הלכות עירובין

הלכה ג וכן יושבי אהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצה אין מטלטלין מאהל לאהל עד …

• עירובין יז ע"ב · ט ומלערב. אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו אלא עירובי חצירות, אבל עירובי …

הלכה ד ומפני מה תיקן שלמה דבר זה. כדי שלא יטעו העם ויאמרו כשם שמותר להוציא …

• ביצה יב ע"א · ז ומר סבר: ערוב הוצאה לשבת, ואין ערוב הוצאה ליום טוב, כדכתיב: ״ולא …

הלכה ה לפיכך תיקן שכל רשות היחיד שתחלק בדיורין ויאחז כל אחד ואחד בה רשות לעצמו …

• שבת ו ע"א · יג חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין, עירבו — מותרין. לא עירבו — …

הלכה ח אין מערבין בחצירות אלא בפת שלמה בלבד אפילו ככר מאפה סאה והיא פרוסה אין …

• עירובין כו ע"ב · יז מתני׳ בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח.
• עירובין כז ע"א · ט אמר רבינא, ואיתימא רב נחמן: אף אנן נמי תנינא: בכל מערבין ומשתתפין, …
• עירובין כז ע"א · יא חד מתני אעירוב: לא שנו אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו …
• עירובין עא ע"ב · י מאי רבי מאיר ומאי רבנן? דתניא: מערבין בחצירות בפת, ואם רצו לערב …
• עירובין פ ע"ב · יט מתני׳ בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח, דברי רבי אליעזר. …
• עירובין פא ע"א · יב אמר רבי זירא אמר שמואל: מערבין בפת אורז ובפת דוחן. אמר מר …
• עירובין פא ע"א · יג אמר רב חייא בר אבין אמר רב: מערבין בפת עדשים. איני?! והא …
• קידושין לד ע"א · ה דתנן: בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומלח, ותו ליכא? והאיכא כמהין …

הלכה ט וכמה שיעור האוכל שמשתתפין בו כגרוגרת לכל אחד ואחד מבני המבוי או מבני המדינה. …

• עירובין כט ע"א · ה ולא? והתנן: כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגוויה בחצי פרס, ובמזון שתי …
• עירובין פ ע"ב · ו כמה הוא שיעורן? בזמן שהן מרובין — מזון שתי סעודות לכולם. בזמן …
• עירובין פ ע"ב · טז כמה הוא שיעורו וכו׳. כמה הוא מרובין? אמר רב יהודה אמר שמואל: …
• כתובות סד ע"ב · ז גמ׳ מני מתניתין, לא רבי יוחנן בן ברוקא, ולא רבי שמעון. דתנן: …

הלכה י כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא כגון פת ומיני דגן ובשר חי אם נשתתפו …

• עירובין כט ע"ב · יד אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהוא ליפתן, כדי לאכול בו. כל …

הלכה יא נשתתפו ביין חי שיעורו שתי רביעיות לכולן. וכן בשכר שתי רביעיות. ביצים שתים ומשתתפין …

• עירובין כח ע"ב · כ גופא, אמר רב יהודה אמר רב: כשות וחזיז מערבין בהן, ומברכין עליהם …
• עירובין כח ע"ב · כג רבי ירמיה נפק לקירייתא, בעו מיניה: מהו לערב בפולין לחין? לא הוה …
• עירובין כח ע"ב · כד אמר רב המנונא: מערבין בתרדין חיין. איני? והאמר רב חסדא: סילקא חייא …
• עירובין כט ע"א · ח וכמה? אמר רב נחמן: תפוחים בקב.
• עירובין כט ע"א · ט מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עוכלא תבלין, וליטרא ירק, ועשרה אגוזין, …
• עירובין כט ע"א · יג אלא משום דקתני חצי לוג יין, ואמר רב: מערבין בשתי רביעיות של …
• עירובין כט ע"א · טז התם בחמרא מבשלא.
• עירובין כט ע"א · יז אמר מר: חומץ כדי לטבל בו. אמר רב גידל אמר רב: כדי …
• עירובין כט ע"ב · ז ולא היא, התם הוא דבציר מהכי לא חשיב, אבל הכא — לא. …
• עירובין כט ע"ב · ח תמרים בכמה? אמר רב יוסף: תמרים בקב. אמר רב יוסף: מנא אמינא …
• עירובין ל ע"א · ז אמר רב חייא בר רב אשי אמר רב: מערבין בבשר חי. אמר …
• מעילה יז ע"ב · י מתני׳ האוכל שנטמא באב הטומאה, ושנטמא בולד הטומאה – מצטרפין זה עם …

הלכה יד אוכל שהוא מותר באכילה אף על פי שהוא אסור לזה המערב הרי זה מערב …

• עירובין ל ע"א · יט ומי אמר רבי אליעזר הכי? והתניא, זה הכלל: אדם אוסר עצמו באוכל …
• עירובין ל ע"א · כא מערבין לנזיר ביין כו׳. מתניתין דלא כבית שמאי. דתניא, בית שמאי אומרים: …
• פסחים כג ע"א · ג והרי תרומה, דרחמנא אמר: ״וכל זר לא יאכל קדש״, ותנן: מערבין לנזיר …

הלכה טז כיצד מערבין בחצירות גובין חלה אחת שלימה מכל בית ובית ומניחין הכל בכלי אחד …

• עירובין לא ע"א · י מתני׳ מערבין בדמאי, ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכהנים …
• עירובין לא ע"ב · טו גמ׳ וקטן לא? והאמר רב הונא: קטן גובה את העירוב! לא קשיא: …
• עירובין מט ע"א · יז אמר ליה רבי אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי: מי …
• עירובין מט ע"א · כג רבה אמר: עירוב משום דירה.
• עירובין פה ע"ב · ט מתני׳ הנותן את עירובו בבית שער, אכסדרה ומרפסת — אינו עירוב. והדר …
• עירובין פה ע"ב · יא גמ׳ אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו …
• סוכה ג ע"ב · ד ואין מערבין בו, ואין משתתפין בו, ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא …
• סוכה ג ע"ב · ו והוינן בה, עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת …
• סוכה ג ע"ב · ז אלא אימא: עירובי חצירות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא …
• גיטין נט ע"א · כא מתני׳ אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון, ואחריו לוי …

הלכה יז וכיצד משתתפין במבוי. גובה אוכל כגרוגרת מכל אחד ואחד או פחות מכגרוגרת אם היו …

• עירובין עט ע"ב · י מתני׳ כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית, ואומר: הרי זו לכל בני …
• עירובין עט ע"ב · יב גמ׳ אמר רב יהודה: חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע …
• עירובין פה ע"ב · יא גמ׳ אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו …
• סוכה ג ע"ב · ד ואין מערבין בו, ואין משתתפין בו, ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא …
• סוכה ג ע"ב · ז אלא אימא: עירובי חצירות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא …
• גיטין סד ע"ב · יא מתיב רב חיננא וורדאן: כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית, ואומר: ״הרי …

הלכה יח חלקו את העירוב או את השיתוף אף על פי שהוא בבית אחד אינו עירוב. …

• עירובין מט ע"א · יב אמר רב יהודה אמר שמואל: החולק את עירובו — אינו עירוב.
• עירובין מט ע"א · יד אפילו תימא בית הלל: עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא …

הלכה יט המשתתפין במבוי צריכים לערב בחצירות כדי שלא ישכחו התינוקות תורת עירוב. שהרי אין התינוקות …

• עירובין סז ע"ב · יז אמר ליה: נסמוך אשיתוף. אמר ליה: הא לא שתפינן. נימרו ליה לגוי …
• עירובין עא ע"ב · יא מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות, שיאמרו: אבותינו …
• עירובין עא ע"ב · יב פליגי בה רבי נחומי ורבה, חד אמר: בפת דכולי עלמא לא פליגי …
• עירובין פה ע"ב · טו אמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, …

הלכה כ לקח אחד מבני החצר פת אחת ואמר הרי זו לכל בני החצר או שהוא …

• עירובין עט ע"ב · יא אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי …
• עירובין פ ע"א · יד אמר רב נחמן: נקטינן, אחד עירובי תחומין, ואחד עירובי חצירות, אחד שיתופי …
• עירובין פא ע"ב · ב אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות — …
• נדרים פח ע"ב · ב ורמינהו: כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית ואומר: הרי זה לכל בני …
• נדרים פח ע"ב · ה איתיביה רבינא לרב אשי: אלו שזכין להן: [על ידי] בנו ובתו הגדולים, …
• גיטין סד ע"ב · יא מתיב רב חיננא וורדאן: כיצד משתתפין במבוי? מניח את החבית, ואומר: ״הרי …

הלכה כא אין מערבין ולא משתתפין בשבת אלא מבעוד יום. ומערבין עירובי חצרות ושתופי מבואות בין …

• שבת לד ע"א · ז אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: לא קשיא, …
• עירובין לה ע"א · יא מתני׳ נתגלגל חוץ לתחום, נפל עליו גל או נשרף, תרומה ונטמאת, מבעוד …
• עירובין לה ע"א · יד גמ׳ נתגלגל חוץ לתחום. אמר רבא: לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לארבע …

הלכה כב נתן העירוב או השיתוף במגדל ונעל עליו ואבד המפתח קודם שחשיכה אם אי אפשר …

• עירובין לה ע"א · ח ומתניתין במאי מוקמינן לה? אביי ורבא דאמרי תרוייהו: במנעול וקטיר במתנא עסקינן, …

הלכה א אנשי החצר שעירבו כולן חוץ מאחד מהן שלא עירב עמהן בין מזיד בין שוכח …

• עירובין כו ע"ב · ב כשתימצי לומר, לדברי רבי אליעזר: המבטל רשות חצירו — רשות ביתו ביטל. …
• עירובין כו ע"ב · ה לדברי רבי אליעזר: כשהוא מבטל רשותו, אין צריך לבטל לכל אחד ואחד.
• עירובין סט ע"ב · י מתני׳ אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב — ביתו אסור מלהכניס …

הלכה ב המבטל רשותו סתם רשות חצרו ביטל רשות ביתו לא ביטל. והמבטל רשותו לבני חצר …

• עירובין כו ע"ב · יד אמר ליה: בין לרבנן בין לרבי אליעזר, כיון דגלי דעתיה — גלי.
• עירובין סט ע"ב · יב מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום. בית הלל אומרים: משחשיכה. …
• עירובין סט ע"ב · יד היכי דמי? אי דבטיל, ביתו אמאי אסור. אי דלא בטיל, חצירו אמאי …
• עירובין ע ע"א · ג בעא מיניה אביי מרבה: חמשה ששרויין בחצר אחת, ושכח אחד מהן ולא …
• עירובין ע ע"ב · ג אמר ליה: אני אומר מבטל, והני דבי שמואל תנו אין מבטל. איתיביה: …
• עבודה זרה סד ע"ב · טו ובגוי — עד שישכור. כיצד? אומר לו: ״רשותי קנויה לך״, ״רשותי מבוטלת …

הלכה ג בטלו אלו המערבין רשותן לזה שלא עירב. הוא מותר שהרי נשאר לבדו. והם אסורין …

• עירובין סט ע"ב · י מתני׳ אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב — ביתו אסור מלהכניס …
• עירובין ע ע"א · ד איתיביה: אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב, שנים שעירבו נותנין רשותן …

הלכה ה כשם שבעל הבית זה מבטל רשותו לבעל הבית זה בחצר אחת כך מבטלין מחצר …

• עירובין סו ע"ב · ז גופא, אמר שמואל: אין ביטול רשות מחצר לחצר, ואין ביטול רשות בחורבה. …
• עירובין סח ע"ב · ב אנא בהא כשמואל סבירא לי, דאמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין.

הלכה ו מי שביטל רשותו וחזר וטלטל ברשותו שביטל. אם במזיד הוציא הרי זה אוסר עליהן …

• עירובין סט ע"א · ד מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד — אוסר, דברי רבי …

הלכה ז שני בתים בשני צדי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצה בשבת אין מבטלין זה לזה …

• עירובין סז ע"א · ח או דילמא לא שנא. אמר ליה: אין מבטלין.
• עירובין ע ע"ב · י איתיביה: אחד מבני חצר שמת, והניח רשותו לאחד מן השוק, מבעוד יום …
• עירובין ע ע"ב · יא ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר, מבעוד יום — …

הלכה ח ישראל וגר ששרויים במערה אחת ומת הגר מבעוד יום אע"פ שלא החזיק ישראל אחר …

• עירובין עא ע"א · ד הכי קאמר: אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון …
• עירובין עא ע"א · ו אמר רב פפא, אימא: ״אף על פי שהחזיק״. והא ״אף על פי …
• עירובין עא ע"א · ח מאי ״אוסר״ דקתני — עד שיבטל.

הלכה ט ישראל הדר עם העובד כוכבים ומזלות או עם גר תושב בחצר אינו אוסר עליו …

• עירובין סא ע"ב · יב רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים …
• עירובין סב ע"ב · ח אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. ורב הונא …

הלכה י שני ישראלים ועובד כוכבים ומזלות אחד השוכנים בחצר אחת ועירבו הישראלים לעצמן לא הועילו …

• עירובין סב ע"א · ו ורבי מאיר סבר: זמנין דמקרי ודייר. ואמרו רבנן: אין עירוב מועיל במקום …
• עירובין סג ע"ב · יא ההוא מבואה דהוה דייר בה לחמן בר ריסתק. אמרו ליה: אוגר לן …
• עירובין סו ע"א · ג ומה מערב חמשה ששרוין בחצר אחת — אחד מערב על ידי כולן, …
• עבודה זרה סד ע"ב · טו ובגוי — עד שישכור. כיצד? אומר לו: ״רשותי קנויה לך״, ״רשותי מבוטלת …
• חולין ו ע"א · י מפני שאמרו: ישראל נותן רשות ומבטל רשות, ובגוי עד שישכור.

הלכה יא שתי חצרות זו לפנים מזו וישראל ועובד כוכבים ומזלות דרים בפנימית וישראל אחר בחיצונה. …

• עירובין סה ע"ב · ג אמר רב יהודה אמר רב: ישראל וגוי בפנימית, וישראל בחיצונה. בא מעשה …
• עירובין סה ע"ב · ו וכי תימא, מעשה שהיה כך היה, והא בעו מיניה מרב: פנימי במקומו …
• עירובין סה ע"ב · יג או דילמא, הכא נמי מירתת, דסבר: השתא אתי ישראל וחזי לי.

הלכה יב שוכרין מן העובד כוכבים ומזלות אפי' בשבת. שהשכירות כביטול רשות היא שאינה שכירות ודאית …

• עירובין סב ע"א · ח אלא למאן דאמר: שכירות רעועה בעינן, מאי איכא למימר? דאתמר, רב חסדא …
• עירובין סב ע"א · ט מאי רעועה, מאי בריאה? אילימא: בריאה — בפרוטה, רעועה — פחות משוה …
• עירובין סד ע"א · ד אלא אמר רבא: ליזיל חד מינייהו, ליקרב ליה, ולשאול מיניה דוכתא ולינח …
• עירובין סו ע"א · א יפה עשיתם ששכרתם. תהו בה נהרדעי: ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר …
• עירובין פ ע"א · יט אמר להו: הכי אמר ריש לקיש משמיה דגברא רבה, ומנו רבי חנינא: …
• עירובין פ ע"א · כב לא קשיא: הא — דאסר, הא — דלא אסר.

הלכה יג שני ישראלים ועובד כוכבים ומזלות הדרים בחצר אחת ושכרו מן העובד כוכבים ומזלות בשבת …

• עירובין סז ע"א · יא אלא כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין שוכרין. תרתי הוא דלא …

הלכה יד עובד כוכבים ומזלות שהשכיר לעובד כוכבים ומזלות אם אין הראשון יכול להוציא העובד כוכבים …

• עירובין סה ע"ב · טז אמרו: מהו למיגר מיניה? כל היכא דלא מצי מסליק ליה — לא …
• עירובין סה ע"ב · יח אמר להן ריש לקיש: נשכור, ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום, נשאל להן. אתו …

הלכה טו חצר שישראלים ועובד כוכבים ומזלות שרויין בה והיו חלונות פתוחות מבית ישראלי זה לבית …

• עירובין עד ע"ב · ה אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רב אפילו בחצר? אמר ליה: אין, …
• חולין ו ע"א · יא כיצד? אמר לו: ״רשותי קנויה לך״ ״רשותי מבוטלת לך״ – קנה, ואינו …

הלכה טז ישראל שהוא מחלל שבת בפרהסיא או שהוא עובד עבודת כוכבים ומזלות הרי הוא כעובד …

• עירובין סח ע"ב · טו חסורי מיחסרא והכי קתני: צדוקי הרי הוא כגוי, ורבן גמליאל אומר: צדוקי …
• עירובין סט ע"ב · ב אמר רב נחמן בר יצחק: ליתן רשות ולבטל רשות. וכדתניא: ישראל מומר, …
• עירובין סט ע"ב · ג מפני שאמרו: ישראל נוטל רשות ונותן רשות. ובגוי, עד שישכיר. כיצד? אומר …
• עבודה זרה סד ע"ב · יג קתני מיהא: ולשאר כל דבריו הרי הוא כגוי. למאי הלכתא? לאו דמבטל …
• עבודה זרה סד ע"ב · יד וכדתניא: ישראל משומד משמר שבתו בשוק — מבטל רשות, שאין משמר שבתו …
• חולין ו ע"א · ט וכדתניא: ישראל משומד משמר שבתו בשוק, מבטל רשות ונותן רשות, ושאינו משמר …
• חולין ו ע"א · י מפני שאמרו: ישראל נותן רשות ומבטל רשות, ובגוי עד שישכור.

הלכה א חלון שבין שתי חצירות אם יש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר …

• עירובין עו ע"א · ז מתני׳ חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה, בתוך עשרה — מערבין …
• עירובין עו ע"א · יב הא קא משמע לן טעמא דכוליה למעלה מעשרה, אבל מקצתו בתוך עשרה …

הלכה ב במה דברים אמורים בחלון שבין שתי חצירות אבל שבין שני בתים אפילו היה למעלה …

• עירובין עו ע"ב · ד מכדי, כל אמתא בריבוע — אמתא ותרי חומשי באלכסונא, בשיבסר נכי חומשא …
• עירובין עו ע"ב · ו פחות מארבעה על ארבעה וכו׳. אמר רב נחמן: לא שנו אלא חלון …
• עירובין עו ע"ב · יא אמר ליה: אינו צריך. סבור מינה: סולם קבוע הוא דאינו צריך, הא …

הלכה ג כותל שבין שתי חצרות או מתבן שבין שתי חצרות פחות מעשרה טפחים מערבין עירוב …

• עירובין נט ע"ב · יד אמר להו רב נחמן: לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא אמר …
• עירובין עו ע"ב · יב מתני׳ כותל שבין שתי חצירות, גבוה עשרה ורוחב ארבעה — מערבין שנים, …
• עירובין עח ע"א · יד רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אפילו שבעה ומשהו.
• עירובין עט ע"א · ח מתני׳ מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים — מערבין שנים, ואין …
• עירובין עט ע"א · ט גמ׳ אמר רב הונא: ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל.

הלכה ד היה הכותל רחב ארבעה ועשו סולם מכאן וסולם מכאן אף על פי שהסולמות מרוחקים …

• עירובין עז ע"א · א ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין.
• עירובין עז ע"ב · ג סולם המצרי אינו ממעט והצורי ממעט. היכי דמי סולם המצרי? אמרי דבי …
• עירובין עז ע"ב · ה אי הכי, אפילו צורי נמי! התם כובדו קובעו.
• עירובין עז ע"ב · ו אמר אביי: כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים, והניח סולם רחב …

הלכה ה בנה מצבה על גבי מצבה בצד הכותל. אם יש בתחתונה ארבעה ממעט. אין בתחתונה …

• עירובין עז ע"ב · ח אמר רב ביבי בר אביי: בנה איצטבא על גב איצטבא, אם יש …
• עירובין עז ע"ב · ט ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: סולם ששליבותיו פורחות, אם יש …
• זבחים נז ע"א · יט כשם שמזה לפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, כך מזה …
• זבחים נז ע"א · כ וכשם שלפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, כך מזה בהיכל.

הלכה ו כותל גבוה שבין שתי חצרות וזיז יוצא באמצעיתו אם נשאר מן הזיז עד ראש …

• עירובין עח ע"א · א זיז היוצא מן הכותל ארבעה על ארבעה, והניח עליו סולם כל שהוא …
• עירובין עח ע"א · ג ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כותל תשעה עשר — צריך …
• עירובין עח ע"א · ד כותל עשרים — צריך שני זיזים להתירו. אמר רב חסדא: והוא שהעמידן …

הלכה ז דקל שחתכו וסמכו על ראש הכותל ועל הארץ מערבין אחד אם רצו ואינו צריך …

• עירובין עח ע"א · יז אמר רבה אמר רבי חייא: דקלים שבבבל — אינן צריכין קבע. מאי …
• עירובין עח ע"א · יח ורב יוסף אמר רבי אושעיא: סולמות שבבבל — אינן צריכין קבע. מאי …
• עירובין עח ע"א · כא אמר ליה: אין כף הרגל עולה בהן.
• עירובין עח ע"א · כב קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע, מהו? אמר ליה: הרי כף הרגל …

הלכה ח היה אילן בצד הכותל ועשהו סולם לכותל. אם רצו מערבין אחד הואיל ואיסור שבות …

• עירובין עח ע"ב · י אמר ליה: אילן מותר, ואשירה אסורה. מתקיף לה רב חסדא: אדרבה, אילן …
• עירובין עח ע"ב · יב איתמר נמי, כי אתא רבין, אמר רבי אלעזר, ואמרי לה אמר רבי …

הלכה ט כותל שגבוה עשרה ובא למעטו כדי לערב עירוב אחד אם יש באורך המיעוט ארבעה …

• עירובין עז ע"א · יג מה נפשך? אי אהני מעוטא — בכוליה כותל לישתמש. אי לא אהני …

הלכה י נפרץ הכותל הגבוה שביניהן. אם היתה הפרצה עד עשר אמות מערבין שני עירובין. ואם …

• עירובין עו ע"ב · יד נפרצה הכותל, עד עשר אמות — מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, …

הלכה יא היתה הפרצה פחותה מעשר ובא להשלימה ליתר מעשר חוקק בכותל גובה עשרה טפחים ומערבין …

• עירובין עח ע"ב · א חקק להשלים בכותל, בכמה? אמר ליה: בעשרה.
• עירובין עח ע"ב · ב אמר ליה: חקקו כולו בכותל, בכמה? אמר ליה: מלא קומתו. ומאי שנא? …

הלכה יב חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה ורחב ארבעה או יתר מערבין שני עירובין. פחות …

• עירובין עח ע"ב · יד מתני׳ חריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורוחב ארבעה — מערבין שנים, …

הלכה יג וכן אם מיעט רחבו בלוח או בקנה שהושיטו באורך כל החריץ מערבין אחד ואין …

• עירובין עז ע"א · יד אמר רב יחיאל: כפה ספל — ממעט.
• עירובין עח ע"ב · טו נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו …
• עירובין עט ע"א · ו נתן עליו נסר שרוחב ארבעה. אמר רבא: לא שנו אלא שנתן לרחבו, …

הלכה יד נתן לוח שרחב ארבעה טפחים על רוחב החריץ מערבין אחד ואם רצו מערבין שני …

• עירובין עח ע"ב · טו נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו …
• עירובין עט ע"א · ז וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו. אמר רבא: הא דאמרת זו כנגד …

הלכה טו כותל שבין שתי חצרות שהוא רחב ארבעה והיה גבוה עשרה טפחים מחצר זו ושוה …

• עירובין עז ע"א · ז אמר רבה (אמר) רב הונא אמר רב נחמן: כותל שבין שתי חצירות, …
• עירובין עז ע"א · ט אמר רב שיזבי אמר רב נחמן: חריץ שבין שתי חצירות, צידו אחד …

הלכה טז היה הכותל שבין שתי החצירות נמוך מחצר העליונה וגבוה מחצר התחתונה שנמצאו בני העליונה …

• עירובין פג ע"א · יא חלתא כמה הויין? תמני, אכתי בצר ליה!

הלכה יז שני בתים שביניהן חורבה שהיא רשות היחיד אם יכולין שניהם להשתמש בחורבה ע"י זריקה …

• עירובין פה ע"א · ח אלא מהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: שני …

הלכה יח כל גגות העיר אע"פ שזה גבוה וזה נמוך עם כל החצרות ועם כל הקרפיפות …

• שבת קל ע"ב · ג אלא אמר רב אשי: שלא ברצון רבי אליעזר ומחלוקתו, אלא ברצון רבי …
• עירובין פט ע"א · ה רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות — רשות אחת …
• עירובין צא ע"א · ח ושמואל אמר: בין עירבו בין שלא עירבו. וכן אמר רבי יוחנן: מי …

הלכה יט כיצד כלי ששבת בתוך החצר בין עירבו אנשי החצר בין לא עירבו מותר להעלותו …

• מנחות עב ע"א · טו והתניא, אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין …

הלכה כא בור שבין שתי חצרות אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה …

• עירובין פו ע"א · יג אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה ״למטה …
• עירובין פו ע"א · יד אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו …
• עירובין פו ע"א · טו ותו, הא דאמר רב יהודה: ״למעלה — למעלה מן המים״. מאי שנא …
• עירובין פו ע"א · טז ואלא הא דאמר רב יהודה: קורה ארבע מתרת בחורבה, ורב נחמן אמר …
• סוכה טז ע"א · יא תנן התם: בור שבין שתי חצירות — אין ממלאין ממנה בשבת אלא …

הלכה כג באר שבאמצע השביל בין שני כתלי חצרות אע"פ שהיא מופלגת מכותל זה ארבעה טפחים …

• עירובין פה ע"א · ב אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה דשמואל היא, דאי דרב, …

הלכה כד חצר קטנה שנפרצה במלואה לחצר גדולה מבעוד יום. אנשי גדולה מערבין לעצמן ומותרים שהרי …

• עירובין צב ע"א · ח מתני׳ גג גדול סמוך לקטן — הגדול מותר, והקטן אסור. חצר גדולה …

הלכה כה שתי חצרות שעירבו עירוב אחד דרך הפתח שביניהן או דרך החלון ונסתם הפתח או …

• שבת ק ע"ב · ו מתני׳ הזורק מן הים ליבשה, ומן היבשה לים, ומן הים לספינה, ומן …
• שבת קא ע"ב · ג אמר ליה רב ספרא: משה, שפיר קאמרת?! ״מטלטלין מזו לזו״ תנן! אלא …
• עירובין יז ע"א · ז תסתיים דרב הונא הוא דאמר שבת גורמת. דאמר רבה: בעאי מרב הונא, …
• עירובין צד ע"א · א זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה.

הלכה ב וכן אם הוצרכו לעשות עירוב עם אנשי חצר אחרת עירוב אחד לכולן ופת אחת …

• עירובין עב ע"ב · ח תנא: במה דברים אמורים, כשמוליכין את עירובן למקום אחר. אבל אם היה …
• זבחים מז ע"ב · א מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של …

הלכה ד חמשה שגבו את העירוב להוליכו למקום שמניחין בו העירוב כשהם מוליכין אינן צריכין להוליך …

• עירובין מט ע"ב · ד אמר רבה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון.
• עירובין עב ע"ב · ט כמאן אזלא הא דתניא: חמשה שגבו את עירובן, כשמוליכין את עירובן למקום …
• עירובין עג ע"א · א מקום פיתא, ושמואל אמר: מקום לינה.

הלכה ה האב ובנו והרב ותלמידו שהן שרויין בחצר אינן צריכין לערב מפני שהן כבית אחד. …

• עירובין עג ע"א · ה תנו רבנן: מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן, וחמשה עבדים …
• עירובין עג ע"א · ט תא שמע, דרב בי רבי חייא אמר: אין אנו צריכין לערב, שהרי …
• עירובין עג ע"א · יז אמר ליה, תניתוה: אב ובנו, הרב ותלמידו, בזמן שאין עמהן דיורין הרי …

הלכה ו האחים שכל אחד מהם לו בית בפני עצמו ואינן סומכין על שולחן אביהן, וכן …

• עירובין עב ע"ב · יב מתני׳ האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם — צריכין עירוב …
• עירובין עב ע"ב · יד גמ׳ שמע מינה מקום לינה גורם. אמר רב יהודה אמר רב: במקבלי …
• עירובין עג ע"א · ה תנו רבנן: מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן, וחמשה עבדים …
• עירובין עג ע"א · ט תא שמע, דרב בי רבי חייא אמר: אין אנו צריכין לערב, שהרי …

הלכה ז חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד. אם היה מפסיק בין כל חבורה וחבורה מחיצה המגעת …

• עירובין עב ע"א · ה מתני׳ חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד, בית שמאי אומרים: עירוב לכל חבורה …
• עירובין עב ע"א · ח פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי. חד אמר: מחלוקת במחיצות המגיעות …

הלכה ח מי שיש לו בחצר חבירו בית שער שרבים דורסין בו או אכסדרה או מרפסת …

• עירובין עב ע"ב · טו תנו רבנן: מי שיש לו בית שער, אכסדרה, ומרפסת בחצר חבירו — …
• עירובין פה ע"ב · ט מתני׳ הנותן את עירובו בבית שער, אכסדרה ומרפסת — אינו עירוב. והדר …
• סוכה ג ע"ב · ו והוינן בה, עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת …

הלכה ט עשרה בתים זה לפנים מזה הבית הפנימי והשני לו הם שנותנין את העירוב והשמונה …

• עירובין עה ע"ב · יד ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון. חיצון בית שער הוא? חיצון של פנימי.

הלכה י שתי חצרות וביניהן שלשה בתים פתוחים זה לזה ופתוחים לחצרות והביאו בני חצר זו …

• עירובין עה ע"ב · טז אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: שתי חצירות ושלשה …

הלכה יא שתי חצרות ושני בתים פתוחין זה לזה ביניהן והביאו אלו עירובן דרך הבית הפתוח …

• עירובין עו ע"א · ג אמרו ליה: שניהן לא קנו עירוב, מה נפשך: אי בית שער משוית …

הלכה יג אחד מבני חצר שהניח ביתו והלך ושבת בחצר אחרת אפילו היתה סמוכה לחצירו. אם …

• עירובין סב ע"ב · ד לעולם קסבר דירה בלא בעלים — לא שמה דירה. וישראל, דכי איתיה …
• עירובין סב ע"ב · ז התם דאתי ביומיה.
• עירובין פו ע"א · ז רבי יוסי אומר: נכרי — אוסר, ישראל — אינו אוסר, שאין דרך …

הלכה יד בעל החצר שהשכיר מבתי חצרו לאחרים והניח לו כלים או מיני סחורה בכל בית …

• עירובין פו ע"א · ד אמר רב נחמן, תנא דבי שמואל: דבר הניטל בשבת — אוסר. דבר …

הלכה טו אנשי החצר ששכחו ולא עירבו אין מוציאים מבתים לחצר ולא מחצר לבתים אבל מטלטלין …

• עירובין פג ע"א · ד אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי …
• עירובין פד ע"א · ב כדאמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. הכי נמי: לאותן הדרין במרפסת.
• עירובין פד ע"א · ד מאי ״לחצר״? אף לחצר. ושניהן אסורין.

הלכה טז כיצד הסלע או תל וכיוצא בו שבתוך החצר אם אינן גבוהין עשרה טפחים הרי …

• עירובין נט ע"ב · טו ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי חצר …

הלכה יז זיזין היוצאין מן הכותלים. כל שהוא למטה מעשרה טפחים הרי זה נחשב מן החצר …

• עירובין פד ע"א · טו תא שמע: אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו — אנשי חצר …
• עירובין פד ע"א · טז הא דביני ביני — אסור!

הלכה יח בור שבחצר אם היה מלא פירות טבלים שאסור לטלטלן בשבת וכיוצא בהן הרי הוא …

• עירובין פד ע"א · י כיון דכי מליא שריא — כי חסרא נמי שריא. אדרבה, כיון דכי …
• עירובין פד ע"א · יב בטיבלא.

הלכה יט שתי חצירות זו לפנים מזו ואנשי הפנימית יוצאין ונכנסין ועוברין על החיצונה. עירבה הפנימית …

• עירובין עה ע"א · ד מתני׳ שתי חצירות זו לפנים מזו, עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה — …
• עירובין עה ע"א · ז שכח אחד מן החיצונה ולא עירב — הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן …

הלכה כ שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית בהיתרה עומדת. שכח אחד מן בני הפנימית …

• עירובין עה ע"א · ד מתני׳ שתי חצירות זו לפנים מזו, עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה — …
• עירובין עה ע"א · ז שכח אחד מן החיצונה ולא עירב — הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן …

הלכה כא עשו שתיהן עירוב אחד אם הניחוהו בחיצונה ושכח אחד מהן ולא עירב בין שהיה …

• עירובין עה ע"ב · א תניא נמי הכי: נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד, בין מן החיצונה ובין …

הלכה כב היה אחד דר בחצר זו ואחד דר בחצר זו אינן צריכין לערב אלא כל …

• עירובין עה ע"א · ח נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד, בין מן הפנימית בין מן החיצונה, …
• עירובין עה ע"ב · יא אמר רבי אלעזר: וגוי הרי הוא כרבים. מאי שנא ישראל דלא אסר, …

הלכה כג שלש חצירות הפתוחות זו לזו ורבים בכל חצר מהן. עירבו שתים החיצונות עם האמצעית …

• עירובין מח ע"א · כג ושתים החיצונות כו׳. ואמאי? כיון דערבי להו חיצונות בהדי אמצעית, הויא להו …
• עירובין מח ע"א · כד אמר רב יהודה: כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו.
• עירובין מח ע"א · כה ורב ששת אמר: אפילו תימא שנתנו עירובן באמצעית, כגון שנתנוהו
• עירובין עה ע"א · ט גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי: זו דברי רבי עקיבא, …
• עירובין עה ע"ב · י ושמואל אמר: לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה.

הלכה כד שתי כצוצטריות זו למעלה מזו שהן למעלה מן המים אף על פי שעשתה כל …

• עירובין פז ע"ב · טז וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה — …

הלכה כה לא עשתה העליונה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה למלאות מפני דלי של בני …

• עירובין פח ע"א · ז וכן שתי גזוזטראות זו וכו׳. אמר רב הונא אמר רב: לא שנו …
• עירובין פח ע"א · יג אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן, כגון שעשו מחיצה בשותפות.

הלכה כז שתי דיאטות זו כנגד זו וחצר אחת תחתיהן ששופכין לתוכה המים לא ישפכו לתוכה …

• עירובין פח ע"א · יט החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות. וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו, מקצתן …
• עירובין פט ע"א · א לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו — מותרין.

הלכה א אנשי מבוי שהיה ביניהן שיתוף במאכל אחד לענין סחורה כגון שקנו יין בשותפות או …

• עירובין עא ע"א · יג מתני׳ בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין — אינן …
• עירובין עא ע"א · יד לזה ביין ולזה בשמן — צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה …
• עירובין עא ע"א · טו גמ׳ אמר רב: ובכלי אחד. אמר רבא, דיקא נמי דקתני: לזה ביין …

הלכה ב אחד מבני המבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו בטל …

• עירובין מט ע"א · י אמר רב יהודה אמר שמואל: המקפיד על עירובו — אין עירובו עירוב. …
• עירובין סח ע"א · ה דתניא: אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן, ולא נתנו לו — בטל …
• עירובין פ ע"א · כג הכי נמי מסתברא, דאם כן קשיא דשמואל אדשמואל, דאמר שמואל: אחד מבני …

הלכה ג אחד מבני המבוי שהיה לו אוצר של יין או שמן וכיוצא בהן הרי זה …

• עירובין סח ע"א · ז והא תניא משתתפין! אמר רב אושעיא: לא קשיא, הא — בית שמאי, …

הלכה ה אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו והוא שלא יאסרו על שכיניו. אבל אם …

• עירובין פ ע"א · יט אמר להו: הכי אמר ריש לקיש משמיה דגברא רבה, ומנו רבי חנינא: …
• עירובין פ ע"א · כב לא קשיא: הא — דאסר, הא — דלא אסר.

הלכה ו נשתתפו אנשי חצר זו עם אחד משני המבואות אם במין אחד נשתתפו אפילו כלה …

• עירובין פ ע"ב · ה מתני׳ נתמעט האוכל — מוסיף ומזכה, ואין צריך להודיע. נתוספו עליהן — …
• עירובין פ ע"ב · י אלא בשני מינין, אפילו נתמעט נמי לא! דתניא: כלה האוכל, ממין אחד …
• עירובין פ ע"ב · יב ואיבעית אימא: משני מינין, כלה שאני.
• עירובין פא ע"ב · יט התם בחצר שבין שני מבואות.

הלכה ז נשתתפה חצר זו עם בני המבוי זה מפתח זה ועם בני המבוי השני מן …

• עירובין מט ע"א · ה לא עירבה עם שניהם — אוסרת על שניהן.
• עירובין מט ע"א · ז אמר רבה בר רב הונא: עירבה עם שאינה רגילה בו — הותר …
• עירובין מט ע"א · ח ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: אם עירבה רגילה לעצמו, וזה …
• עירובין מט ע"ב · ד אמר רבה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון.

הלכה ח היתה חצר זו רגילה בפתח אחד והפתח השני אינה רגילה. זה שרגילה להכנס ולצאת …

• עירובין מט ע"א · ה לא עירבה עם שניהם — אוסרת על שניהן.
• עירובין מט ע"א · ז אמר רבה בר רב הונא: עירבה עם שאינה רגילה בו — הותר …
• עירובין מט ע"א · ח ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: אם עירבה רגילה לעצמו, וזה …

הלכה ט עירבו בני המבוי שהיא רגילה בו לעצמן והיא לא עירבה עמו ולא עם בני …

• עירובין מט ע"א · ה לא עירבה עם שניהם — אוסרת על שניהן.
• עירובין מט ע"א · ז אמר רבה בר רב הונא: עירבה עם שאינה רגילה בו — הותר …
• עירובין מט ע"א · ח ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: אם עירבה רגילה לעצמו, וזה …

הלכה יג מבוי שעירבו כל חצירות שבו כל חצר וחצר בפני עצמה ואחר כך נשתתפו כולן …

• עירובין סז ע"ב · יז אמר ליה: נסמוך אשיתוף. אמר ליה: הא לא שתפינן. נימרו ליה לגוי …
• עירובין עג ע"ב · ב עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי, ושכח אחד מבני חצר ולא עירב — מותרין …
• עירובין עג ע"ב · ג מבני מבוי ולא נשתתף — מותרין בחצירות ואסורין במבוי, שהמבוי לחצירות כחצר …
• עירובין פ ע"ב · ז אמר רבי יוסי: במה דברים אמורים — בתחילת עירוב, אבל בשירי עירוב …

הלכה טו מבוי שלא נשתתפו בו אם עירבו חצירות עם הבתים אין מטלטלין בו אלא בארבע …

• שבת קל ע"ב · ח אמר אביי: הא מילתא אמרה רבי זירא ולא פירשה עד דאתא רבה …

הלכה יז עובד כוכבים שהיה דר במבוי אם יש לו בחצירו פתח אחד לבקעה אינו אוסר …

• עירובין סז ע"א · יב אמר רב יהודה אמר שמואל: גוי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה …
• עירובין סז ע"ב · ב רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: גוי בית סאתים — אוסר, יותר מבית …

הלכה יח מבוי שצדו אחד עובד כוכבים וצדו אחד ישראלים והיו חלונות פתוחות מחצר לחצר של …

• עירובין עד ע"ב · ד אמר רב יהודה אמר רב: מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל …

הלכה יט כיצד משתתפין במדינה. כל חצר וחצר מערבת לעצמה שלא לשכח התינוקות. ואחר כך משתתפין …

• עירובין נט ע"א · ו מתני׳ עיר של יחיד, ונעשית של רבים — מערבין את כולה.
• עירובין נט ע"א · יא היתה של רבים, והרי היא של רבים

הלכה כב מדינה של רבים שיש לה פתח אחד וסולם במקום אחר מערבין את כולה ואינה …

• עירובין נט ע"ב · יב אמר ליה, לדידי אמרו לי הנהו סבי: ההיא אשפה הוה לה מחד …
• עירובין נט ע"ב · יד אמר להו רב נחמן: לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא אמר …
• עירובין ס ע"א · ד אמר רב יהודה אמר שמואל: כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר — …

הלכה כד מדינה שנשתתפו כל יושביה חוץ ממבוי אחד הרי זה אוסר על כלן. ואם בנו …

• עירובין נט ע"א · י תנו רבנן: עיר של יחיד ונעשית של רבים ורשות הרבים עוברת בתוכה, …
• עירובין נט ע"ב · ג אמר מר: ואין מערבין אותה לחצאין. אמר רב פפא: לא אמרו אלא …
• עירובין נט ע"ב · ה אפילו תימא רבי עקיבא: עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם אלא …
• עירובין נט ע"ב · ט הכא במאי עסקינן, כגון דעבוד דקה. וכי הא דאמר רב אידי בר …

הלכה א מי שיצא מן המדינה בערב שבת והניח מזון שתי סעודות רחוק מן המדינה בתוך …

• עירובין לה ע"א · א חסורי מיחסרא והכי קתני: נתנו במגדל, ונעל בפניו ואבד המפתח — הרי …

הלכה ג כיצד הרי שהניח את עירובו ברחוק אלף אמה מביתו שבמדינה לרוח מזרח נמצא מהלך …

• עירובין ס ע"ב · ח לא קשיא: כאן שכלתה מדתו בחצי העיר, כאן שכלתה מדתו בסוף העיר.
• עירובין ס ע"ב · ט וכדרבי אידי, דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי: היה מודד …

הלכה ד לפיכך אם הניח עירובו ברחוק אלפים אמה מביתו שבמדינה הפסיד את כל המדינה כולה. …

• עירובין סא ע"ב · א גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה, לרבנן מהלך את …
• עירובין סא ע"ב · ד תא שמע: שבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא, במערה, אפילו היא כמערת …
• עירובין סא ע"ב · ט אמר ליה רבא: פלגאה, בעירובין לית דחש להא דרבי עקיבא.

הלכה ה המניח עירובו בתוך המדינה ששבת בה לא עשה כלום ואין מודדין לו ממקום עירובו …

• עירובין ס ע"א · יח מתני׳ מי שהיה במזרח ואמר לבנו: ״ערב לי במערב״, במערב ואמר לבנו: …
• עירובין ס ע"א · כ הנותן את עירובו בעיבורה של עיר, לא עשה ולא כלום.
• עירובין ס ע"ב · ו הנותן עירובו בתוך עיבורה וכו׳. חוץ לתחום סלקא דעתך? אלא אימא: חוץ …

הלכה ו אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או …

• עירובין פב ע"א · יא גמ׳ אמר רב יוסף: אין מערבין אלא לדבר מצוה. מאי קא משמע …

הלכה ז כל שמשתתפין בו מערבין בו עירובי תחומין. וכל שאין משתתפין בו אין מערבין בו …

• עירובין כט ע"ב · יד אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהוא ליפתן, כדי לאכול בו. כל …
• עירובין פב ע"ב · יג מתני׳ כמה הוא שיעורו? מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד. מזונו לחול …
• כתובות סד ע"ב · ז גמ׳ מני מתניתין, לא רבי יוחנן בן ברוקא, ולא רבי שמעון. דתנן: …

הלכה ח וצריך שיהיה הוא ועירובו במקום אחד כדי שיהיה אפשר לו לאוכלו בין השמשות. לפיכך …

• עירובין לב ע"ב · ח אמר רבא: לא שנו אלא באילן העומד חוץ לעיבורה של עיר, אבל …

הלכה ט אבל אם נתכוין לשבות ברה"י או ברה"ר והניח עירובו בכרמלית. או שנתכוין לשבות בכרמלית …

• שבת ח ע"ב · ה וזמנין משני ליה, הוא ברשות הרבים ועירובו בכרמלית. ורבי היא, דאמר כל …
• עירובין לב ע"ב · ג מתני׳ נתנו באילן, למעלה מעשרה טפחים — אין עירובו עירוב, למטה מעשרה …
• עירובין לב ע"ב · ו לעולם דקאי ברשות הרבים, ונתכוון לשבות למטה. ורבי היא, דאמר: כל דבר …

הלכה י נתנו במגדל ונעל ואבד המפתח אם יכול להוציאו בלא עשיית מלאכה הרי זה עירוב. …

• עירובין לב ע"ב · ג מתני׳ נתנו באילן, למעלה מעשרה טפחים — אין עירובו עירוב, למטה מעשרה …
• עירובין לב ע"ב · ו לעולם דקאי ברשות הרבים, ונתכוון לשבות למטה. ורבי היא, דאמר: כל דבר …
• עירובין לד ע"ב · ד מתני׳ נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס, בזמן שהוא תלוש ונעוץ, אפילו …
• עירובין לד ע"ב · ז רבינא אמר: כולה רבי היא, וסיפא גזירה שמא יקטום.
• עירובין לה ע"א · ח ומתניתין במאי מוקמינן לה? אביי ורבא דאמרי תרוייהו: במנעול וקטיר במתנא עסקינן, …

הלכה יא כל המניח עירובו יש לו במקום עירובו ארבע אמות. לפיכך המניח עירובי תחומין שלו …

• עירובין לה ע"א · יד גמ׳ נתגלגל חוץ לתחום. אמר רבא: לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לארבע …

הלכה יב נתגלגל העירוב ויצא שתי אמות חוץ לתחום או אבד או נשרף או שהיה תרומה …

• עירובין לה ע"א · יא מתני׳ נתגלגל חוץ לתחום, נפל עליו גל או נשרף, תרומה ונטמאת, מבעוד …
• עירובין לה ע"א · יד גמ׳ נתגלגל חוץ לתחום. אמר רבא: לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לארבע …

הלכה יג אמרו לו שנים צא וערב עלינו, אחד עירב עליו מבעוד יום ואחד עירב עליו …

• שבת לד ע"א · ח ואמר רבא: אמרו לו שנים צא וערב עלינו, לאחד עירב עליו מבעוד …
• עירובין עו ע"א · ד ומאי שנא מדרבא? דאמר רבא: אמרו לו שנים צא וערב עלינו. לאחד …

הלכה יד נפל על העירוב גל מבעוד יום אם יכול להוציאו בלא עשיית מלאכה הרי זה …

• עירובין לה ע"א · יז אפילו תימא כרבי, לא צריכא, דבעי מרא וחצינא.

הלכה טו אבל אם עירב בתרומה שהיא ספק טמאה אינו עירוב שאינה סעודה הראויה. וכן אם …

• עירובין לו ע"א · ז תניא: כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר? עירב בתרומה, ספק מבעוד …
• עירובין לו ע"א · יג אמר ליה: בין לרבי יוסי בין לרבי מאיר בעינן סעודה הראויה מבעוד …

הלכה טז אמר ככר זו היום חול ולמחר קדש ועירב בה הרי זה עירוב. שבין השמשות …

• עירובין לו ע"א · יד בעא מיניה רבא מרב נחמן: ככר זו היום חול ולמחר קדש, ואמר: …
• עירובין לו ע"א · טו היום קדש ולמחר חול, ואמר: עירבו לי בזה, מהו? אמר ליה: אין …
• עירובין לו ע"א · יח ואם אמר: עירבו לי בזה — לא אמר כלום. אמר רבא זאת …

הלכה יז הנותן עירובו בבית הקברות אינו עירוב לפי שבית הקברות אסור בהנייה וכיון שרוצה בקיום …

• עירובין ל ע"ב · טו ולכהן בבית הפרס. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס …
• עירובין לא ע"א · ט אמר לך רב יוסף: דכולי עלמא אין מערבין אלא לדבר מצוה, ודכולי …

הלכה יח רבים שרצו להשתתף בעירובי תחומין מקבצין כולן עירובן שתי סעודות לכל אחד ואחד ומניחין …

• עירובין פא ע"ב · א ומודים בשאר כל האדם, שזכו לו מעותיו. שאין מערבין לאדם אלא מדעתו.
• עירובין פב ע"א · יד אמר רב אשי: ״הודיעוהו״ ו״לא הודיעוהו״ קתני.

הלכה יט כל הזוכה בעירובי חצירות מזכין על ידו בעירובי תחומין. וכל מי שאין מזכין על …

• עירובין פ ע"א · יד אמר רב נחמן: נקטינן, אחד עירובי תחומין, ואחד עירובי חצירות, אחד שיתופי …

הלכה כ נותן אדם מעה לבעל הבית כדי שיקח לו פת ויערב לו בה עירובי תחומין. …

• עירובין פא ע"א · יח וחכמים אומרים: לא זכו לו מעותיו.
• עירובין פא ע"ב · יא ומודים בשאר כל האדם כו׳. מאן שאר כל אדם? אמר רב: בעל …
• עירובין פא ע"ב · יב וכן אמר שמואל: בעל הבית. דאמר שמואל: לא שנו אלא נחתום, אבל …
• עירובין פא ע"ב · יג ואמר שמואל: לא שנו אלא דאמר לו ״זכה לי״, אבל אמר ״ערב …

הלכה כא מערב אדם עירובי תחומין על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים …

• עירובין פב ע"א · טו אמר רב אסי: קטן בן שש יוצא בעירוב אמו. מיתיבי: קטן שצריך …
• עירובין פב ע"ב · ה תנו רבנן: מערב אדם על ידי בנו ובתו הקטנים, על ידי עבדו …
• עירובין פב ע"ב · י לא: מאי ״אלא מדעתם״ — דאשתיקו. לאפוקי היכא דאמרי: ״לא״.
• עירובין פב ע"ב · יב אמר רבא: כיון שעירבו, אין לך מיחוי גדול מזה.
• כתובות סה ע"ב · ט עד כמה — עד בן שש, כדרב אסי. דאמר רב אסי: קטן …

הלכה כב הרוצה לשלח עירובו ביד אחר להניחו לו במקום שהוא רוצה לקבוע שביתתו שם הרשות …

• עירובין לא ע"ב · יד מתני׳ השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה …
• עירובין לא ע"ב · טו גמ׳ וקטן לא? והאמר רב הונא: קטן גובה את העירוב! לא קשיא: …
• עירובין לא ע"ב · יז ואם אמר לאחר לקבלו הימנו, הרי זה עירוב. וליחוש דילמא לא ממטי …
• עירובין לא ע"ב · יט והיכא איתמר דרב חסדא ורב יחיאל? אהא אתמר, דתניא: נתנו לפיל והוליכו, …
• מעילה כא ע"א · י רבי יוחנן אמר: כאותה ששנינו, נתנו על גבי הקוף והוליכו, או על …

הלכה כג אחד או רבים שאמרו לאחד צא וערב עלינו ועירב עליהן באי זה רוח שרצה …

• גיטין סה ע"ב · ד האומר לשלוחו ״ערב לי בתמרים״, ועירב לו בגרוגרות; ״בגרוגרות״, ועירב לו בתמרים; …
• גיטין סה ע"ב · ה אמר רבה: לא קשיא; הא רבנן, הא רבי אלעזר. הא רבנן – …
• גיטין סה ע"ב · ז אמר ליה אביי: ואלא הא דתניא, האומר לשלוחו: ״ערב לי במגדל״ – …

הלכה א מי שיצא מערב שבת חוץ למדינה ועמד במקום בתוך התחום או בסופו ואמר שביתתי …

• עירובין נא ע"ב · ד ורב חסדא אמר: מחלוקת ״במקום פלוני״, דרבי מאיר סבר: עני — אין, …
• עירובין נא ע"ב · ז רבי יהודה אומר: אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל, ויצא עשיר חוץ …

הלכה ב וכן אם נתכוין לקבוע שביתתו במקום ידוע אצלו כגון אילן או בית או גדר …

• עירובין נא ע"ב · ב ורבי יהודה סבר: עיקר עירוב ברגל, אחד עני ואחד עשיר. אבל ״במקום …

הלכה ג במה דברים אמורים בעני שאין מטריחין אותו להניח עירוב או ברחוק כגון מי שהיה …

• עירובין נא ע"א · א אמר רבא: והוא דכי רהיט לעיקרו מטי. אמר ליה אביי: והא ״חשכה …
• עירובין נא ע"ב · ב ורבי יהודה סבר: עיקר עירוב ברגל, אחד עני ואחד עשיר. אבל ״במקום …

הלכה ד מי שעמד מבעוד יום ברה"י וקנה שם שביתה או שהיה בא בדרך ונתכוין לשבות …

• עירובין טו ע"א · י תא שמע: שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות ועד בית …
• עירובין נ ע"ב · ו תניא כוותיה דרב: מי שבא בדרך וחשכה לו, והיה מכיר אילן או …
• סוכה כה ע"א · ג תא שמע: שבת בתל שהוא גבוה עשרה, והוא מארבע אמות עד בית …

הלכה ה הקונה שביתה ברחוק מקום ולא סיים מקום שביתתו לא קנה שביתה שם. כיצד היה …

• עירובין מט ע"ב · ה מתני׳ מי שבא בדרך וחשכה לו, והיה מכיר אילן או גדר, ואמר: …
• עירובין מט ע"ב · יב ושמואל אמר: לא אמר כלום לביתו, אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל.

הלכה ו אמר שביתתי תחת אילן פלוני או תחת סלע פלוני אם יש תחת אותו אילן …

• עירובין נ ע"ב · ד אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא שנו אלא באילן שתחתיו …
• עירובין נ ע"ב · יא לימא תיהוי תיובתיה דשמואל? אמר לך שמואל: הכא במאי עסקינן, כגון דאיכא …

הלכה ז לפיכך צריך להתכוין לשבות בעיקרו או בארבע אמות שבדרומו או שבצפונו. ואם היה תחתיו …

• עירובין נ ע"ב · ט היו שנים, אחד מכיר ואחד שאינו מכיר — זה שאינו מכיר מוסר …

הלכה ח אנשי העיר ששלחו אחד מהן להוליך להן עירובן למקום ידוע והחזיק בדרך והחזירו חבירו …

• עירובין נב ע"א · ו מתני׳ מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה, והחזירו חבירו — הוא מותר …
• עירובין נב ע"א · ט איהו, כיון דנפק ליה לאורחא — הוה ליה עני. והני עשירי נינהו.
• עירובין נב ע"ב · א כמאן — כרב יוסף, ואליבא דרבי יוסי בר יהודה?

הלכה י התלמידים שהולכין ואוכלין בלילי שבת בשדות וכרמים אצל בעלי הבתים שפתן מצויה לעוברי דרכים …

• עירובין עג ע"א · יג בעא מיניה רב חייא בר אבין מרב ששת: בני בי רב, דאכלי …

הלכה א אין מניחין שני עירובין אחד במזרח ואחד במערב כדי שיהלך במקצת היום על אחד …

• עירובין נ ע"ב · יג תניא כוותיה דשמואל: טעה ועירב לשתי רוחות, כמדומה הוא שמערבין לו לשתי …

הלכה ג מערב אדם שני עירובין בשתי רוחות ומתנה ואומר אם אירע לי דבר מצוה או …

• עירובין לו ע"ב · ג מתני׳ מתנה אדם על עירובו, ואומר: אם באו גוים מן המזרח — …
• עירובין לו ע"ב · ד אם בא חכם מן המזרח — עירובי למזרח. מן המערב — עירובי …

הלכה ד כשם שאסור לצאת חוץ לתחום בשבת כך אסור לצאת ביום טוב וביום הכפורים. וכשם …

• כריתות יד ע"א · טז ממאי? דלמא יש עירוב והוצאה ליום הכפורים, והכי קתני: אם היתה שבת …

הלכה ה יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני ימים טובים …

• עירובין לח ע"א · ב מתני׳ רבי אליעזר אומר: יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה …
• עירובין לט ע"א · ח מתני׳ רבי יהודה אומר: ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם …
• ביצה ד ע"א · יג והאמר רב: הלכה כארבעה זקנים ואליבא דרבי אליעזר, דאמר: שתי קדושות הן.

הלכה ז אמר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה רציתי אלך לא רציתי לא אלך. …

• עירובין לז ע"ב · יא רב יוסף אמר: תנאי שקלת מעלמא? תנאי היא! דתניא: הריני מערב לשבתות …
• עירובין לז ע"ב · יג מאי קשיא? דילמא כי לית ליה לרבי שמעון ברירה — בדאורייתא, אבל …

הלכה ח המערב לשני ימים טובים של גליות או לשבת ויום טוב אע"פ שהוא עירוב אחד …

• עירובין לח ע"א · ד כיצד יעשה? מוליכו בראשון ומחשיך עליו, ונוטלו, ובא לו. בשני מחשיך עליו …
• עירובין לח ע"א · י אמר להן רבי אליעזר: אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון …
• עירובין לח ע"ב · ג אמר רב: הלכה כארבעה זקנים הללו, ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות …

הלכה ט נאכל העירוב בראשון קנה העירוב לראשון ואין לו עירוב לשני. עירב ברגליו בראשון צריך …

• עירובין לח ע"א · ד כיצד יעשה? מוליכו בראשון ומחשיך עליו, ונוטלו, ובא לו. בשני מחשיך עליו …
• עירובין לח ע"א · י אמר להן רבי אליעזר: אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון …
• עירובין לח ע"ב · ג אמר רב: הלכה כארבעה זקנים הללו, ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות …
• עירובין לח ע"ב · יט אמר ליה: מי סברת דאזיל ואמר מידי? דאזיל ושתיק, ויתיב.
• עירובין לט ע"א · ד גופא, אמר רב יהודה: עירב ברגליו ביום ראשון — מערב ברגליו בשני. …
• עירובין לט ע"א · ו עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני, אמר שמואל: ובאותה הפת. …

הלכה יא זה שאמרנו שיש לו לערב שני עירובין בשתי רוחות לשני הימים והוא שיהיה אפשר …

• עירובין לח ע"ב · יז מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן, ובסוף אלפים אמה לכאן? …

הלכה יב כיצד הרי שהניח עירובו ברחוק אלפים אמה מביתו לרוח מזרח וסמך עליו ליום ראשון …

• עירובין לח ע"ב · יז מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן, ובסוף אלפים אמה לכאן? …

הלכה יג אבל אם הניח עירובו ברחוק אלף וחמש מאות אמה מביתו ברוח מזרח וסמך עליו …

• עירובין לח ע"ב · יז מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן, ובסוף אלפים אמה לכאן? …

הלכה יד יום טוב שחל להיות בערב שבת אינו עושה עירוב ביום טוב לא עירובי חצירות …

• ביצה טז ע"ב · י אתמר, רב אמר: הלכה כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כרבי.
• ביצה יז ע"א · ח מאן דאמר עירובי תחומין — כל שכן עירובי תבשילין, ומאן דאמר עירובי …