37

בוקר", בכל זאת גזרו חכמים שמותר לאוכלו רק "עד חצות", קיים לגבי כל הקרבנות הנאכלים באותו יום ובלילה, אשר על אחד מהם – קרבן פסח – כבר למדנו בפרשת בא⁹: "ואכלו את הבשר בלילה הזה... ולא תותירו ממנו עד בוקר".

ומתעוררת השאלה: מדוע אין רש"י מסביר לפני כן, לגבי קרבן פסח – "אם כן למה אמרו עד חצות..."?

ובמיוחד כאשר ב"מכילתא" שם¹⁰, לאחר שמוסבר שאכילת הפסח היא "עד שיעלה עמוד השחר", כפי שנלמד מן הכפילות "עד בוקר"¹¹ – "ליתן תחום לבקרו של בקר", מודגש: "ומפני מה אמרו עד חצות, כדי להרחיק אדם מן העבירה...".

והנה, רש"י¹¹ מצטט את תחילת הענין, שמן הכפילות של "עד בקר" המופיעה "פעם שניה" לומדים "ליתן בקר .. ובא הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות השחר", אך הוא משמיט את ההמשך "ומפני מה אמרו..."!

ולכאורה, נראה, להיפך, שיש יותר צורך להדגיש זאת בענין קרבן פסח, מאשר בפרשתנו, לגבי קרבן תודה. כי בליל פסח, גם בזמן הזה, מדייקים באכילת אפיקומן לפני חצות, מפני שאכילת אפיקומן היא זכר לקרבן פסח "שלא היה נאכל אלא עד חצות"¹², ולכן יש מקום לומר¹³, שצריך להסביר ללומד כיצד הנהגה זו אינה סותרת את הפסוק "ולא תותירו ממנו עד בוקר".

ג. "מכאן סמכו חכמים" – דין תורה הנלמד בדרך של "סמך"

ההסבר לכך הוא:

את הענין, שיש לאכול את הזבח רק "עד חצות", לומדים, לפי פירוש רש"י, מן הפסוק עצמו^* לפי פשוטו של מקרא (כפי שיוסבר להלן בסעיפים ד' וה'), ולא מתורת כהנים או מן המשנה, ולכן יש להסביר זאת, בעוד אשר גזירה