ד
ד שבת בתל גבוה י' טפחים אם אין בו אלא בית סאתים הרי כולו נחשב לו כד' אמותמד מפני שהוא כמוקף מחיצות מלמעלהמה כמו שנתבאר בסי' שמ"המו אלא שאינן מוקפות לדירהמז.
וכן אם שבת בקמה קצורה ושבלים גבוהים י' טפחים מקיפים אותהמח והוא שקשר השבלים יחד בענין שאין רוח המצויה מנידה אותןמט שכל מחיצה שהרוח מנידה אינה מחיצה כמו שנתבאר בסי' שס"בנ.
אבל השובת בעיר כל העיר נחשבת כד' אמותנא אע"פ שאינה מוקפת מחיצות כהלכתןנב כגון שיש בה פרצות הרבה במילואן וביותר מעשר דהואיל ובתי העיר מובלעים בתוך שבעים אמה ושירים של זה הרי כולם כדירה אחת כמו שיתבאר בסי' שצ"חנג:
הערות
- מד. ברייתא טו, א. טור ושו"ע ס"ב.
- מה. רש"י שם ד"ה גבוה עשרה.
- מו. סעיף א וש"נ.
- מז. רש"י שם ד"ה והוא מד'. וכדלעיל סי' שנח סי"א. סי' שסג סמ"ג. ולכן נחשבת כד' אמות רק כשאין בה אלא בית סאתים, וכדלעיל ס"א.
- מח. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- מט. סוכה כה, א. תוספת שבת ס"ק ז.
- נ. סעיף ב.
- נא. עירובין ס, ב (לענין כלתה מדתו בסוף העיר). רש"י מא, ב ד"ה כאילו לא יצא. וכדלקמן סי' תה ס"ד-ה וש"נ.
- נב. רמב"ם הל' שבת פכ"ז ה"ב. תוס' נז, א ד"ה רב הונא. רא"ש פ"ד ס"י. פ"ה ס"ג. רבינו ירוחם נתיב יב חי"ח (ק, ד). ולענין חפצי נכרי שהובאו לעיר בשבת ראה לקמן סי' תא דמועיל דוקא כשהעיר מוקפת מחיצות לדירה.
- נג. עי' שם סי' שצח ס"ב דהיינו שאינה מוקפת חומה חלקה אלא בתים סמוכים ומחוברים (כשיטת רש"י במשנה נב, ב ד"ה בית נכנס). ושם ס"ו שנותנים לעיר עיבור של ע' אמה ושיריים. ושם סי"א שכשנפרצה החומה מב' רוחותיה עד שנעשו ב' עיירות נותנים לכל עיר שבעים אמה ושיריים ומצטרפים ונעשה כסתום. וראה העו"ב תתכד ע' 44.
משנה תורה, הלכות שבת כ״ז:ב׳ - הטקסט מספריא
נמצאת למד שמותר לאדם בשבת להלך את כל העיר כולה אפילו היתה כנינוה. בין שהיתה מוקפת חומה בין שלא היתה מוקפת חומה. וכן מותר לו להלך חוץ לעיר אלפים אמה לכל רוח מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהיה נשכר את הזויות. ואם יצא חוץ לאלפים אמה מכין אותו מכת מרדות עד שנים עשר מיל. אבל אם יצא והרחיק מן העיר יתר על שנים עשר מיל אפילו אמה אחת לוקה מן התורה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.

