאר הטעם שאין מפסיקין בעניית אמן באמצע התפלה, כיון ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" (משא"כ אם נאמר שעניית אמן הו"ע של שלילה).
1432 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע שכל מצוה כלולה מכל המצוות, שלכן "העוסק במצוה פטור מן המצוה" .
15 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– הן אמת ש"כל העוסק במצוה פטור מן המצוה" , לפי שבכל מצוה כלולות גם כל שאר המצוות, ונמצא, שבשעה שעוסק במצוה עוסק הוא גם בהמצוה שפטור ממנה, אבל אעפ"כ, אין זה אלא מעין ודוגמא בלבד, ואינו דומה לקיום מצוה זו עצמה ממש.
110 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' פינחס, ח"י תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא גם בעניני תורה ומצוות – שהרי "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , ומבואר בחסידות שזהו מפני שבכל מצוה כלולים כל המצוות, שלכן, בשעה שעוסק במצוה הרי זה כמו שמקיים גם את המצוה הנוספת שאיקלע לידי' ופטור ממנה, כי במצוה שעוסק בה כלולה גם המצוה שפטור ממנה, עם היות שאין כאן עצמות המצוה כולה, כי אם באופן של התכללות שזהו רק כמו חלק ומקצת ממנה.
1 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וראי' לדבר – מהא ד"שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה", שאין זה אלא כאשר אין יכולים לקיים שניהם, "דאי מטרדי בקיום מצות סוכה הוו מבטלי ממצוות", אבל כשאפשר לקיים שניהם, חייבים בסוכה.
203 סוכה כה, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלא שענין זה הוא בהעלם בהנבראים, וכדי שיבוא לידי גילוי, הרי זה ע"י פעולתם של בנ"י , שהם "גוי אחד ", שענין האחדות הוא בגילוי אצלם, ולכן, עי"ז שבנ"י מקיימים את התורה, שגם היא "תורה אחת ", ומתאחדים יחד ע"י הענין דאהבת ישראל – מגלים הם גם בנבראים את האחדות שבהם, היינו שהם מגלים את הענין ד"הוי' אחד " שבבריאה.
127 וכמ"ש באזהרות הרס"ג (הובא בפרש"י עה"ת משפטים כד, יב) שכל המצוות כלולות בעשה"ד (ולכן יש בעשה"ד תר"ך אותיות כנגד תר"ך מצוות – ראה תו"ש יתרו (כרך טז) במילואים ס"א. וש"נ) ולכן ה"ה שייכות זל"ז, ובכל מצוה כלולות כל שאר המצוות (וזהו הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" (סוכה כה, סע"א. וש"נ) – כיון שבמצוה שעוסק בה כלולה גם המצוה שנזדמנה לו עתה, ולכן הוא פטור ממנה (ראה שיחת פורים דאשתקד סכ"ד (תורת מנחם – התוועדויות ח"ח ע' 39). וש"נ)).
ועד"ז בבנ"י – ש"כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט, סע"א. וש"נ), כיון שכלולים זה מזה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא גם בקיום המצוות, ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , דהיינו, שכאשר עוסק במצוה איזו שתהי' – פטור הוא גם ממצוה גדולה, כהלשון:
17 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הסדר במצוות הוא – שיש בהם כלל ופרט, דהיינו שכל מצוה כלולה גם משאר המצוות (וזהו הטעם להדין "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כיון שבהמצוה שעוסק בה כלולים גם מעין שאר המצוות).
1 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" – מפני שהמצוה שעוסק בה כוללת את כל שאר המצוות.
3 סוכה כה, סע"א. סוטה מד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפ"ז יש להוסיף ביאור בהענין ש"כל העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כמבואר בחסידות שזהו לפי שבכל מצוה כלולים גם שאר המצוות, ובמילא, ע"י קיום מצוה זו נמשך גם האור של המצוה שפטור ממנה.
93 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפ"ז מבואר בחסידות הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" – כיון שכל מצוה, איזו שתהי', היא מעין וכוללת את כל שאר התרי"ג מצוות.
3 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".
13 ויש להוסיף ולהעיר:
תורה ומצוות הם באופן דכלל ופרט.
בנוגע למצוות – אמרו חז"ל (סוכה כה, סע"א. וש"נ) "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , ומבואר בחסידות (ראה תו"מ חכ"א ע' 299. וש"נ), שזהו לפי שבכל מצוה כלולים כל שאר המצוות. ונמצא, שישנו ענין המצוות כפי שכל המצוות כלולים במצוה אחת בדרך כלל, וישנו ענין המצוות כפי שכל מצוה באה בפרטיות.
וכמו"כ בתורה – שבכל חלק שבתורה כלולים שאר חלקי התורה כפי שהם בדרך כלל, ולאח"ז בא כל חלק בפני עצמו בדרך פרט. וע"ד מ"ש הרמב"ם (בהקדמתו לפיהמ"ש – ד"ה והחלק הששי (קרוב לסופו)) בנוגע למסכת טהרות שבסדר טהרות גופא, שזהו באופן של כלל ופרט.
וכל זה הוא הענין דכלל ופרט כפי שהוא בתורה גופא ובמצוות גופא. אמנם, עיקר הענין דכלל ופרט בנוגע לתורה ומצוות הוא – שהמצוות הם פרטים, והתורה היא הכלל של כל המצוות, וכאמור, שהתורה היא השורש והמקור של המצוות (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והביאור הפנימי בזה – שכשם שבמצוות אמרו רז"ל "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , לפי שכל המצוות כלולות זו מזו, כן הוא גם בעבירות, שכל עבירה כלולה כו', ולכן, כל ענין פרטי בתומ"צ נוגע לכללות נפשו.
38 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנוגע למצוות, הרי כל מצוה כלולה מכל המצוות, כמבואר בדרושי חסידות שהטעם לכך ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , הוא, לפי שבמצוה שעוסק בה כלולה גם המצוה שפטור ממנה; ועאכו"כ בנוגע לתורה, שהיא למעלה מן הזמן ומן המקום, דלא כמצוות שיש בהם ההתחלקות דזמן ומקום, בדוגמת ההתחלקות דרמ"ח אברים ושס"ה גידים (שהם כנגד רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת), משא"כ תורה שהיא בדוגמת הדם שהולך וסובב בכל האברים בשוה] - שאין זה הוספה בכמות בלבד, אלא שינוי ועילוי גדול באיכות.
67 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הפירוש השני מדבר אודות המצוות , שבמצוות "המעשה הוא העיקר" – "ארץ"; אלא שמצד ההתכללות שבמצוות , ישנן מצוות שיש להן שייכות לשמים – "עיבור שנים וכו'" (נוסף על זה שבכל המצוות, אפילו במצוות ש"ניתנו להם בארץ", ישנה גם בחינת "שמים" – כוונת המצוות ).
57 כידוע שכל מצוה כלולה מכל המצוות, ולכן קיי"ל (סוכה כה, סע"א. וש"נ) "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , וארז"ל (תנחומא עקב ב. דב"ר פ"ו, ב. ירושלמי פאה פ"א ה"א. ועוד) "אל תהי יושב ושוקל מצוותי' של תורה". ועפ"ז מובן שאין מקום לעשות חילוקים במצוות ולומר שהמצוות ש"ניתנו להם מן השמים" אין להם שייכות לבחי' "ארץ", והמצוות ש"ניתנו להם בארץ" אין להם שייכות לבחי' "שמים", אלא מצד ענין ההתכללות שבמצוות ישנה גם ב"עיבור שנים וקביעות חדשים" בחי' ארץ, וגם ב"לקט שכחה ופאה תרומות ומעשרות שמיטים ויובלות" ישנה בחי' שמים. אלא שיש מצוות שבהם הענין ד"שמים" הוא בגלוי יותר, ויש מצוות שבהם הענין ד"ארץ" הוא בגלוי יותר (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט ע"פ רוחניות הענינים – כפי שמשתקף גם בדין בנגלה – ש"העוסק במצוה (כולל גם הלומד תורה באיזה ענין שיהי' ) פטור מן המצוה" , וטעם הדבר, כיון שכל מצוה וענין בתורה כלול מכל המצוות וכל הענינים שבתורה.
937 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא במצוות, שיש בכל מצוה ענינה הפרטי, ונוסף לזה ישנו גם הענין הכללי שבכל המצוות בשוה, שזהו גם מה שכל מצוה כוללת כל המצוות, שלכן אמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה .
480 סוכה כה, סע"א. וש"נ. וראה הנסמן בלקו"ש חכ"ו ע' 237 הערה 64.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובהקדם המדובר בהתוועדות קודמת , שהתורה כללות ופרטות נאמרה , שגם בכל פרט ישנה התכללות כל הענינים, וכפי שמצינו ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כי, אף שלכל מצוה יש ענין פרטי המיוחד לה שבו חלוקה משאר המצוות, מ"מ, יש בה גם התכללות כל המצוות .
751 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(א) היותה מצוה פרטית, (ב) היותה כוללת את כל המצוות, שלכן, "העוסק במצוה (איזו שתהי') פטור מן המצוה" (מכל המצוות).
1601 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו טעם הדין ש"העוסק במצוה (איזו שתהי') פטור מן המצוה" , כי ע"י מצוה זו שעוסק בה יש לו גם את שאר תרי"ב המצוות הכלולות בה .
214 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[ועפ"ז מובן גם הטעם לכך ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" – כי, מצוה היא תוצאה מלימוד, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכיון שהלימוד בלול מכל חלקי התורה, לכן גם תוצאת הלימוד – מעשה המצוה – בלולה מכל חלקי מעשה המצוות ].
149 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[ויש להוסיף, שבפרטיות יותר, הרי זה מרומז במ"ש "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" – שענין האחדות ("עם אחד") שייך לתורה, ואילו ענין הפיזור והפירוד ("מפוזר ומפורד בין העמים") שייך למצוות; אבל, כיון שהמצוות נמשכים מהתורה, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הנה גם במצוות ישנו ענין האחדות (כמו בעם ישראל, שגם בהיותם במעמד ומצב ד"מפוזר ומפורד בין העמים", אינם מתערבים בין העמים, אלא נשארים "עם אחד") – שזהו שכל מצוה כלולה מכל המצוות, שלכן "העוסק במצוה פטור מן המצוה" .
997 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולדוגמא – בנוגע לתורה – שמצינו ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כיון שכל מצוה כוללת את כל המצוות .
1092 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל, רצון העליון הוא – שהמצוות יחדרו בכל קומתו, בכל חלקיו וכחותיו של האדם :
384 עפ"ז מובן בטוב מה שהעוסק במצוה – פטור מן המצוה איזו שתהי' . ועיין תוד"ה שלוחי (סוכה כה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע שישנה התכללות בכל עניני תומ"צ, שכל מצוה כלולה מכל שאר המצוות, שלכן הנה "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כמבואר בדרושי חסידות שהטעם לזה הוא מפני שבכל מצוה כלולים כל שאר המצוות.
5 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואע"פ ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , וידוע הביאור שזהו לפי שבמצוה שעוסק בה יש "מעין" המצוה שנפטר ממנה, אעפ"כ, לא שייך לומר שכאשר החסיר קיום מצוה אחת, יוכל למלא את החסרון ע"י קיום מצוה אחרת.
365 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין זה הוא (לא רק בנוגע לקרבן פסח, אלא) גם בכל המצוות – שהרי ידוע שבכל מצוה ישנה התכללות כל המצוות, שלכן אמרו חז"ל ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כיון שע"י העסק במצוה אחת הרי הוא מקיים במקצת גם את המצוה האחרת שנפטר ממנה.
1569 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואף שאסיפה הנ"ל היתה קשורה עם ענין של מצוה, ובפרט מצוה כזו שעלי' אמרו שהיא "גדולה מהקבלת פני שכינה" , מ"מ, אין זה פוטר את החיוב לעורר אודות התחזקות בקיום התומ"צ כו', ולא שייך בזה הכלל ד"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , שזהו רק כשאינו יכול לקיים שניהם, משא"כ כשיכולים לקיים שניהם (כמבואר בתוס' ).
554 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– בקיאים, היו הרבה, אבל החידוש בדרך הלימוד שלו – שהי' מוצא בכל ענין בתורה "כלל" (או ענין כללי) שנוגע ושייך לכל שאר עניני התורה .
743 ראה גם תו"מ חנ"ג ע' 270 הערה 90. וש"נ. – ולהעיר גם מהמבואר בחסידות (נסמן לקמן ע' 171) שכל מצוה כלולה מכל המצוות, וזהו הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" (סוכה כה, סע"א. וש"נ) – לא בגלל שאינו מחוייב בה, אלא בגלל שגם מצוה זו נכללת במצוה שעוסק בה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומזה מובן גם בנוגע להאמור לעיל אודות ב' עניני ואופני העבודה, מצד הבנה והשגה, והתקשרות עצמית שלמעלה מהבנה והשגה [בנוגע לר"ה – ענין ההכתרה, והענין דתק"ש; ובנוגע לזמן שמחתנו – חג הסוכות ונטילת ד' מינים, והשמחה דשמע"צ ושמח"ת] – שמצד ענין ההתכללות (כידוע שכל מצוה כלולה מכל המצוות, שלכן "העוסק במצוה פטור מן המצוה" ) הנה בכל ענין גופא ישנם ב' אופנים הנ"ל, כדלקמן.
1162 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ע"פ הידוע שבתומ"צ ישנו ענין ההתכללות, שזהו הטעם שהעוסק במצוה פטור מן המצוה , לפי שבכל מצוה כלולים כל המצוות , מובן, שבדרגת התומ"צ כפי ששייכים לעולם ופועלים בו ענין הבירורים כו', כלולה גם דרגת התומ"צ כפי שהם מצד עצמם.
1277 סוכה כה, א. כו, א. זח"ג קפו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– כמבואר בחסידות הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כיון שבמצוה שעוסק בה כלולים כל המצוות.
2599 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[ואף שבכל מצוה כלולים כל המצוות, שלכן "העוסק במצוה פטור מן המצוה" – הרי בכל המצוות הרי זה בהעלם, משא"כ במצות תפילין, שממנה למדים עניני הלכה בנוגע לשאר המצוות ].
1216 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במצוות – אף שישנם תרי"ג מצוות, הרי הם כולם בהתכללות, שבכל מצוה כלולים גם כל שאר המצוות, שלכן אמרו ש"העוסק במצוה (איזו מצוה שתהי') פטור מן המצוה" , כיון שבמצוה שאותה מקיים כלולה גם המצוה שפטור ממנה .
823 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי, כל מצוה יש בה מעין שאר המצוות, שלכן, "העוסק במצוה פטור מן המצוה" , ולכן יכולים ללמוד מכל מצוה בנוגע לכל שאר המצוות.
2477 סוכה כה, סע"א. וש"נ. וראה תו"מ חנ"ו ע' 364. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובהקדים – שמכל מצוה צריך ללמוד על כל המצוות, כיון שכל מצוה כלולה מכל שאר המצוות, שזהו הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כיון שבשעה שמקיים מצוה זו, כלולים בה גם כל שאר המצוות .
58 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמובן מזה ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" (מכל שאר המצוות) , לפי שבכל מצוה כלולים כל המצוות – הרי העיקר (המטרה והתכלית, השורש והגוף) היא המצוה שעוסק בה, ואילו שאר תרי"ב המצוות כלולות בה באופן טפל ומסתעף, ונמצא, שלפעמים העיקר הוא ענין זה, ולפעמים העיקר הוא ענין אחר.
419 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד המדובר כמ"פ בנוגע לדין ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , שהטעם הפנימי בזה הוא לפי שכל מצוה כלולה מכל המצוות, ונמצא, שגם בשעה שעוסק במצוה מסויימת, כלול בזה קיום שאר כל המצוות, אע"פ שבעיקרו הרי זה הקיום של מצוה מיוחדת ומסויימת.
2676 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולהעיר, שריבוי ההתחלקות עד בלי גבול הו"ע עיקרי בתומ"צ, כמארז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, הרבה דייקא, בריבוי מופלג עד בלי גבול, וכמו בלימוד התורה, שעלי' נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ואי אפשר להגיע לתכליתה, ועד"ז במצוות, שעם היותם במדידה והגבלה , הרי ידוע שכל מצוה כלולה מכל המצוות (שלכן העוסק במצוה פטור מן המצוה ), ונמצא שיש בלי גבול מצוות.
1651 סוכה כה, סע"א. סוטה מד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכפי שרואים זאת בגלוי בענין ד"כל העוסק במצוה פטור מן המצוה" , שהטעם הפנימי בזה הוא – לפי שכל מצוה כלולה מכל שאר המצוות, ונמצא, שבכל מצוה שמקיים, ישנו גם הקיום של שאר תרי"ב מצוות, ולכן נפטר מההתעסקות עם אותה מצוה בפני עצמה.
2106 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, נתבאר לעיל שהתורה כללות ופרטות נאמרה , והיינו, שבכל ענין שבתורה (כמו "שנים אוחזין בטלית" או "המחליף פרה בחמור" ) ישנו הענין הכללי והנקודה הכללית שבו (ועד לנקודה כללית שנוגעת לכל עניני התורה), וישנם גם פרטי הענינים שבו (ובזה גופא ישנו גם ענין ההתכללות, שבכל פרט כלולים גם שאר הפרטים, וכנ"ל20 שזהו הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , כיון שבמצוה שעוסק בה כלולים גם כל שאר המצוות, אלא שעכשיו מתגלה בעיקר ענינה של מצוה פרטית זו).
2524 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכדברי התוס' בנוגע לדין ש"שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה" , ש"אם יכולין לקיים שניהם אמאי פטורין ..
565 ד"ה שלוחי – סוכה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא הסדר בקיום המצוות, שכאשר מקיימים מצוה מסויימת, מונחים לגמרי במצוה זו, והיינו, שאע"פ שכל מצוה כוללת את כל המצוות, שזהו הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , מ"מ, בשעת קיום המצוה לא מונחים בשאר פרטי המצוות הכלולים במצוה זו, אלא בענינה המיוחד של המצוה שעוסקים בה.
1158 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם א' הטעמים וההסברות ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" – כיון שבכל מצוה יש מעין ומקצת כל שאר המצוות .
1832 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד ענין התכללות המצות, שלכן כל העוסק במצוה פטור מן המצוה , מפני שעי"ז ממשיך גם ההמשכה שע"י המצוה האחרת כו' , וכל החילוק הוא רק מהו העיקר ומהו הטפל.
180 סוכה כה, סע"א. סוטה מד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפ"ז מבארים פנימיות הטעם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" , לפי שבכל מצוה כלולים כל המצוות – כי, ע"י ההתעסקות במצוה זו קיים גם חלק ופרט מהמצוה שנפטר ממנה (שזהו דיוק הלשון " פטור מן המצוה" , ולא שהמצוה נדחית – שמזה גופא מוכח שנתחייב בה, אלא שקיים חלק ופרט ממנה).
797 סוכה כה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ז כותבי סת"ם בשעה שעוסקין במלאכתן וכן תגריהם ותגרי תגריהם שהם לוקחין כדי להוציאן למוכרן למי שצריך להם ואין כוונתם כדי להשתכר וכן כל העוסקים במלאכת שמים פטורין מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת קריאת שמע ותפלה כדי לקבל [עליו] עול מלכות שמים שלימה וגם שלא יעידו עדות שקר בעצמם במה דברים אמורים כשאינם עוסקים במלאכתם בשעת קריאת שמע אבל אם הם עוסקים א"צ להפסיק משום קריאת שמע ותפלה אפילו אם יעבור זמנם אלא שלכתחלה אסורים להתחיל משהגיע סמוך לזמן קריאת שמע (עיין סי' ע"ב) אבל אם התחילו קודם לכן או אפילו התחילו באיסור אין צריך להפסיק לקריאת שמע אף על פי שיש להם שהות לעסוק במלאכתם אחר קריאת שמע וקריאת שמע היא מצוה עוברת אף על פי כן כל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אפילו אפשר לו לקיים שתיהן לפי שכל שעוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות אף על פי שאפשר לו ולכן המשמר את המת פטור מתפילין ומקריאת שמע ומתפלה ומכל המצות אע"פ שיכול לקיים כל המצות וכן החופר קבר למת פטור מכולם אע"פ שנח מעט שגם בשעת נוחו נקרא עדיין עוסק במצוה שעל ידי כך יתחזק כחו לחזור ולחפור ולכן הוא פטור אז אע"פ שיכול אבל מי שלבוש בתפילין אע"פ שמקיים מצוה אינו נקרא עוסק במצוה להפטר מכל המצות אלא בשעה שלובשן אבל לא אח"כ כשהולך בהן כל היום וכן מי שמצא אבידתו של חבירו ומשמרה בתיבתו אע"פ שמקיים מצוה אינו נקרא עוסק במצוה להפטר מכל המצות כל זמן היותה בתוך תיבתו וכן כל כיוצא בזה ואפילו כשעוסק במצוה אחת ונזדמנה לו מצוה אחרת ויכול לעשות שתיהן כאחת בלא שום טורח מהיות טוב אל תקרא רע ויצא ידי שתיהן ולא אמרו שכל העוסק במצוה פטור מן המצוה אלא כשצריך לטרוח טירחא בעשיה האחרת טורח אחר אבל לא כשטורח אחד לשתיהן וכדרכו במצוה הראשונה יכול לצאת ידי שתיהן:
ס סוכה כה, א. וראה ברכות יא, א; טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עא אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ד המשמר את המת אע"פ שאינו מתו פטור מקריאת שמע ומתפלה ומכל מצות האמורות בתורה מפני שהוא עוסק במצוה וכל העוסק במצוה לא הטריחתו תורה לטרוח במצות אחרות אע"פ שיכול כמו שנתבאר בסי' ל"ח היו שנים משמרים זה משמר וזה קורא ואח"כ משמר זה וקורא זה:
לד ר"ן סוכה כה, א (הובא בב"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא שחכמים סמכו איסור התחומין של דבריהם למקרא זה אל יצא איש ממקומו שלא יצא יותר מאלפים מהמקום ששבת בו כי עד אלפים נקרא מקומו כמו שמצינו בערי מקלט שנאמר ושמתי לך מקום וגו' והן קולטות אותו גם כשהוא חוצה להן שנאמר ומצא אותו מחוץ לגבול עיר מקלטו ונאמר להלן ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' מה חוץ האמור להלן אלפים אף חוץ האמור כאן אלפים .
י עירובין נא, א. רש"י סוכה כה, א ד"ה ושבולות . רשב"א שם. ריטב"א נא, א ד"ה היכן כתיבן. טור ולבוש סי' שצז ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן אם שבת בקמה קצורה ושבלים גבוהים י' טפחים מקיפים אותה והוא שקשר השבלים יחד בענין שאין רוח המצויה מנידה אותן שכל מחיצה שהרוח מנידה אינה מחיצה כמו שנתבאר בסי' שס"ב.
מט סוכה כה, א. תוספת שבת ס"ק ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רק שמצות תלמוד תורה היא והגית בו יומם ולילה וכנגד מצוה זו שקולה מצות הדביקות האמיתית ביראה ואהבה אמיתית ליפטר ממצוה זו כדין כל העוסק במצוה פטור מהמצוה אבל לא כנגד מצות ידיעת התורה וליפטר ממנה ח"ו.
קז סוכה כה, א. סוטה מד, ב. רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"ג ה"י. רמ"א סי' רמ ס"ב. וראה גם לעיל או"ח סי' לח ס"ז. סי' ע ס"ד. סי' עא ס"ד. סי' רמח ס"א וקו"א סק"א. סי' תמד סי"ח (שמטעם זה איזה שירצה יעשה, תורה או מצוה). סי' תרלט ס"ט. סי' תרמ ס"ז וסי"ח. לעיל פ"ג קו"א ס"ק א (ד"ה ומכל מקום וד"ה אבל מ"ש, שגם מה שידיעת התורה דוחה שאר המצות הוא מטעם העוסק במצוה כו'). לקמן חו"מ הל' מציאה סכ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואפילו אם גם המצוה היא של תורה הרי שניהם שקולין ואיזה שירצה יעשה, שכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת .
1024 סוכה כה, א (העוסק במצוה פטור מן המצוה ). סוטה מד, ב (עוסק במצוה שפטור מן המצוה ). וכדלעיל סי' לח ס"ז (כל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת ... לפי שכל שעוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות ... ולכן המשמר את המת פטור מתפילין ומקריאת שמע ומתפלה ומכל המצות).
יוצא אם כן, שהעוסק במצוה פטור אפילו מן המצוה שאי אפשר לקיימה על ידי אחרים, כמו תפילין וקריאת שמע ותפלה. ואם כן מדוע לא תדחה מצות תלמוד תורה את ביעור חמץ, אף שאי אפשר לקיימה על ידי אחרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל לדבר מצוה מותר להפליג אפילו בערב שבת , אע " פ שלא יהיה לו עונג בשבת , לפי שהעוסק במצוה פטור ממצוה אחרת .
1317 רי " ף ( והיינו טעמא דלדבר מצוה שרי , משום דפטירי ממצות עונג , דאמר מר [ סוכה כה , א ] העוסק במצוה פטור מן המצוה ). רא " ש שם . מ " א סק " ו ( ולדבר מצוה שרי , שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ).
וכדלעיל סי ' לח ס " ז ( שכל שעוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות ). לקמן סי ' תרמ סי " ח ( וכל העוסק במצוה אחת אין צריך לטרוח ולחזר אחר מצוה אחרת בעוד שהוא עוסק במצוה זו , ואף על פי שאפשר לו לקיים שתי המצות בלי שום שיהוי ועיכוב להמצוה שעוסק בה , מכל מקום התורה פטרתו מלטרוח ולחזר אחר מצוה אחרת , כמ " ש בסי ' ל " ח ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא שחכמים סמכו איסור התחומין של דבריהם למקרא זה אל
1265 גמרא נא, א (הני אלפיים
אמה היכן כתיבן, דתניא שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות , אל יצא איש ממקומו אלו אלפיים
אמה ), ופירש הריטב"א שם (היכן כתיבן, פירוש היכא רמיזי, ואהיכא אסמכינהו רבנן,
למאי דקי"ל דתחומין דרבנן). רש"י סוכה כה, א ד"ה ושבולות (אלפיים
אמה דכתיב אל יצא איש ממקומו, ואסמוך רבנן למילף מקום ממקום ומקום מניסה כו'
כדאמרינן בעירובין). טור סי' שצז (ואינו אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא). לבוש סי'
שצז ס"א (ואסמכוה אקרא דכתיב אל יצא איש ממקומו, ודרשו דהאי מקומו פירושו
אלפיים אמה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והוא שקשר השבלים יחד בענין שאין רוח המצויה מנידה אותן,
1300 סוכה כה, א (קמה קצורה
ושבולות מקיפות אותה , מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה , אע"ג דקאזיל ואתי (דאין
עומדות ברוח, רש"י). התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא (משבולת לשבולת, עד שאגדן
וגדלן יחד סביב, ומחזיקות זו את זו, רש"י)). תוספת שבת ס"ק ז (והיינו
דעביד ליה בהוצא ודפנא , שלא ינודו על ידי הרוח מצוי', והכי מוקי לה בסוכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אף על פי שיש להם שהות לעסוק במלאכתם אחר קריאת שמע, וקריאת שמע היא מצוה עוברת, אף על פי כן כל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת, אפילו אפשר לו לקיים שתיהן, לפי שכל שעוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות אף על פי שאפשר לו.
1289 סוכה כה, א (העוסק במצוה פטור מן המצוה ).
וכן הוא לעיל ס"ו (עוסקים במצוה ... שפטורים משאר מצות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
צריכים אלי' שישיב לב אבות כו' ולב בנים הלא אינם מרוחקים כ"כ, שיצטרך אלי' לישר לבותם כו', ומשמע אשר בלעדו א"ז ביכולת להשוות, וג"ז לפני בא יום ה' הגדול והנורא כו' אשר כ"ז א"מ כלל, הנה בזהר פ' בלק הבין הינוקא כשראה את רי"ה ור' יוסי א"ל חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש, והשיבו לו שעסקו במצות חו"כ והעוסק במצוה פטור מן המצוה , וא"כ צ"ל שכשעוסק במצוה זו פטור מן מצוה אחרת לפי שע"י עשיית מצוה זו נמשך גם מה שהי' נמשך ע"י מצוה האחרת שהי' עושה כו', וא"כ מאין הבין הינוקא שלא קראו ק"ש הלא באמת היו פטורים מק"ש כו', ויובן בהקדם מארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת, שלכאורה א"מ למה אמרו רז"ל ודימו מ"ת למשל גשמי כ"כ, וגם מ"ת הי' בקולות וברקים כו' וקול שופר חזק מאד, וירד ה' על ה"ס שהי' גילוי עצמותו, ועכ"ז א' דברים פשוטים לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, שגם אלמלא לא ניתנה תורה מהראוי ע"פ השכל שלא לעשותם, ולצורך ציווי דברים פשוטים כאלו ירד ה' עה"ס כו', והענין הוא דהנה נודע שיש ב' בחי' השפעות הא' הוא הנק' השפעה חיצוני', והב' הוא בחי' השפעה פנימיות, וענין בחי' השפעה חיצוני' זהו ע"ד כמו השפעת הרב לתלמידו שעם היות שמשפיע לו דבר שכל, עכ"ז הוא רק בחי' השפעה חיצוני' לבד, והמופת לזה שהרי אם המקבל ההשפעה איננו בר שכל כלל לא יבין השפעת הרב כלל, ואם השפעת הרב הי' בחי' השפעה פנימיות שהי' משפיע לתלמידו בחי' שפע פנימי מעצמיות בחי' המוחין, הנה גם אם המקבל אין לו מוחין בעצם ה"צ ג"כ שידע דבר ההלכה מאחר שהרב השפיע לו מעצמיות בחי' המוחין שלו, אלא מפני שהשפעת הרב היא רק השפעה חיצוני' לבד, ולכן אם המקבל יש לו מוחין אזי מבין בכח שכלו העצמי שפע הרב עד שבמשך ארבעים שנה קאים אדעתי' דרבי', אם אין לו שכל אינו מבין כלל השפעת הרב מאחר שהיא רק השפעה חיצוני' לבד,
17 והעוסק במצוה פטור מן המצוה : סוכה כה, א. ראה גם הנסמן בלקו"ש תשא כרך כו ע' 237 הערה 64.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ כו' ואדם אין לעבוד את אדמה ואי' במדרש שיח תפלה וכמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה כל שיח דברייתו מרא מתי יתבני בי מקדשא וכמו שאנו מבקשים יה"ר מלפניך כו' שיבנה בהמק"ד ואדם אין כאלי' וכחוני המעגל לעבוד הבריות להקב"ה, וצ"ל הלא היו כמה צדיקים מופלגים ולמה אומר רק כאלי' וכחוני המעגל, מובן מזה שבפרט זה הם נבדלים מכל הצדיקים, והענין דהנה גבי אלי' כתי' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, ולכאו' צ"ל מה צריכים לאלי' ע"ז, דענין הבאת שלום שייך בב' אנשים מרוחקים ומכ"ז השונאים זא"ז אבל אב ובן מה יכול להיות קירוב יותר מזה ומה שייך בהם הבאת שלום, והנה בזהר איתא שא' הינוקא לר"י ור"י חמינא בריחא דלבושייכא דלא קריתון ק"ש וא"ל שעסקו במצות נשואי חו"כ והעוסק במצוה פטור מן המצוה , ולכאו' אינו מובן דההכרח לומר שע"י מצות נשואי חו"כ ממשיכי' ההמשכה שע"י ק"ש דא"ל איך הכיר שלא קראו ק"ש וא"כ קשה ממ"נ אם אינם דומים בהמשכות למה פטור מהמצוה , ואם הם דומים בהמשכתם איך הכיר בהם הינוקא שלא קראו ק"ש.
12 והעוסק במצוה פטור מן המצוה : סוכה כה, א. ראה גם הנסמן בלקו"ש תשא כרך כו ע' 237 הערה 64.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים, תרפ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דער אויבערשטער זאָל העלפן אַז די מסירת נפש וואָס איז פאַראַן אין רוסלאַנד זאָל אייך — וואָס אייך לגבי זיי קען מען אָנרופן לומדי תורה מתוך העושר — זאָל אַייך מאיר זיין אין עבודה פנימית, כל העוסק במצוה פטור מן המצוה , וואָס ס'איז דאָך ידוע הפי' בזה ווייל אין דער מצוה איז פאַראַן די המשכה פון יענער מצוה אויך, איז ממילא דורך דעם וואָס איר וועט זיך משתתף זיין בהשתתפות הרוח מיט יענע אידן דורך דעם וועט מאיר זיין אין אייער תורה ועבודה דער אור פון תורה במסירת נפש אין אַ פנימית.
28 סוכה כה, א. כו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר