ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה ב

37

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. "למה אמרו עד חצות"?

מן הפסוק¹ "ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר" מצטט רש"י את המלים "לא יניח ממנו עד בוקר" ומפרש: "אבל² אוכל הוא כל הלילה. אם כן, למה אמרו עד חצות, כדי להרחיק האדם מן העבירה".

בפשטות נראה³, שבשאלתו "למה אמרו" מתכוון רש"י לנאמר על פסוק זה בתורת כהנים⁴, ובמשנה⁵, "למה אמרו חכמים עד חצות" (ובמיוחד כאשר בחלק מכתבי היד של פירוש רש"י⁶ מופיעה הגירסא "למה אמרו חכמים"), שהחכמים, בתקופת בית שני⁷, גזרו ב שיש לאכול את בשר הזבח רק "עד חצות"^*.

ואין מובן: פירוש רש"י על התורה איננו ספר הלכות, אלא כדברי רש"י מספר פעמים⁸, "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". ולפי זה: מדוע חשוב לציין לצורך פשוטו של מקרא את גזירת חכמים, שנגזרה זמן רב לאחר מתן תורה – מקרא, שלא לאכול את בשר הזבח לאחר חצות?!

יותר מכך: רש"י אומר "אם כן למה אמרו". כלומר, כבר לפני כן ברור ש"אמרו עד חצות", ומשום כך מתעוררת השאלה "למה אמרו... (והתשובה לכך היא) כדי להרחיק...".

ותמוה: מנין כבר ידוע לפי פשוטו של מקרא על גזירת חכמים, אשר בעקבותיה צריך רש"י ליישב את השאלה "למה אמרו עד חצות"?

ב. מדוע לא בקרבן פסח?

התמיהה על פירוש רש"י אף עצומה יותר:

הצורך בהבהרה זו, שלמרות שמן התורה אפשר לאכול את הקרבן "עד

הערות

1. פרשתנו ז, טו.
2. בדפוס ראשון ושני ובכמה כת"י רש"י שתח"י – תיבת "אבל" ליתא.
3. ראה שפ"ח כאן.
4. וכן במכילתא בא (יב, ח), הובא לקמן בפנים סעיף ב.
5. ריש ברכות.
6. ובא' מכת"י רש"י שתח"י "למה נאמר". – אבל בדפוס ראשון, שני ודפוסי רש"י הנפוצים הגירסא "למה אמרו" (בהשמטת תיבת "חכמים").
7. ראה מכילתא שם: ולקיים דברי אנשי כנסת הגדולה שהיו אומרים .. ועשו סייג לתורה. – וראה לקו"ת ר"ה (נז, ג), סידור (רמד, א) ובכ"מ, שרוב גזירות וסייגים נתחדשו בזמן בית שני (אף שמצינו גזירות גם לפנ"ז – ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך גזרה ס"ע תקלב ואילך. וש"נ).
*. וכפשטות ל' רש"י בקהלת עה"פ (יב, יא) דברי חכמים.
8. פרש"י בראשית ג, ח. שם, כד. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.