ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד

123

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הרע אינו בא מלכתחילה להשפיע על היהודי להיות "הולך על מעיו" – ללכת, לזחול ולהיות שקוע בעניני אכילה וענינים גשמיים אחרים³⁵. הוא מתחיל ב"הולך שח": ראשו של האדם מורד, מכופף, חסרה לו ההתנהגות של "שאו מרום עיניכם וראו..."³⁶. וזה מוביל בסופו של דבר ל"נופל על מעיו". כדברי חז"ל³⁷ "כל אומנתו של יצר הרע, היום אמר לו עשה כך... עבוד עבודה זרה".

ולכן, הדרך להתגבר על ה"נחש" היא באמצעות שקיעה בעניני מרום – תורה³⁸ בכלל, ובמיוחד תורת הנסתר ופנימיות התורה³⁹, המונעים את "הולך שח".

גם דבר זה נרמז בפסוקנו, כפי שמסביר מהרש"א על דברי חז"ל⁴⁰ "לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים וי"ו דגחון חציין של אותיות של ספר תורה...", ואלה דבריו: האותיות אינן מורים רק על שמותיו של הקדוש־ברוך־הוא שהוא הנסתר גמור של התורה⁴¹ ולפי שהסטרא דשמאלא בכל הטומאה הוא נחש הקדמוני .. ועל כן הפסיק באותיות התורה בוי"ו דגחון לרמוז כפי אותיות התורה שהן כולן שמותיו של הקדוש־ברוך־הוא⁴² אין כאן מקום כלל לכח הטומאה דוי"ו דגחון מפסיקו.

יב. צריך לזכך את ה"נחש" ולהפכו לקדושה

הפסק זה של כח הנחש אינו צריך להיעשות רק באמצעות ביטול ואיבוד כח הנחש, אלא גם באמצעות בירור וזיכוך הנחש, עד להפיכתו לקדושה. כדברי חז"ל⁴³ על הפסוק⁴⁴ "גם אויביו ישלים אתו", "זה הנחש". כלומר, הנחש הוא אמנם "אויביו", כנאמר⁴⁵ "ואיבה אשית בינך ובין...". למרות זאת, ישלים הנחש עם האדם⁴⁶.

בירור הנחש של ה"קליפה" והטומאה הוא באמצעות גילוי שרשו, אשר שטן

הערות

35. להעיר מפרש"י (ויקרא א, טז): בנוצתה. עם בני מעי' ונוצה ל' דבר המאוס כו' וזהו שת"א באוכלי'.
36. ישעי' מ, כו.
37. שבת קה, ב.
38. דתורה היא בחי' "שמים" – תו"א בתחילתו. ובכ"מ. ולהעיר מאוה"ת ואתחנן (ריש ע' שו) ד"נחש בריח לעומת בריח התיכון שבקדושה .. ע"י הקול קול יעקב בעסק התורה בחי' בריח התיכון כו' דוחה ומפיל נחש בריח דקליפה כו'". וראה לקמן בפנים סי"ב ובהערות 56, 58.
39. דבתורה עצמה היא בחי' שמים שבתורה – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 20. וש"נ. וראה אוה"ת פרשתנו (ע' רמ) וסד"ה אמרז"ל לפיכך תרצ"ט, דוי"ו דגחון שמפסיק כח הנחש (כדלקמן בפנים) הוא בחי' פנימיות התורה. וראה אוה"ת פרשתנו (ע' רמט־רנ) שהוא בחי' עה"ח, ולכן בכחו לברר הנחש בחי' עה"ד, עיי"ש.
40. קידושין ל, סע"א. חדא"ג שם.
41. וראה תו"א שם (א, רע"ג) דתושב"כ ש"היא רק בחי' אותיות .. שהן שמותיו של הקב"ה" הוא בחי' "שמים" שבתורה.
42. רמב"ן בהקדמתו עה"ת. יונת אלם פכ"ט. ועד"ז זח"ב פז, א. ובכ"מ.
43. ירושלמי תרומות פ"ח סה"ג. ב"ר רפנ"ד.
44. משלי טז, ז.
45. בראשית ג, טו.
46. ראה אוה"ת בראשית מז, סע"ב ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.