236

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולכן הראה הקדוש־ברוך־הוא למשה "מטבע של אש", שנתינת מחצית השקל על ידי ישראל לא תהיה נתינה של מטבע רוחנית בלבד, אלא גם זאת באופן של "אש", שתהיה לנתינה זו תכונת האש לעלות תמיד למעלה, לעלות בקודש עליה אחר עליה.

ובכך יובן טוב יותר כיצד יכולה מטבע גשמית להיות "כופר נפשו", כיון שהיא בעלת תכונת ה"אש", המצביעה על עליה תמידית, התרחקות מהחומריות ושאיפה לרוחניות.

י. כל פעולה של מצוה – מטבע של אש

מכך נלמדת הוראה נפלאה בעבודתו הרוחנית של האדם:

אמנם, הציווי על נתינת מחצית השקל חל בעיקרו בזמן שבית המקדש היה קיים53, כאשר היה צריך לתת את מחצית השקל לצורך קרבנות הציבור של השנה כולה54, אך למרות זאת, גם בזמן הזה קיים מנהג ישראל55 "ליתן56 קודם פורים ("בליל57 פורים קודם שמתפללים מנחה") מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נוהגין באדר. ומאחר ששלשה פעמים כתיב תרומה בפרשה, יש ליתן שלשה"58.

בנוסף לכך: כיון שאצל כל יהודי קיים משכן ומקדש רוחני, כנאמר59 "ושכנתי בתוכם", בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד60 מישראל61, מובן, שקיימת גם ברוחניות נתינת מחצית השקל, שממנה מכינים את אדני המשכן62 של המשכן הרוחני ש"בתוכם".

ועל כך נלמדת ההוראה מהענין של "זה יתנו" – מטבע של אש – שכאשר יהודים נותנים פרוטה למצוה, לצדקה, וכך גם כאשר מפייסים עני בדברים63, דיבור גשמי על ידי ה' מוצאות הפה הגשמיים, הרי אין זו סתם מטבע גשמי, או דיבור גשמי, אלא גם "מטבע של אש" – רוחניות וקדושה. וברוחניות עצמה – בתכונה של אש, העולה תמיד למעלה.

וממחצית השקל לומדים גם לגבי כל המצוות64, שכל פעולה של יהודי

הערות

  1. 53. רמב"ם הל' שקלים פ"א ה"ח.
  2. 54. רמב"ם שם רפ"ד.
  3. 55. אשר תורה היא.
  4. 56. רמ"א או"ח ר"ס תרצד.
  5. 57. ל' הרמ"א – ממהרי"ל. בליל – כן הוא בדפוסים שראיתי. ויש לברר בשאר הדפוסים.
  6. 58. וגם בזה חלוק מחצה"ש מכו"כ ענינים שעושים לזכר או במקום וכו' – שמדייקים בה שתהי' במטבע גשמית דוקא כדאז, מחצית וכו'.
  7. 59. תרומה כה, ח.
  8. 60. של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. ר"ח ש' האהבה פ"ו קרוב לתחלתו. לקו"ת ר"פ נשא. ובכ"מ.
  9. 61. ראה כתר שם טוב מב, סע"ב ואילך.
  10. 62. נסמן לעיל הערה 30.
  11. 63. ראה ב"ב ט, ב.
  12. 64. דנוסף לזה שכל מצוה כוללת את כל המצות, ובפרט ע"פ הביאור (צפע"נ כללי התוהמ"צ ערך עוסק במצוה כו'. וע"ד החסידות – סה"מ תרנ"ה ע' לז. המשך תרס"ו ס"ע סח. סה"מ קונטרסים ח"ב תלה, ב) בענין העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כה, סע"א. סוטה מד, ב) – הרי מכיון שממחצית השקל נעשו אדני המשכן (כנ"ל), נמצא שזהו היסוד שעליו בנוי המשכן כולו – כללות העבודה ד"ושכנתי בתוכם" הנעשית ע"י קיום התומ"צ. שמזה מובן, שמהענין דמחצית השקל נמשך מעין ודוגמא גם בכל המצוות. (משיחת ש"פ משפטים (פרשת שקלים) תשמ"ה)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.