217
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ובהידור, כפי שהתנאים קיימו את המצוה.
ז. העיקר – האכילה בסוכה
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
מצות הישיבה בסוכה כוללת שינה בה, לא כחובה נפרדת של שינה בסוכה –
כי אז היה יוצא, שמי שאינו ישן בסוכה מכל סיבה שהיא, ואפילו כשהתורה פטרה אותו משינה בסוכה, פגומה אצלו למעשה51 מצות הישיבה בסוכה כראוי –
אלא, זהו פרט בלבד בחובה הכללית "תשבו כעין תדורו": התורה מצווה "בסוכות תשבו שבעת ימים" – על היהודי מוטלת חובה של ישיבה (והעכבה52) בסוכה – "סוכתו קבע". אך כשם שישיבה קבועה של אדם כרוכה בעשיית פעולותיו העיקריות במקום זה – אכילה שתיה ושינה, לכן כוללת החובה של "בסוכות תשבו" בעיקר שלשה ענינים אלו.
וכיון שעיקר קביעות ישיבתו של אדם אינה נקבעת לפי "מקום לינה", אלא דוקא לפי מקום אכילתו, כפי שמוכיח בעל "צפנת פענח"24 מהלכות עירובין53, לכן, מבין שלשה ענינים אלו – אכילה שתיה ושינה – עיקר הישיבה בסוכה כרוך דוקא באכילה54. כפי שאומר אדמו"ר הזקן במפורש55, ש"אכילה שהיא עיקר מצות הישיבה בסוכה", על אף שהמצוה כוללת גם שינה בסוכה, כדלעיל. ומשום כך מברכים דוקא על אכילה בסוכה, והברכה על האכילה פוטרת את השתיה השינה והטיול, כי הם "נמשכים וטפלים לאכילה"56.
לפיכך לא היו התנאים צריכים ללכת "לנמנם" בסוכה כדי שיהא אצלם "סוכתו קבע", כי הם קיימו זאת בשלמות על ידי אכילתם בסוכה, כפי שמתארת הגמרא57 את סדר יומם "...משם לאכילה ושתיה", שבודאי נעשתה ה"אכילה ושתיה" בסוכה58, והרי האכילה קובעת את עיקר ה"ישיבה" והקביעות בסוכה, כך שלא
הערות
- 51. ע"ד מרז"ל (ירוש' קדושין פ"ג ה"ב) דאונס כמאן דעביד לא אמרינן.
- 52. ראה רא"ש סוכה פ"ד ס"ג. תוי"ט סוכה פ"ב מ"ד בסופה.
- 24.
- 53. ד"אנן קיי"ל כמ"ד בעירובין ד' ע"ב ע"ב חסר אצלם דבר בקיום מצות "בסוכות [ע"ג, רע"א] דעיקר דירה של אדם הוא מקום פיתא" (ולא "מקום לינה").
- 54. כמפורש ברא"ש סוכה שם (בשם ר"ת) "שעיקר הקבע שאדם עושה בסוכה היא אכילה" (ולכן מברכים על אכילה דוקא). ולהעיר, שהחיוב דליל א' הוא אכילה בסוכה ולא שינה (וראה ריטב"א לסוכה כז, א).
- 55. סתרל"ט סי"ב (ומקורו מרא"ש סוכה שם).
- 56. ועפ"ז י"ל דמ"ש בצפע"נ שם דדוקא האכילה "עושה את הסוכה לסוכה" מתאים גם לדעת אדה"ז (אלא שאדה"ז ס"ל דשינה היא חלק מ"מצות ישיבה בסוכה"). ואכ"מ.
- 57. מקומות שבהערה 15.
- 58. שהרי בודאי החמירו ע"ע שלא לאכול ולשתות כלום חוץ לסוכה (ראה הנסמן לעיל הערה 1).
תלמוד ירושלמי קידושין ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לָךְ מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְהוּא יִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לֵיךְ מִיכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֶרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּהּ. וְאִם הֶרְאָהּ עַל שּׁוּלְחָנוֹ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.
הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז. הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן. לֹא הִסְפִּיקָה לִיתֵּן עַד שֶׁמֵּת. תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. נוֹתְנָן לְאָבִיו וּלְאָחִיו וְהִיא פְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לֵיךְ מָאתַיִם זוּז. כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָבִיו וְאֶחָיו נוֹתְנִין לָהּ וְהִיא זְקוּקָה לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סֶדֶר הַסִּימְפוֹן כָּךְ הוּא. אֲנָא פַּלָּן בַּר פַּלָּן מְקַדֵּשׁ לֵיךְ אַנְתְּ פַּלְנִיתָא בַּר פַּלָּן עַל מְנָת לִיתֵּן לִיךְ מִיקְּמַת פַּלָּן וּמִכְנְסִינִיךְ לְיוֹם פַּלָּן. וְאִין אָתָא יוֹם פַּלָּן וְלָא כְנַסְתִּיךְ לָא יֶהֱוֵי לִי כְּלוּם. אִירָע לוֹ אוֹנֶס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דְּלָא עֲבַד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דַּעֲבַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֵיךְ צָרִיךְ לְמֵיעֲבַד. דְּאִין אָתָא יוֹם פַּלָּן וְלָא הֲוֵיתִי כוֹנְסָהּ לִי לֹא יְהֵא עָלַיִיךְ כְּלוּם. רִבִּי יוֹחָנָן דָּמִיךְ פְּקִיד לִבְנָתֵיהּ דִּיהֲווֹן עֲבְדָּן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר. שֶׁמָּא יַעֲמוֹד בֵּית דִּין אַחֵר וְיִסְבּוֹר דִּכְוָותֵיהּ וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִין לִידֵי מַמְזֵירוּת.
הִגִּיעַ הַזְּמָן. הוּא אוֹמֵר. נָתַתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא נָטַלְתִּי. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא סִימְפוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָיה. הַגַּע עַצְמָךְ דְּלָא הֲוָה סִימְפוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְאוֹסְרָהּ עָלָיו צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה שֶׁכָּנְסוּ עַצְמָן בְּתוֹךְ סִימְפוֹן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. זִיל הַב. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי. אִשָּׁה לֹא קָנִיתִי וְאַתְּ אָמַר לִי. אֵיזִיל הַב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מִיָּמַיי לֹא שָׂחַק בִּי אָדָם אֶלָּא זֶה. חָזַר וְאָמַר. אִין חָזַר בֵּיהּ יִתֵּן. אִין הִיא חַזְרַת בָּהּ תִּתֵּן. וְלֹא הָדָא הִיא קַדְמִיָיתָא. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין.
סֶדֶר סִימְפוֹן כָּךְ הוּא. עֵד אֶחָד מִשֶּׁל חָתָן וְעֵד אֶחָד מִשֶּׁל כַּלָּה וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי עֵדִים לָזֶה וּשְׁנֵי עֵדִים לָזֶה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן מוֹדִין. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מוֹדִין שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַעֲקוֹר קִידּוּשִׁין. כְּהָדָא. הוּא אוֹמֵר. בָּעַלְתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא נִבְעַלְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְאָמַר. לֹא בָעַלְתִּי. לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ. שֶׁכְּבָר אָמַר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. בָּעַלְתִּי. אֲבָל אִם לֹא אָמַר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. בָּעַלְתִּי. שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַעֲקוֹר חֲזָקָה. הָיָא עֵד אֶחָד מִשֶּׁלְּחָתָן וְעֵד אֶחָד מִשֶּׁלְּכַלָּה וְהֶחָתָן חָתוּם בִּכְתַב יָדוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי בָּא אָמַר. קִידּוּשִׁין. אֲנִי אוֹמֵר. לֹא עָמַד וּבִירֵר אֶת הַסִּימְפוֹן אֶלָּא סָבַר שֶׁהוּא מַתִּיר בַּאֲחוֹתָהּ.
עַד שֶׁיְּהֵא מִדַּעְתּוֹ וּמִדַּעְתָּהּ. הָיָה מִדַּעְתּוֹ סִימְפוֹן וּמִדַּעְתָּהּ קִידּוּשִׁין. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר. קִידּוּשִׁין. וַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה מְתָרֵס כֵּלָיו קֳבַל רִבִּי חַגַּיי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי הִילָא. קַבֵּל חַגַּיי. דְּחַגַּיי אִינְשָׁא סְבוֹרָא הוּא. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. בָּאֲדָר קַדְמַיָיא דְמָךְ רִבִּי הִילָא. בָּאֲדָר תִּנְיָינָא אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵיהוֹן דְּרַבָּנִין וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּהָדָא דְרִבִּי חַגַּיי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִימִּי. לֹא יְאוּת הֲוָה רִבִּי הִילָא אָמַר לָךְ. קַבֵּל לְחַגַּיי. דְּחַגַּיי אִינְשָׁא סְבוֹרָא הוּא. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לֵיהּ. קִידַּשְׁתָּנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. הָתִיב רִבִּי בוֹרְקַי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְאִם אַף בְּסִימְפוֹן כֵּן. אָמַר לֵיהּ. לֵית סִימְפוֹן סָפֵק. אֶלָּא הוּא סִימְפוֹן אוּ קִידּוּשִׁין.
קִידֵּשׁ בְּתוֹךְ סִימְפוֹן הֲרֵי אֵילּוּ קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. גֵירַשׁ. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹנָה אָמְרִין. נָגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֹא נָגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. כַּד דְּמָךְ רִבִּי יוֹנָה עַבְדוֹן תַּלְמִידוֹי דִכְוָותֵיהּ. אָמְרִין. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹצְאָה בְלֹא גֵט. וְאַתְּ אָמַר. נָגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. אֶלָּא לֹא נָגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. מֵת מִתּוֹךְ סִימְפוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. מוֹתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי בָּא אָמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי מָנָא שָׁאַל לְבֵית אָבוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ רַבְּכוֹן נְהִיג עֲבִיד. אָמַר לֵיהּ. כְּדַי זְמָן מְרוּבֶּה הוּא אם. תֵּלֵךְ וְתִינָּשֵׂא מִיָּד. כְּדוּ זְמָן מְמוּעָט הוּא אָמַר. מַה בְכָךְ שֶׁתַּמְתִּין. שָׁלַיח דְּבָרִים בְּתוֹךְ סִימְפוֹן. רִבִּי מָנָא אוֹמֵר. סִימְפוֹן. רִבִּי בָּא אָמַר. קִידּוּשִׁין. וְחָשְׁשִׁין רַבָּנִין לְהָדָא דְרִבִּי מָנָא.
משנה סוכה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
העושה סוכתו בין האילנות. והאילנות דפנות לה כשרה. שלוחי מצוה. פטורין מן הסוכה. חולין ומשמשיהן. פטורין מן הסוכה. אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:
מצוטט ב־2 עמודים
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- אורח חיים חלק ד ‹ הלכות סוכה ‹ תרלט דיני ישיבת סוכה ובו כ"ו סעיפים: ‹ יב לקו"ש חכ"ט ע' 217
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות תשרי ‹ הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) ‹ תרלט דיני ישיבת סוכה לקוטי שיחות חכ"ט ע' 217
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.