216
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בסוכה45, אלא בעזרה, ששם שמחו כולם יחדיו בשמחת בית השואבה.
ולכאורה, אין מובן: אמנם הנמנום מחוץ לסוכה היה בודאי לפי היתר התורה46, אך ברור, שהתנאים השתדלו לקיים את מצות הישיבה בסוכה כל שבעה47 – "בסוכות תשבו שבעת ימים"48, – בהידור רב, כלשון המשנה49 כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע".
וכיון ש"עיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה", כדלעיל – כיצד ייתכן, שמלכתחלה יקבעו את אופן חגיגת חג הסוכות כך שיווצר מצב של נמנום מחוץ לסוכה50, ותיפגם השלמות של "סוכתו קבע", שהרי חסר "עיקר ישיבת הסוכה (הכולל) אכילה שתיה ושינה"?!
המסקנה מכך היא, שאף כאשר ישנים מחוץ לסוכה, לפי היתר התורה, ניתן להגיע לכל הדעות, גם לפי הפסק הנ"ל של אדמו"ר הזקן שמצות ישיבה בסוכה כוללת שינה בסוכה, לידי קיום מצות "בסוכות תשבו" בשלמות
הערות
- 45. וכן מפורש בשו"ת התשב"ץ ח"א סי' ק (סד"ה צריך להקדים).
- 46. בתשב"ץ שם משמע שהטעם הוא מפני דשינת עראי* אסור רק מדרבנן (ובגליוני הש"ס (להר"י ענגל) לסוכה כו, א הקשה עליו שאי"ז כפי ההלכה. ע"ש). ובפשטות י"ל הטעם משום דעוסק במצוה פטור מן הסוכה (סוכה כה, א). וברש"י ד"ה פטורין שם "ואפי' בשעת חנייתן". וראה שו"ע אדה"ז סתר"מ סי"ח.
- 47. כי אף שהחיוב לאכול בסוכה הוא רק בליל א' ו"ומכאן ואילך רשות" (סוכה כז, א) – הרי מ"מ גם בשאר ימי החג כשאוכל בסוכה מקיים מצוה ומברך עלי' (ודלא כאכילת מצה כל ששה), וחייב לעשות "סוכתו קבע", כבפנים (וראה חידושי חת"ס לשו"ע או"ח סו"ס תרל"ט. ועוד). ופשוט שהתנאים השתדלו לקיים מצות סוכה כל שבעת ימי החג*. ואכ"מ.
- 48. אמור כג, מב.
- 49. סוכה כח, ב.
- 50. ואת"ל שהיו סוכות בסמיכות להר הבית, כידוע השקו"ט בזה (וראה נחמי' ח, טז – הובא בתשובת רב האי גאון – ס' המנהיג הל' סוכה ס"ה ועוד. וראה לקו"ש חכ"ט בהוספות ע' 497 ואילך), לכאורה היו יכולים ליכנס בהן בלי טירחא יתירה (ראה שו"ע אדה"ז שבהערה 46) ובאופן שלא היו מתבטלים כ"כ משמחת ביה"ש. ולהעיר, שמפשטות לשון חז"ל (במקומות שבהערה 15) "משם כו' לביהמ"ד כו' לאכילה ושתי' כו'" משמע, שאכילתם לא היתה בריחוק מקום כ"כ מהר הבית (וראה שירי קרבן לירושלמי סוכה פ"ה ה"ב) – והרי בודאי אכלו בסוכה (כדלקמן בפנים סעיף ז). שלא מסתבר כלל לומר שנקבע באופן שעי"ז לא קיימו כל גדולי ישראל וכו' (שהשתתפו בה) מצות סוכה (ובהידור) כל שבעה. ואכ"מ.
- . ומשמע מדבריו שנמנום כזה נכלל בשינת עראי (ראה רש"י סוכה שם (הועתק בשו"ע אדה"ז סתרל"ט ס"ז) "שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך". וראה שפת אמת (לסוכה שם) ופרמ"ג או"ח סתרל"ט (משב"ז סק"ה) השקו"ט בשיעור שינת עראי). ולהעיר מל' הר"ח סוכה נג, א: לא ראינו שינה בתרדמה אלא שינה כעין נמנום. ואכ"מ.
- . ואינו דומה להא דסוכה (מז, א וברש"י ותוס' ד"ה גמירי שם) שלא ישבו בסוכה כל ימי החג (וכידועה השקו"ט בזה) – כי שם הטעם מפני "שבהמותיהן רועות שם" (רש"י שם); משא"כ בהמדובר בפנים, בנוגע לאופן סדר שמחת ביה"ש,
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

