עירובין נב, ב - מקור אחד בחסידות

א

כְּמַאן — כְּרַב יוֹסֵף, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה?

ב

לָא, כְּרַבָּה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.

ג

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֹּל שֶׁיָּכוֹל לְעָרֵב כּוּ׳. הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: סָפֵק, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל.

ד

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָפֵק עֵירַב סָפֵק לֹא עֵירַב הוּא דְּהָוֵי חַמָּר גַּמָּל, אֲבָל וַדַּאי לֹא עֵירַב — לָא הָוֵי חַמָּר גַּמָּל.

ה

אֶלָּא: אֲפִילּוּ וַדַּאי לֹא עֵירַב הָוֵי חַמָּר גַּמָּל. דְּהָא הָכָא וַדַּאי לֹא עֵירַב, וְקָא הָוֵי חַמָּר גַּמָּל.

ו

מַתְנִי׳ מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁתַּיִם — יִכָּנֵס, שָׁלֹשׁ — לֹא יִכָּנֵס.

ז

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — לֹא יִכָּנֵס, דִּכְתִיב: ״אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ״. ״רַגְלְךָ״ כְּתִיב.

ח

וְהָתַנְיָא: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — יִכָּנֵס! הָא מַנִּי? אֲחֵרִים הִיא, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר.

ט

אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — יִכָּנֵס, דִּכְתִיב: ״אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ״ — ״רַגְלֶיךָ״ קָרֵינַן.

י

וְהַתַּנְיָא: לֹא יִכָּנֵס! הוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים, דְּתַנְיָא: לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר.

יא

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שְׁתַּיִם יִכָּנֵס שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת — יִכָּנֵס, שְׁתַּיִם — לֹא יִכָּנֵס. לָא קַשְׁיָא: הָא דַּעֲקַר חֲדָא וְקָם אַתַּרְתֵּי. הָא דַּעֲקַר תַּרְתֵּי וְקָם אַתְּלָת.

יב

וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס! כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְמוֹדֵד, דִּתְנַן: וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה — אֲפִילּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִּמְעָרָה.

יג

מַתְנִי׳ מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת יִכָּנֵס, שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת מִפְּנֵי הַטּוֹעִין.

יד

גְּמָ׳ תָּנָא: מִפְּנֵי טוֹעֵי הַמִּדָּה.

טו

הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ

טז

מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים? בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פִּגּוּם נִכְנָס פִּגּוּם יוֹצֵא, הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים,